המנצחים, המאוכזבים, המפסידים ואלה שעדיין במתח / פרשנות

לאחר שכמעט כל הקולות נספרו ולתוצאות הסופיות לחלוטין נצטרך לחכות למחר, נראה שאפשר לנסות להתחיל לנתח את תוצאות הבחירות. למעט כמובן הימין החדש שמתנדנדת על גבול אחוז החסימה ותצטרך לחכות לאחרון קולות הימאים כדי לדעת אם עברו או לא, כישלון אפשר להגדיר את זה בכל מקרה.

נפתח בליכוד שמגיע לתוצאה ההיסטורית של 35 מנדטים, מעניין יהיה להכיר את האורן חזנים של הכנסת הבאה. עם זאת, נתניהו לא הצליח להביא למפלגתו יתרון על פני כחול לבן ורק שוויון, אך בהתחשב בכך שגוש הימין הוא 65 מנדטים, זה לא באמת משנה ואפשר כבר להכתיר אותו כראש הממשלה הבא. ההפתעה האמתית תהיה אם קולות החיילים יעבירו את הימין החדש ויורידו את רע"ם-בל"ד.

כחול לבן אכן הביאה הישג של 35 מנדטים, אך צריך לזכור שמדובר במפלגת כלאיים של 3 מפלגות: חוסן לישראל, יש עתיד ותל"ם, חלק מהחברים אנשי ימין מובהקים ואחרים נוטים למר"צ. אני מתקשה לראות את הסיעה מחזיקה מעמד לאורך זמן באופוזיציה ולא מופרך שחלק ממנה תצטרף בהמשך לקואליציה. אגב, לגנץ אין אפילו רוב מתוך 35 המנדטים. ועוד משהו, זה לא רעיון טוב לשאת נאום ניצחון על בסיס מדגמים, שתדעו לפעם הבאה.

הבאה בתור היא יהדות התורה שמביאה 8 מנדטים. כ-240 אלף איש שאמרו כן להוראת גדולי ישראל, ולא לכל מיני מצקצקים ופרשנים לענייני. בניהם חסידים, ליטאים וגם תלמידיו של מרן הגר"מ מאזוז. לכולם מגיע קרדיט, לחסידים שהפיקו לקחים מהבחירות לרשויות המקומיות, לליטאים שהוכיחו את עצמם שוב, ואלי ישי שעשה הכל כדי להכניס את פינדרוס לכנסת, אולי הוא עוד יהיה יום אחד שר בזכות זה, אולי.

גם שס הוכיחה לכל המלעיזים שתנועתו של מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל חייה וקיימת, לא ביבי ולא "גיוועלד" הזיזו את מצביעיה מהפתק שס. ניתן להעריך על בסיס כמות המצביעים, כ-250 אלף, שמדובר בגידול הטבעי מבחירות קודמות ושרובם חרדים לדבר ה'. השאלה היא אם בשביל להביא אותם לקלפי לא מספיק קול קורא ויש לנהל קמפיין במיליוני שקלים.

מפלגת העבודה קיבלה 6 מנדטים בלבד, כישלון מוחץ לאבי גבאי, שעוד היה נראה כמו שיצליח לאושש את המפלגה. ההערכות אתמול אחרי המדגמים דיברו על כך שיודיע על פרישה, אל מסתבר שהוא עוד מאמין שלגנץ יש סיכוי להקים ממשלה. האמת, זה לא כל כך אשמתו. הקמפיין ההדדי והשקרי שניהלו גם הליכוד וגם כחול לבן כביכול גודל המפלגה רלוונטי, גזר את דינה של המפלגה שהקימה את המדינה.

ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן על חמשת המנדטים שלו הוכיח לכולם שהוא לא כל כך מהר יזוז מכאן, וחבל כי זה היה יכול להיות מרענן לא לשמוע יותר את דברי ההסתה שהוא מנפיק ללא הרף. מסתבר שהטענה של ליברמן שלא יודעים לדגום את המגזר הרוסי, נכונה. עכשיו הוא ייצא לסבב נקמה וישתה לנתניהו את הדם עד שימליץ עליו לנשיא.

איחוד מפלגות הימין שהגיעו לחמישה מנדטים די מאוכזבים, אבל זה עדיף מהמצב של בנט ושקד. להזכירכם, אלי בן דהן משובץ במקום ה-28 בליכוד, כך שבפועל יש למפלגה 6 מנדטים. אם נתניהו יעמוד בהבטחתו להעניק למפלגה 2 תפקידי שרים ולהעביר חוק נורבגי נרחב, אנחנו נצטרך להתרגל לשם "חבר הכנסת איתמר בן גביר", זה יהיה מעניין, מבטיח.

מפלגת מר"צ אמנם קיבלה רק ארבעה מנדטים, אך יחסית לחשש כי ימחקו לחלוטין, זה נתון מעודד. למרות שלהיות "שמאל" היום בישראל זה כבר לא כל כך פופולרי, המפלגה מצליחה להחזיק מעמד. זנדברג חששה ברצינות כי משתה המנדטים של גנץ יימחק את מפלגתה, אתמול ב-22:00 היא נשמה לרווחה.

כולנו של שר האוצר משה כחלון מקבלת רק 4 מנדטים, אבל במצב הנוכחי כל תוצאה מעל אחוז החסימה מבורכת. בהתחשב בכך שזהות ואורלי לוי לא עוברות את אחוז החסימה, לא צפוי לו קרב קשה על תיק האוצר. אבל בינתיים כחלון מנצל את ההזדמנות למשוך זמן ולהשאיר את נתניהו במתח, כי למה לא.

מפלגת חד"ש-תע"ל של איימן עודה מגיעה רק לשישה מנדטים, אך במקרה ורע"ם-בל"ד גם כן יעברו את אחוז החסימה, אז מדובר 'רק' בירידה של 3 מנדטים למגזר. אך אם קולות החיילים יורידו את המפלגה הערבית הקיצונית אל מתחת לאחוז החסימה, אז ייצוג המגזר הערבי יירד לשש מנדטים בלבד, חצי ממה שהיה בכנסת היוצאת.