אמנם לא אחרי יום העצמאות, אבל גם בחירות בחודש ניסן, אחרי נאום מתוקשר בועידת אייפ"אק, לפני החלטה אפשרית של היועמ"ש מנדלבליט, הוא תאריך נוח לנתניהו • נתניהו וכחלון וכבר התחילו בקמפיין והאם הסטטיסטיקה היא לטובת נתניהו או לרעתו

ראש הממשלה נתניהו אולי היה מעדיף לקיים את הבחירות בחודש אייר, אחרי יום העצמאות שגורר עליו אהדה בקרב קהל הבית שלו, אך כנראה שגם התאריך הנוכחי לא יזיק לו. שבועיים אחרי אחרי ועידת אייפא"ק, הלובי הפרו-ישראלי בארה"ב, שמתקיימת בוושינגטון בסוף מרץ בו נתניהו נוהג בדרך כלל להיות הנואם המרכזי בוועידה של.

מצד שני, למרות ההצרות של משרד המשפטים כי העבודה בתיקי נתניהו נמשכת כרגיל, מסתמן כי לא צפויה החלטה אם להגיש כתב אישום (או לא) לפני הבחירות. לפי הערכות של גורמים משפטיים בכירים, היועץ לא יפרסם את החלטתו ככל שתתקבל סמוך למועד הבחירות. זאת כדי למנוע מראית עין של השפעת המערכת המשפטית על ההליך הדמוקרטי.

אגב, הבשורה הטובה מבחינת נשות ישראל הצדקניות הוא יום חופש שבועיים לפני חג הפסח הבעל"ט. כן, יום הבחירות הוא יום חופש בתשלום מלא.

לפני החלטה על החקירות

לדברי פרשן 'חדשות 10' ברק רביד, "ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבין בימים האחרונים, כי לוח הזמנים של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מהיר משחשב, ושלא יהיה ניתן להגיע לחודשים מאי-יוני ללא החלטה בנושא חקירות השוחד של נתניהו. לכן, ההחלטה היום (שני) ללכת לבחירות באפריל, היא לא יותר ממשחק בין נתניהו למנדלבליט, בו כולנו מהווים סטטיסטים".

"נתניהו הותיר למנדלבליט שתי אפשרויות נוראיות מבחינתו: האחת, להודיע על כתבי אישום בכפוף לשימוע כבר בחודש פברואר, לאחר שהוא התחמק מלעסוק בכך כבר שלוש שנים. השנייה, להודיע על כתבי אישום רק אחרי הבחירות, ולא מיד אחרי, בגלל הדרך שבה זה יצטייר, אלא חודשים אחרי – כלומר עד הקיץ או אפילו לאחר מכן".

"לנתניהו כדאי לשים את החקירות במוקד מערכת הבחירות. הסיבה – הבוחרים שאמרו עד היום שהם מביעים בו תמיכה, לא ישנו את דעתם לנוכח שום התפתחות בנושא. ברמה המשפטית, אין מניעה מנתניהו להתמודד שוב על ראשות הממשלה, גם אם יקרה התרחיש הלא סביר לפיו מנדלבליט יודיע על הגשת כתבי אישום טרם מועד הבחירות".

קמפיין הפחדה

פרשן 'חדשות 10' עקיבה נוביק מנסה לשרטט את תמונות הקמפיין של נתניהו כחלון: "כשעה לאחר שראשי הקואליציה החליטו על הקדמת הבחירות לחודש אפריל החל ראש הממשלה בנימין נתניהו לחזור על סיסמאות הבחירות המוכרות. רה"מ, שרק לפני כמה חודשים הצהיר כי מפלגתו תגיע ל-40 מנדטים בקלפי, שב לדבר על כוחות אדירים שעומדים מול הליכוד ולהדגיש כי מבחינתו "כל אויביו נוהרים לקלפיות". לטענתו, ההצלחה בבחירות תלויה בעם, וכלל לא בטוח שהוא ינצח בבחירות".

"במקביל, שר האוצר משה כחלון אימץ אף הוא את רטוריקת הבחירות, כשנכנס לישיבת סיעתו עם ערימת דפים, שכללו את כל הישגיו הכלכליים והחברתיים בקדנציה האחרונה. כחלון, אמנם היה הראשון שקרא להקדים את הבחירות לאחר התפטרות ליברמן ממשרד הבחירות, אך ההודעה על ההקדמה הגיעה במועד הכי פחות עבורו, נוכח גל ההתייקרויות ומחאת האפודים הצהובים".

"כחלון המשיך להציב את הדגל הכלכלי כמה שמייצג אותו, והדגיש בדבריו כי ההחלטה הטובה ביותר לישראל היא קיום הבחירות במועד הקרוב ביותר האפשרי, כדי לקצץ בעלויות המשק. בסופו של דבר הוחלט כי תאריך הבחירות יהיה בתשעה באפריל ולא שבוע קודם לכן, ששוב ככל הנראה הוחלט לבחור בתאריך נוח וכדאי מבחינת אינטרסים פוליטיים על חשבון העלות הכלכלית הגבוהה של שבוע בחירות נוסף", דברי נוביק.

בחירות באביב – סטטיסטיקה של הפסדים

על פי הסקרים, ראש הממשלה צפוי לנצח בבחירות, אך מור לוי מציג ב'החדשות' כי בכל פעם שנערכו בישראל בחירות בעונת האביב, נבחר לתפקיד ראש הממשלה מועמד חדש. "מקום המדינה ועד היום, נערכו 4 מערכות בחירות בתקופה הזו – ובכולן, נבחר לתפקיד ראש הממשלה אדם חדש – כזה שלא כיהן בתפקיד קודם".

"מערכת הבחירות הראשונה שנערכה באביב הייתה ב-17 במאי 1977, אז התחולל המהפך הגדול – ואחרי כמעט 30 שנות שלטון של מפא"י, עלה הליכוד לשלטון בראשות מנחם בגין, שהפך לראש הממשלה".

"מערכת הבחירות השנייה שנערכה בעונת האביב הייתה ב-29 במאי 1996, אז התמודדו זה מול זה ראש הממשלה המכהן שמעון פרס ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו. לאחר אחד מלילות הבחירות המותחים והצמודים בתולדות המדינה, נתניהו נבחר בפער זעום – והפך לראש הממשלה לראשונה".

"3 שנים לאחר מכן, הבחירות שוב נערכו באביב – וגם הפעם ראש הממשלה המכהן הפסיד ומועמד חדש, שטרם כיהן בתפקיד, נבחר. ב-17 במאי 1999 נבחר אהוד ברק לראשות הממשלה לאחר שהביס את נתניהו".

"ב-28 במרס 2006 ישראל הלכה לבחירות – ולתפקיד נבחר אהוד אולמרט לאחר שהחליף את ראש הממשלה דאז אריאל שרון בראשות קדימה. מועמד חדש נבחר לתפקיד הרם במערכת בחירות נוספת שנערכה בעונת המעבר".

מצד שני מציג לוי סטטיסטיקה משעשעת אחרת, "עד היום, נתניהו ניצח ב-4 מערכות בחירות – אחת שנערכה בינואר (2013), אחת שנערכה בפברואר (2009), אחת שנערכה במרס (2015) ואחת שנערכה במאי (1996) – כך ש"נשאר" לנתניהו לנצח במערכת בחירות שנערכה באפריל כדי להשלים רצף ניצחונות שמתפרש על פני חמישה חודשים רצופים".