אחרי 3 חודשים בלשכה הנחשקת ביותר בספרא, ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, שנבחר לתפקיד על חודם של אלפי קולות התפנה להעניק ראיון נרחב ראשון בו התייחס לסוגיות אישיות וציבוריות שונות הקשורות אליו ולירושלים.
הראיון, אותו ערכה העיתונאית נעמה לנסקי, מתפרסם בעיתון 'ישראל היום'. בשורות הבאות נצטט ממנו קטעים נבחרים. בתחילת הדברים מוחה ליאון על מיתוגו בידי יריביו כ"בובה של דרעי וליברמן".
"ברקת הוא שיצר את המשוואה הזאת בבחירות המקומיות ב־2013, ליאון זה דרעי וליברמן. השקיע יותר מ־20 מיליון שקלים בקמפיין בחירות, שבו אני הייתי 'האיש של דרעי וליברמן'. הוא סירב להבין שבאתי לפה מתוך אתגר מקצועי. אבל את יודעת איפה הניצחון הגדול שלי? בזה שהוא תמך בי בבחירות האחרונות. ואני מחלתי לו, ומאחל לו עכשיו שיצליח בבחירות לכנסת. אם אתחיל להתחשבן עם אנשים שהכפישו אותי וחזרו בהם, לא אצא מזה", הוא אומר.
לדבריו, "שניהם חברים טובים שלי, ואני גאה ששניהם היו שרים בממשלות ישראל. אבל אני לא חייב כלום לאף אחד, ואין לי התחייבות בפני אף אחד. אני רגוע לגמרי, כי אני אוכיח את זה. ליברמן היה שר ביטחון מצוין. הוא שותק ולא מספר מה עשה בתפקיד, אבל הוא עשה דברים נפלאים, אין לי ספק. מגוחך כל כך שטוענים שהוא רצה שאבחר כדי שאדאג לו לג'ובים. האיש היה שר הביטחון, שר החוץ, שר התחבורה, שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות. אם ירצה, יש לו מספיק דרכים, לכאורה, לדאוג לג'ובים. זאת פגיעה באינטליגנציה לטעון שעם כל הניסיון והעשייה שלי, שמו אותי על הכיסא כדי לדאוג למישהו לג'ובים. דרעי תמך בי, ואני מודה לו שתמך בי. ש"ס קיבלו חמישה מנדטים במועצה. כלומר, 35 אלף מצביעים תמכו בי. דרעי הוא שר הפנים במדינת ישראל והוא מסייע רבות לעיר ירושלים כשר הפנים. הוא גם תושב העיר. אז כן, דרעי וליברמן הם חברים שלי, ויש לי עוד הרבה חברים. אני מיודד מאוד גם עם בנט. גדעון סער ישב אצלי פה בלשכה לפני כמה שבועות. אני מיודד מאוד עם כחלון, עם איילת שקד, וגם עם נתניהו, כמובן. עבדתי איתו בצורה אינטנסיבית ביותר".
"את צריכה להבין, ליברמן ודרעי זה קטע קמפייני. זה נועד רק להשחרה ולהכפשה, בכל היבט. הרי אני מביא איתי מטען של ניסיון ומטען של רצון טוב, וגם הגיל שלי נכון לתפקיד הזה. לא צעיר חסר ניסיון, ולא מבוגר מדי. תסתכלי מה עשיתי בחיים ותביני שאין קשר בין התדמית שנוצרה לי לבין מה שקרה בפועל. לא רבים עושים את השינוי הזה. עזבתי את התחום העסקי, את משרד רואי החשבון שבבעלותי, עם 300 עובדים, מהמובילים בארץ. משרד שמכין חוות דעת ודו"חות כספיים לחברות ציבוריות, לרשות ניירות ערך ולמשרדי ממשלה".
ליאון הודף גם את הביקורת נגדו שמתבצעת בניגוח אגבי של החרדים. "בסיבוב השני, בין ברקוביץ לביני, מתוך 110 אלף קולות עבורי, 70 אלף היו חרדים, ו־40 אלף לא חרדים – זה מספר משמעותי. היו לא מעט חרדים שהצביעו לברקוביץ בסיבוב השני. במיוחד מאגודת ישראל, החסידים. ועלי הוא אמר שאפקיר את העיר לידי החרדים. הרבה שקרים נאמרו במערכת הבחירות. אני לא מתבייש בכך שהחרדים תמכו בי. גם ב־2013 קיבלתי את התמיכה שלהם. המנהיגים של ש"ס ושל דגל התורה, גם הח"כים וגם הרבנים, מכירים היטב אותי ואת איכות הניהול שלי. וסליחה על חוסר הצניעות. אגודת ישראל לא תמכה בי רק בגלל סכסוך פוליטי עם דגל התורה. אחרי הבחירות איחדתי את כולם בקואליציה שלי. מרצ, החרדים, הציונות הדתית – כולם".
"הופעלה נגדי הסתה מתמשכת, תוך מאמצי שכנוע שאני נציג החרדים. היו הפחדות שירושלים תיפול בגללי. הטילו אימה שמי שרוצה להמשיך לחיות בעיר והוא לא חרדי, חייב להצביע לברקוביץ", הוא קובע.
ליאון חוזר ללילה ההפכפך של מוצאי הסיבוב השני בבחירות: "הלילה של הסיבוב השני היה לילה מהסרטים. לילה מטורף. אבא שלי בן ה־84 הלך לישון לקראת חצות, בידיעה שהפסדתי. אמר לעצמו, נו, עוד פעם משה הפסיד. היה הפרש דרמטי של יותר מ־11 אלף קולות לטובת ברקוביץ, וכבר הכריזו שהוא זכה. רק אחרי חצות ההפרש הצטמצם, והמגמה התהפכה לגמרי. ב־4:30 התקשרתי לאבא שלי, כי זאת השעה שבה הוא מתעורר, ואמרתי לו, 'אבא, מזל טוב, אני ראש העיר'. הוא סגר את הטלפון ומייד התקשר לבן שלי, כדי לוודא שלא התבלבלתי".
גם עבורך ראשות הממשלה היא יעד, כמו לשניים מקודמיך בתפקיד, אולמרט וברקת? "חד משמעית לא. ראשות עיריית ירושלים היא לא מקפצה עבורי לראשות הממשלה. זה יהיה התפקיד הציבורי האחרון שלי, ואני מתכוון לבצע אותו באופן הטוב ביותר ולאורך כמה שיותר זמן".
וצנוע
אשרייך ירושלים.
בונה בירושלים