צילום: יוסי זמיר / פלאש 90

מלחמת שלום נתניהו: המשחק העדין של ראש הממשלה / טור

נתניהו סיים את השלב הראשון במערכת הבחירות הנוכחית כשחצי תאוותו בידו. עם החצי הזה הוא ינסה להתקדם בדרך לקדנציה נוספת בלשכת רה"מ. איך היא תראה? לא בטוח שמי שנשכבו השבוע על הגדר למענו יאהבו לשמוע / יוסי טיקוצ'ינסקי, יתד נאמן

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם

הטור פורסם במקור במוסף 'יתד השבוע' מבית 'יתד נאמן'

קשה היה להאמין בתחילה שזה מה שעושה ראש ממשלה 48 יום לפני הבחירות. במקום לעסוק בקמפיין של הליכוד או לכל הפחות במצב המתוח בעזה ובסוריה, ישב ראש הממשלה במשך שעות וימים וניהל מגעים כאחרון המתווכים לאיחוד בין מפלגות קטנות בגוש הימין
.
הרבה גבות הורמו כששמעו גם על ההצעה הנדיבה ומרחיקת הלכת שהציע נתניהו לבית היהודי. איש לא האמין שהליכוד יסכים ללכת רחוק כל כך כדי להביא לאיחוד בין סמוטריץ' הימני לבן גביר העוד יותר ימני. אבל מול המציאות המוזרה שהתגבשה לה בגוש הימין, נקט הליכוד באמצעים מוזרים משלו.

אחד הכללים הבסיסיים במערכת בחירות הם, שפוליטיקאי יודע איך הוא נכנס למערכת בחירות אבל הוא אף פעם לא יידע מראש איך הוא ייצא ממנה. והכלל הזה הפך להיות מוחשי מאוד במערכת הבחירות הזאת. כשהקואליציה הכריזה לפני חודשיים על פיזור הכנסת והליכה לבחירות, התיאוריה של כולם היתה שהממשלה הבאה תיראה בדיוק כמו הנוכחית: מפלגת הליכוד גדולה, לצידה הבית היהודי, המפלגות החרדיות, ליברמן וכחלון מול אופוזיציה המונהגת ע"י המחנה הציוני לצד מרצ והערבים.

פתאום עכשיו זה כבר נראה מגוחך, כי את מה שקרה בפועל איש לא חזה מראש. המפץ הבלתי צפוי בימין והתפצלות בנט ושקד הציב את הליכוד מול בעיה אמיתית. מפלגת השלטון שומרת על כוחה, אבל חלק גדול מהשותפות הטבעיות האחרות התפצלו וירדו לאזור אחוז החסימה. בינתיים גם המחנה הציוני התפרק, הטרנד החדש ששמו מפלגנץ החל לצמוח ולטפס למימדים מאיימים עד למפץ הגדול שהתרחש באיחוד הדרמטי בגוש השמאל. פתאום שלטון הליכוד בראש גוש ימין כבר אינו מובן מאליו.

הימין מחשב מסלול מחדש

על דבר אחד אין חולק: נתניהו הוא אחד הפוליטיקאים החדים והמבריקים שידעה ישראל, ואין ספק שהוא כבר גיבש לו תכנית כיצד הוא מבטיח לעצמו גם את ראשות הממשלה הבאה. על חלק מהתכנית לפחות אפשר ללמוד מהצעדים בהם נקט בשבועות האחרונים.

כדי להבין זאת, נלך מעט אחורה. מיד עם הקמתה של מפלגת הימין החדש היא זכתה בסקרים לשמונה מנדטים, סכום נאה למפלגה חדשה שאפילו לא הצליחה עדיין לחדד את ההבדלים בינה לבין הליכוד ובינה לבין הבית היהודי. מנגד, בציונות הדתית התקשו להתנער מאבק ההתפוצצות ולחזור למירוץ, בבית היהודי החלו קרבות על ההנהגה ועל הדרך בה יש לשקם את המפלגה, בינתיים הדיח סמוטריץ' את אורי אריאל, כבש את האיחוד הלאומי, פתח חזית נוספת מול הבית היהודי וכל קולות הציונות הדתית עמדו פתאום על כרעי תרנגולת.

בליכוד עשו חישוב מהיר והבינו שהמנדטים של בנט באים בחלקם על חשבון הליכוד. הציונות הדתית עלולה להיות לא רלוונטית בבחירות. הסקרים גם פקפקו במספר המנדטים של ש"ס, ליברמן וכחלון צללו גם הם והתקרבו לתהום אחוז החסימה ופתאום גוש הימין שנראה בתחילה יציב ובטוח החל להתנדנד, הקרקע בבלפור החלה לרעוד מעט.

ובינתיים אצל השכנים ממול גם התחוללו שינויים שאף אחד לא צפה מראש. רמטכ"ל לשעבר, שרק נכנס לפוליטיקה ומעולם לא ראה את מליאת הכנסת מבפנים, מזנק בסקרים למספרים לא הגיוניים וסוחף אחריו את גוש המרכז שמאל ואפילו חלק מהימין. בפעם הראשונה מזה הרבה זמן שיש פתאום בזירה מועמד הנתפס כרלוונטי מול נתניהו.

המחנה הציוני גם מתפרק לו והמנדטים עוברים ומנפחים את כיסיהם של לפיד וגנץ אשר החלו מיד לרקום את החיבור ביניהם, על רקע הסקרים ההופכים אותם למפלגה הגדולה בישראל ומקרבים אותם למעון הרשמי בבלפור. ובפעם הראשונה מזה הרבה זמן, תחושת הפחד המקננת בליבו של נתניהו החלה להצדיק את עצמה, היה לה כבר על מה להיתפס.

תרגיל של הרגע האחרון

ומהתנהלותו בשבוע האחרון, אפשר להבין מה התכנית שהתרקמה בראשו של נתניהו. היא פשוטה מאוד בתאוריה אך פחות פשוטה ליישום: נתניהו רצה לבנות מחדש את מחנה הימין באמצעות שלושה גושים חזקים שיעמדו לצד הליכוד: מפלגת הימין החדש שתשאר יציבה על שמונה מנדטים, גוש המפלגות החרדיות שישמור על כוחו, וגוש הציונות הדתית שיהיה מורכב מהבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית, זהות של פייגלין, יחד של אלי ישי וכל שאר המפלגות הקטנות המבזבזות את קולות הימין בכל מערכת בחירות כשאינן עוברות את אחוז החסימה.
במצב כזה, נתניהו יכול להמשיך בלב שקט ובטוח לשלב הבא במערכת הבחירות. והשלב הבא גם הוא צפוי והוא כתוב על ספר דברי הימים למערכות הבחירות שניהל נתניהו עד היום.

אף אחד לא תמים לחשוב שנתניהו רוצה לבנות את גושי הימין כדי לשמור על מחנה הימין. יותר חשוב לו לבנות את הליכוד ולהפוך אותה למפלגה גדולה יותר ויותר. כך הוא שומר על כוחו ולזה הוא זקוק בעתיד במערכה המשפטית הצפויה לו. אבל הגדלת עוגת הליכוד לא באה על חשבון עוגת השמאל אלא על חשבון עוגת קולות הימין ואין ספק שנתניהו מתכוון לעשות זאת גם הפעם, עם קמפיין מסיבי ויצירתי או עם איזשהו תעלול פוליטי אותו הוא שולף כשפן מהכובע ברגע האחרון וקובע בכך איך הימין יחלק מחדש את הקולות שלו. רק נזכיר, שבבחירות הקודמות צפו הסקרים לבית היהודי 12 מנדטים אך לבסוף הם קבלו 8 אחרי שנתניהו גרף אליו עוד ארבעה על חשבונם.

אלא שהפעם המציאות בשטח תקשה עליו לעשות זאת. אם נתניהו ימצא את עצמו מול הרבה מפלגות קטנות בימין, הוא לא יוכל לשאוב מהן קולות משום שבכך הוא כורת את הענף עליו הוא יושב, לא יישארו לו מפלגות רלוונטיות לבנות איתן קואליציה ובכך הוא יפסיד את השלטון. אז מה עושים? פשוט מאוד: בונים מחדש את גוש הימין. בונים שניים או שלושה גושים יציבים שיעמדו איתן בזכות עצמם ואז אפשר יהיה להכות בהם, לשאוב חלק מכוחם אבל באופן כזה שגם אחרי המכה הם יישארו מעל קו אחוז החסימה וישרדו את הטלטלה כדי לבנות איתו קואליציה.
כעת יושב נתניהו ומחשבן והוא מקבל סוג של משחק סכום אפס: בנט ושקד בונים את כוחם על חשבון הליכוד והציונות הדתית. לכן אם נחזק את הציונות הדתית ואת הליכוד, זה בהכרח יחליש את בנט. כלומר: איחוד חזק בציונות הדתית יוריד את בנט לעבר אחוז החסימה ואי אפשר יהיה לכבוש ממנו מנדטים לליכוד. וכן להיפך: חיזוק של בנט יגרום לכך שהציונות הדתית תהיה חלשה ולא יעילה כגלגל שני או שלישי לעגלת הממשלה הבאה.

לכן ההחלטה היא קודם כל להניח לבנט ושקד לנפשם, לא לתקוף אותם וגם לא לנסות להתאחד איתם, ובינתיים להשקיע את כל המאמצים ביצירת גוש חרדי גדול וגוש ימני גדול. נתניהו הפעיל לחץ על המפלגות החרדיות וגם על המפלגות הדת"ליות שיתאחדו כולם, כמובן אך ורק למטרה הנעלה של שמירת גוש הימין ולא חלילה למען הליכוד…

ואחרי שבגוש החרדי זה לא קרה, הבין נתניהו שרפי פרץ, בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ואפילו אלי ישי הם התקווה האחרונה שלו. לכן הוא הפעיל בשבוע האחרון את כל התותחים הכבדים כדי להביא לאיחוד שם בכל מחיר. מבחינתו זה היה המבחן לא להישרדותו של גוש הימין אלא להישרדותו של הליכוד. כי בלי גושים חזקים בימין לא יהיה לליכוד על חשבון מי להגדיל את כוחו.

מנגד, בנט, פרץ וסמוטריץ' גם הם לא תמימים והם מבינים היטב את הסיטואציה. אבל ברירה אחרת אין להם, מה שנותר אם כן זה לפחות לנצל ולסחוט מהמצב הקיים את המקסימום שאפשר. כך קרה השבוע כשנתניהו זימן את פרץ וסמוטריץ' לפגישה, סמוטריץ' פשוט לא הופיע. הוא האשים במפורש את נתניהו בדאגה לליכוד ולא בדאגה לגוש הימין. סמוטריץ' מצדו ניסה בכך למתוח את החבל הכי רחוק שאפשר מבלי לקרוע אותו ולבסוף הוא אכן יצא עם נדוניה נאה, הסכם קואליציוני מוצלח חתום שהושג עוד לפני שנסגרו בכלל הרשימות לקראת הבחירות. כעת הוא אומר לעצמו: נתניהו ישתה ממני מנדטים אחר כך? שישתה, אני אתמודד עם זה העיקר שגם אני לא יצאתי מנוצל.

המהפך השמאלי בשירות נתניהו

עם סגירת הרשימות בליל שישי האחרון, תם אם כן השלב הראשון במערכת הבחירות הזאת ונתניהו יכול להביט בסיפוק על חצי תאוותו שהתמלאה: יש גוש ימני חזק יחסית ועכשיו הוא יכול להסתער על השלב הבא, לדהור קדימה על עגלת הליכוד, להגדיל אותה ולנסות לעלות בכמה שיותר מנדטים מעל למספר שלושים.

בינתיים, התרחשה אתמול הדרמה הגדולה של האיחוד המסוכן והמדאיג בין גנץ, לפיד, יעלון ואשכנזי. הדרמה הזאת היתה צפויה ונתניהו התכונן אליה היטב. לזה בדיוק הוא כיוון כשהחליט לבנות את גוש הימין ולהיבנות על גביו. עבור נתניהו זוהי מלחמת להיות או לחדול, הדבר שנתניהו זקוק לו יותר מכל זה כאמור אמון העם כדי להשתמש בזה בהמשך בבית המשפט. וכדי לקבל את האמון הזה הוא צריך שהליכוד תהיה מפלגה בגודל חסר תקדים, כמה שיותר קרוב לארבעים מנדטים.

את זה הוא יכול לקבל רק אחרי שהוא בונה גוש ימין ולאחר מכן כובש ממנו חלק מהמנדטים. כרגע זאת המטרה העליונה מבחינת נתניהו. עכשיו, כשהגוש השמאלי קם ונהיה הוא עומד לצאת למלחמת מאסף ולהתחיל לירות לכל הכיוונים, לצאת לקמפיין "גוועלד" מול השמאל המסוכן ולספח כמה שיותר מעם ישראל לשורות הליכוד.

אבל בעוד שביבי הגיע מוכן לכך, לבנט ושקד נהיה שחור בעיניים. סביר להניח שמאז יום חמישי בשש בבוקר עת התפרסם הסכם האיחוד בשמאל, בנט ושקד כססו כל ציפורן אפשרית בתסכול. הרי פחות מיממה קודם לכן הם הגישו את רשימת הימין החדש לוועדת הבחירות, בשמחה גדולה מול צהלת מצלמות התקשורת שסיקרה את המפלגה הראשונה והחרוצה שהיתה הראשונה להגיש את רשימותיה.

כעת, הצעד הוא אל חזור. אין אפשרות למשוך את ההגשה ואין אפשרות לחבור למפלגה אחרת, האפשרות היחידה היא להצהיר שלמרות ההגשה המפלגה לא מתמודדת בבחירות, ואת זה הם בוודאי לא יעשו. פתאום בנט ושקד מבינים באיזה מצב הם נמצאים: יש מולם גוש חזק של ציונות דתית, יש מולם ראש ממשלה שנחוש להגדיל את הליכוד בכל מחיר, המשמעות של זה היא שביבי עומד לרסק אותם, פשוטו כמשמעו.

נתניהו הרי ייצא למלחמת הישרדות, ומצביעי הימין החדש שגם כך לא רואים הבדל גדול מידי בין הליכוד לימין החדש, עשויים בהחלט להיסחף לשורותיו של נתניהו. בשלב זה בנט ושקד מוכנים לשלם כל הון למי שיצליח להחזיר את הגלגל אחורנית כדי להתאחד עם הליכוד ולהיכנס לכנסת הבאה באופן בטוח. אבל עכשיו מאוחר מידי. הם עומדים לשלם מחיר כבד מאוד על חריצותם.

מפלגות של מצע חלול

את התופעה ששמה 'חוסן לישראל-תל"ם' קשה עדיין לפצח לחלוטין. לא זכורים מקרים כאלה בהם אדם שמעולם לא היה בפוליטיקה, נכנס למגרש הפוליטי ומכוון מיד לכס ראש הממשלה. גנץ לא יכול היה להיות רמטכ"ל אם הוא לא היה קודם כל חייל, אבל להיות ראש ממשלה בלי לדעת מה זה להיות ח"כ, זה נראה לו דווקא טבעי משום מה.

גם הרשימה שהציג השבוע מעניינת לא פחות. גם שם קשה למצוא אנשים שיודעים מה זו כנסת למעט בוגי יעלון ומוץ מטלון. התופעה מזכירה מאוד את ימיה הראשונים של יש עתיד, גם זו היתה מפלגה שלא נבנתה ע"י פוליטיקאים וצמחה מהר מאוד, אבל אפילו יש עתיד לא הגיעה אז למימדים כאלה שמגיעים כעת גנץ ואנשיו.

למעשה, בשונה מרוב המפלגות, מפלגת חוסן לישראל לא נבנתה בשום מסגרת פוליטית, הרעיון להקמתה לא נולד בראשם של פוליטיקאים ואין לה שום קשר לשום גוף או אדם המשתייכים לזירה הפוליטית העכשווית. המפלגה נולדה ונבנתה במשרד פרסום ע"י יועצי אסטרטגיה, אנשי קריאייטיב ומנהלי יחסי ציבור. המצע שלה נכתב ע"י עובדי משרד העוסק אמנם בין היתר באסטרטגיה אבל גם במיתוג טלפונים סלולריים או טעם חדש של ממרח חומוס. גם מפלגת קדימה נבנתה כך אבל החברים בה היו לכל הפחות פוליטיקאים ותיקים.

גנץ עצמו הוא בובה המופעלת ע"י החוטים של אותם אנשי פרסום ואסטרטגיה ובעיקר על ידי מי שמשלם להם. על פי מה שידוע, המימון האדיר מגיע מכמה אנשי עסקים ובראשם אלפרד אקירוב והאינטרס שלהם לא ברור, אפשר רק להעריך בזהירות שניתן לזהות קווי דמיון לתופעת קמפיין תנועת 15V בבחירות הקודמות.

וכך גם נראית מפלגתו. גנץ ואנשיו לא התראיינו עד כה ולא ניהלו שיחה רצינית עם אף עיתונאי אמיתי, מצע המפלגה לא בנוי על אג'נדה מובהקת מסויימת, לא ימין, לא שמאל, לא כלכלה, לא חברה, אפילו לא דת ומדינה, לכל הנושאים הללו יש התייחסות בנאומי גנץ אבל ההתייחסות הזאת היא בנאלית, כללית ולא מחייבת, לא ניתן להבין ממנה מה באמת מצע המפלגה המסתתר כולו תחת סלוגן ערפילי בעצמו: "אין יותר ימין או שמאל, יש רק ישראל לפני הכל".

גנץ הונחה לשמור על שתיקה במשך חודשים ארוכים ועכשיו גם מובן מדוע. השתיקה שלו יצרה סביבו הילה שניפחה את מספר המנדטים באופן לא פרופורציונלי. כעת הוא נדרש ליצוק תוכן אמיתי להילה הזאת אך הוא מתקשה לעשות זאת. נאומיו שנישאו עד כה בנויים כמו ידיעה לעיתונות על מוצר חדש שיצא לשוק. הם לא עונים על שאלות ולא מסבירים מגמות, לא משרטטים את המצע שלו ולא ממקמים אותו בשום מקום על גבי הבמה הפוליטית, הם בנויים בעיקר על דף מסרים מוכתב שאין בו מאומה מלבד רעש וצלצולים. הצגה מושלמת.

החיבור בין גנץ ללפיד היה אם כן טבעי מאוד. שתי המפלגות נוסדו ע"י אנשים שאינם פוליטיקאים, לשניהם אין מצע חד וברור ושניהם נבנים על רוח, על זרקורי תהילה של חיצוניות. לפיד היה הראשון שהמציא את האפשרות להיות פוליטיקאי בלי להבין בפוליטיקה ועכשיו גנץ עושה זאת יותר טוב ממנו.

שמאל, רק עד הבחירות

אבל יש אדם אחד שכן מיקם את גנץ במקום מאוד ברור ולאיש הזה קוראים בנימין נתניהו. ראש הממשלה מיהר לקום ולהכריז: גנץ זה שמאל. ולא סתם שמאל אלא שמאל חלש.

אז האם גנץ הוא באמת שמאל? קשה להוכיח זאת, ברשימתו יש אנשי ימין מובהקים כמו צבי האוזר ויועז הנדל אנשי נתניהו לשעבר, בנאומיו לא סיפק גנץ דעות ברורות בעד או נגד תהליך מדיני והחזרת שטחים, אז ביבי התקשה לענות לו עניינית, התקשה לתקוף אותו על דעות ומגמות, לכן היה יותר קל לעזור לו להתמקם ובכך לסיים את הסיפור: גנץ הוא שמאל, וזהו זה.

אלו גם משפטים שהעם אוהב לשמוע כי המאבק של נתניהו עם שותפיו לימין הוא תמיד מי ימני יותר, כך שהצבתו של גנץ בצד השמאלי תעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר. בינתיים, כתוצאה מכך התפתחה מלחמת סרטונים וסיסמאות שמייצר הליכוד על גנץ וגנץ על הליכוד בחזרה, הכל מתנהל כמובן בתקשורת ולא בשום זירה אחרת והוויכוח נמשך גם ברגעים אלו: ביבי אומר שגנץ הוא שמאל וגנץ עונה לו כמה דווקא הוא מסוכן.

ובשולי הוויכוח הזה כדאי לעצור לרגע ולזכור שאצל ביבי כמו אצל ביבי, כשהוא מעסיק אותנו בנושא מסויים אנחנו חייבים לעצור ולנסות לשים לב על מה הוא לא רוצה שנסתכל. ממה הוא מנסה להסיח את דעתנו… לכן יתכן כי דווקא המתקפה על גנץ נועדה למטרה אחרת.
למרות מלחמת הסרטונים הילדותית מעט, גנץ עדיין לא אמר באופן ברור ומפורש שהוא לא יישב בממשלה עם נתניהו. בניגוד לגבאי שמצהיר זאת וללפיד שמגמגם זאת. נתניהו ממקד את כל תשומת הלב בגנץ ומתעלם מגבאי ולפיד ובכך הופך אותו רלוונטי יותר מהם. המציאות הזאת יוצרת תאוריה לא מופרכת בכלל שאת אחד הטלפונים אחרי הבחירות הוא יעשה דווקא לגנץ.

אם נתניהו יגיע למסקנה שממשלה יותר יציבה הוא יוכל לבנות דווקא עם מפלגה שכל כולה פלקטים שעוצבו והודפסו במשרדי פרסום, הוא לא יהסס לעשות זאת. הוא כבר עשה זאת בעבר ואנחנו קבלנו כזכור ממשלת ביבי-בנט-לפיד. נתניהו חותר הרי להפוך את מערכת הבחירות למלחמה של גוש ימין מול גוש שמאל. בנט חושש על חייו הפוליטיים והוא יודע היטב מדוע. גוש הציונות הדתית מחזיק בידו שטר נדוניה חתום מבלפור אבל יש גם סיכוי שהוא לא שווה את הנייר עליו הוא חתום.

ביום שאחרי הבחירות, ינסו גנץ-לפיד-יעלון-אשכנזי לממש את ההבטחה שלהם ולהרכיב את הממשלה הבאה. אבל אם מספר המנדטים שלהם יבוא על חשבון העבודה ומרצ, לא יהיה להם רוב להקמת ממשלה והם יתחילו להריח את ריחה של האופוזיציה. נתניהו הממולח הממתין בשקט בצד, ינצל את המומנטום ויציע להם ממשלת אחדות בראשותו.

הם כבר יעשו את החשבון שלהם ויבינו שהם יוותרו אמנם על חלום ראשות הממשלה, אבל מנגד מונחת להם הצעה מעשית הכוללת תפקידים בכירים ומשרות נחשקות. אג'נדה אמיתית הרי אין להם ולכן יהיה מאוד קל לצאת לתקשורת ולומר: באנו להחליף את השלטון בישראל אבל לצערנו לא הצלחנו לעשות זאת מלשכת ראה"מ, לכן למען העם כמובן, עדיף לנו להיכנס לממשלה ולהשפיע על מהלכיה מבפנים, לממש עוברכם מצביעינו היקרים את ההבטחות שהענקנו לכם…

בדיוק כמו שלבני ולפיד תקפו בעבר את נתניהו לאורך קמפיין הבחירות שלהם ויום אחד אחר כך הם זחלו לממשלתו, בדיוק כמו שבשנת 2015 ניהלו הרצוג ולבני מגעים לכניסה לממשלת אחדות עם נתניהו אחרי שהתייבשו כהוגן בשממון האופוזיציוני, כך בדיוק עלול לקרות לגוש הגנרלים והכתב הצבאי עם הג'ל בשיער. לפוליטיקה כללים משלה ואפשרות כזאת בהחלט נשמעת ריאלית.

לא מן הנמנע שממשלת נתניהו הבאה תהיה ממשלת ליכוד, יש עתיד, חוסן לישראל ותל"ם. הם יזמינו עוד מפלגות שייאותו לשבת איתם כמו ישראל ביתנו וכולנו של כחלון והנה להם ממשלה רחבה ויציבה. הדבר היחיד שיכול למנוע את זה הוא הגשת כתב אישום נגד נתניהו, במקרה כזה לא סביר שגנץ ולפיד אכן ימשיכו לשבת בממשלת נתניהו אבל עד אז הכל פתוח.

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture