"החרדי העובד שבי קפץ בנסיון להחניק את הדמעות של היהודי העובד"

"פינדרוס יסיר את הכובע עבורם, גפני יפיק סרטון לפייסבוק וכל זה בכדי לזכות לקולות שמאיימים על עולם התורה המורכב בעיקר מהם ומיחצניהם. עולם כמנהגו ימשיך לנהוג, ועם תום תקופת הבחירות תעלמנה ההבטחות, ומה שישאר הוא חלל עצום בין העולמות. עולם התורה ועולם העבודה"
  • 8 ילדים מבקשים עזרה: נשארנו לבד בלי אמא

    תוכן מקודם

  • "הם עברו מספיק בחיים, תעזרו לי לשמח אותם" ברכי מתחננת לעזרה

    תוכן מקודם

  • "אמא, מי יברך אותנו בערב יום כיפור?" יתומי משפחת טימסיט מסרבים להינחם

    תוכן מקודם

  • "עניה סוערה" העבירו את שמכם לתפילת שר התורה ביום הושענא רבה.

    תוכן מקודם

כתבות נוספות בנושא:

חרדים עובדים. מושג שמצליח להצית אינספור דיונים שעוסקים בזהות, במניעים ובהרגלי צריכה. התופעה שהתחילה כנקודתית הפכה עם השנים למגמתית וככל שניסו לעצום מולה את העיניים, היא התעצמה וחצתה אט אט את כל תתי המגזרים בציבור החרדי.

לחרדי העובד אין כמעט רגש שייכות למיינסטרים החרדי, הוא מרוחק ומתרחק וכל צד מגלגל את אשמת הריחוק על הצד שמנגד. עד שבאה לה עונת הבחירות.
עונת הבחירות, מוציאה מהפוליטיקאים החרדים (חרדים עובדים?) פרצי קירוב רחוקים וקבלת האחר, רגשות מהן הם מנותקים לחלוטין ביומיום.
פינדרוס יסיר את הכובע עבורם, גפני יפיק סרטון לפייסבוק וכל זה בכדי לזכות לקולות שמאיימים על עולם התורה המורכב בעיקר מהם ומיחצניהם.

עולם כמנהגו ימשיך לנהוג, ועם תום תקופת הבחירות תעלמנה ההבטחות, ומה שישאר הוא חלל עצום בין העולמות. עולם התורה ועולם העבודה.

הנחת היסוד המושרשת בתוככי הציבור החרדי, מבדילה בין אנשים שבחרו לצאת ולפרנס את משפחתם לבין עמלי התורה השוקדים על תלמודם יומם וליל. הנחת יסוד זו עושה נזק עצום ורב לשני הצדדים:

במקום שאותם עובדים יקומו כל בוקר ליום של עבודת ה' אמיתית ויראו בעצם עבודתם את הייעוד הרצוי מהם, משהו בחשיבה שלהם, זו שהוטבעה בהם עוד מקטנות גורמת להם להרגיש מחוץ למחנה, חף ממחויבות ונקי ממגבלות. כך בעוד שהרצוי הוא בית של תורה, של שמירה והיצמדות להלכה והערכה לממתים עצמם באהלה, לצד עיסוק במלאכה ופרנסה
המצוי הופך להיות רחוק מכך ובתים רבים הופכים את הטפל לאידיאל, ורדיפה אחר הישגים הופכת לעיקרו של בית. השלב הבא מגיע מהר מאוד, והתרחקות מעצימה והולכת מדרך חייהם של בני התורה פוקדת את אותם בתים – ככלי משתיק מצפון אם קיים כזה.

זאת המציאות האמיתית בעולם בו אני חי

בעולם מקביל, חיים אלפי משפחות שוויתרו על חיי תענוגות ורווחה כלכלית למען אידיאל אחד ויחיד, דביקות בתורה ובנותן התורה. יתכן מאוד שחלק גדול מהם מסתכל עליי כלא קשור, לא שייך.

ואכן, הם צודקים. לא תמיד אני שייך. בעיקר לא לפסטיבלי הבחירות בהן אני דרדר שמציק למערכת המשוועת לפעול "אוטומטית" על חשבון הנרמסים תחתיה.
אך לתורה הקדושה אני שייך! לתורה הקדושה הנקיה מפוליטיקה נמוכה ומרווחים גדולים של אנשים קטנים. אם יש אדם שיש ביכולתו לנתק אותי ממנה זה אני ואך ורק אני, ובעזרת השם לעולם לא אעשה זאת.
מצאתי בעולם התורה שפיות ורוגע. בדפים המלאים שחייבו אותי להתעמק כדי להבין קצה חוט. תורה כזו שמפעילה את המוח ופועלת על הלב. סוגיות כאלו שגרמו לי להתנצח עם אוחז הסטנדר שמולי משל היה זה ויכוח פוליטי שיכריע את הבחירות. הלימוד הזה שהפרה לי את המוח במשך שנים רבות ועדיין נשאר חלק ממני, לעולם יישאר. מטבעות הלשון המחכימות ששגורות בפי מפתיעות לא אחת את חובשי המגבעות למיניהם שלשונם נאלמת דום כשאני מעז להשתמש בביטוי תלמודי כלשהו.

כן, יהודי עובד אני. בכל בוקר אני קם ב"ה לעבוד ולפרנס את ביתי, ומשתדל מאוד לקבוע עיתים לתורה (ומתפלל להרבות בה) אני עושה זאת בלב נקי ורגוע. השילוב של תלמוד תורה עם דרך ארץ טוב ומתאים לי על פי הבנתי. אך המצפון שלי לא שקט כמו שאני מנסה לצייר למראה אברכים יורדים מרכבי ההסעות וממהרים לפתוח את הגמרא, או אז הלב שלי מכנס את עצמו לחשבון נפש מעמיק, ואינו מוותר, ומנקב בי את השאלות הקשות ביותר:
האם באמת דבר לא השתנה בי מאז יצאתי לפרנס את ביתי? מדוע קביעת עיתים לתורה מתמקדת בכך שהלימוד יהיה אך ורק בזמן שנקבע ולא מעבר? עבור התקדמות רוחנית מוותרים על גשמיות, האם אני חלילה מוותר על הרוחניות?

מי שמצית בי בכל פעם מחדש את השאלות הללו הם כאמור עמלי התורה, אלו שחיים בצער גשמי אך מלאים בחדווה רוחנית.

לפני מספר שבועות עמדתי צפוף בביתו של ר' חיים בדיוק בשעה שנפתח קמפיין ההתרמה לרשת הכוללים 'יששכר באהלך' המחזיקה יותר מ 1800 אברכים. שמעתי תיאורים על המצב הקשה בבתי אברכים, על מסירות נפש של ממש בבתים רבים של עמלי תורה שלא קיבלו מלגה זעומה במשך שנה וחצי.
החרדי העובד שבי מיד קפץ בראש "שיילכו לעבוד", "חוסר אחריות שלהם", "הם אשמים" אמר בנסיון להחניק את הדמעות שעלו בעיניו של "היהודי העובד" שבי שהחל לשאול עצמו באמת, איך יתכן שאני חי ברמה גבוהה פי כמה מהם בשעה שהם עוסקים בדבר שאחרי הכל, הכי חשוב לכולנו עלי אדמות. איך אני קם כל בוקר, פועל כדי לייצר עוד כסף ולנפח את העו"ש בזמן שאבות שחייהם קדש לה' נאלצים להבטיח לילדים כי המצב הקשה הוא נסיון שיעבור ויבואו ימים טובים יותר?

בשלב מסוים, אל מול עיני ולא מכלי שני, פרץ ר' חיים בבכי.
בכי הוא דבר טבעי, כזה שאף אחד לא יכול לתכנן עבור אדם אחר וכזה שגרם לכל החומות שלי לקרוס באחת. כל מי שנכח בחדר מחה דמעות, העוול הזה שקיים מצב כה נורא סנט בכל הנוכחים.

הבנתי באותו רגע כי חלקי עמם. אין חלקי עמם במעטפת, אך חלקי עמם בשורש.

אי מי מנסים להציג תדמית 'מעליבה' של החרדי העובד, זה שלא קשור ולא שייך – אך אני אצמד לתדמית המחמיאה של היהודי העובד, זה שקשור קשר בל ינותק לנותן התורה, לתורה עצמה וללומדיה בטהרה.

מילים יפות נשארות בגדר מילים, ובכדי להחיל אותן ולתת להם משנה תוקף וביסוס החלטתי לקחת על עצמי יעד משמעותי, יעד שיאפשר לאחיי שוויתרו על הגשמיות לחיות חיים של תורה ולא מתוך מצוקה וקושי, יעד משמעותי שיהפוך אותי לשותף בזכויותיהם, ולמתן חלקי בתורת ה'.

באופן הזה, שיש 'יהודי' עובד 'ויהודי' לומד ושניהם משפיעים האחד על השני – אני יוצא בשמחה כזבולון ששותף בחלקו האלהי של יששכ.

אל תהיו חרדים עובדים או חרדים לומדים – היו יהודים טובים.

הכותב הוא נח טוניק, איש אסטרטגיה, שיווק ויח"צ.

כתבות קשורות

מתקפה חריפה: "בנט נתן נאום ריק מול אולם ריק ובזבז מילים ריקות"
בנט נואם באו"ם על הממשלה: "החל כטעות פוליטית והפך למטרה לאחדות"
עֽוֹמְסֵֽי עֲרָבָֽה לְהַקִּֽיף מִזְבֵּֽחַ: הושענא רבה בכותל ובפסגת הר הזיתים • תיעוד
אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָּא: הושענא רבה באתרא קדישא מירון על ציון הרשב"י
בשמחת בית השואבה בביתר עילית: חולה קורונה מאומת
לשאוב דליים של שמחה לכל השנה: קצר ולעניין על שמחת תורה • צפו
כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי • עריכת השולחן לכבוד החג בחצה"ק ספינקא
וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדִי • האדמו"ר משאץ אשדוד בנענועים
אחרי יותר מחודש שלא כונס ובצל הביקורת: קבינט הקורונה יתכנס בראשון
זֽוֹעֲקֶֽיךָ תּוֹשִֽׁיעַ • האדמו"ר מטעמעשוואר בנענועים
עריכת השולחן לכבוד האושפיזין בחצה"ק קוזמיר
האדמו"ר מראחמסטריווקא בעריכת השולחן לכבוד הרגל
אין לי מעצמי כלום הכל ממך יתברך • הרב יחיאל מאיר צוקר • צפו
הוֹשַׁע נָא • האדמו"ר מקאמארנא בנענועים
חידושים נפלאים לשמחת תורה • הרב דוד חבושה • צפו
האדמו"ר מסקולען ירושלים בתפילה מול מקום המקדש
פִּנַּת יִקְרַת • רבה של ירושלים הגרש''מ עמאר בנענועים
תיעוד: חג הסוכות בחצר הקודש קאמארנא בית שמש

10 תגובות

  1. גיבובי מילים..
    ההבדל המהותי בין חרדי למי שהוא לא חרדי.
    זה הציות המוחלט לגדולי ישראל. ולכן זה לא מעניני מה עושים הנציגים. אני אעשה ככל אשר יורה לי רבי!!
    וזה לא משנה איפה אני מעביר את יומי.

  2. זה הבל הבלים.
    אבי שליט"א הוא איש עובד.
    מורי חמי שליט"א הוא רופא.
    ומעולם לא הם ולא משפחתנו הרגשנו מחוץ למחנה.
    הסיבה היא כי גם שהם יצאו לעבוד הם מעולם לא שינו את שם לשונם ולבושם. והם הראשונים שעברו לפאלאפון כשר שביקשו גדולי ישראל.
    אלו שמשנים מרגישים בחוץ כי הם הוציאו עצמם מהציבור.

  3. זה כזה מושג ליטאי, אין לי כבר כוח לשמוע אותו "חרדים עובדים", ראיתם כמה טוב הוא הסביר כאן את ההבדל בין ה"מיינסטרים" של החרדי ה"לומד" ושל החרדי ה"לומד"? אני לא מתחיל להבין על מה הוא מדבר האיש הזה. מצטער. אני בבית כנסת שלי בשבת מעולם לא הבטתי על אחד שלומד בכולל באופן שונה מזה ש"עובד" לפרנסתו, מי שכן מבדיל הוא הבעייתי.

  4. לנוח היקר!
    אני מאוד מאוד מעריך את אהבת תורה שיש לך
    מדברך ניכר את הערכתך הנפלאה ללומדי התורה
    חזק ואמץ!!!
    חיזקת אותנו מאוד
    נ.ב.חבל שהכנסת במאמר מרגש זה את הפולטקאים, שרובם עושים עבודת קודש בשליחות רבותינו,
    וגם אם אתה צודק שהם לא נקיים וישרים, לא הם אלו שיפרידו ביננו ולא אלו שיחברו ביננו

  5. חזק וברוך. אבל אני אגיד לך מה הבעיה. ישנם חרדים שמתוך קשיי פרנסה יצאו לעבוד, בהוראת אדם גדול. אך אינם קוראים לעצמם "חרדי שעובד". הם חרדים כמו חבריהם האברכים. וכמו שישנו אברך שמגיע לפחות הישגים מחברו לספסל הכולל, ובכל זאת קדוש ייאמר לו, אולי אפילו יותר מחברו ה"מוצלח", הן מפאת עמלו בתורה, והן מפאת ניסיונותיו. כך גישתם של הרבה חרדים שאולצו לצאת לעבוד. לעומ"ז ישנו ציבור, שיצא מתוך החרדים, שלכתחילה רצה בסגנון חיים לא חרדי, אלא "חרדי שעובד". נפק"מ? פשוט. אתה בעצמך התרסת בטעות בתור אינסטינקט "צאו לעבוד". חרדי שיצא לעבוד מחמת קשיי פרנסה, לא היה מתבטא כך על חביריו, שעוד מנסים להחזיק חזק בספסל הכולל… זכור אין בעיה בחרדי שעובד! יש בעיה ב"חרדי שעובד"…!

  6. לדעתי זו נקודה מאוד נכונה ואני בתור בחור ישיבה שקצת יותר קשה לו מרגיש את זה הרבה יותר כאילו לא שייך שאני קצת יעבוד בלי לצאת מגדר ישיבה בוחער

סגור לתגובות.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו