על העיר החרדית העתידית כסיף דובר רבות, אך ממש לא בהקשר חיובי. הרעיון שמקדם שר הבינוי והשיכון יואב גלנט נשמע היה תמיד להנהגה החרדית ולעסקנים כמין אי-פתרון וניסיון לזרוק את החרדים אי-שם במעמקי המדבריות.
זה התחיל כבר בינואר 2015, לפני שלוש שנים, אז הציעה המועצה הארצית לתכנון ובניה לבנות עיר חרדית חדשה – כסיף. אך מיד זכתה התוכנית בקיתונות של מים מצד העסקונה החרדית.
ימים ספורים לאחר פרסום התוכנית הראשונית, תקף אותה אז חבר הכנסת יעקב אשר בראיון לוחמני ל'גלובס'. "מי שמברך על ההחלטה להקים את העיר החרדית 'כסיף' בנגב, מעליב אותי. המהלך אינו הוכחה לדאגה של המדינה לציבור החרדי, כי אם להיפך – זה עלבון", אמר. "לו היתה מצוקת הדיור של החרדים נוגעת ללבם של מקבלי ההחלטה, לא היו תוקעים אותם ביישוב חדש בסוף העולם. כסיף זה אפילו אחרי סוף העולם".
כשנשאל, מה רע בעיר שמותאמת לצרכים שלכם, עם תשתיות חדשות ותכנון תחבורה מודרני? ענה אשר, "קודם כל, זה לא כלכלי. הבזבוז הוא כפול: עיר חדשה היא הוצאות עתק מיותרות, מיליונים ומיליארדים שיעלה פיתוח תשתיות חדשות, וזאת במקום להשתמש בתשתיות קיימות. זה הבזבוז ראשון. בנוסף לכך, כסיף תהיה עיר שינה, וערי שינה לא יכולות להחזיק את עצמן באופן עצמאי, כי ארנונה ממגורים בלבד לא מפרנסת עיר. בשביל זה צריך אזורי תעשייה ושטחי מסחר שיממנו את השירותים האחרים שעיר נותנת לתושביה. למדינת ישראל יש ניסיון רב בהקמה של ערי לווין ושינה מסוגה של כסיף, ולא רק לחרדים – ערים אלה נשארות במצוקתן, וצריך להמשיך לסבסד אותן עד אין סוף. זה הבזבוז השני".
אשר הוסיף וטען, כי "אם המניע היה טובתנו, היו מוצאים פתרונות, ולא על הדיונות בנגב. לו טובת הציבור החרדי היתה עומדת לנגד העיניים, היו מקדמים פתרונות דיור שיעודדו ויאפשרו לחרדים להתפרנס, לגור בתנאים נוחים, להתערב ולהיות חלק אינטגרלי בחיי החברה הישראלית". הוא אף הציע כפתרון "לנצל את יתרון הגודל ולהקים שכונות חרדיות בתוך ערים קיימות ופעילות. כדי שעיר תוכל לתפקד צריכים להיות בה הרבה אנשים. במגזר החרדי מתחתנים 5,000 זוגות בשנה, שהם צורך ב-5,000 דירות נוספות בכל שנה. יש מספיק בנייה חדשה בירושלים ובראש העין, אבל אין שם אפילו מיזם מגורים אחד שמתוכנן לחרדים".
"הדרת החרדים היא מהלך משותף של ועדות התכנון וראשי רשויות, באמצעות הכתבה של סגנון בנייה שלא מאפשר לנו לגור בערים הקיימות", האשים אשר. "המדינה צריכה להחליט: אם היא רוצה מעורבות של חרדים ושילוב, שתאפשר בנייה מתאימה ביישובים הקיימים. אם ההחלטה הסופית היא הפרדה והדרה – אז לא תהיה ברירה ויקומו ערים חדשות. אבל אפילו אם יש חילוקי דעות, ואפילו שיש מי שמאמין שאי אפשר ליישב אותם בחיים משותפים, למה לזרוק אותנו לסוף העולם?".
לעומתו, טען ראש עיריית בני ברק דאז, חנוך זייברט בראיון ל'דה מרקר', כי דווקא זאת השיטה הנכונה. "מצוקת הדיור במגזר החרדי גדולה מאוד. למדינה הייתה כוונה להקים עיר חרדית בחריש, וזה נכשל", אמר זייברט. "אז במקום חריש, הציבור החרדי נכנס ליישובים אחרים. בכסיף, לדעתי, הציבור החרדי לא יתיישב. המטרה של כסיף היא להיות 'קיר מגן' בפני הבדואים בנגב. גם את הרעיון של חריש לא אהבתי, כי היא נועדה לבלום את הזליגה של הכפרים הערביים בוואדי עארה. אבל לפחות חריש הייתה פתרון סביר, כי היא סמוכה לכביש 6".
לדברי זייברט, "תמיד מסתכלים על החרדים במדינה כעל חומת מגן, אבל אנחנו לא קירות מגן, מגיע לנו לחיות באזור המרכז. אם לא ימצאו פתרונות לציבור החרדי, הציבור החרדי ימצא פתרונות בעיקר בפריפריה, והוא יגור בסופו של דבר בכל עיר בישראל, לא בכסיף. הטעות של הציבור החילוני הייתה שהוא ניצח את החרדים בחריש. אני לא חושב שהציבור החרדי צריך לחיות בערים חרדיות, כי אלה ערים בלי הכנסות. כשהחרדים גרים בעיר חילונית, זה מאזן עלויות, כי החילונים צריכים פחות שטחי ציבור. במודיעין עילית, למשל, נולדת כיתה חדשה של ילדים כל שבוע. כל שנה צריך לבנות בעיר 50 כיתות לימוד חדשות. לאוכלוסייה החילונית, לעומת זאת, יש פחות צרכים באותו תקציב".
זיג-זג במשרד השיכון
למעשה, מאז פרסום התוכניות בינואר 2015 ועד לסוף חודש יולי צפו ונעלמו שוב ושוב הכותרות באשר לכסיף, אך דבר לא התקדם. שנה וחצי של כותרות והתנגדויות מצד העסקונה החרדית הביאו את משרד השיכון להודיע כי לא יקדמו את כסיף. "למדנו את הלקח מהר יונה", אמרו אז ל'ביזנעס' שחשף את הדברים.
הדברים, שנאמרו בתקופה שאכלוס הר יונה עדיין היה נשמע בגדר חלום, בשל הבוקה ומבולקה בדיור החרדי וההתלבטות הבלתי פוסקת בין הר יונה לחריש שגורלה הנוכחית ידועה, התייחסו למעשה ל"כישלון השיווק של הר יונה".
"זה הוכיח לנו מעל לכל ספק כי הציבור החרדי הוא לא עדר ומחירי דירות זולים זה לא הפרמטר היחיד שמדבר אליו, חייבים גם מיקום טוב לעיר החרדית העתידית – ולכן ירדנו מכסיף שתקועה בין הבדואים בחולות הנגב ואין סיכוי שחרדי שפוי יקנה שם דירה", אמר הגורם במשרד השיכון ל'ביזנעס'.
אותו גורם אמר גם, כי צריך לשים לב שקידום העיר כסיף נעשה תמיד על ידי שרי שיכון שאין להם הבנה במגזר החרדי. ההחלטה הראשונה על הקמת כסיף התקבלה בשנת 2007, כשמאיר שטרית היה שר השיכון. עד פברואר 2014 התוכנית לא הצליחה לקרום עור וגידים כשהסיבה לכך הייתה נעוצה בהתנגדותו של שר הבינוי לשעבר, אריאל אטיאס, להקמתו – בשל הריחוק ממרכזי תעסוקה. אטיאס החרדי העדיף לתת פתרון ביישובים במרכז הארץ.
כסיף חזרה שוב לכותרות כשהשר אורי אריאל דאג להעביר להפקדה את התוכנית בוועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה (ולנת"ע). כשנה לאחר מכן, בתקופת גלנט, החליטה נת"ע להמליץ למועצה לאשר את תוכנית המתאר עבור העיר כסיף. במשרד השיכון דיווחו אז כי בשנת 2016 צפוי להסתיים הליך תכנון התב"ע וב-2017 כבר יינתן תוקף לשיווק המגרשים לצורך בניית הדירות… מה שכמובן לא קרה.
חודשים ספורים עברו, והמדינה חזרה בה ממסקנותיה והחליטה כן להמשיך ולקדם את כסיף. "אם ישנה אכזבה שמפריעה לי, היא העיר כסיף", אמר יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי בראיון חג למגזין הנדל"ן של 'המודיע', "העיר הזאת הוצעה לחרדים, אבל אתם מסרבים לקבל אותה. והאמת, שזה נשגב מבינתי. העובדה שהציבור החרדי דוחה את העיר הזו, אינה מובנת לי. אפשר להקים שם עיר לתפארת שתפתור את מצוקת הדיור בקרב הציבור החרדי". כשנשאל מה דעתו על מגורים ליד הבדואים בנגב, הוא ענה, "אז מה? אתם יודעים מהו הישוב שנחשב למקום בעל איכות החיים הגבוהה ביותר בארץ? מיתר. שני ק"מ מכסיף. אז למה מיתר כן וכסיף לא?"
לדבריו, "הסיבה שהציבור החרדי לא מעוניין בכסיף, כי אתם מפונקים ומחפשים דירות רק במרכז. חילונים מוכנים להגיע לכל מקום אך לדייר החרדי יש דרישות. הצעתי את העיר עוד כשהייתי מנכל משרד רה"מ אך ההצעות נדחו על הסף. זה פשוט חבל".
לשאלה ואם תציע את העיר לחילונים נראה לך שהם יקחו את העיר? הוא ענה ללא היסוס: "בוודאי. בלי צל של ספק. אנו בונים היום בירוחם, בדימונה, בניה רוויה, לא וילות, ויש ביקוש לכל מכרז שיוצא. רק העיר הזו שנמצאת על המדף יותר מעשור תקועה ואינה זוכה לביקוש, וחבל. אבל אנו ממשיכים לפתח ולקדם את התוכניות ותרשמו לפניכם – כסיף תהיה עיר חרדית".
בחודש מאי אשתקד, אף פורסם כאן ב'ביזנעס' כי משרד השיכון השקיע עוד 22 מיליון שקל לקידום רעיון כסיף. חודשים ספורים לפני כן, התראיין שר הבינוי והשיכון יואב גלנט למתי גרינפלד ב'יתד נאמן', ואמר כי הוא "ממשיך לקדם את העיר כסיף, גם אם הציבור החרדי לא יבוא לשם. תהיה שם עיר בסופו של דבר. אני שומע שלא מתלהבים מהמקום אבל אני לא מתכוון לקחת החלטות ממשלה של 15 שנה ולעצור אותן".
לעומתו, מתח שר הפנים, אריה דרעי, ביקורת על ייעוד כסיף לחרדים ואמר אז כי הוא הביע את דעתו על כסיף ולא חוזר בו. "כסיף, למיטב ידיעתי, הוא דג טעים שראוי לגעפילטע פיש, לא מעבר לכך. אני ממש לא מבין מדוע עלינו ללכת עד כסיף אם אפשר לקבל כמה עשרת אלפים יח"ד בקריית גת, באשקלון ובבאר שבע, ולהקים עיר חרדית במרכז במקום להרחיק עד כסיף", אמר.
לדבריו, "הגיע הזמן להוריד את ההצעה זו מהשולחן סופית, ולומר לקבינט הדיור שאם ההצעה הזו מוצלחת – אז אדרבא, שיתנו אותה לחילוניים. לזכותנו ייאמר שהצעה הזו הועלתה כמה פעמים, ובכל פעם דחינו אותה בשתי ידיים". השר ליצמן אגב, הסכים עם הטענות ואמר כי "דרעי צודק מאד: אנו צריכים לפעול שיאשרו לנו דירות באשקלון, בקריית גת, בבאר שבע, אולי גם להגדיל את העתודות בנצרת עילית ועוד. אך אין סיבה להרחיק עד כסיף".
הבלוף של שפיר
עזבו לרגע את כסיף, עוד נשוב אליה. בסוף בסוף, אי אפשר שלא להתייחס לעיר חרדית עתידית אחרת שעומדת כיום על סדר היום. ליתר דיוק, מדובר באחת התוכניות הכי מדוברות בתקופה האחרונה, עם חשיפת פרטי התוכניות של המיזם שהשר דרעי לקח עליו קרדיט מלא ומבטיח להיות כישלון גרוע עוד יותר לדיור החרדי מאשר חריש של אטיאס.
רק לאחרונה נחשף כי שפיר למעשה תהיה מעין המשך של קריית גת ולא תיועד ספציפית למגזר החרדי. אבל עזבו את זה, את זה תשאירו לדיון נפרד בסוגיית העדיפות או אי-העדיפות של ערים מעורבות.
רק לאחרונה נחשף כאן ב'ביזנעס' כי הסיכוי לכך שהטרקטורים יעלו על השטח בשפיר בעשור הקרוב שואף לאפס. זאת, מאחר וזו אינה תכנית מועדפת למגורים, אלא לכריית חרסית, שרק לאחר השלמתה ופינוי חומר הגלם יפותח השטח למגורים.
האם הותמ"ל מוסמכת לאשר תכניות לכרייה? התשובה היא לא. האם היא מוסמכת לאשר תכניות למגורים, כשבמסגרת עבודות הפיתוח שלהן, מתבצעת תכנית שלמה לכרייה? כנראה שכן. תמ"ל 1011, היא ההוכחה, שהראש היהודי לא מפסיק להמציא פטנטים. בכל מקרה מגורים בתמ"ל 1011, יתוכננו רק לאחר ביצוע הכרייה. "אני לא רואה מצב שהעיר יוצאת לשיווק לפני עשור מהיום", אמר בעבר ל'ביזנעסופ"ש' עסקן המעורה בפרטים. אגב, עבודות הכרייה טרם החלו וספק אם יחלו בשנה הקרובה.
עסקן חרדי מוכר הפועל לפתרון מצוקת הדיור החרדית פנה לעזרת אחד השרים, לאחר שמלבד רמת בית שמש (שגם שם בגלל הטופוגרפיה המחירים יהיו יחסית יקרים) לא מקודם שום פתרון למצוקת הדיור החרדית. השר השיב כי מאחר והוא לא מבין בתחום, כל מה שביכולתו לעשות, הוא לתאם מפגש משותף עם יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי. וכך אכן היה.
"אביגדור יצחקי אמר לי: אנחנו בונים לכם את שפיר, לא מספיק?!", שחזר העסקן ל'ביזנעסופ"ש' את הלך הרוח בפגישה. כן. הבנתם נכון. במטה הדיור לא מרגישים צורך בקידום פתרון למצוקת הדיור החרדית "בגלל שפיר" שכלל לא תיבנה בעשור הקרוב. ונציגינו בכנסת וברשויות? הם מזמן שכחו מהתכל'ס ועסוקים בעיקר בבחירות וחקיקת מרכולי אי-גיוס החרדים. זאת, בזמן שלציבור הכללי ולדת"ל מתוכננים ברגע זה מלאי עצום של שכונות חדשות: באשקלון, בבאר שבע, בהרצליה, בראשל"צ, במודיעין ובראש העין.
גם אם יקרה כאן נס, 'מחיר למשתכן' כנראה כבר לא תחול על הפרויקט. שכן גם אם בית המשפט העליון יקבע שהתכנית הינה חוקית, מה שבימים אלה טרם הוכרע, הבחירות שלפנינו עשויות לשנות את כל שיטות הפעולה של האוצר בכל הנוגע לפתרון מצוקת הדיור, ובכלל זה לסיים את המדיניות.
אגב, בראיון רדיופוני שהעניק בעבר שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, הוא הזהיר למעשה מפני המצב אליו נקלענו, אך משום מה לא היה מי שיבחר להתייחס ברצינות לדבריו. "העיר שפיר המתוכננת באזור קריית גת נמצאת עדיין בשלב התאורטי ולא הייתי ממליץ לזוג צעיר שרוצה לקנות עכשיו דירה להמתין לבניית העיר הזו. אני מקדם את בניית העיר כסיף שבנגב, ראשי הציבור החרדי יחליטו אם הם רוצים להתגורר בה או לא. כסיף תקום", אמר.
הפוליטיקאים החרדים מתחילים להכיר בכסיף
חברי הכנסת מעולם לא ששו לשמע את התוכניות הנוגעות לכסיף. ליתר דיוק, הם כמעט ופתחו מטה מאבק תחת הכותרת 'רק לא כסיף'. "אנחנו מסיימים כבר מושב חמישי של כנסת זו – הכנסת ה-20, ועדיין לא התקדמנו בתחום הדיור לציבור החרדי, אותו ציבור שאני מייצג. אדוני היושב-ראש, מציעים לנו את העיר כסיף בפזורה הבדואית, רוצים שאנו נשמש שם כחיץ וכמחסום לציבור הבדואי. מדוע אנחנו צריכים להרחיק נדוד עד לכסיף כאשר בוועדת הבנייה הארצית אישרו רק בימים אלה במרכז ובלב הארץ 27 אלף יחידות דיור?", זעק חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס במליאת הכנסת אשתקד.
"מרתיח לראות שאף דירה מתוך אלפי הדירות הללו לא מיועדת לציבור החרדי. ומאיפה אני יודע? כי כל הבניינים מתוכננים כגורדי שחקים, ללא מרפסות לסוכות, התכנון הסביבתי ללא בתי-כנסת, בלי מבני ציבור מתאימים, בלי מקוואות. אז ברור שהחרדים מודרים מהתכניות הללו. אז אתם שולחים אותנו לכסיף? תן לנו כמו לכולם במרכז הארץ! אולי נלך גם לכסיף, אבל זה בנוסף לחלקנו במרכז הארץ", הוסיף.
מוזס לא שינה את עמדתו מאז, עד ל… יום שני השבוע. בבוקרו של אותו יום הוא עוד זעק בראיון רדיופוני כי זורקים את החרדים לבדואים, "מה אנחנו באופוזיציה? אנחנו בקואליציה", טען בתוקף. אך מתברר כי שעות אחדות בלבד חלפו ודעתו השתנתה כמעט מקצה לקצה.
'ביזנעס' ששהה באותו הזמן במשכן הכנסת, בעיצומו של הדיון הסוער בוועדת הכלכלה על יוקר המחיה, גילה באקראיות כי מאחורי הקלעים נפגש מייסד העיר ביתר, שעמל מזה שנים לקידום בניית העיר העתידית כסיף, משה לייבוביץ, עם מוזס. בירור קצר העלה כי השניים סיכמו כי מוזס יצטרף ביום ראשון הקרוב לסיור בשטח שבו עשוי להיבנות העיר החרדית העתידית.
אמנם בין סיור לתמיכה חוצצים עולם ומלואו, אך במקרה של כסיף לא כך פני הדברים. שכן עד לעצם היום הזה, למרות התנגדותם הנחרצת של הפוליטיקאים החרדים להקמת העיר וייעודה לציבור החרדי, מעולם לא סייר אף חבר כנסת חרדי באזור. כך שעצם הסיור, מהווה הכרה הלכה למעשה בתוכנית. לפחות חלקית.
'ביזנעס' גילה עוד, כי יום למחרת צפוי חבר הכנסת ישראל אייכלר להיפגש אף הוא עם לייבוביץ, ואי אפשר שלא לתהות האם מדובר בתחילתו של מהפך בעמדת הח"כים החרדים. מהפך, שמשליך ישירות על כל הקמת העיר, שכן גלנט מסרב לקדם את אישור הקמתה (בשלב זה אושר רק התכנון) ללא תמיכה מצד הח"כים החרדים.
"תוך שנה הטרקטורים בשטח"
על משה לייבוביץ אין צורך להרחיב, כל מי שהתעניין אי-פעם על הנדל"ן החרדי כבר זכה לשמוע אודותיו ואודות עשייתו, בעיקר בהקשר להקמת העיר ביתר עילית. כעת, הוא זה שמוביל את קידום הקמת העיר כסיף וייעודה לחרדים. "גם להקמת ביתר התנגדו כל חברי הכנסת החרדים", אומר לייבוביץ ל'ביזנעס'. לדבריו, "חברי הכנסת חוששים מכך שהתוכנית לא תרקום עור וגידים, או שהיא תיכשל, ואז יישארו חסרי כל, כי במשרד הבינוי והשיכון יגידו להם שהם כבר קיבלו את כסיף".
לייבוביץ עצמו, כבר עוסק בעניין כסיף למעלה מעשור. "פנה אליי הרב יששכר מאיר זצ"ל וביקש ממני לפעול להקמת עיר חרדית חדשה בדרום – לא צפונית לבאר שבע", משחזר לייבוביץ ל'ביזנעס' את תחילתו של המהלך. "כשהגענו לשטח הזה, חתמו גדולי ישראל על מסמך הקורא לקדם את התוכנית", מספר לייבוביץ על המסמך שנחתם בזמן שכיהן כמנכ"ל אצל פינדרוס, ועליו חתמו, בין היתר, בעל ה'שבט הלוי' הגר"ש וואזנר זצ"ל, הגר"ש אוערבאך זצ"ל, אב"ד בית דין צדק בני ברק הרה"ג ניסים קרליץ שליט"א ורבני אגודת ישראל באמריקה.
"הרב שטיינמן אז אמר לי: 'תגיד, שדה תעופה יהיה שם?' ואחרי ארבעה חודשים התחילו לדבר על שדה התעופה בנבטים. שדה התעופה הכי גדול במזרח התיכון הולך לקום שם – 20 דקות מכסיף", אומר לייבוביץ ל'ביזנעס'. "ומאז זה מתגלגל. חברי הכנסת החרדים התנגדו ושם זה נעצר".
לדברי לייבוביץ, "למעשה, הכל מסודר. יש החלטות ממשלה סופיות. אבל מה שקרה זה שבהחלטת הממשלה הייתה טעות דפוס ובמקום 'הקמת העיר' נכתב 'תכנון העיר', אז לתכנון באמת יצא תקציב של 30 מיליון שקל ואנחנו בסוף התכנון של התב"ע. עברנו את כולם. כל מה שצריך זה להביא את זה לקבינט הדיור ולקדם את זה מתכנון להקמה ואז אפשר לעלות על השטח".
לייבוביץ גם מפריך את הטענות לכך שהעובדה שהאזור מרוחק מיישובים יפגע בתושבים, בהיעדר מוסדות ומרכזי תעסוקה סמוכים. לדבריו, ההיפך הוא הנכון, "בגלל שאין שם כלום אז הממשלה תממן את הקמת כל התשתיות מההתחלה". לייבוביץ מתייחס גם לעלויות הדיור ואומר ל'ביזנעס' כי "התכנית המקורית הייתה שדירת שלושה חדרים תעלה 250,000 שקל. היום, עם כל העליות במחירי הדיור, זה עדיין ייצא מחיר אפסי ביחס לשוק – בין 450,000 שקל ל-600,000 שקל".
בעוד שלרובנו זה נשמע כמו חלום נדל"ני חסר סיכוי, לייבוביץ בטוח שזה מעשי. "גם כשהקמתי את ביתר אמרו שאני חולם", הוא אומר ל'ביזנעס'. "אני מאמין שאם ההחלטה להקמת העיר תעבור עוד לפני הבחירות, אפשר יהיה כבר לראות טרקטורים בשטח עוד חצי שנה – שנה".
לדברי לייבוביץ, ברחוב החרדי הבינו זה מכבר שבניית העיר מתבקשת וכל הסיורים והפגישות בינו לבין חברי הכנסת החרדים מתואמים למעשה על ידי אברכים חסידיים שדוחפים את המהלך. "בשקט כבר תומכים כל חברי הכנסת, כי זה הפתרון הרציונלי היחיד למצוקת הדיור החרדי. הם פשוט לא רוצים לקחת סיכון. גם בביתר לא תמך אף חבר כנסת ורק כשהעיר הוקמה הצטרפו אליי".
"המחסום היחיד זה הח"כים החרדים", הוא טוען בכל תוקף. "הם צריכים לפנות לגלנט ולדרוש את קבלת ההחלטה להקמת העיר. גלנט לא רוצה לקבל החלטה בלי תמיכה מהח"כים החרדים", הוא אומר.
מקור: http://bizzness.net/
יהיו כלכליים ויעבדו ויהיו משכילים עם תעודות ותוארים
אז יהיה שווה לחברות ההייטק לבוא לכסיף
וכמו חסידי גור בערד שעובדים קשה מאוד לפתח את הכלכלה
והעיקר שיהיה שר מש"ס במשרד הפריפריה הנגב והגליל
שיממן את פיתוח העיר
וזכות המתיישבים בארץ גדולה וחשובה כחלק העולם הבא
ואם יעבדו החרדים שמה עם תעודות ותוארים אז חברות ההייטק יבואו לכסיף
אנו החרדים משמשים כמגיני המדינה ומספחי השטחים לישראל
וכמו במודיעין עילית ועמנואל ותל ציון ומעלה עמוס ומיצד
וזה הברירה היחידה שלנו שהממשלה תבנה לנו עיר בכיף
ובפיתרון דיור לנו החרדים