"הטעות של סולימאני הייתה בחירת מגרש משחקים שבו הוא חלש באופן רציף" אמר הרמטכ"ל הפורש רא"ל גדי איזנקוט בראיון מיוחד ל' ניו יורק טיימס'. איזנקוט הוסיף כי "לישראל יש עליונות מודיעינית ואווירית מלאה – יש לנו הרתעה חזקה ויש לנו הצדקה לפעול". כמו כן, אמר איזנקוט כי "הכוח שעמד מולנו בשנתיים האחרונות היה כוח נחוש, אך לא התרשמתי מאוד מהיכולות שלו", כך הרמטכ"ל על קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האחראי לפעילות משמרות המהפכה מחוץ לגבולות איראן.
בריאיון העריך איזנקוט כי סולימאני הציב 3,000 מאנשיו בסוריה, נוסף ל-8,000 אנשי חזבאללה ו-11,000 חיילים שיעים זרים. לדבריו, ההשקעה האיראנית במהלך עלתה כ-16 מיליארד דולרים במשך שבע השנים האחרונות. איזנקוט הבהיר כי ישראל אמרה מאז ומתמיד כי לא תסבול נוכחות איראנית בגבולה, אך בשלב מסוים הפכה סוריה למקום שבו נמחקו הקווים האדומים של מדינות אחרות.
איזנקוט אמר לעיתון האמריקני כי, "תקפנו אלפי מטרות מבלי לקבל אחריות על כך". הוא ציין כי "צה"ל צריך לרכז את מאמציו באויב האיראני לעומת גורמים משניים דוגמת חמאס". לדבריו, "עד לפני שנתיים וחצי תקפנו מטרות עד לסף מסוים". בניו יורק טיימס נכתב כי בינואר 2017 קיבל אייזנקוט את הסכמתה של הממשלה לשינוי כללי המשחק בסוריה. בשלב זה, לפי מה שנכתב בעיתון, ההתקפות הישראליות הפכו לאירועים כמעט יומיומיים. כך שבשנת 2018 שיגר חיל האוויר כאלפיים פצצות.
בראיון ל'החדשות' אמר כי "מה שהטריד אותי הכי הרבה זה האיום האיראני, ומה שהטריד אותי בקדנציה שלי, מעבר לאיום הגרעיני, זה בעיקר המוטיבציה של האיראנים לבנות חזית שנייה", הסביר איזנקוט על ההחלטות שקיבל לאורך כהונתו. "ראינו מאמץ גדול מאוד לבנות יכולת משולבת, מסוריה נגד מדינת ישראל. ומהסיבה הזו, החלטנו ליזום ולהמליץ לדרג המדיני לבצע פעילות התקפית מתמשכת כנגד ההתבססות הזאת, כדי למנוע אותה".
"אם תהיה התבססות צבאית של איראן בלבנון – נפעל גם שם"
הרמטכ"ל התייחס בראיון ל'כאן חדשות' לחשש מפני מעבר של האיראנים מפעילות בשטח סוריה לפעילות בלבנון. "בלבנון הם מרגישים מאוד מבוססים, גם משום שהשלטון הלבנוני מעלים עין ומאפשר להם את זה, וגם כי ארגון חיזבאללה הוא הארגון החזק ביותר בלבנון", הוא הסביר. "לכן, האיראנים פועלים בלבנון כבתוך שלהם. הם נמצאים שם בשדרת הפיקוד של חיזבאללה, הם מנחים חלק מהפעולות מולנו, והמנהרות שראינו הן למעשה קצה החץ. זה מתחיל באיראן, עובר לעיראק ולסוריה, ממשיך ללבנון ומגיע עד לגבול ישראל. בגלל זה אנחנו פועלים מול ההתבססות האיראנית גם בלבנון".
לדבריו, הפעילות האיראנית בלבנון נעשית בינתיים באופן מוסווה מאוד ותחת כיסוי אזרחי. "מדובר בעשרות, לא במאות או בכוחות", ציין איזנקוט, אך הזהיר: "אם תהיה התבססות צבאית, היא תהיה יעד לפעולה ישראלית. אנחנו לא תוקפים בלבנון כרגע בצורה גלויה, אבל אנחנו פועלים בהרבה מאוד ממדים חשאיים וחסויים שתורמים לביטחון מדינת ישראל, מבלי להביא להסלמה. ואם תהיה הסלמה, צה"ל מוכן היום בצורה שונה לגמרי ממלחמת לבנון השנייה.
"אנחנו יודעים להגיד היום בדיוק איך חיזבאללה פרוס, מהגדר במטולה ועד גבול סוריה-לבנון – והם מבינים את זה היטב. אין לי ספק ביכולת שלנו היום גם להגן על הצפון, גם למנוע הישגים לחיזבאללה וגם לנצח אותו בלוח זמנים קצר יחסית. יש את המדינה הלבנונית שנותנת חסות, והיא תהיה כתובת לכל מלחמה עתידית". כשנשאל אם אפשר להשיג ניצחון על חיזבאללה בלי תמרון קרקעי של צה"ל בתוך שטח לבנון, השיב איזנקוט בשלילה. "התמרון הקרקעי הוא הפתרון, ולא הבעיה", הוא הדגיש.
"צה"ל הוא הצבא היחיד בעולם שנלחם ישירות מול כוחות איראניים בסוריה, והתוצאות הן בהתאם", הוסיף הרמטכ"ל. לדבריו, "אם לא היינו מחליטים לפעול נגד ההתבססות האיראנית לפני שנתיים בצורה אינטנסיבית – לעיתים מספר פעמים בחודש ולפעמים בהיקפים גדולים יותר וקטנים יותר – היינו נמצאים היום בפני מציאות אחרת לגמרי. העובדה היא שהיום האיראנים רחוקים מאוד מהחזון שהציבו לעצמם בזכות היוזמה של צה"ל, שקיבל את אישור הקבינט לפעול בהרבה מאוד ממדים בשנתיים האחרונות".
בגלל עפיפונים ישראל לא יוצאת למלחמה
עוד מתייחס איזנקוט בדבריו גם למאבק של ישראל נגד חמאס בעזה, שאירן משמשת כפטרונו, ולביקורות הנשמעות אודות מדיניות צה"ל בתגובה להתפרעויות על הגדר והפרחת בלוני התבערה בתשעת החודשים האחרונים. "כשאתה נאבק במשך שנים נגד אויב חלש, זה גם מחליש אותך", אמר איזנקוט בריאיון ל'ניו יורק טיימס'.
תקופה מאתגרת למדי בתקופת הכהונה של איזנקוט הייתה טרור התבערה בעזה, שלא רק הבעירו את השטח בעוטף אלא גם את המערכת הפוליטית שמתחה על ההתנהלות שלו ביקורת רבה. "מוכנות למערכה ברצועת עזה היא מוכנות גבוהה מאוד, ובלוני התבערה היו מרכיב אחד, שפעלנו מולן. כשאני מסתכל בפרספקטיבה של שמונה חודשים, מאז שזה התחיל, אין ספק שזה פגע בתחושת הביטחון, אבל באמת, זה לא פגע בביטחון", כך איזנקוט ב'חדשות 10'.
על התקרית בחאן יונס בה כוח מיוחד של צה"ל נחשף אמר כי, "בדיונים, אני הצגתי את עמדת הצבא אחרי אותה פעולה שנחשפה. המלצתי על דפוס פעולה, וההמלצה התקבלה ב-100% על ידי כל יושבי החדר". לדבריו, "צריך לזכור – מדובר בפעולה יזומה שלנו שנחשפה בשטח אויב. אנחנו יזמנו את הפתיחה באש ובאותו לילה הבאנו", המשיך. "בין 16 ל-20 אנשי חמאס נהרגו ואנחנו הבאנו כ-6 פצועים. הפעלנו אש רחבה מאוד וחילצנו את הכוח שלנו".
גם אחרי החשיפה של הפעולה בחאן יונס, שגבתה את חייו של סא"ל מ', התעקש איזנקוט לא לצאת למבצע נרחב. לדבריו, זכה להסכמה גורפת בקבינט. "אני הצגתי את ההקשר של הפעולה, הצגתי מה עשינו ומה האויב עשה", אמר. "בסיום דברי ראש הממשלה שאל אם מישהו מתנגד לעובדות שהצגתי, ואם מישהו מתנגד לדפוס הפעולה שהמלצתי שם. הייתה הסכמה של כל הנוכחים בחדר".
על איזנקוט נמתחה ביקורת רבה על ידי פוליטיקאים שאיבודנו את יכולת ההרתעה. "אני חושב שהשימוש שנעשה במילה הרתעה הוא שימוש ציני וזול מדי. שימוש שלא מעיד על המצב של מדינת ישראל, כמו גם על השימוש במושג 'מלחמת אין ברירה', אני לא ראיתי שום דבר שהתקרב בארבע השנים האחרונות לצורך לצאת למלחמת אין ברירה", השיב איזנקוט.
פוליטיקה? "נצטנן ונחשוב"
בכללי נראה שאיזנקוט נמנע מהמחשבה ללכת לפוליטיקה ביום שאחרי. הרמטכ"ל היוצא אף הגדיל וטען: "אני לא חושב על זה בכלל, זה לא מופיע לי במגוון האפשרויות שעומדות לפניי", כך אמר ל'החדשות'. לשאלה 'חדשות 10' האם יש בכוונתו להיכנס לפוליטיקה, השיב איזנקוט בחיוך: "יש חוק נהדר שנקרא חוק הצינון – נצטנן ונחשוב".
