צילומים: פלאש 90

מציאות חדשה מעבר לפינה: החוק שיטלטל את הציבור החרדי?

מה יעשו בעלי הגמ"חים קטנים? איך יתרגלו בעלי אולמות השמחות למציאות החדשה? כיצד יסתדרו הקשישים? מהו מינימום התשלום במזומן? והאם כבר לא נוכל לבצע קניה פשוטה ללא אשראי? • כל מה שלא ידעתם על חוק המזומן החדש

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

"אנחנו עוד לא יודעים איך להיערך", לחש לי אברימי בחתונה רבת משתתפים. כלומר, הוא צעק, אבל בגלל התזמורת, קולו נשמע לי כלחישה.

רק כששמעתי במה עוסק הנושא שהוא רצה לדבר איתי אודותיו, משכתי אותו בשרוול חליפתו – הדגם האחרון; אברימי מתעדכן כל עונה – והכרחתי אותו לצאת איתי למרפסת האולם כדי להבין בדיוק את הצד של בעלי העסקים ב'חוק המזומן'.
ביזנעס שימושי
כבר בחורף כשנחקק החוק לצמצום השימוש במזומן, ידעו כולם את תכליתו: להגביל את השימוש במזומנים. הסיבה העיקרית: זו הדרך היחידה שברשויות המסים והאוצר יוכלו להילחם בהון השחור ולמגרו. עכשיו, כשבועיים לפני כניסת החוק לתוקף (1/1/19) אברימי רצה שאעשה לו סדר בדברים.

"תבין, באים אלינו אנשים לסגור על שמחות בעלות של ארבעים, חמישים ושישים אלף שקלים, ומשלמים את הכל במזומן. זה כסף שהם חסכו במשך שנים בבלטות ובגמ"חים, או לוו מגמ"חים קטנים, ידידים שחסכו בעצמם, ומה לעשות – לרובם הכסף לא שוכב בבנק. אם בגלל הרצון לקיים את מצוות גמילות חסדים, ואצל חלק, באמת לא נעים לומר, בגלל שהם מרוויחים בשחור. עכשיו, אנחנו מבינים שהשינוי הולך להיות פשוט מקיף ומשדד מערכות. שינוי סדרי בראשית".

אברימי מתכוון לעובדה הבאה. על פי החוק החדש, כל עסקה שעלותה ללקוח מעל 11,000 ש"ח, תהפוך לעסקה שסך המזומן בה לא יעבור את רף ה-10% מכלל עלות העסקה. לחילופין, במקרה של סכומים גבוהים בהרבה, הרף של 11,000 ש"ח יהיה הכסף המזומן היחיד שישולם עליה, גם אם מדובר בהרבה פחות מ-10% מערך העסקה.

כלומר, אם אדם חותם על עסקה של 150 אלף שקלים, הוא לא יוכל לשלם יותר מאחד-עשר אלף שקלים במזומן. כל היתר, בהמחאה, בהעברה, באשראי ובכל דרך שרשויות המסים יוכלו לעקוב אחרי נתיב הכסף. בהתאם לכך, ברכישה של מוצר שמחירו 20,000 שקלים ניתן לשלם במזומן רק עד 2,000 שקלים, וברכישה של מוצר שמחירו 300,000 שקלים, התקרה למזומן תהיה 11,000 שקלים.

הוי אומר: לקיוסק ולמכולת – אפילו לרכוש מכשירי חשמל לזוג הצעיר – עדיין תוכלו ללכת ולקנות במזומן. כך גם תוכלו לשלם ברשתות המזון במזומן. אבל הכספים הגדולים – ינוטרו.

הקלה אחת שהתקבלה, עוסקת בכספים שעוברים מיד ליד בין אנשים פרטיים, שאינם בעלי עסקים רשומים. במקרה כזה, הסך של 11,000 ש"ח גדל עד לחמישים אלף שקלים.

עסקה בתשלומים, על פי החוק, נחשבת לאחת, לעניין חיובה להיעשות שלא במזומן אם הסכום הכולל שלה מעל 11,000 שקלים. בעסקת שכירות שאינה משולמת באופן חודשי, אלא רק פעם בתקופה (פעם ברבעון או בחצי שנה) תחושב העסקה לפי גובה כל תשלום, ולא לפי חלוקה לחודשים.

ההקלה המשמעותית בחוק היא העברות בין קרובי משפחה (בן זוג, הורה, סב, בן, בת, אח או אחות וילדיהם, נכד או נכדה ובני זוג של כל אחד מאלה, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו, כלשון החוק). כמובן, שבמקרה שעובדים אצל בן משפחה – אין כל הקלות.

"אבל אתה צריך להבין", אומר לי אברימי, "אנשים לווים כסף מגמ"חים קטנים שעובדים רק עם מזומן, ובאים אלינו אחרי שקוששו מהסבא ומהסבתא-רבא, מהדוד העשיר ומכל מי שרק הסכים להלוות או לעזור להם. על זה הם מוסיפים את ההלוואות מהגמ"חים הקטנים שנעות בין ארבעת אלפים לעשרת אלפים שקלים, ואז באין לשלם אצלנו".

אין נאמן כמו מזומן
הגמ"חים הקטנים הם אכן עקב האכילס של רשות המיסים. כשהדיונים בוועדת הכספים על הסדרת הגמ"חים מתקיימים, איש אינו מדבר על הגמ"חים הקטנים. הגדולים – נזהרים כבר היום, ואינם מפקידים או מעבירים מ'חשבון' אחד למשנהו, בלי שהדברים עוברים בצורה מוסדרת.

רק השבוע התקיים בוועדת הכספים של הכנסת דיון בתקנות מס הכנסה שהינן נגזרת מהסכם בין למעלה ממאה מדינות – הסכם ה- CRS (קומון ריפורטינג סטנדרט) עליו חתומה גם מדינת ישראל, הסכם המחייב חילופי מידע בין רשויות המס השונות. על פי ההסכם על בנקים במדינות השונות לרכז את המידע אודות תושבי מדינות זרות המתגוררים במדינות בהן יש להם חשבונות בנקים ולהיפך.

המרתק הוא, כי מה שמנע את ההצבעה הסופית על התקנות הייתה התנגדות נציגי משרד האוצר, לקביעת תקופת מעבר (עד 2023) ארוכה לעניין הגמ"חים. ובכל זאת, מניסיונם של לווים רבי, ובעיקר מפקידים – בגמ"חים הגדולים כבר מזמן לא פתוחים לקבל הפקדה מפלוני שתירשם על שם אלמוני וכדומה. חלפו הימים, עם החרגה והארכה או בלעדיהן.

אבל גמ"חים שקופתם מחזיקה 100 אלף שקלים או 200 אלף במזומן, נחשבים קטנים מאוד, והסכומים שמופקדים אצלם, נשמרים אצל בעל הגמ"ח, יהודי מקומי חביב בדרך כלל, שמלווה רק לאנשים שהוא מכיר ולפעמים אפילו אינו מבקש ערבים.

נכון, מדובר בסכומים קטנים מאוד ביחס להון השחור של מדינת ישראל כולה, 5,000 או 10,000 שקלים (במילים אחרות, 1,000, 1,500 או 2,000 – 2,500 דולר. כן השטרות הללו עודם קיימים לא רק בערכם היציג) אבל עדיין, זהו בהחלט כר נרחב לכספים מזומנים שמסתובבים בשוק החרדי, ולאו דווקא כשמקורם בעבודה בשחור.

ועוד נקודה: מה יעשו קשישים שלא יודעים מהו כרטיס אשראי? גם להם יש עסקאות, ולא מעטים מהדור הוותיק שאנו מכירים, שומר אמונים לפק"מ בלאטה, וצועד פעמיים-שלש בחודש אל פקיד הבנק כדי למשוך מזומן למחייתו (ע"ע סניף הפועלים בקריית עקרון שעומד לקראת סגירה והמחאה מגיעה השמימה מדור הוותיקים שנתנו את כל יהבם, כספם ומשאביהם במשך עשרות שנים לבנק ש'התייעל' באישור/בהמלצת הפיקוח על הבנקים. תלוי את מי משני הגופים הללו, שמזינים זה את זה, שואלים).

כאן מציעים המומחים להביא מן המתים את עולם ההמחאות שכמעט ועבר מן העולם (במגזר הכללי, לפחות) והמבוגרים בדור שחי על מזומן בלבד ואפס מסגרות אשראי – שלא לדבר על כרטיסים מגנטיים – בהחלט יכול לחזור ולהשתמש בהמחאות כשתזדמן לו עסקה גדולה יותר מ-11,000 שקלים.

אלא שגם בשימוש בהמחאות יש לחוק מה לומר: "עוסק לא ייתן ולא יקבל, במסגרת עסקו, תשלום בשיק עבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששם מקבל התשלום בשיק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין. איסור מקביל חל על נותן ההמחאה.. אדם שאינו עוסק לא יקבל תשלום בשיק העולה על 5,000 ש"ח, בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששמו נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין. איסור מקביל חל על נותן השיק… לא יסב אדם שיק ולא יקבל נסב שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בו".

היכונו לתשאול
פן נוסף שמגיע יחד עם חוק המזומן הוא הידוק הפיקוח: כשכמויות המזומן (שכבר היום מפוקחות) יפחתו, יהיה למס הכנסה זמן רב יותר לתשאל – את הפקידים בבנק שיגלגלו אליכם את השאלה או אתכם ישירות – על מקורות הכספים שמתגלגלים אצלכם.

ולא מדובר רק על הפקדות גדולות. לאחרונה, כך מספר ל'ביזנעס' תושב בני ברק, הוא קיבל שיחת טלפון מהפקיד בבנק. הלה התעניין בשלומו בנימוס צונן וביקש לדעת – על גבול התשאול או חקירה – מדוע בחודש פברואר אשתקד, הפקיד מיודענו סך מצטבר של כ-15,000 שקלים, טיפין טיפין. מאיפה הכסף, מי נתן לך, מתי קיבלת אותו, למה לא הפקדת את כולו יחד וכן הלאה, היו רק מקצת השאלות.

"על פי אומדני רשות המסים, כחמישית מהפעילות הכלכלית במדינת ישראל אינה מדווחת, קרי מדובר בכלכלה שחורה! משמעותה של הכלכלה השחורה בישראל היא אובדן הכנסות ממסים בהיקף של כ-40-50 מיליארדי שקלים מדי שנה", נכתב בדו"ח ועדת לוקר בשנת 2014. או במילים אחרות, "על כל שקל מס הכנסה שנגבה משכיר – אזרח אחר מעלים שקל מקופת המדינה".

לא בכדי כשבאו המחוקקים להציע לכנסת לקבל את חוק המזומן, הם הבהירו כך בדברי ההסבר להצעת החוק: "השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם המהווה את "הדלק" המניע את הכלכלה השחורה… קיים קשר הדוק בין תופעת הכלכלה השחורה והלבנת ההון, לבין השימוש במזומן. קשר זה נובע מהיותו של המזומן אנונימי ומהקלות הרבה שבשימוש באמצעי תשלום זה, כך שמי שמעוניין יכול באמצעות השימוש דווקא במזומן, לפעול הרחק מעיניהן של רשויות המס ואכיפת החוק, והרחק מעיני המערכת הפיננסית המהווה שומר סף בכל הנוגע למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור".

ויש גם פרק עונשין לא קטן: "רשות המסים בישראל רשאית להטיל עיצום כספי על מי שמפר הוראה מההוראות הנ"ל. גובה העיצום נקבע לפי גובה התשלום במזומן המהווה את ההפרה, והוא גדל כאשר זו הפרה חוזרת. על עיצום כספי שהוטל ניתן לערער לבית משפט השלום. פרטי העיצום הכספי, למעט שם המפר, יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המסים. הפרות מסוימות חושפות את המפר גם לקנס ואף למאסר".

קמפיין? בינתיים רק ל'דביט'
אם לא שמעתם על כרטיס בחיוב מיידי המאפשר משיכה רק אם קיימת יתרה בחשבון הבנק, הן של בנק הדואר (דואר ישראל) או 'דיירקט' במרבית הבנקים, 'פרי' של בנק לאומי – קם בנק ישראל בבוקרו של יום והחל להציע לציבור חובב המזומן להתחיל להשתמש ב'דביט'.

ראשית, נקדים: דביט היא לא חברה ספציפית, אלא מושג גנרי. בישראל ישנם כרטיסי דביט (שמשמעותם: חיוב מיידי) דיפרד-דביט (חיוב דחוי למועד החיוב החודשי), קרדיט (תשלומים בריבית) ובקרוב (מתישהו בשנה הקרובה, אם לא יחול כל שינוי בתכניות בינתיים) ייכנס ללקסיקון 'קומבו', המאפשר תשלום מיידי או דחוי למועד החיוב החודשי, לבחירת הלקוח.

לעת עתה, בנק ישראל יצא בקמפיין המעודד שימוש בדביט כאמצעי תשלום אלקטרוני, כדי להפחית שימוש במזומן, ואילו הבנקים מצדם, חויבו להציע ולהנפיק כרטיס כזה לכל מי שיחפוץ, ולתעד את תשובת הלקוחות (לאיזה צורך? מעקב של רשות המסים? לא ברור).

וכאן עומדים הקשישים להפסיד: לקוח שהיה בעל כרטיס אשראי עד היום, יזכה מפטור עמלה לשלש שנים, ואילו מי שטרם החזיק את המוצר – נקבעו דמי שימוש נמוכים. כמו כן, לא תיגבה עמלת פעולה בערוץ ישיר על כל פעולה בכרטיס הדביט.

כרטיסי הדביט זינקו מ-485 אלף ב־2015 ל-820 אלף השנה ועומדים כיום על 9.4% מסך כרטיסי החיוב. מספר העסקאות זינק מ-55 מיליון ל-120 מיליון בשנה, בסכום כולל של 13 מיליארד שקלים לעומדת רק 6.2 מיליארד ב-2015. במקביל, הושקה גם תוכנית הסברה תקשורתית ופרסומית לעידוד השימוש בדביט.

יצחק ל', קשיש ירושלמי חביב המתגורר בדיור מוגן של רמות תמיר, כועס על הרעיון. "אני עובד עם שיקים ועם מזומן. יש לי שני בניינים שמושכרים ואני מקבל מהשוכרים כסף גם במזומן וגם בשיקים. זה יפגע בי כל המהלך הזה, ובעיקר זה שיהיה לי אסור לשלם לבעלי מקצוע במזומן יותר מעשרה אחוז. לפעמים אני מתקין משהו בבניין בעשרים אלף שקל, יש לי כספת ברמות תמיר, ואני קורא לבעלי המקצוע לכאן, הם מקבלים את התשלום ומבצעים את התיקונים. מה, אני אתחיל לשלם להם ב'דביט'-שמביט?

"זה טוב בשביל מי שקונה אצל הירקן, ושם ממילא מותר להשתמש במזומן. למי עשו את החוק הזה", תמה יצחק החביב, "הוא פוגע בנו יותר מאשר יועיל. כי אדם שכבר יש לו כרטיס אשראי לא ייקח עכשיו כרטיס 'דביט' שיש לו חיוב מיידי. ומי שאין לו, למה שישלם עמלה מהיום?".

ויש גם יועץ כלכלי, בונים ב' מבית שמש, ששוחחנו איתו השבוע, והוא הסביר לנו, כי עד היום המליץ לאנשים שנקלעו למצוקה כלכלית להשתמש במזומן. "יש עמלות לשימוש באשראי ובחשבון בנק באופן כללי (עם הדביט לא יגבו עמלות שורה? זה כמו לומר לבנאדם תצא כל הזמן לכספומט ותוציא כסף לכל קנייה שלך. ובכלל, אני לא מבין: יצרו את ההגבלות לכספים גדולים ופתאום מתחילים להמציא כרטיסים מגנטיים. מי קונה ביומיום משהו ביותר מ-11,000 שקל? אז בשביל זה יש כרטיסי אשראי. נכון, בדיוק בכלל העמלות המוגזמות אני לא מרשה למתייעצים איתי להשתמש בהם (וגם בגלל עוד סיבה: בשטרות רואים את החבילה מתקטנת) כדי שיהיו מודעים לסכומים שיש להם וכמה בדיוק הם מוציאים. רחוק מהיד? רחוק מהכיס. אם הכסף מתנהל רחוק, בחשבון הבנק, הוא בלתי נגיש לעין ומתבזבז בלי שימת לב".

בכל מקרה, המהפך היה זקוק לקמפיין הסברה, ה'דביט' הוא רק חלק ממנו. ל'ביזנעס' נודע, כי רשות המסים ומשרד האוצר ייצאו בקמפיין הסברתי מקיף בנושא, שו"תים יפורסמו ולפחות בעלי המדיות – ירוויחו מהמהלך. הקמפיין הנרחב היה אמור לצאת למדיות השונות כבר בתחילת נובמבר, אך בפועל הוא החל באמצעו של דצמבר, ולאחר זעקה בנושא של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, שאיים להקפיא את יישום החוק ולחשק את האוצר ורשות המסים עד שהציבור יהיה מוכן למהלך.

בראיון ל'ממון' של ידיעות אחרונות אמר סלומיאנסקי כי "יש שני מגזרים שמשתמשים בעיקר במזומן: חרדים וערבים. יש בעלי חובות שהם מוגבלי חשבון, ועוד מאות אלפים ללא חשבון בנק. אם אני מצמצם להם את המזומן, במה הם ישתמשו?". לאור העובדה שלפי החוק – בסמכות שר האוצר להחליט כל יום כי רף ה-11,000 יירד עד לרצפה של 6,000 שקלים – יצא סלומיאנסקי באיום לעצור את החוק. רק שבועיים אחרי שאיים, מישהו הקשיב, או שהבריפים כלל לא היו כתובים במשרדי הפרסום בנובמבר, מי יודע.

סלומיאנסקי טען, ובצדק, כי למאות אלפי ישראלים אין בכלל חשבון בנק, עוד מאות אלפי איש הם בעלי חשבון מוגבל, ובמגזר הערבי, המזומן חוגג. רק ל-30% יש כרטיס אשראי.

ברשות המסים מיהרו להגיב, כי תינתן תקופת חסד של תשעה חודשים להתרגלות, שבהן יסתפקו באזהרה ולא בקנס, (לפחות אם אדם יעשה זאת פעם אחת בלבד) עד ספטמבר 2019.

את סלומיאנסקי זה לא סיפק. שלא יספרו על תקופת התנסות. ומה יקרה בפעם השנייה או השלישית? חייבים קמפיין הסברתי, אמר.

"רשות המסים נערכה למהלך הסברה רחב בכל הקשור לחוק לצמצום המזומן היוצא לפועל בימים אלה. בהתאם להמלצה המקצועית של לשכת הפרסום הממשלתית, ביחס לעיתוי הנכון, יעלה במחצית חודש דצמבר קמפיין פרסומי מקיף בטלוויזיה, רדיו, עיתונים, דיגיטל ושילוט חוצות. תשומת לב מיוחדת ניתנה גם לפרסום ייעודי למגזרים ולעולים. גל שני של הקמפיין מתוכנן לאוגוסט 2019", אמרו ברשות המסים.

"בנוסף, בימים הקרובים יפורסמו לציבור בדף נחיתה ייעודי באתר האינטרנט של הרשות חומרי הסברה הכוללים מידע מקצועי, מדריכים שאלות ותשובות ועוד. זאת ועוד, בהופעות פומביות שלהם מתייחסים מנהלים בכירים ברשות לכניסתו הקרוב של החוק והדברים באים לידי ביטוי מובלט בכותרות ראשיות בעיתונות ובראיונות לכלי תקשורת שונים. אנו בטוחים כי עם כניסתו של החוק לתוקף, הציבור בישראל יהיה מודע להגבלות החלות במסגרתו ויוכל להתנהל בהתאם", לשון תגובת רשות המסים לטענות סלומיאנסקי.

בנוסף, גם בנק ישראל קיבל את התלונות מ'ממון', ונענה לדברים: "בנק ישראל מקדם במלוא המרץ אמצעי תשלום אלטרנטיביים למזומן, לדוגמא השימוש בכרטיס הדביט, אפליקציות תשלום למיניהן, וכו'. במקביל, בנק ישראל מקדם קמפיינים שיעודדו את הציבור לשימוש באלטרנטיבות השונות. כך למשל בוצע קמפיין רחב בעת השקת רפורמת הסליקה האלקטרונית של צ'קים, ובקרוב יושק קמפיין הסברה לעידוד השימוש בכרטיס הדביט. בנק ישראל אחראי על יישום סעיפי החוק המתייחסים לצ'קים. תחילת היישום של סעיפים אלו נקבע בחוק ל-1 ביולי 2019 ובנק ישראל והמערכת הבנקאית נערכים ליישום במועד שנקבע".

מקור: http://bizzness.net/

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

הכתבה מוטית ואינה נכונה
כי מה שהחוק יעשה זה שהעשירים שעושים מסחר בעשרות אלפים ישלמו מס כחוק ואז נטל המס יירד מהשכירים שמשלמים מס מלא כי מורידים להם אותו בתלוש משכורת
ורק בעניים זה קצת יפריע בדירות וחתונות והשכר שווה את ההפסד

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture