השר זאב אלקין מסכם תקופה לא קלה, אבל הוא מרוצה בסופו של דבר. לפני כמעט שנה החליט להתמודד לראשות העיר ירושלים, הוא השקיע הון, ויתר על נוכחות בפגישות של נתניהו עם פוטין ויצא לקרב על הבירה שאליה עבר ברגע האחרון.
את התוצאות אתם יודעים, הוא סיים עם כ-20 אחוז מהקולות. הפרשנים הפוליטיים הספידו אותו וצפו לו תוצאה בעומק העשירייה השנייה בפריימריז בליכוד, אך שם הוא דווקא הפתיע והתברג בעשירייה הראשונה, אמנם בסופה, אבל עשירייה זו עשירייה.
"סך הכול תוצאה לא רעה", הוא מסכם, "היו פריימריז לא פשוטים שהייתי צריך לגשת אליהם מיד אחרי היעדר מהשטח בגלל החצי שנה שהשקעתי בבחירות בירושלים. הייתה אצלנו קבוצה דומיננטית מאוד של הליכודניקים החדשים שהם אנשי שמאל וגם בגישה אנטי דתית ולכן הם קבוצה מאוד גדולה שידעתי מראש שאני לא אקבל את תמיכתם. בנתונים האלה אני חושב שהתוצאה שהגעתי אליה היא משמעותית. יש 12 שרי ליכוד בממשלה, שישה לפני, חמישה אחרי, אני באמצע, בהחלט תוצאה מכובדת.
"ההספדים עליי היו מוקדמים מדי, הבאתי תוצאה יפה בפריימריז, גם בירושלים באופן ספציפי קיבלתי תוצאה גבוהה מאוד, סיימתי חמישי בירושלים, בפער של רק עשרות קולות מהמקום הרביעי, הכי גבוה מכל המועמדים הירושלמים והסביבה. בין המועמדים שגרים בירושלים וסביבותיה אני הגעתי הכי גבוה בקלפיות בירושלים".
היום, כשאנחנו יושבים עם אלקין כמעט חצי שנה אחרי, מעניין לשמוע ממנו איך הוא מסכם את התקופה של ההתמודדות בבירה, "אני לא מצטער לרגע על זה שרצתי, אני האמנתי בזה שיש לי מה להציע לירושלים ולירושלמים, מבחינת הניסיון שלי, מבחינת דרך ההנהגה שלי בניהול, מבחינת ניתוח הצרכים של העיר ומה נכון לעשות, עשיתי משהו שאני האמנתי בו, ידעתי מראש שזה יהיה לא פשוט ויש סיכוי לא קטן שאפסיד, בגלל האופי המיוחד של המערכת הירושלמית ובגלל שהצטרפתי מאוחר מאוד למרוץ. עדיין, עשיתי מה שהאמנתי בו, אני חושב שבחיים הציבוריים אתה צריך לעשות מה שאתה מאמין בו ואתה צריך גם לדעת לכבד את התוצאה".
חשוב לו גם להוסיף כי, "כיבדתי את התוצאה, לא האשמתי בה אף אחד, לקחתי אחריות עליה ומיד הודעתי שאני אעבוד יד ביד עם ראש העיר שייבחר לטובת העיר, וכך עשיתי. מהרגע שמשה ליאון נבחר, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק לטובת ירושלים, וככה אני אמשיך לעשות. אני אעשה כל מה שתלוי בי כדי שבסופו של דבר הוא יצליח וירושלים תצליח". אכן, יאמר לזכותו שישב כבר למספר פגישות עבודה (כשר לענייני ירושלים) עם ליאון, ונראה שהשניים מסתדרים היטב.
את העשור של ברקת הוא מסכם כך: "זה היה מלווה בבלגן, כי ניר ברקת הצליח להגדיל מאוד את התקציב, הוא דרש הגדלה דרמטית של התקציב. אני עוד זוכר ימים שבהם הממשלה נתנה לתקציב השוטף של העירייה כמאה מיליון שקל כשניר התחיל את הקדנציה הראשונה שלו, הוא עזב כשהממשלה נותנת כמיליארד שקלים. עלייה של כמעט פי עשר, מגיע לו על זה קרדיט גדול".
על המאבקים המתוקשרים והמלוכלכים (במובן הפשוט של המילה, יעידו על כך חתולי הבירה) שהיו בין ברקת לשר האוצר הוא אומר כי, "היו שנים שזה הלך לו חלק יותר והיו שנים שהוא היה צריך להיאבק, היו שרי אוצר שהוא היה איתם ביחסים טובים יותר והיו כאלה שפחות, בסך הכול אי אפשר להסתיר את העובדה שהוא הצליח להגדיל דרמטית את ההשקעה הממשלתית בתקציב השוטף של העירייה".
כשאני שואל על שר האוצר משה כחלון, הוא משתדל ללכת בין הטיפות ואומר כי, "לא זיהיתי שלמשה כחלון הייתה בעיה מיוחדת מול ירושלים, בסך הכול יש לו מקום חם בלב לעיר הזאת, היה מתח אישי בינו לבין ראש העיר, אבל אני כשר לענייני ירושלים תמיד מצאתי אצלו אוזן קשבת לדברים שאותם קידמתי".
"בג"ץ יתחיל לחוקק חוקים"
מלבד ירושלים שראויה לעלות על ראש שמחתנו אך לא לשמה התכנסנו, שוחחנו כמובן קצת על הפוליטיקה ובג"צ, כשרק השבוע התקבלה החלטת בית המשפט העליון לפסול את מיכאל בן ארי מלהתמודד לכנסת, "לא הופתעתי, אבל אני מצר מאוד על ההחלטה הזאת ממספר סיבות. אחת, אני חושב שזה החלטה מאוד לא מאוזנת, כשמצד אחד בית המשפט הכשיר בקדנציה הקודמת את הריצה של חנין זועבי אף שוועדת הבחירות פסלה אותה, הוא הפך את החלטת ועדת הבחירות, אף שחנין זועבי הייתה על המרמרה ועל אף התמיכה שלה בחמאס ובארגוני טרור, ועדיין ביהמ"ש העדיף בשם הזכות לבחור ולהיבחר לתת מקום בכנסת למי שפועל נגד מדינת ישראל.
"ופה, מיכאל בן ארי, לא כל מה שהוא חושב ועושה כלבבי, אני בעל עמדות שונות ממנו, אבל אם אני צריך לשאול את עצמי מי יותר לא מתאים לשמש בכנסת ישראל, מיכאל בן ארי או להבדיל אלפי הבדלות חנין זועבי, אני חושב שהתשובה ברורה, ובג"ץ בחר אחרת. זה לא רק חנין זועבי, גם בל"ד בפעם שעברה כולה למעשה נפסלה על ידי ועדת הבחירות, ועדיין בג"ץ התעקש להחזיר אותם למרוץ, וכך גם ח"כ באסל ראטס שהבריח טלפונים למחבלים בכלא, אלה אנשים שבג"ץ התעקש לראות בכנסת ישראל אף שוועדת הבחירות פסלה אותם.
"ואצל מיכאל בן ארי היה פה מעשה הפוך, דווקא אותו ועדת הבחירות לא פסלה, וזו חומרה נוספת בהחלטה הזאת, כי זה בעיני דומה למצב שבג"ץ לא רק יפסול חוקים, אלא גם יחוקק חוקים, יגיד שאת החוק הזה אני פוסל ובמקומו ינסח חוק חילופי. כי הסמכות לפסול היא של ועדת הבחירות, לא של בג"ץ". וכאן אני תוהה ושואל את אלקין, למרות הטענות שלכם, הפעם בג"ץ פועל לשם שינוי מכוח הסמכות שהעניק לו המחוקק, "במקרים שוועדת הבחירות מבצעת את הפסילה, יש תשתית חוקית נכונה, כי הרי אי אפשר לפסול בן אדם סתם, צריך סעיפים רלוונטיים שמצדיקים את הפסילה וכאן יש מקום לבג"ץ להיכנס והוא יכול להתווכח האם מתבצעת התשתית המשפטית או שלא. אבל יש את המנגנון הפוליטי של ועדת הבחירות שיש רוב בכנסת שהם תומכים בפסילה".
"עכשיו מה קרה כאן", ממשיך השר אלקין בהסברו המלומד, "כאן בג"ץ ביטל כמה פסילות של ועדת הבחירות, נניח שחשב שהן נעשו בלי תשתית משפטית ראויה, ואז גם אם יש רוב פוליטי עדיין אי אפשר לפסול. אבל אני מתקשה להבין החלטה הפוכה, שאני לא חושב שהיה לזה תקדים אי פעם, שוועדת הבחירות החליטה לא לפסול ובג"ץ פסל באופן פעיל. יש כאן החלטה חריגה מאוד של בג"ץ, שנכנס לנעלי ועדת הבחירות, ופה זו בעיה, לא במקרה החוק דורש רוב פוליטי, כדי שבכל זאת יהיה איזה קונצנזוס ציבורי סביב זה". האמת שיצאתי מבולבל מדברי אלקין, לדעתו יש לבג"ץ סמכות לפסול או לא? כי מההתרשמות שלי, אז לדעתו של אלקין יש לבית המשפט העליון רק סמכות לפסול ערבים.
פסקת ההתגברות
השיחה הזאת מובילה אותנו היישר לנושא הנפיץ של האקטיביזם השיפוטי שבו יש לשר אלקין עמדה ברורה וחד משמעית. "אני כבר שנים בעד שינויים מאוד משמעותיים ומרחיקי לכת במערכת היחסים בין בית המשפט העליון לרשות השופטת בכלל לבין המערכת המבצעת והמערכת המחוקקת. אני חושב שהמצב בישראל מאוד לא בריא בהרבה מאוד פרמטריים והוא דורש שינוי, ככה אני פועל, הייתי מהקולות הבודדים שקוראים במדבר".
אבל המצב השתנה, "כבר תקופה מסוימת אני מרגיש שיש רוח גבית משמעותית מאוד מרוב מוחלט של חברי כנסת במחנה הימין לגישה הזאת, אנחנו כבר כמעט 61 חברי כנסת ובעזרת ה' אני מקווה שבבחירות הבאות הציבור ייתן כוחו למפלגות שמוכנות לעשות את המהפכה הזאת והשינוי הזה, ואנחנו נהיה יותר מ-61 חברי כנסת שמוכנים להתחייב לשינויים מהסוג הזה".
הוא לא ממהר למתוח ביקורת על מפלגות אחרות בנושא, אבל אומר כי, "אני רק אציין את העובדה כי לולי כחלון היה נוהג אחרת, אנחנו היינו יכולים כבר בקדנציה הזאת לגייס רוב לשינויים משמעותיים בנושא הזה של מערכת המשפט". בהמשך דבריו הוא רומז כי הוא לא רואה את כחלון כחלק מהמחנה הלאומי.
– תדרשו את זה בהסכמים הקואליציוניים הבאים?
"אנחנו ניסינו גם הפעם, אם תפתח באתר האינטרנט של הכנסת את ההסכמים הקואליציוניים תגלה שהליכוד דרש והצליח להכניס פנימה לכל ההסכמים הקואליציוניים חוץ מכולנו את מה שנקרא פסקת ההתגברות, הסעיף שמאפשר את ההתגברות על פסילת החוק על ידי בג"ץ. רק לצערנו לא הצלחנו לגייס את הרוב המוחלט בגלל העמדה של כולנו".
– ובהסכם הבא נראה שינוי?
"אני מקווה מאוד שהציבור יבחר במפלגות, ובראשן הליכוד, שיעשו את השינויים האלה וכתוצאה מזה זה יכנס גם להסכמים הקואליציוניים עם כולם".
"כחלון לא ימין"
אנחנו מדברים עם אלקין כשהוא בעיצומו של עיסוק בקמפיין הליכוד, הוא מסרב לחשוף את תפקידו, "ברשותך לא ארחיב על זה, יבוא זמן במהלך מערכת הבחירות ונפרסם את זה באופן רשמי. כרגע אני עסוק בזה בצורה שקטה יותר", הוא מסקרן אותנו.
אך הוא כמובן עושה את מה שכולם עושים וקורא להצביע למפלגתו. "אני לא מתייחס למפלגות אחרות, אני דואג בעיקר למפלגה שלי, בסך הכול כדי שהמחנה הלאומי ינצח וכדי שנוכל לעשות את כל המשימות האלה, גם לדאוג לארץ ישראל, גם לדאוג לאופי היהודי של מדינת ישראל, גם לסוגיה של שינוי מערכת היחסים בין בית המשפט לבין כל שאר זרועות המדינה. בשביל כל זה צריך את התנאי הכי חשוב, שהימין ינצח בבחירות ושראש הממשלה יהיה בנימין נתניהו. זאת המשימה העיקרית, ולא להתעסק נגד פלוני או אלמוני ממפלגה כזאת או אחרת".
אלקין לא חושש שקריאה להצביע לליכוד תגרום לאחת מהמפלגות במחנה הימין לא לעבור את אחוז החסימה, "אני לא חושב שיש עכשיו מפלגות ימין שהן בסכנה אמיתית לא לעבור את אחוז החסימה".
ליברמן וכחלון הם לא ימין? אני תוהה, "ליברמן לדעתי יעבור את אחוז החסימה. כחלון לא תמיד באופן חד משמעי שיתמוך בנתניהו לראשות הממשלה, אתה שומע ממנו גם אמירות אחרות, לכן אני לא יודע אם הוא יכול להיחשב במאה אחוז כימין". לדבריו, להיות ימין זה עניין פרסונלי, "ימין זה מפלגות ואנשים שקודם כל מתייצבים סביב מועמד המחנה, סביב נתניהו כמועמד של כל המחנה, כהובלה, ומי שלא מוכן להיות שם בצורה ברורה הוא ימין בספק אם בכלל".
כחלק מהאסטרטגיה, אלקין מזהיר כי קיים חשש ממשי מממשלת גנץ-לפיד, "הבחירות האלה הן מאוד צמודות, אני חושב שאסור למצביעי מחנה הימין להרגיש שהניצחון הוא בכיס. זה ממש לא כך, הבחירות יהיו קשות, צמודות, אני אמרתי את זה כל הזמן מתחילת הבחירות, כשהיה נראה שהניצחון הוא בכיס של הליכוד, סך הכול חשוב מאוד שהליכוד יהיה המפלגה הגדולה ביותר, גדולה יותר מהמפלגה של לפיד וגנץ, זה לא פשוט, יהיה על זה קרב, גם הגוש שיהיה לנו לפחות 61 אצבעות לתמוך בממשלה הזאת של המחנה הלאומי וזה יהיה לא פשוט. מצפה לנו מערכת בחירות לא פשוטה, אבל אין לנו את הלוקסוס להפסיד בה, כי הפסד יכול להיות מסוכן מאוד למדינת ישראל".
"ליברמן ודרעי חברים"
כשאני שואל על הצעד שעשו בנט ושקד בהקמת 'הימין החדש', הוא לובש לרגע את כובע הפרשן ואומר כי, "זו החלטה שלהם, אני לא מתערב לאנשים אחרים בהחלטות פוליטיות שהם מקבלים, הם לקחו פה הימור גדול ואני לא יודע אם הוא נכון ואם הוא יצדיק את עצמו, אבל זכותו". ובכל זאת, הוא לא שש לתת להם את תיק הביטחון והמשפטים שאותו הם מצהירים שידרשו בממשלה הבאה, "אני חושב שלליכוד יהיו מועמדים מצוינים גם לתיק הביטחון וגם לתיק המשפטים".
לאלקין אין מילים רעות להגיד על תפקוד שקד במשרד המשפטים, "אני מעריך מאוד את העבודה שעשתה איילת (שקד) והיא הצליחה להביא למספר שינויים, חלק מהם בגלל שצריך רוב בכנסת וזה לא היה, חלק גדול מהרפורמות דורשות שינויי חקיקה. עדיין אני חושב שיש עוד מה לעשות ולשר המשפטים הבא תהיה עוד הרבה עבודה".
ואם כבר פרשן אז עד הסוף, ביקשנו מהשר אלקין להסביר לנו את התנהגותו של ליברמן שתוקף בחריפות את נתניהו, "באותו יום הוא מצהיר שהוא רוצה לשבת בממשלת נתניהו אחרי בחירות, לכן ברור שיש פה איזה סתירה פנימית, אני חושב שיש פה איזה מעשה נואש בגלל המצב הפוליטי שהוא לא פשוט והוא מרגיש את עצמו על הקשקש מבחינת מעבר של אחוז החסימה, אני לא חושב שזה פותר לו את הבעיות בצורה כזאת אחרת, אני לא רואה שזה עוזר לו מבחינת הכוח הפוליטי, לא ראיתי שההתפטרות מהממשלה עזרה לו, הציבור במדינת ישראל כבר די בוגר והוא לא קונה התנהלות מהסוג הזה".
השר אלקין, בעצמו ממוצא רוסי, מכחיש את הדיווחים כי הליכוד לא מנהל קמפיין בציבור הרוסי כדי להציל את ליברמן, "זה לא נכון. יש מטה דוברי רוסית בליכוד, הוא פעיל, המטה הזה גם עובד מולי, אני לא עוסק בו בבחירות, אני עוסק בו בפרויקט אחר שראש הממשלה הפקיד בידי, אבל בסך הכול אני מתראיין לא מעט בשפה הרוסית לבקשת המטה ובהחלט יש קמפיין של הליכוד גם בשפה הרוסית".
ואחרון מליברמן, דרשנו את התייחסותו לסרטוני ההסתה של 'ישראל ביתנו' שהשוו את החרדים לחמאס, "לא ראיתי את הסרטונים עצמם, תאמין לי שיש לי מה לעשות בחיים חוץ מלצפות בסרטונים של ליברמן. אבל אני חושב שסך הכול הניסיון לצבור קולות על התחושה של שנאה לציבור החרדי, זה ניסיון שהוא גם לא מוסרי בעיניי וגם אני לא חושב שהוא מביא תוצאות כמו שאנחנו רואים".
והוא לא מוותר על עקיצה, "סך הכול, אותו אביגדור ליברמן רק לפני דקה שיתף פעולה עם החרדים בבחירות לראשות העיר ירושלים כשקידם את משה ליאון, אז כשצריך, החרדים הם פרטנר מכובד וטוב וכשצריך לצבור קולות אז הופכים לשעיר לעזאזל, אני לא חושב שמישהו היום קונה את זה", כנראה פצעי ההתמודדות לא הגלידו עדיין לחלוטין.
ועוד מילה אחת על ההתקוטטות בין דרעי לליברמן, זה לדעתך מתוכנן? "אני לא יודע, זה חלק מהשיח בין דרעי לליברמן, הם חברים טובים, לכן מתקיים ביניהם שיח כל הזמן, מה הם מסכמים שם אני לא יודע. אני אגב מעריך מאוד את שניהם כאנשי ציבור ופוליטיקאים, למרות שאני ואריה דרעי היינו בשני צידי המתרס בבחירות בירושלים, מיד אחרי הבחירות עשינו פגישת סולחה ואנחנו משתפים פעולה בהרבה מאוד גזרות בתוך הממשלה".
רוצים את החרדים
אלקין מבטיח כי אין חשש שהליכוד יקים אחרי הבחירות ממשלת אחדות, "אפשר לבדוק מה נתניהו עשה בשלוש הפעמים האחרונות שהוא ניצח בבחירות. אחר הניצחון ב-2009 נתניהו היה יכול להקים ממשלת אחדות עם ציפי לבני והוא בחר קודם כל להקים ממשלה של הגוש, לצערי האיחוד הלאומי התנהג בצורה לא אחראית במשא ומתן והיו קשיים ולכן נאלצנו להביא גם את מפלגת העבודה, אבל רק לאחר שלמעשה סגרנו את השותפות עם כמעט כל מפלגות גוש הימין ובראשן המפלגות החרדיות.
"ב-2013, שלשם כיוונת את שאלתך, גם שם הרצון של הליכוד היה חד משמעית להביא את המפלגות החרדיות לקואליציה, אנחנו נלחמנו עד ליום האחרון שהחוק מתיר להרכבת ממשלה מול בנט ומול לפיד לנסות לבטל את הווטו הזה ולאפשר להקים ממשלה עם המפלגות החרדיות. לצערי, לא הייתה אופציה להקים ממשלה אז בלי בנט, ובנט והם עשו קנוניה ביחד כדי לחסום את המפלגות החרדיות והטילו עליהן וטו. לדעתי שהיא פגעה מאוד בכוח של המחנה הלאומי בקדנציה ההיא ובסוף גם נפתלי בנט הבין שהוא עשה טעות ושינה מדיניות לחלוטין בהקמת הממשלה האחרונה.
"גם ב-2015 יכולנו הרי להקים ממשלה עם הרצוג ועדיין נתניהו העדיף ממשלה של הגוש, של המחנה הלאומי, גם כשהיא הייתה רק 61 מנדטים".
לדבריו, במקביל למפלגות החרדיות גם הליכוד הוא בית לחרדים, "הליכוד הוא בית לכל המגזרים, דרך הליכוד מגזרים שונים יודעים הרבה פעמים להשפיע לטובת המגזר יותר ממפלגה מגזרית, תסתכל מה קרה לציבור הדתי לאומי ולציבור דוברי הרוסית. בסך הכול יש יותר ויותר נציגי ציבור חרדיים שפעילים בליכוד, בבחירות האלה הליכוד עשה גם מעשה שהוא כרגע סמלי יותר לשריין מקום לנציג חרדי, אין לי ספק שבהמשך השריון הזה יקודם למקום ריאלי".
עם זאת, הוא רואה גם מקום למפלגות חרדיות ואף משבח את פעילותן, "יש לי מערכת יחסים מאוד עמוקה וטובה עם נציגי המפלגות החרדיות, גם של ש"ס וגם של יהדות התורה, שיתפנו פעולה בהרבה מאוד צמתים, אנחנו גם סומכים אחד על השני. לא תמיד על הכול אנחנו מסכימים, אבל אני חושב שאם תעשה משאל אצלם אז תגלה שאני אחד הפוליטיקאים עם היחסים הטובים ביותר איתם".
"האמירה של רגב הייתה לא במקום"
בבוקר הפיגוע הרצחני השבוע באריאל הגיבה השרה מירי רגב בהתייחסות לא מוצלחת ובחרה לקשר זאת לעבודה שאחמד טיבי תומך טרור ושגנץ ולפיד ישבו איתו בממשלה. "אני חושב שהאמירה עצמה הייתה לא במקומה והיא לא הייתה על דעת ראש הממשלה והוא העיר על כך", אומר השר אלקין, "אבל בסופם של הדברים, אני מציע לאנשי השמאל, כולל ללפיד ולגנץ, ולהתייחס, לא רק להקשר שהוא היה לא מוצלח, אלא לנושא עצמו.
"הם לא יכולים להכחיש את העובדה שברגע שהם מודיעים שהם לא ישבו עם הליכוד ונתניהו באותה ממשלה ושהם מתכוונים להקים ממשלה, מי יהיה השותף הקואליציוני שלהם, אין להם ברירה, כשעושים את המתמטיקה הפשוטה בלי הליכוד, בלי איחוד מפלגות הימין, בלי הימין החדש, בלי מפלגות חרדיות שכבר הודיעו שלא ישבו עם לפיד וגנץ. אז ממשלה בראשות לפיד וגנץ, על מי היא יכולה להיבנות? אך ורק על הקולות של המחנה השמאל המובהק, גם מר"צ וגם מפלגות ערביות, אין אופציה אחרת".
השר הבכיר חוזר על הטענה כי גנץ השתתף בטקס לזכר מחבלים, "זה היה אירוע מיוחד שארגנו לזכר אלה שנהרגו במבצע צוק איתן, גם בצד הפלסטיני וגם בצד הישראלי, עכשיו מי אלה האנשים שנהרגו בצד הפלסטיני? אנחנו הרי יודעים שכחמישים אחוז מההרוגים בצד הפלסטיני בצוק איתן היו מחבלי חמאס, ללא ספק שהרבה מבני משפחות שלהם ישבו שם באולם במסגרת האירוע הזה. זה בהחלט נכון שזה לא היה אירוע רק לזכר מחבלי חמאס, אבל בין השאר גם שלהם, לכן אני חושב שבני גנץ טעה בשיקול דעת כשהוא הסכים להשתתף באירוע כזה בתור רמטכ"ל לשעבר של צה"ל בזמן המבצע".
אלקין מסביר למה לדעתו גנץ לא ראוי לכהן כראש ממשלה, "לגנץ יש ניסיון צבאי, אי אפשר לחלוק על זה, אגב לא תמיד ניסיון צבאי הוא דווקא לטובה, לפעמים הוא מקבע אנשים יותר מדי. אבל, בסופו של דבר ניסיון צבאי בלבד הוא לא מספיק כדי להוביל מדינה, מדינה זה לא צבא, לכן רמטכ"ל לשעבר שהוא עם אפס ניסיון פוליטי ואפס ניסיון מדיני הוא לאו דווקא יהיה ראש ממשלה מוצלח. לדוגמא, אהוד ברק, הוא הגיע לפוליטיקה כהבטחה הגדולה של השמאל כמו בני גנץ, וגם אז השמאל נעזר בהיותו רמטכ"ל כדי לא לסמן אותו כשמאל לגמרי, וכולנו ראינו איך הוא היה כראש ממשלה, הוא היה הראש ממשלה הכי כושל בהיסטוריה של מדינת ישראל".
יש לו גם פנינים על השותף של גנץ, יאיר לפיד, "אין ספק שלפיד היה שר אוצר יחסית כושל, בין שאר הסיבות להליכה לבחירות היתה גם ההתנגדות שלי כיו"ר הקואליציה אז בסוף ימי הממשלה ההיא לקדם את הדברים שלפיד הוביל בכנסת ולמדיניות הכלכלית שלו, גם הציבור הישראלי נתן ליאיר לפיד ציון נמוך מאוד על תפקודו כשר האוצר, ולא במקרה הוא ירד מ-19 מנדטים ל-11 אחרי הקדנציה ההיא. כשחושבים שזה כל הניסיון שלו, הרי ליאיר לפיד יש ניסיון להיות שנתיים שר, באותן שנתיים הוא גם היה חבר קבינט, זה הכול. עכשיו, היכולת הזאת שבה הוא מתיימר להיות ראש ממשלה מטרידה אותי מאוד, כי תפקיד ראש ממשלה הוא קשה ביותר, אני נדהם מקלות הדעת הזאת שיאיר לפיד אומר שיש לו מספיק ניסיון להיות ראש ממשלה".
גם איש הליכוד לשעבר בוגי יעלון זוכה למתקפה על רקע העלאת פרשת הצוללות מהארכיון, "בוגי יעלון טען בצורה פתטית מהרגע הראשון כי ראש הממשלה הוא האשם העיקרי בפרשה, הוא התראיין על זה בכל מקום, הוא הלך למשטרה, וכשבסוף הפרקליטות לא קיבלה את דעתו ואפילו לא חקרה את נתניהו באיזה שהוא חשד באשמה כלשהיא, אז הוא (יעלון) תקף בצורה חזיתית את הפרקליטות ולמעשה טען שנתניהו צריך להיות אשם בכול. הטענות האלה לא חדשות והנקודה המעניינת שבוגי יעלון נזכר בכל הטענות האלה רק לאחר שעזב את תיק הביטחון. כל זמן שהוא כיהן בתפקיד שר הביטחון לא ראיתי אותו מרים קול ומתריע בשער שיש פה איזו שהיא התנהלות בעייתית".
הלוחש לפוטין
אחרי שהפסיד בבחירות לראשות העיר ירושלים, אלקין חזר ללחוש לאוזנו של ראש הממשלה וחזר לאחת מעמדות המפתח האסטרטגיות של מדינת ישראל, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה מדינית, נוכחות בשיחות בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מעמד שיתר חבריו לקבינט רק יכולים לחלום עליו.
"היה לא מזמן ביקור אצל פוטין, וכל מי שראה את האווירה של הביקור, את היחסים בין שני המנהיגים, את מה שהיה ניתן לראות בחוץ, אני כבר לא מדבר על מה שאני ראיתי בחדר הסגור. יש יחסים מצוינים בין ראש הממשלה לנשיא רוסיה, ובזכות היחסים האלה מצליח ראש הממשלה להגיע להישגים חשובים ביותר למדינת ישראל ולביטחונה. הציבור היום אולי מודע ל-10% ממה שקורה בחדר הסגור בין נתניהו לפוטין, אולי פעם עוד יכתבו על זה ספר".
על מבצע מגן צפוני אומר השר כי, "אני חושב שבסופו של דבר היה פה אירוע חשוב מאוד למדינת ישראל, חיזבאללה איבדה את אחד מהכלים המשמעותיים של ההפתעה האסטרטגית שהם הכינו למדינת ישראל למקרה של מלחמה. בסופו של דבר היה פה הישג גדול מאוד של כוחות הביטחון והיכולת של הגילוי ולמעשה כל פעולה של החיזבאללה להפתיע אותנו והשקעות אדירות של כסף ומשאבים, כולם ירדו לטמיון".
אלקין גם טוען כי המצב בדרום רגע יחסית, "יחסית לתקופת האחרות שידענו, כשמסתכלים על הקדנציה הזאת, המצב בדרום אולי בין השקטים מאז עזבנו את רצועת עזה בהתנתקות, שללא ספק הייתה טעות קשה וזה החטא הקדמון ושורש כל הבעיות שלנו. מאז מבצע צוק איתן היו שלוש שנים הכי שקטות. בשנה האחרונה חמאס מנסה לשנות את כללי המשחק, בעיקר בגלל המצב שהוא נכנס אליו מול אבו מאזן שמנסה לכפות על החמאס כדי להפעיל אותו נגדנו. אני חושב שחמאס רואה שכל הניסיונות האלה בשנה האחרונה לא הובילו אותם לשום הישג, בסופו של דבר הם לא התקדמו לשום מקום".
אלקין מודה בפה מלא כי אין דין הדרום כדין הצפון, "אני חושב שהמדיניות שלנו גם בהקשר הזה היא נכונה, מצד אחד נחושה כדי לא לאפשר לחמאס הישגים בדרך הזאת, ומצד שני אין ספק שההשקעה היום בחזית הצפונית היא דחופה יותר למדינת למדינת ישראל מול הניסיון האיראני לשנות כללי משחק שם, לעומת מה קורה עם חמאס בעזה".
ולסיום הפרק הביטחוני, אי אפשר לא להתייחס למצב ביהודה ושומרון, בשבוע שבו נטבחו שני יהודים באריאל, "יש ניסיונות בלתי פוסקים של ארגוני טרור ובודדים לבצע פיגועים, בסך הכול כמות ההרוגים, למרות הפיגוע הקשה מאוד, בשנים האחרונות כמות ההרוגים ירדה מאוד, אבל זה לא בגלל שאין להם מוטיבציה, יש להם הרבה מוטיבציה והרשות הפלסטינית וההנהגה שלה גם מעודדת את הפיגועים האלה כמעט באופן ישיר. אם אתה רוצה לקבל את המשכורת הכי גבוהה היום ברשות הפלסטינית, אתה צריך או להיות שר בממשלה הפלסטינית או לצאת לרחוב ולרצוח ישראלים. הסיבה שאירועים קשים מהסוג שקרו השבוע לא קורים כל יום, זה רק הפעילות המוצלחת של כוחות הביטחון, שמצליחים לעצור 95% מההתארגנויות לפיגועים".
התרגיל לצבא האדום
לסיום, ביקשנו מהשר אלקין לחזור לימיו בברית המועצות, כשמסר את נפשו ללמוד עברית ולשמור תורה ומצוות, "כשהייתי תלמיד תיכון בתקופה הסובייטית והתחלתי ללמוד עברית בסתר, אפילו ההורים שלי לא ידעו, בהמשך הפכתי למורה לעברית ולראש ארגון ובמקביל חזרתי בתשובה והנהגתי קבוצה גדולה של צעירים שהיו בתהליך של חזרה בתשובה. הקמתי תנועת נוער דתית בברית המועצות.
"היו מצבים שמה שעשיתי כתלמיד תיכון, כשהתחלתי ללמוד עברית, הזהירו אותי שמדובר בפעילות אסורה ואנשים שלימדו עברית נכנסו לכלא. בהמשך, אחרי התקופה הזאת, מה שעשיתי לא מצא חן בעיני הקג"ב וגם בעיני כמה אנשי מאפיה בעיר שלי, שניסו להשתלט על בית הכנסת ולא נתתי להם, אז קיבלתי איומים על חיי והייתי צריך להסתובב בגיל 18 עם שני שומרי ראש. אבל למדתי להתמודד גם עם זה".
אלקין גם מספר לנו סיפור על רמאות מתוחכמת שעשה לצבא האדום, נקווה שפוטין לא יקרא, "בגיל 19, כמה חודשים לפני שעליתי ארצה, הצלחתי להחזיר לידי הקהילה את אחד מבתי הכנסת הגדולים באירופה. גדלתי בעיר חאקוב שבה לא היה בית כנסת פעיל אלא בית שבו התפללו מספר זקנים, בעיר היה מבנה של בית כנסת ענק שנבנה לפני 100 שנה שהיה בשליטת השלטון הסובייטי, הפכו אותו למועדון ספורט", ה' ירחם.
מה עשה אלקין? "הבאתי לעיר נציגים של הקהילה היהודית האמריקאית, גם נשיא הקהילה האורתודוקסית דאז וגם פוליטיקאי חרדי ממועצת עיריית ניו יורק, והצלחתי לשכנע אותם בשיחה עם ראש העיר, להעלות את נושא בית הכנסת ולבקש את החזרתו. באותה תקופה היתה הרבה יראת כבוד בברית המועצות לאמריקאים וראש העיר הבטיח להם שמתישהו יפעל להחזרת בית הכנסת.
"הם חזרו לארצות הברית ואני החלטתי לא לוותר, שכנעתי אותם לכתוב מכתבים לראש העיר שהם מתעניינים בגורלו של בית הכנסת, הבאתי לראש העיר את המכתבים האלה והוא היה נורא נבוך ולא ידע מה לעשות עם זה. אחרי זה ביקשתי מהם לכתוב מכתב שלקראת חגי תשרי באים לעיר להתפלל בבית הכנסת אחרי שהוא יוחזר, הם כמובן אמרו לי שהם לא מתכוונים לבוא בחגי תשרי לברית המועצות ושיש להם מה לעשות בניו יורק, אמרתי לא צריך שתבואו רק תכתבו.
"הם כתבו לו והבאתי לו את המכתבים, הוא נראה נלחץ ואני לא אשכח את היום, כמה ימים לפני ראש השנה, מאוחר בערב אני מקבל טלפון מראש העיר בכבודו ובעצמו שאומר לי: 'תקשיב, אני לא רוצה לצאת לא נעים מול האמריקאים שלך, אתה יכול תוך שעה לאסוף כמה צעירים מהקהילה?' אמרתי לו שכן בוודאי, בשביל מה? הוא אמר לי שהוא שולח פלוגה של חיילים מאקדמיה צבאית מהאזור "וביחד עם החברה שלך יש לנו כמה שעות לפנות את הציוד מבית הכנסת ותיכנסו ותתחילו להתכונן לתפילות החגים.
"וכך היה, התמונה הזאת של חיילים רוסיים סוחבים יחד עם הצעירים היהודים שחזרו בתשובה ציוד ספורט מבית הכנסת העתיק וגואלים אותו מחדש לכניסה של הקהילה היהודית, זו תמונה שאני לא אשכח". מספר אלקין ליום ליום על המאבק שניהל כבר בגיל 19.
ההשקעה בחזית הדרומית יותר חשובה מהחזית הצפונית