במסע חיזוק מיוחד שערך מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א לעיר רחובות, נשא דברים בהיכל ישיבת מאור התלמוד לרגל פתיחת ימי בין הזמנים, כאשר בכניסה לעיר המתינו לבואו מאות ילדים כשדגלים בידיהם לכבוד התורה.
במעמד ההיסטורי השתתפו כלל רבני העיר וראשי הישיבות והאדמורי"ם, ובראשם הגאון ר' שמחה קוק שליט"א רב העיר רחובות ונשיא הישיבה אשר הטריח את עצמו באופן מיוחד ונסע מירושלים לרחובות להשתתף במעמד, הגאון ר' אברהם יצחק קוק שליט"א ראש ישיבת מאור התלמוד רחובות, הגאון ר' אברהם יצחק הכהן רובין שליט"א – חבר בי"ד דהגר"נ קרליץ וחבר בד"צ שארית, כ"ק האדמו"ר מדז'יקוב ויז'ניץ שליט"א, הרה"צ ר' דוד משה רוזנבוים שליט"א בן כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף, הגאון ר' אברהם ישראל רובין שליט"א ראש בד"צ מהדרין ורב בית הכנסת פא"י , הגאון ר' יצחק גרנדביץ שליט"א ראש ישיבת חכמה ודעת, הגאון ר' נחום גורטלר שליט"א אב"ד רחובות, הרה"ג מנחם קון שליט"א מנהל רוחני דישיבת שכר שכיר, הרה"ג אריה קוק שליט"א מרבני ישיבת מאור התלמוד, הרה"ג משה גינצבורג מרבני ישיבת מאור התלמוד, הרה"ח מרדכי אורי אנגלמן שליט"א רב מערב ראשון לציון.
לאחר שעה ארוכה בה מסר "שיעור כללי" בגדרי מצוות אכילת מצה בליל ט"ו בהיכל הישיבה ובמעמד רבני העיר וראשי הישיבה, החל מרן פוסק הדור שליט"א לשאת דברי התעוררות לפני בני הישיבות ואברכי הכוללים, כאשר במרכז דבריו ביקש מבני הישיבות בעיר לשקוד על תלמודם בימי בין הזמנים ועורר כי בחור ישיבה שמבזבז את הזמן בבין הזמנים אינו בן ישיבה אלא "סטודנט". כמו כן עורר בדבריו על חיזוק האמונה בכלל – ועל האמונה בביאת משיח צדקינו בפרט.
בתחילת דבריו אמר "כשבאתי לארץ הייתה העיר רחובות שוממת לגמרי, ידעו שרחובות זה "טרייף", אבל היום ב"ה נעשה מהפך גמור בעיר, ויש כאן ברוך ה' הרבה תורה ועבודה וחסידות, "כי הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ".
"אנו נמצאים עכשיו בתקופה שנקרא "בין הזמנים", וידוע שהשל"ה הקדוש (שבועות פרק נר מצוה) מתפלא על השם "בין הזמנים", שהלא בתורה כתוב "והגית בו יומם ולילה", ואמרו בגמ' (מנחות צ"ט ע"ב) " צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמה יוונית", וכן אמרו בגמ' בשבת (ל' ע"א) "כיון שמת אדם נעשה חפשי מן התורה ומן המצות", והרי מבואר שכל זמן חיי חיותו של האדם בעולם הזה, אין מושג של "חופש" כלל, וכתב שם השל"ה הקדוש: "יהיה נעקר ונשרש מן העולם השם של 'בין הזמנים', לא ייזכר ולא יפקד".
"מורי ורבי, הגאון רבי משה שניידער זצ"ל היה בוכה ואומר תמיד, שאינו רוצה סטודנטים בישיבה, והיינו בחורים שבאים רק ללמוד תורה אלא רוצה "בני תורה" שבאים לבנות עצמם ברוחניות בישיבה גם ביראת שמים, והיה אומר שאם רוצים לבדוק בחור אם הוא בן תורה או סטודנט לתורה רח"ל, אפשר לבדוק כן בבין הזמנים או בערבי שבתות, שאם אינו לומד בזמנים הללו – הרי הוא כ"סטודנט" לתורה – שיש לו זמנים קבועים ללימוד התורה כמו סטודנטים שיש להם זמן קבוע ללימודם, ורק מי שמחובר לתורה בכל עת – וגם בבין הזמנים וערש"ק ובלילות, הוא קרוי בתואר "בן תורה", שהרי התורה היא חלק ממהותו בכל זמן".
בדבריו עורר גם על חובת הצפייה לביאת משיח צדקינו: "אני זוכר אצל אמי ע"ה שקנתה בגד יפה ולא רצתה ללובשו אלא הכינה אותו שיהיה שמור ומיועד לשמחה הגדולה בביאת משיח צדקינו, וכך היה הדבר פשוט אצל כולם לדבר על משיח, ולצערינו היום כבר שכחו לגמרי לדבר על משיח, ובעוה"ר ישנם כאלו המדמים שאנחנו גוי ככל הגויים, וכאילו השיגו כבר גאולה או איזה אתחלתא דגאולה בדרכי הטבע".
