יעקב, אברך מבני ברק היה על סף מוות, לאחר שידידו הבטיח עשרת אלפים דולר לישיבתו של המקובל הגר"ד בצרי, נעלמה המחלה מגופו. אבל, הגר"ד בצרי התעקש כי הוא לא זוכר את סיפור הכסף ובשום פנים ואופן לא הסכים לקחת את הכסף למען הישיבה • מיוחד לJDN

לפני מספר שנים חלה משה, אברך בן תורה מבני ברק, במחלה הנוראה. תחילה הרגיש חולשה, אחרי תקופה התחיל שערו לנשור מעוצמת התרופות, בהמשך כבר התנייד באמצעות כסא גלגלים ומיעט לצאת מהבית. לפני מספר חודשים ישב מול הרופא שנתן לו להבין כי ימיו קצרים, הגיע הזמן להשלים עם רוע המזל ולהתחיל להיפרד מבני המשפחה עם החברים.

לפני שלושה שבועות הכל השתנה, משה נכנס יחד עם ידידו יעקב לחדרו של גדול המקובלים הגאון רבי דוד בצרי שליט"א, ראש ישיבת השלום בירושלים עיה"ק. האברך כבר מיואש ולא מאמין שמשהו יכול לעזור, אבל ידידו הטוב לא עיבד את התקווה ומצביע עליו בבכיות עצומות ואומר לגר"ד, "אברך זה הוא אב לילדים קטנים כשהגדול בהם הוא בן 9 בלבד ושהרב יברך אותו שיתרפא ממחלתו", ואז הוסיף ללא שחשב על מה שהוא אומר, "אם האברך יוושע, אני מבטיח לתרום לישיבה של הרב 10.000 דולר".

הרב נעתר לבכיות והרגיש את כאבו, לקח סידור כוונות הרש"ש שבידו והתפלל על האברך תפילה מיוחדת שארכה כ- 8 דקות, הרב גם הוסיף את שמו לדף המצורף לסידורו והתפלל עליו מידי בוקר יחד עם מאתיים זקוקים לישועה.

הגר"ד בצרי

עברו כמה ימים, משה הלך שוב לבדיקות בבית החולים הדסה עין כרם, הרופא נכנס לחדר עם תוצאות הבדיקות ומחזיק את ראשו כלא מאמין, "זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות", הוא צועק בטלפון, "תעשו שוב את בדיקות, יש לכם תקלה". אתם כבר מבינים, הבדיקות הראו שאין זכר למחלה. הבדיקות נעשו שוב, ושוב, אבל התוצאה הייתה ברורה וחד משמעית, אין מחלה!

מיד כשמשה יוצא מהבית חולים הוא מתקשר לרעייתו, מיד אחר כך הוא מתקשר לידידו הטוב, יעקב, ומספר לו בהתרגשות כי הוא נולד מחדש. איך שעקב שומע את הבשורה, הוא אוסף את הכסף הפנוי שלו, מבקש סיוע מכמה חברים, ומצליח לאסוף 5000 דולר, חצי מהכסף שהבטיח.

אבל מסתבר שהסיפור רק מתחיל כאן…

הוא שם פעמיו אל ירושלים ונכנס לבית מדרשו של הגר"ד בצרי, הוא ממתין בתור בקוצר רוח ובסוף נכנס אל הקודש פנימה ומיד שואל, "הרב זוכר שלפני שבועיים בערך הייתי פה עם האברך שחלה במחלה הנוראה כדי שהרב יתפלל עליו?". הרב ענה "בוודאי שאני זוכר", תוך כדי שהוא מראה ליעקב בסידורו בתפילת שמע קולנו שמזכיר את שמו בכל שמונה עשרה", אז השיב יעקב לרב "שב"ה התפילות עזרו והאברך נושע ממחלתו שנעלמה והרי לרב מחצית מהכסף שהבטחתי שאני יתרום לישיבה של הרב אם האברך יוושע ובע"ה את המחצית השנייה של הכסף אביא לרב תוך מספר ימים".

הרב כלל לא זכר את דבר ההבטחה לתרום לישיבתו וסירב בתוקף לקחת את הכסף באומרו שהישועה לא באה דווקא על ידי תפילותיו אלא בזכות הרבה אנשים שהתפללו על יעקב. אך החבר המשיך להפציר ברב כשהוא טוען כי אם לא ישלם יש חשש שהמחלה תחזור מאחר ולא קיים את הבטחתו, אז נעתר הרב מיד ולקח את החמשת אלפים דולר. אבל החזיר אותם מיד ליעקב, אחרי שעשה עליהם קניין כדין, "תן לי שוב את הכסף", אמר הרב ליעקב, יעקב נתן שוב את הכסף וקיווה שלפחות חמשת אלפים דולר הרב יסכים לקחת. אבל לאחר שעשה קניין החזיר בפעם השנייה את החמשת אלפים דולר ואמר "עכשיו שילמתי לי עשרת אלפים דולר, קיימת את ההבטחה שלך, קח את הכסף וצא מהחדר".

השמות, יעקב ומשה, בדואים אבל שמותיהם המלאים שמורים במערכת JDN, הסיפור התקבל בכלי ראשון ממקורבו של האברך שהתרפא ונבדק ואומת.