בצבא חושפים כי גילוי הנשק התת-קרקעי של הארגון השיעי התאפשר באמצעות סנסורים מיוחדים המעבירים אותות מהשטח, אשר מפוענחים על ידי מומחים. מפקד המעבדה: "לקחנו את הידע והניסיון שצברנו ברצועת עזה ועלינו איתם לצפון"


כך נשמעים רעשי החפירה של חיזבאללה צילום: דובר צה"ל

החל מחטיפת גלעד שליט ו"שמורות הטבע" של חיזבאללה, דרך מבצע "צוק איתן" ועד ל"מגן צפוני", המנהרות ההתקפיות הן אחד מהאתגרים המורכבים ביותר שניצבים בפני כוחות צה"ל בשנים האחרונות.

המאמץ לאיתור וסיכול מנהרות הטרור של ארגון חיזבאללה עשה קפיצה משמעותית כאשר התגבשה תמונה רחבה ואיכותית אודות המתרחש בגבול הצפוני. בעקבות המידע הרב שהתגלה, הוחלט בעוצבת הגליל להקים את המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות.

הפיתרון לאיום התת קרקעי לא מסתכם בלוחמים בחזית, אלא נמצא גם בידיהם של "לוחמי המנהרות" – המהנדסים, החוקרים והמומחים מהחטיבה הטכנולוגית ליבשה שבאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אשר שוקדים ימים ולילות על דרכים למצוא את המנהרה הבאה של האויב.

"בתפקידי הקודם הייתי סגן מפקד המעבדה לגילוי מנהרות באוגדת עזה", מספר סרן ג', היום מפקד במעבדה הצפונית. "הבאנו את הידע שצברנו שם ועלינו לצפון. המאמץ הטכנולוגי משתלב יחד עם המאמץ המבצעי והמודיעיני באוגדה. ברגע שאנחנו מביאים לשטח מהנדסים, חוקרים ואנשי טכנולוגיה במגוון תחומים – התוצאות לא מאחרות להגיע".


הצצה ראשונה למעבדה הצבאית שחושפת מנהרות צילום: דובר צה"ל

במטרה למקסם את יכולות המעבדה ורמת דיוקה, בשלבי הקמתה הגיע הסגל הפיקודי לבחינת העבודה בגזרה הדרומית, כדי להתרשם מתהליכי העבודה שלהם ובעיקר ללמוד ולהפיק לקחים מתפקודם בעת אירוע.

אחד מהלקחים המרכזיים אותם בחנו בפיקוד הצפון מתייחס לאופן הטיפול הנדרש במנהרות הצפוניות אשר שונות מאלה של חמאס, ודורשות כלים שונים וייחודים להם. "המטרה שלנו היא להסיר את האיום כמה שיותר מהר מבלי להיכנס למאמץ ממושך ושגרתי", מדגיש סרן ג', "לכן אנחנו חייבים להשתמש באמצעים האיכותיים והחדשניים ביותר במטרה לעמוד ביעד שלנו במהירות האפשרית".


"משתמשים בידע והניסיון שצברנו ברצועת עזה"

אז איך אנשי המעבדה יודעים היכן מסתתרת המנהרה? "גילוי מנהרה זה לא אירוע נקודתי אלא מתמשך", מבהיר תחילה רמ"ח תקיפה ואיסוף בחט"ל, אל"ם יניב אביטן, "אנשי המעבדה עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם כוחות ההנדסה בשטח החל מאיתור המנהרה, דרך חקירתה ולמידתה ועד לסיכולה. בעזרת שימוש בטכנולוגיות של סריקת תאי שטח, הם מקבלים מידע שבסופו של דבר מחבר בין כל חלקי הפאזל ומגבש את התמונה במלואה".

אמצעי נוסף בו משתמשים אנשי המעבדה, הוא אמצעי חישה ססמית, שמפעילים הכוחות בשטח ומלווים באופן צמוד את הפעלת העזרים הטכנים בהם משתמשים.


ראש מחלקת תקיפה ואיסוף באט"ל, אל"ם יניב אביטן. צילום: דובר צה"ל

לאחר הרכבת תמונת המצב, המידע נשלח לחדר המעבדה בו נבדקים הממצאים, ומתגבשות החלטות בנוגע למקום הקידוח האידיאלי ובנוגע לסוג אמצעים בהם רצוי שהכוחות ישתמשו בשטח. לאחר מכן, כל שנותר הוא לאפשר לכוחות בשטח לעשות את שלהם ולדאוג שהמנהרה תטופל באופן המיטבי.

המעבדה פועלת במקביל גם לשיפור טכנולוגיות קיימות אשר משתדרגות מיום ליום ועליהם לא ניתן לפרט, וחותרת בין היתר גם לפיתוח יכולות איתור, מיפוי וגילוי חדשות התואמות את אתגר מנהרות הטרור בכלל הגזרות.

"בין אם בקור הצפון המקפיא או בקיץ הכי חם בעזה, החוקרים במעבדות ממשיכים לפתח ולעבוד על פיתוחים חדשים שיסייעו לנו לעמוד בפני כל משימה", מסכם אל"ם אביטן. "הם נחושים, חדים ומדויקים מתמיד, ואין לי ספק שהמוח שלהם יחד עם כוחן של החטיבות המתמרנות – חזק יותר מכל מנהרה, עמוקה ומפותחת ככל שתהיה".