מחד, טראמפ קרוב מאי-פעם להציג את "עסקת המאה" שלו. מאידך, אם זה יקרה לפני הבחירות נתניהו עלול לדמם מנדטים לבנט. וברקע מרחפת דמותו של היועמ"ש וההכרעה הדרמטית שהוא יידרש לקבל • וגם: האם נתניהו יעשה "אובמה" לטראמפ?

מירוץ בין האיומים נגד הזמן – כך ניתן להגדיר את הסיטואציה הפוליטית-מדינית-ביטחונית-משפטית שבתוכה מנסה לתמרן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בימים אלו. 2 התמודדויות רגישות במיוחד ניצבות לפתחו, כשהוא מצדו ינסה להפיק מהן את המיטב, או לכל הפחות לא להינזק.

בראש ובראשונה, תוכנית השלום האזורית של טראמפ (המכונה גם "עסקת המאה" ו/או "הדיל האולטימטיבי), אותה מעוניין טראמפ להציג בהקדם. נתניהו מצדו, מנסה לדחות את הצגתה ככל הניתן. מאידך, ישנו הקרב המשפטי של נתניהו שמצדו עושה הכל כדי להכפיף את הלו"ז הפוליטי באופן שיסייע לו ככל הניתן בחזית הזאת.

"ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה בכל כוחו למנוע או לפחות לדחות ככל האפשר את הגשת תכנית השלום האמריקאית של צוות הנשיא טראמפ, הידועה גם בשם החיבה "עסקת המאה"", מדווח העיתונאי בן כספית באתר 'אל מוניטור'. הוא מצטט גורם פוליטי בכיר ביותר בירושלים שאומר: "נתניהו הגיע למסקנה שאם העסקה תוצג בחודשים הקרובים, לפני הבחירות בישראל, היא תקשה עליו מאוד לנצח בפער משמעותי". לטענת הגורם הפוליטי, המשמעות של היעדר ניצחון בפער גדול היא פגיעה בתכנית ההישרדות שלו אל מול החקירות וכתבי האישום הצפויים לו".

לדברי כספית, "המידע המגיע לאחרונה לירושלים בדבר עיקרי ההצעה האמריקאית מעורר דאגה רבה בסביבתו של נתניהו. אישיות ישראלית בכירה ביותר אמרה בשבוע שעבר לאל-מוניטור כי התכנית כוללת חלוקה ברורה של ירושלים לשלושה חלקים, וכי "לא מדובר בבירה פלסטינית באבו-דיס, אלא בבירה פלסטינית על חלקים ניכרים במזרח ירושלים". על פי המידע האמור, בירושלים יהיו שתי בירות: בירת ישראל במערב העיר כולל שליטה על הכותל המערבי ושכונות יהודיות במזרח העיר; ובירת פלסטין במזרח העיר; ובנוסף אזור שינוהל בשליטה בינלאומית ב"אגן הקדוש"".

כספית מציג את ההשלכות הבעייתיות שיש לתוכנית כזאת מבחינת נתניהו: "תכנית מהסוג הזה תתקבל בימין הישראלי במחאה אדירה שתחולל סערה ציבורית גדולה. נתניהו יידרש להגיב לתכנית, "וגם אם אבו מאזן ימהר להגיד 'לא'", אמר לאל-מוניטור גורם מדיני בכיר בירושלים, "נתניהו יצטרך להביע את דעתו כך שהוא יהיה כלוא בשטח הריגה בעייתי".

אם נתניהו יגיד "כן" לטראמפ, הוא יהיה בצרות גדולות מצד הימין. גם אם לא יענה לטראמפ וישהה את תגובתו, יספוג ביקורת קשה מהבייס הימני האלקטורלי שלו, אותו בייס שנטש את נפתלי בנט בבחירות הקודמות והביא לניצחונו של נתניהו. אם נתניהו יגיד לטראמפ "לא", הוא עלול לאבד את הנשיא האמריקאי כבעל הברית האסטרטגי והנכס המדיני החשוב ביותר שלו".

"זו ברירה קשה שנתניהו לא רוצה להיתקל בה לפני הבחירות", הוא מציין, ומוסיף: "אם לא יודיע שהוא מתנגד לתכנית האמריקאית, קרוב לוודאי שלא יצליח להשתלט על חלק ניכר מהמנדטים של בנט. זהו חלומו של מנהיג הבית היהודי: הצגת התכנית האמריקאית לפני הבחירות תעניק לבנט סיכוי משמעותי לבדל את הבית היהודי מהליכוד, ותהווה מנוף רב-עוצמה שבאמצעותו יוכל בנט להבהיר למצביעיו שהפעם צריך להצביע עבורו, ולא עבור נתניהו".

אז מה עושה נתניהו במצב הזה? "הוא מפעיל את השפעתו לדחייתה, אך עושה זאת בזהירות ובלי להשאיר יותר מדי טביעות אצבע. האופרייטור הראשי במאמץ הזה הוא השגריר הישראלי רב ההשפעה בוושינגטון, רון דרמר, הנהנה מיוקרה רבה וקירבה מופלגת לצוות המזרח תיכוני של הנשיא ובעיקר לג'ארד קושנר. דרמר מנסה לגייס את תמיכת הבייס האוונגליסטי של טראמפ על מנת להבהיר לנשיא שבוחריו הנאמנים ביותר לא מעוניינים להעמיד את נתניהו במצב פוליטי קשה וכי עדיף לדחות את הצגת התכנית לאחרי הבחירות בישראל, שכרגע מיועדות להתקיים במועדן המקורי, נובמבר 2019".

אלא שלא בטוח שזה יספיק. כספית מסביר: "הבעיה היא שדחייה כזו היא משמעותית, בעוד המצב בחזית הישראלית-פלסטינית ממשיך להתדרדר במהירות. בוושינגטון יודעים שהמשך דחיית הצגת התכנית עלול לסבך את המצב ולהגביר את הסיכויים לאובדן שליטה בו. סכנה נוספת המרחפת מעל התכנית היא שאם וכאשר הצגתה תידחה לאחרי הבחירות בישראל, יתברר לפתע שהנשיא טראמפ עצמו מצוי בשנת בחירות (עתידות להתקיים בנובמבר 2020), ואז אפשר יהיה להפעיל עליו מנוף עוצמתי נוסף על מנת שידחה את הצגת התכנית לקדנציה השנייה שלו". לטענת גורם דיפלומטי מערבי, "זוהי בדיוק הדרך בה התיש נתניהו את הנשיא אובמה בכל הקשור לתהליך השלום…עם טראמפ הוא עושה את זה בסגנון אחר, מאופק בהרבה וידידותי, אבל התוצאה תהיה דומה: קיפאון".

יחסי הכוחות בתוך הממשל

מרתק לגלות גם כיצד מתחלקים יחסי הכוחות בתוך הממשל. "צוות השלום האמריקאי מחולק, בפיהם של דיפלומטים מערביים הפעילים בחזית המזרח תיכונית, באופן הזה: מימין ניצב השגריר רב ההשפעה דייוויד פרידמן. הוא תומך במתנחלים, חשדן מאוד כלפי הפלסטינים ועושה כל שלאל ידו על מנת לדחות את הצגת התכנית. פרידמן פועל לטובת נתניהו מלא-מלא בכל הקשור לסוגיה הנפיצה הזו. משמאלו, ניצב עו"ד ג'ייסון גרינבלט, המוגדר כ"עורך דין מקצועי שמנסה לפשר ולקרב בין הצדדים תוך כדי ריצוי הבוס שלו, כלומר הנשיא טראמפ". גרינבלט משקיע אנרגיה רבה בגיבוש התכנית, מעוניין להציג אותה, אבל אין לו דד-ליין. משמאלו של גרינבלט, ניצב ג'ארד קושנר. הוא נתפס כשמאלן שבחבורה, מי שרוצה בכל מאודו להביא את הישראלים והפלסטינים לשולחן ומאמין שאפשר אכן להציג את "עסקת המאה"", כך כספית.

לטענתו, "ההפתעה טמונה דווקא בניתוח עמדתו של הנשיא. על פי מידע שהגיע לגורמים אירופים, טראמפ הוא הדוחף הגדול להשלמת התכנית והצגתה. יחד עם זאת, אסור לשכוח שמדובר בנשיא אימפולסיבי, שהתנהגותו אינה מבוססת על עבודת מטה מסודרת אלא על מצבי רוח ותחושות בטן".

גורם ישראלי בכיר מעריך שמה שמניע את טראמפ זו האמונה "שכישרונו האגדי כאיש עסקים יאפשר לו לעשות את הלא ייאמן בסוגיה הזו. הבעיה היא שאפשר לשנות את התחושה הזו שלו בקלות יחסית, בעיקר אם יבין שהצגת התכנית תפגע בסיכוייו להיבחר מחדש".