המודעות להפרעות קשב ולדרכי הטיפול נמצאת במגמת עליה מתמדת • פעמים רבות חסרים למטופלים (או להוריהם) פרטי מידע חיוניים שעשויים להשפיע דרמטית על איכות ויעילות הטיפול • בפנים: כל מה שחשוב לדעת על ההפרעה ודרכי הטיפול בה

הפרעות קשב וריכוז בדרגות שונות הן תופעה נפוצה בישראל (ובעולם המערבי בכלל), ע"פ ההערכות5-9% מהילדים ו-4% מהמבוגרים לוקים בה.

לרוב, הפרעת הקשב מאובחנת כבר בגיל הילדות, אך קיימים מקרים שהאבחון מתבצע בשלב מאוחר יותר. כך או אחרת, לאחר שאדם – ילד או מבוגר – מאובחן כסובל מהפרעת קשב מותאם לו טיפול תרופתי שנועד להקל על ההתנהלות היומיומית שלו.

חשוב להתחיל בטיפול בהקדם, מאחר וכל עיכוב עלול לפגוע במטופל, בפרט בגיל הילדות. הטיפול התרופתי יעיל בכל גיל, וחשוב להתחיל אותו בזמן כדי למנוע פגיעה בביטחון ובדימוי העצמי שעשויי להיפגע כאשר הילד הסובל מהפרעה זו אינו מטופל או מטופל ולא מאוזן. חשיבות הטיפול אינה רק לשיפור יכולת הלמידה כפי שרבים חושבים.

הביטחון והדימוי העצמי נרכשים בגיל צעיר, מסביר הד"ר אריה אשכנזי. לדבריו, "ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז עלולים להתקשות באינטראקציות חברתיות, אם זה לחכות לתורם, לחלוק את הצעצועים שלהם או בהתנהגות המתבטאת בהתרוצצות ובצעקות. ואילו ילדים שהפרעת הקשב שלהם מאוזנת על ידי טיפול תרופתי מתאים יכולים לשלוט במעשיהם, ליהנות יותר מקשרים חברתיים ובכך הדימוי העצמי שלהם יכול להשתפר. הפרעת קשב מאוזנת משפיעה גם על היחסים בבית, כשהילד מרגיש טוב יותר עם עצמו, גם ההורים יכולים ליהנות יותר מחברתו".

הטיפולים התרופתיים הינם יעילים ומשפרים את הסימפטומים של הפרעת הקשב. בדר"כ המטופל יקבל בפעם הראשונה טיפול בריטלין או קונצרטה שהן תרופות ממשפחת המתילפנידאט. (דרישה לא מוצדקת של קופות החולים)– לעיתים המטופלים סובלים מתופעות לוואי כגון: כאבי בטן, כאבי ראש, עצבנות וחוסר בתיאבון. לרוב התופעות הללו יעלמו בטווח של 3-4 שבועות, אך במידה והם נמשכים או שיעילות התרופה אינה מספקת, ניתן לבקש מהרופא לשנות את התרופה.

כאשר התרופה אינה משפיעה, או שתופעות הלוואי בלתי נסבלות, יש מקום להחליף ולנסות לתרופה מקבוצה אחרת. מטופל שלא מגיב לקבוצה טיפולית אחת עשוי להגיב היטב לקבוצה שניה, ולהיפך, מציין ד"ר אשכנזי.

קבוצת התרופות השנייה הן תרופות ממשפחת האמפטמינים, (שלמעשה נחשבת כקו טיפולי ראשון כמו תכשירי המטילפנידט ובעולם מתוקן יכול הרופא המטפל לבחור באיזו תרופה שנראית לו מתאימה.)דוגמת ויואנס אטנט. אדרל XR .

התרופות נבדלות ביניהן בעקר במשך הפעולה שלהן. (מנגנוני הפעילות מעט שונים בשתי המשפחות)כשבאים להתאים את התרופה לילד או אדם מסויים יש בראש ובראשונה להתאים לפי מספר השעות בהם עליו להיות מאוזן. תרופות קצרות טווח כמו ריטלין ואטנט פועלות כ4-5 שעות. ריטלין LA היא תרופה שפועלת לטווח בינוני של כ8 שעות. פוקלין XR ואדרל XR פועלים כ 10 שעות , תרופות ארוכות הטווח לכ12 שעות הן וויואנס וקונצרטה.

יש לזכור שלכל התרופות יש את אותן ,תופעות ולכל התרופות שצוינו לעיל יעילות דומה. (אין תרופה טובה יותר או פחות)ההבדלים הם בתגובה אישית ,לכל אחד מהמטופלים צריך להתאים את התרופה באופן אינדיודואלי .לאחד יכולות להיות תופעות לוואי שאחר לא יחווה . גם היעילות יכולה להיות שונה מאדם לאדם.

כאשר מדובר בילד שמסיים את הלימודים בשעה 13:00 וזקוק לאיזון רק בשעות הלימודים (נדיר בד'כ)יתכן וכדאי להסתפק בריטלין,או באטנט. במקרה והילד לומד עד 15:00, יתכן ונשתמש בריטלין LA ומי שלומד מאוחר יותר , או כשמדובר בבחורי ישיבה שאצלם מסתיים יום הלימודים בשעות הלילה המאוחרות, "התרופות הארוכות" דוגמת ויואנס או קונצרטה יספקו מענה טוב בהרבה, לעיתים בחורי ישיבה יעדיפו טיפול קצר טווח או לטווח בינוני כדי שבשעות הבקר יהיו מרוכזים ואחה"צ יכלו לאכל ביתר תיאבון ולעיתים גם לנוח .ובטרם יחזרו שוב ללימודים יטלו כדור נוסף קצר טווח או לטוח בינוני.

ד"ר אשכנזי מדגיש היבט נוסף שחשוב לקחת בחשבון: אופן נטילת התרופה. "כיוון שלא כל התרופות ניתנות לכתישה או לפירוק, עבור ילדים שמתקשים לבלוע כדורים קיימת אפשרות להשתמש בתרופות הנמסות לחלוטין במים כמו ויואנס, או בכאלה שניתן לפזר על כף או כפית מזון רך כמו ריטלין LA . פוקלין XR ואדרל XR"/

ד"ר אריה אשכנזי הוא מומחה לנוירולוגית ילדים ורפואת ילדים, לשעבר סגן מנהלת המכון להתפתחות הילד ע"ש ויינברג, בי"ח לילדים ע"ש אדמונד ולילי ספרא. כיום מנהל יחידה התפתחותית בקופ"ח לאומית. מנהל מרכז נועם לנוירולוגיה פסיכולוגיה ודידקטיקה ברעננה.