יאיר לפיד חושב שהחיים שלי דבש, והוא גם אומר את זה כל הזמן עם עווית מלאת שנאה נוטפת עסיס רעיל. הוא טועה, קשה לגור בבית שמש / נתן גלנט עונה כסיל כאיוולתו

יאיר לפיד חושב שהחיים שלי דבש, והוא גם אומר את זה כל הזמן עם עווית מלאת שנאה נוטפת עסיס רעיל.

הוא טועה, קשה לגור בבית שמש.
עברתי משם לפני כמה שנים. יש גבול ליכולות שלי. אני יכול פעם אחת ביום לירוק על ילדה קטנה, נניח פעמיים, שלושה גג, אבל.. זהו.
אין לי יותר מידי רוק בפה, ביום כיפור אני סובל נוראות מהיובש.

כמה שאני מעריץ את החברים שלי ששמעתי עליהם מיאיר לפיד. הלוואי שהייתי מוכשר כמוהם. הם יכולים לירוק בלי בעיה, כמו מכונה, על כל ילדה בסביבה שלהם.
הם גם יודעים לצרוח כמו נמרים רעבים.
בכנות, אני מודה, הקנאה אוכלת בי בכל פה.

אני מסוגל קצת לצעוק, נניח ממש לצרוח איזה חמש – שש שניות אם החילוני מולי באמת מגזים ולבוש במכנסיים קצרות, אבל.. זהו. לא יותר. אין לי גרון חזק.
פעם אחת צרחתי בלילה מהחלון על שני צעירים שעישנו וצחקו בקול, והצלחתי להחזיק מעמד בערך עשר שניות. שבועיים אחר כך עוד סבלתי מצרידות חורקנית בגרוני.
איך הם מסוגלים לצרוח כל יום על כל דבר? אני מעריץ אותם.

במיוחד הם אלופים באקונומיקה.
קרה כמובן שקיימתי את החובה ההלכתית והשפרצתי קצת אקנומיקה בחנויות שמוכרות בגדים שלא לרוחי, ברור. אבל כמה אפשר?
קודם כל, הג'ריקן יחסית כבד. נסו פעם להחזיק אותו בתוך קית אטומה, תראו שהחיים לא כזה דבש. תוך דקה הגב כואב, ואסור לכם לעשות פרצוף של אחד שסוחב משהו כבד, כמובן.
אחר כך לשפוך. פעם החיים היו מתוקים; הייתי נכנס לחנות בגדים, שאומר שאשתי שלחה אותי לאסוף משהו, מנצל רגע אחד של חוסר תשומת לב ושופך אקונומיקה על כל המתלים הבעיתיים. מאז ששמו מצלמות הרבה יותר קשה לי לקיים את המצווה הזו, והפסקתי לגמרי.

לא מזמן התפרסמה בתקשורת החילונית על קבוצת חרדים שמזייפים בבחירות עם תעודות זהות של נפטרים. עמדתי למות מרוב קנאה. אני לא מסוגל להשיג תעודות זהות ולהציע איתן. פעם אחת לקחתי למנקה של הבניין שלנו את התעודת זהות, ובדיוק שבאתי להצביע איתה המשקיפה נחנקה מצחוק ואמרה שלקחתי בטעות את הפנקס חיסונים.
אני מסה לדמיין את כוחות הנפש הדרושים כדי לבוא לבית של האבלים, לפלח מהארון את תעודת הזהות, למצוא מישהו חי וקיים עם פנים דומות לפני הנפטר ולשלוח אותו להצביע עם זה… מה אגיד לכם, באמת כל הכבוד.

חבריי החרדים, רק שתדעו שבניגוד ליאיר לפיד, אני גאה בכם מאוד.
גאה ומקנא, מקנא וגאה.
שלכם, יעקב הקטן, שכונת מנוחה ונחלה, בית שמש.

* הערה: הטור נכתב כפיליטון סאטירי, וכותב השורות מתנגד לאלימות מכל סוג.

לתגובות ולהצטרפות לרשימת התפוצה של נתן גלנט: ng054ng@gmail.com