ללא כל הודעה מוקדמת: יו"ר 'העבודה' הודיע בישיבת הסיעה על היפרדות מ'התנועה' והסביר: "חיבורים מוצלחים מצריכים חברות, עמידה בסיכומים ונאמנות לדרך. זה לא קורה בשותפות הזאת. ציפי, אני מאחל לך הצלחה בבחירות, בכל מפלגה שבה תהיי"

דרמה פוליטית: יו"ר 'העבודה', אבי גבאי, הטיל פצצה בישיבת הסיעה כשהודיע: השותפות עם 'התנועה' בראשות ציפי לבני – הסתיימה. הסיבה: התנהלותה הפוליטית של לבני שחתרה תחת גבאי, כך לפחות לטענתו. יצוין כי המתיחות בין השניים גברה מאוד בתקופה האחרונה ראו בהרחבה כאן.

"קיוויתי והאמנתי שהשינוי והשותפות החדשה יובילו לצמיחה שלנו, לחיבור של ממש, לפירגון הדדי. אבל הציבור חכם הוא רואה שזה לא מצב הדברים והתרחק", הסביר דבאי. הוא הוסיף: "אני עדיין מאמין בשותפות, בחיבורים, בלאחד מחנה גדול ומחוייב לשינוי, אבל חיבורים מוצלחים מצריכים חברות, עמידה בסיכומים ונאמנות לדרך. זה לא קורה בשותפות הזאת ולכן אני שוב בוחר בציבור. ציפי, אני מאחל לך הצלחה בבחירות, בכל מפלגה שבה תהיי. אנחנו נמשיך להילחם ולהיות מחוייבים לשינוי שעם ישראל רוצה. באתי לפוליטיקה עבור העם ואשאר תמיד בצד שלו".

גבאי סקר בישיבת הסיעה את כברת הדרך הפוליטית שעשה עד לנקודה זו: "לאור ההתפתחויות הפוליטיות והסקרים אני נשאל בימים האחרונים האם אני באמת מאמין שאפשר לנצח? ברשותכם אתייחס. לפני 4 וחצי שנים החלטתי להצטרף למערכת הפוליטית בכדי לעשות שינוי. את ההחלטה המחייבת קיבלתי בעיצומה של מלחמת צוק איתן, כשראיתי איך ממשלת ישראל לא מנהלת מלחמה אלא מנהלת את יחסי הציבור של הממשלה בזמן שאזרחי המדינה תחת ירי טילים ובזמן שהחיילים שלנו נהרגים בנגמשים לא ממוגנים.

יכולתי להמשיך ולהרוויח שכר של מיליונים אבל החלטתי שטוב יותר יהיה לילדיי , אם אשאיר אחרי מדינה טובה יותר על פני רכוש נוסף שהם יקבלו בירושה. בחרתי בציבור. בדיוק שנה לאחר מכן, קיץ 2015 נלחמתי כשר בממשלה במתווה הגז המושחת. זה שמונע מאיתנו להפחית את חשבונות החשמל ב 20%. נלחמתי ושילמתי על כך מחיר כבד במפלגה שהייתי בין מייסדיה. שנה לאחר מכן, קיץ 2016, עמדתי נדהם, כמו מרבית אזרחי המדינה כאשר נתניהו פיטר את בוגי יעלון והחליף אותו באיווט ליברמן. אני זוכר היטב את אותם ימים, את השיח ברחוב.

אנשים אמרו לי שהם לא יכולים לנשום מעצמת הציניות וההפקרות של נתניהו. מצאתי את עצמי שוב נדרש לקבל החלטה אישית גדולה והתפטרתי מהממשלה. שוב, בחרתי בציבור. וברחוב אמרו לי שהחזרתי את התקווה שהפוליטיקה לא חייבת להיות צינית. עד היום אמא שלי לא מבינה מדוע החלפתי כבוד ושררה, בחוגי בית ברחבי הארץ אבל אני יכול להמשיך ולהסתכל בעיני הציבור ובעיני ילדיי ולאמר – הפוליטיקה לא שינתה אותי. הימים הם טרום ימי חקירות ראש הממשלה אבל את שלטון נתניהו ראיתי מקרוב. בעיקר את חוסר האיכפתיות – את האדישות לחיי האזרחים, ליוקר המחיה, למערכת הבריאות שלנו, לצעירים שאיבדו תקווה, לאזרחים הוותיקים שחוסכים בתרופות כי אין להם.

שאלתי את עצמי מה אני יכול לעשות בכדי להביא לשינוי ? איך מחליפים את הממשלה הזאת, בממשלה שתעסוק באזרחים – תשמור על הבטחון, הדמוקרטיה ותעצור את השחיתות שהפכה ללגיטימית". הציעו לי הרבה מאד הצעות. להצטרף למפלגות של איש אחד או להקים בעצמי מפלגה של איש אחד.

ממש, קלי קלות. בלי הרבה מאמץ. שוב, בחרתי בדרך הקשה והמורכבת. זאת שיש לה סיכויי הצלחה של אריאלה ממפעל הפיס. הבנתי ששינוי גדול אפשר לעשות רק ממפלגה עם מסורת של שלטון – רק ממפלגת העבודה. מפלגה שהדרך שלה משלבת את בטחון המדינה כערך עליון לצד חתירה לשלום עם שכנינו וניהול כלכלה צודקת. כזאת שמשרתת את כלל האזרחים. מפלגה וותיקה שלמרות שאוהבים לבקר אותה קיבלה אותי בזרועות פתוחות וחצי שנה לאחר מכן חבריה בחרו בי להוביל אותה. ושלא ייקל הדבר בעיניכם – 52,000 חברים וחברות מכל רחבי הארץ – מערים ומושבים וקיבוצים. בהם חברים וותיקים רבים בחרו באדם חדש. הם בחרו בי כי הבטחתי לעשות הכל עבור הניצחון ולשים את הניצחון לפני נוחות פוליטית ולפני כל פוליטיקה פנימית. נבחרתי ויצאתי לדרך. בחרתי לעשות כנסים ברחבי הארץ, בערים, מושבים, קיבוצים, כפרים ערבים ודרוזים ובמעוזי הליכוד- דימונה, שלומי, מגדל העמק, עפולה, קרית מלאכי ועוד".

גבאי עבר לתקוף את לבני באופן חריף – גם אם לא ישיר. "יתכן שטעיתי גם בכך שבחרתי לפגוש את הציבור ולא מילאתי את היומן בפגישות עם פרשנים וכותבי טורים. קיבלתי גם את עצתו של יצחק הרצוג ושמרתי על השותפות עם ציפי והתנועה במסגרת המחנה הציוני. זה לא פשוט להיכנס לשותפות שמישהו אחר הקים, אבל זכרתי שהתחייבתי לעשות מה שנכון לניצחון בבחירות. אפילו ניסיתי להביא לאיחוד מלא של המפלגות. לצערי זה לא קרה. כשהרצוג התפטר. ציפי ביקשה את תפקיד יו"ר האופוזיציה במקומו. כולל כאן, בחדר הזה, אל מול המצלמות כשאמרה שזה התנאי שלה להמשך השותפות.

בחרתי בשותפות, כולל סיכום על שיריונים לתנועה. שיריונים שגרמו למתח עצום במפלגה שלי ואפילו ליותר מכך. שוב בחרתי בציבור, שמעתי את הקולות במחנה שלנו שמבקשים אחדות וקיבלתי את בקשתה של ציפי. בחרתי להתעמת עם הפוליטיקה הפנימית ולשמור על האחדות של המחנה.

קיוויתי והאמנתי שהשינוי והשותפות החדשה יובילו לצמיחה שלנו, לחיבור של ממש, לפירגון הדדי. אבל הציבור חכם הוא רואה שזה לא מצב הדברים והתרחק. אני עדיין מאמין בשותפות, בחיבורים, בלאחד מחנה גדול ומחוייב לשינוי, אבל חיבורים מוצלחים מצריכים חברות, עמידה בסיכומים ונאמנות לדרך. זה לא קורה בשותפות הזאת ולכן אני שוב בוחר בציבור. ציפי, אני מאחל לך הצלחה בבחירות, בכל מפלגה שבה תהיי. אנחנו נמשיך להילחם ולהיות מחוייבים לשינוי שעם ישראל רוצה. באתי לפוליטיקה עבור העם ואשאר תמיד בצד שלו.