ערב יום השנה ה-95 לעלייתו לארץ ישראל של החסיד הנודע רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל. גנזך המדינה חושף שורת מסמכים על מעורבותו של הרב נח גד ויינטראוב בהקמת היישוב "מגדל עדר" שהיה היישוב החרדי הראשון שהוקם על אדמות גוש עציון לפני 93 שנים. תחקיר מיוחד של jdn חושף מה עמד מאחורי הקמת היישוב החרדי הראשון ומתי נחרב ומה עומד כיום על אדמות הישוב שהיוה את יסוד היישובים שקמו לאחר מכן, והאם בגוש עציון ינציחו את זכרו של מקים הישוב החרדי הראשון?

רבי נח גד וינטראוב זצ"ל

ערב יום השנה ה-95 לעלייתו לארץ ישראל של החסיד הנודע רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל. גנזך המדינה חושף שורת מסמכים על מעורבותו של הרב נח גד ויינטראוב בהקמת היישוב "מגדל עדר" שהיה היישוב החרדי הראשון שהוקדם על אדמות גוש עציון לפני 93 שנים. תחקיר מיוחד של jdn חושף מה עמד מאחורי הקמת היישוב החרדי הראשון ומתי נחרב ומה עומד כיום על אדמות הישוב שהיוה את יסוד היישובים שקמו לאחר מכן, והאם בגוש עציון ינציחו את זכרו של מקים הישוב החרדי הראשון?

רב הנסתר על הגלוי מה עמד מאחורי הקמת היישוב מגדל עדר על אדמת גוש עציון בדרך לחברון בימים ההם כאשר המקום היה שומם לחלוטין ולמעשה היווה את היישוב היחידי שבין ירושלים  לחברון.

מסמכים היסטוריים אותם אנו חושפים לראשונה מגלים שמי שהיה היד שמאחורי הרעיון היה לא אחר מאשר החסיד הנודע והמופלא הגה"צ רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל, יחד עם מספר חברים  שראו בהקמת הישוב "מגדל עדר"  כחלק מקירוב התגלות מלך המשיח כפי המובא בזוהר הק' שממקום זה עתיד להתגלות משיח.

אך בל נקדים את המאוחר. היום י"ז בשבט ימלאו 95 שנים לעליית רבי נח גד ויינטראוב הידוע בכינוי הרנ"ג לארץ ישראל. בי"ז שבט תרפ"ד. העלייה המיוחדת של הרנ"ג ויינטראוב  הייתה יחד עם מרן האמרי אמת מגור זי"ע שהגיע באותה עת לביקורו השני בישראל.  קטע עיתון מיוחד שמצאנו שסיקר את הבאים באוניה לארץ ישראל מציין את רבי נח ויינטראוב.

רבי נח גד ויינטראוב עלה לארץ ישראל במצוות אביו הגדול הרה"ק רבי יעקב דוד מרדומסק זצ"ל. לא לחינם ראה אביו הקדוש בבנו בכורו הרנ"ג כמי שעתיד להציל אלפי יהודים מפולין הבוערת כולל את משפחתו הקרובה. בבחינת יעקב ששלח את יהודה גשנה להקים לו בית תלמוד. קיבל רבי נח גד את ההוראה השמימית מאביו לקום ולעלות לארץ הקודש ולהכשיר את המקום לעלייתם של יהודי פולין.

במסורת משפחת ויינטראוב מסופר על אביו רבי יעקב דוד שקרא לו וברוח קודשו אמר לבנו הרנ"ג "עננים כבדים הולכים ומכסים את פולין עלה לארץ הקודש", וביקש ממנו לעלות לארץ הקודש ולהכין את עלייתו ועליית כל המשפחה כולה כשבהמשך יבואו אחריו עוד ועוד יהודים.

"ובאנו לירושלים בטו"ב שבט בתשע וחצי בבוקר"

רבי נח לא מתמהמה ומזדרז לקיים את מצוות אביו. מי שהיה מעורב בסידורי אשרת הכניסה של רבי נח לארץ הקודש היה לא אחר מאשר חתנו של מרן ה'אמרי אמת' זי"ע מגור , רבי יצחק מאיר לוין זצ"ל, שבהוראת גדולי החסידות בפולין, פעל שרבי נח יקבל את האישורים הנדרשים ויוכל לעלות במהרה לארץ הקודש.

רבי נח מפליג לארץ ישראל באוניה אחת עם האדמו"ר הקדוש מגור בעל ה"אמרי אמת" זצוק"ל, שהתעניין במהלך הנסיעה, "מיהו האברך המעניין שנוסע לארץ ישראל…". רבי נח מתאר את אותה נסיעה וכה הוא כותב: "באוניה זו נסעו האדמו"ר הגה"ק הרא"ם זצוק"ל מגור, הרה"ק רבי יצחק זעליג מסוקולוב זצקל"ה והרה"צ אבד"ק בענדין זצ"ל. ירדנו מן האוניה ליל ט"ז שבט, ולנו באלכסנדריה של מצרים, וביום ט"ז שבט הלכנו לבקר במוסדות ישראל של אלכסנדריה ביחד עם האדמו"ר הקדוש רבי יצחק זליג מסוקולוב ועם הגה"צ רבי חנוך העינך אב"ד בענדין, ואחר הצהרים באותו היום ט"ז שבט נסענו ברכבת הברזל בשעה ד', ונסענו כל הלילה ובאנו לירושלים עיה"ק בשעה תשע וחצי בבוקר טו"ב שבט שנת תרפ"ד לפ"ק".

רבות נכתב על פועלו של רבי נח גד ויינטראוב בכל התחומים בגאונות בלימוד בחיבור ספרים בהרמת קרן החסידות ושימורה, אך הנושא בו היה מעורב ויזם את הקמת היישוב מגדל עדר התוודעו רק לאחרונה כאשר נחשף התיק המלא של הקמת היישוב מגדל עדר.

את היישוב מגדל עדר הקימה אגודת "זכרון דוד" שרכשה את הקרקעות במרכז גוש עציון.

שמו של היישוב החרדי נקבע על פי הפסוק מבראשית: "וַיִּסַּע יִשְרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה למִגְדַּל-עֵדֶר"

נכדו הרב שבתי ויינטראוב  חושף כמה פרטים מאד מעניינים כפי שגם עולים מהכתובים. "סבי רבי נח גד ראה ברכישת אדמות בארץ ישראל כחלק בלתי נפרד מקירוב הגאולה. וראה את בואו לארץ הקודש כהכנה לביאת המשיח, ומשום כך פעל בכל כוחו שכל משפחתו יעלו לארץ ישראל ורבים אחרים שראו בו מורה דרך שהלכו בעקבותיו.  מאות מכתבים של רבנים גדולים וידידים ובני משפחה הפנו אליו שאלות בשנים הראשונות שעלה לארץ ישראל לפני פרוץ מלחמת העולם ובהם הם מתעניינים אם לעלות לארץ ישראל וסבי משיב להם בנחרצות שחובה כיום לעלות לארץ ישראל וליישב אותה. רבים גם מבני משפחתו קראו לו לחזור חזרה לפולין הדווייה ערב הרעב הגדול ששרר בארץ ישראל והסבל הרב שעבר, אבל הסבא היה נחרץ מתמיד.

מה הסיפור של היישוב מגדל עדר שהוא למעשה הישוב הראשון על אדמות גוש עציון?

נכדו הרב שבתי ויינטראוב אומר כי "מדובר בהיסטוריה של ממש. יהודים חרדים שהיו דלי אמצעים פעלו במסירות נפש ממש להקים יישוב  בגוש עציון במגדל עדר המקראית גם מתוך מטרה ברורה שיהודים שומרי תורה יישבו את ארץ ישראל לזירוז הגאולה. הם הסתמכו על הזוהר ששם כתוב שממקום שליד קבורת רחל תבוא הגאולה  ומדרשים שמאזור מגדל עדר הקב"ה יעדור את עדרו  משונאיו ויביא את הגאולה.  הציבור צריך לדעת שראשיתו של ההתיישבות המפוארת בגוש עציון נעשה על ידי יהודים חרדים שמסרו את נפשם על יישוב ארץ ישראל וגאלו את הקרקעות מידי הערבים", אומר הנכד הר' שבתי ויינטראוב.

אגודת זכרון דוד הוקמה כאמור בשנת תרפ"ו כאשר הרנ"ג ויינטראוב היה הרוח החיה ומי שנתן את הרוח בחובה לא רק ללמוד את תורת ארץ ישראל אלא שיהודים יראי שמיים המקפידים על קלה כבחמורה יקימו את היישובים בארץ ישראל.

הצעות מגדל עדר עליו חתום רבי נח גד ויינטראוב

היישוב עצמו עלה הקרקע  בחורף שנת תרפ"ז והוא ממוקם כעשרים קילומטרים מירושלים, על אם הדרך לחברון. היישוב התקיים במשך שנתיים כשתושביו חיו בתנאים קשים וסבלו ממצוקות מים ומחסור בקרקע חקלאית.

מסמכי הקמת אגודת זכרון דוד שעסקה ברכישת הקרקעות במגדל עדר שנחשפו מעלים שמדובר הייתה בתוכנית להקמת יישוב גדול.  כך למשל במסמך למעלת מושל גליל ירושלים מפרטים חברי אגודת זכרון דוד ובראשם הרנ"ג ויינטראוב  כי היות וחילקו את מגדל עדר למאה וחמישים מגרשים הם מבקשים אישור לתוכנית.

קיימו קשרים עם השכנים הערבים

ראשוני המתיישבים במגדל עדר החרדית החלו בהכשרת קרקע לנטיעות וקיוו לייסד כפר המבוסס על מטעים ומשקי חלב. בנוסף לצריפי המגורים, הקימו המתיישבים בית כנסת ומקווה טהרה בקרבת תחנת המשטרה הסמוכה לכביש הראשי. החברה לא קיימה חלוקת קרקעות מסודרת וליישוב לא היה קשר ישיר עם המוסדות הלאומיים הציוניים ששלטו באותה עת, כגון הקרן הקיימת או הסוכנות. הבריטים והערבים לא הפריעו ולא התנכלו לתושבים והתושבים וקיימו קשרי מסחר עם הכפר הערבי הסמוך – בית אומר.

תנאי החיים של מתיישבי מגדל עדר היו קשים ביותר והמתיישבים סבלו ממצוקת מים. המשק הדל ומקורות הפרנסה לא אפשרו למתיישבים קיום בכבוד, ולרוב המתיישבים חסרה הכשרה חקלאית מינימלית. הם החלו בנטיעת עצי פרי וגפנים, אף שלא נעשתה הכשרת קרקע ראויה ולא עמדו לרשותם ציוד וכלים חקלאיים. בנוסף נעשה ניסיון להקים משק בעלי חיים. בשל קשיי הפרנסה, רוב המתיישבים מצאו את פרנסתם בירושלים. בנקודה הוקמה ישיבה בשם 'אוהל רחל' בשיתוף עם ישיבת מאה שערים.

ישיבת חברון מסייעת למגדל עדר

רבי יחזקאל סרנא זצ"ל

באמצע החורף הראשון פקד את האיזור שלג כבד. הצריפים לא עמדו בסערה וגגו של צריף אחד עף. במשך שבועות הצירים היו חסומים. קבוצת ערבים מהכפר בית-אומר נחלצה לעזרת המתיישבים והביאה להם מזון ועצים ודלק להסקה והצילו את המתיישבים מקיפאון ומסכנת רעב. לאחר מכן נחלצו לעזרת מגדל-עדר אנשי קהילת חברון, ביוזמת הגאון רבי  יחזקאל סרנא זצ"ל  ראש ישיבת חברון, הם הצליחו להבקיע את "המצור הלבן" שהוטל על מגדל-עדר בעזרת פרד והביאו מעט מזון וציוד חיוני. החורף הקשה הכניע חלק מהמתיישבים שעזבו את המקום אחרי שהות של חודשים ספורים.

למרות הכל היישוב המשיך להתקיים ושרד את כל הקשיים, אבל את פרעות תרפ"ט לא הצליחו לשרוד. והישוב ננטש רגע לפני שהפורעים ימ"ש  יפגעו במשפחות.

בפרוץ המאורעות בחודש אב תרפ"ט נותרו במקום פחות ממניין אנשים, כל השאר נטשו את היישוב עוד לפני הפרעות ערב הידיעות המוקדמות שהגיעו.

גם לאחר הפרעות, מספר הרב שבתי ויינטראוב, עוד האמינו באפשרות חידושו של המפעל וקיוו להקמת היישוב מחדש ואף פעלו בכיוון זה. לאחר שאפסו הסיכויים, טרחו רבות בכיסוי חובות החברה, במכירת אדמותיה, ובעיקר במניעת האפשרות שהאדמות ישובו בחזרה לידיים ערביות, שכן מיד לאחר הפרעות החלו ערבים לחרוש את קרקעות מגדל עדר.

לאחר מכן האדמות עברו לידים יהודיות. יהודי בשם הולצמן הגה רעיון להקים באזור זה מרכז יישובי שיהיה מבוסס על גידול מטעים, ואף הביא למקום קבוצת פועלים שהחלה לממש את הרעיון. אולם המרד הערבי הגדול הביא לנטישת המקום בשנית. בשנת 1943 התיישב בקרבת חורבות מגדל עדר קיבוץ כפר עציון ואחריו התיישבו באזור הקיבוצים משואות יצחק, עין צורים ורבדים. המקום ננטש במלחמת העצמאות ויושב מחדש.

לאחר מלחמת ששת הימים על חורבות הישוב מגדל עדר הוקם קיבוץ מגדל עוז.

הנכד הרב שבתי ויינטראוב מצפה שבגוש עציון ינציחו את זכרו של סבו רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל שהיה מהוגי הרעיון של היישוב הראשון על אדמות גוש עציון "הגיע העת שסבי ששילב בדמותו הענקית שהיה גאון עצום בתורה חסיד מופלא,  איש סודם של גדולי ישראל וביחד עם זה פעל להקמת הישוב מגדל עדר מקומו ראוי להיות מונצח לעד על פועלו הגדול במקום בו הקים את היישוב" מסכם הנכד.

 

רבי נח גד זצ"ל משמאל עם רבי מאיר מאמשינוב זצ"ל בשנת תרצ"ד