"לא אוהב תוויות": השגריר החרדי הראשון מדבר • ריאיון

הוא נצר למהרי"ל, מוסמך לרבנות ובמקביל בעל תארים, ולפני כמחצית השנה מונה לשגריר ישראל באוקראינה • ראיון מיוחד עם השגריר החרדי היחיד שמדבר על הכול, אך כמו דיפלומט טוב מנסה להתחמק משאלות שעלולות לגרום לסכסוך מדיני

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

לפני כחצי שנה הופתע הציבור בישראל לראות את תמונתו של יואל ליאון, מגיש את כתב האמנה שלו לנשיא אוקראינה, כשהוא חבוש בכובע ישיבתי שמתחתיו כיפה שחורה. אך זה לא קרה ביום אחד, קדמו לכך 25 שנה של עבודה בשירות הדיפלומטיה הישראלית, רובה לא לאור הזרקורים, ודאי שלא של התקשורת הישראלית.

הוא בעל הסמכה רבנית מהרב דניאל חנן מישיבת פרחי שושנים בלייקווד ומרבה הראשי של חולון, הרב אליעזר יוחנן גור אריה. ולהבדיל, בעל תואר ראשון במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת לטביה וכיום לומד לתואר שלישי במחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן. דובר עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, לוקסמבורגית, יידיש ורוסית בינונית.

ליאון נולד לפני 55 שנה בצרפת ולאחר זמן קצר עברה משפחתו ללוקסמבורג השכנה, "נולדתי למשפחה יקית ותיקה, דור 23 למהרי"ל", הוא שמח שסוף סוף הוא מתראיין לעיתון שבו הוא יכול להתגאות בשושלת המשפחתית המפוארת. כשהגיע לגיל מצוות, גלה למקום תורה והחל ללמוד בישיבת עץ חיים בשוויץ שבראשה עמד הגאון הרב משה בוצ'קו, "הכיוון שמה הוא ליטאי עם גוונים של ר' שמשון רפאל הירש", הוא נכנס לדקויות.

 

 

כמה שנים אחר כך הוא עלה לישראל במסגרת הכשרת בני עקיבא ולמד בישיבת הר עציון, עד שהתגייס לצה"ל. לאחר מכן החל ללמוד באקדמיה ובמקביל החל לעבוד במשרד הדתות, משם עבר לעבוד בקק"ל, עד שהגיע לשמש כסגנו של רב הקרן הקיימת לישראל. ואז הוא נאלץ להחליט, הרב החליט לעזוב את תפקידו והוא קיבל טלפון שהציע לו לשמש כרבה של קק"ל, תפקיד מתגמל ובעל מעמד והשפעה באחת מזרועות הענק של מדינת ישראל. אבל הוא בחר להתחיל מהתחלה, מאפס.

"תמיד רציתי להיות דיפלומט, להיות בסופו של דבר שגריר. אני כבר עבדתי במשרד הדתות ובקק"ל, היתה לי קריירה, והחלטתי לגשת למבחן קורס צוערים, כולם אמרו לי ש'אין לך סיכוי, גם דתי, גם זה… לא יקרה'. עשיתי את המבחנים לקורס, והתקבלתי. באותו יום התקשרו אלי שהיות שהרב של קק"ל בדיוק עזב, הם רוצים אותי והייתי צריך להחליט מה אני עושה, הקדוש ברוך הוא נותן לך את הדברים הטובים ביחד ואתה צריך למצוא את הדרך. החלטתי ללכת על המסלול הדיפלומטי, כולם אמרו לי שאני צריך להתחיל הכול מחדש, מצוער ולעלות הכול מהתחלה, רציתי את זה כי אני חושב שהתרומה שאני יכול לתרום מאוד גדולה".

והנה תקציר מתרומתו לשירות החוץ הישראלי, "התחלתי את המסלול, קורס הצוערים, שליחות ראשונה בלטביה, אחר כך אוסטריה, אחר כך גרמניה, אחר כך ארצות הברית, אחר כך כאן באוקראינה. באמצע אתה חוזר למשרד ועושה כל מיני תפקידים במשרד, הייתי דסקאי של האזור הזה, אחר כך סגן מנהל מחלקת אירופה מערבית, הייתי שליח מיוחד להשבת הרכוש היהודי מהשואה ולפליטים יהודיים ממדינות ערב, הייתי מנהל מחלקת הסברה, מיתוג ואקדמיה, הייתי קצת בדוברות המשרד, התפקיד האחרון שלי לפני שבאתי לפה היה ראש המטה המדיני של סגנית שר החוץ. זה תקציר קורות חיי".

כשהוא לא מפספס את לימודי הקודש שלו, שהביאו לו בסופו של דבר הסמכה לרבנות, "המטרה היא לחזק את עצמך, הרב שלי היה אומר שלושה דברים. א. אתה צריך לבנות לעצמך את השריון שלך, שאתה תהיה חזק ובטוח בעצמך בדרך שלך. אחר כך, לתת מאותם הלימודים שלך, אסור לך לשמור זאת לעצמך, תמיד תנסה להכניס איזה שיעור או דבר תורה, תמיד תהיה המתנדב בבית הכנסת ביום שישי בערב שנותן את הדבר תורה. הדבר השלישי שהוא תמיד היה אומר, הוא רצה שהדתיים ישתלבו בכל המקצועות שיש, כי אם אתה רוצה שבסופו של דבר זה יהיה בדרך התורה שאתה מאמין בה, אתה לא יכול לצפות מהצד ולתת הנחיות".

בדרך ללשכה המאובטחת

 

לפני חודשים מספר פנינו לשגרירות ישראל באוקראינה בבקשה לראיין את השגריר הרב יואל ליאון, שקבע שיא חדש כשיהודי שומר תורה ומצוות קלה כבחמורה מונה לראשונה לשגריר ישראלי.

זה לא היה פשוט כל כך, כדי להיכנס ללשכה המבוצרת בקייב היה צורך בתחקיר בטחוני מקיף בן מספר ימים שערכו אנשי השגרירות. במקום עצמו לקח חצי שעה ובידוק ביטחוני מקיף עד שנתנו לי לעלות לקומה השלישית והמאובטחת, ואת מכשיר הטלפון שלי שחררו רק לאחר התערבות השגריר בכבודו ובעצמו.

כמי שמראיין על בסיס קבוע שרי ממשלה, מסתבר ששגריר ישראלי במדינה זרה הוא אישיות מאובטחת בהרבה. כשאני מנסה להתעניין באיזו רמת אבטחה הוא מלווה, הוא משיב כי אינו יכול לפרט מטעמי ביטחון. אפילו בלשכה מותר לצלם בפינת הישיבה בלבד, כנראה התמונות של נתניהו וריבלין שעל הקיר מאחורי שולחן השגריר, הן בגדר סוד מדינה.

כבר מהנחיתה באוקראינה אני מבין שאני לא במדינה ככל המדינות, כבר מראש הזהירו אותנו על היחס לישראלים, אבל הצטיידתי בדרכון אמריקאי והכול עבר חלק. כשאנחנו מדברים על זה בהמשך הריאיון עם השגריר, הוא נאנח עמוקות, נראה שחלק נכבד מסדר יומו בימים אלה מוקדש לארגון ארוחות לישראלים שתקועים בשדה. אבל עוד נגיע לענייני הישראלים בהמשך.

מבית המלון שבו אני מתאכסן אני לוקח מונית, שבישראל הייתה כבר מורדת מהכביש בגלל זיהום אוויר, הדלתות בקושי נפתחות, וחוץ מהחימום במדינה הקפוטה הזאת, דבר כמעט לא עובד. אבל מה אני מתלונן, זה שלא שדדו אותי בדרך זה מספיק, כל השאר זה בונוס. הנסיעה לשגרירות אורכת כ-20 דקות, בסופה אני מתבקש בסימני ידיים לשלם 90 גריבנה, שווה פחות מ-4 דולר.

המצב במדינה הוא לא מן המשופרים, השכר הממוצע לחודש עומד על מאות דולרים בודדים, בפרברים זה אפילו פחות מכך. הכבישים משובשים, השחיתות חוגגת, האנשים נראים צנומים ועניים. לצורך השוואה, רק במדינה השכנה פולין המצב שונה לגמרי, מיד לאחר מעבר הגבול ניתן לראות את ההבדל, הרכבים יפים יותר, האנשים מדושנים יותר, הרחובות תקינים, יש אפילו מעברי חצייה.

"ביחסים בין לאומיים אין ידידות, רק אינטרסים"

נראה שכל זה לא מטריד את השגריר ליאון, הוא כאן לשפר את יחסי ישראל-אוקראינה, ואת זה – כך לפחות נראה – הוא עושה היטב. סדר יומו לרוב לא ידוע לו מראש, "הלוואי שהיה לי סדר יום קבוע, הדבר היחיד שקבוע זה התפילה בבוקר. כמובן, יש את הפגישות שמתוכננות מראש, ולחבר בין אנשים, להכיר את כל המערכת, אף שאני כאן כבר שישה חודשים, אני עדיין בשלבים של להכיר את כל הדמויות המרכזיות במערכת, זה חשוב מאוד לפגוש אותם אישית. לפתור את הבעיות היום-יומית, לכבות את השריפות. אתה תמיד מרגיש שאתה עובד בשני מסלולים שונים, מסלול שהוא המסלול הקבוע של הפגישות והאירועים שתוכננו מראש כחלק מהעבודה המדינית שאנחנו עושים פה, מצד שני אתה רץ ומנסה לכבות שריפות, הכול לטובת ולרווחת אזרחי ישראל".

ליאון נמצא במצב דיפלומטי בעייתי כשהוא מנסה לשפר את יחסי ישראל עם אוקראינה, אבל בישראל דווקא מעוניינים לשמור על ריחוק מקייב שמסוכסכת עם פוטין. "זה קשה מאוד, כי האינטרס האסטרטגי שלנו הוא כמובן לשמור על יחסים טובים עם רוסיה, כי הם נמצאים בגבול
(עם סוריה, ש.ב.צ.) וצריכים שהם יסייעו לנו להוציא את האיראנים, מי שיכול לעזור לנו להוציא את הבסיסים האיראניים בסוריה זה הרוסים, לכן חשוב מאוד שיהיה לנו יחסים טובים עם רוסיה. מצד שני, אוקראינה מסייעת לנו באו"ם, מסייעת לנו בכל מיני דרכים, לכן יש לנו חשיבות לשמור גם על יחסים טובים עם אוקראינה. זה כמו בבית ספר, יכול להיות שיש לך חבר אחד מאוד טוב, אבל הוא לא מדבר עם החבר השני הטוב השלך, אז אתה קצת זמן עם זה וקצת זמן עם זה, אבל זה לא אומר שאתה לא אוהב אותו או לא אוהב את השני. ביחסים בין לאומיים אין ידידות, רק אינטרסים".

לפני כשנתיים וחצי הצביעו באוקראינה בעד ההחלטה המופרכת באו"ם שטענה כי הכותל ומערת המכפלה הם מקומות השייכים להיסטוריה הפלסטינית, "זו היתה טעות, זה היה משהו שהם עשו לדעתי בגלל לחץ אדיר מאובמה עצמו, אוקראינה צריכה את ארצות הברית, זה היה לחץ אדיר של אובמה. הם מהר מאוד הבינו שלא היה נכון לעשות את זה. עובדתית נשיא אוקראינה, כשהוא היה בארץ, בא לכותל איתי, ואם אתה הולך לפי ההחלטה שהייתה אז באו"ם, אז העיר העתיקה של ירושלים לא נחשבת כחלק של ישראל, לכן הם לא יכולים ללכת עם נציג רשמי ישראלי, זו ההוכחה הכי טובה שזו הייתה טעות", חותם השגריר את הנושא, שלדבריו שני הצדדים כבר שמו מאחור יחד עם ממשל אובמה שהלך.

"יש אנטישמיות באוקראינה"

"יש אנטישמיות באוקראינה", קובע השגריר באופן לא דיפלומטי, "יש הרבה אנטישמיות באוקראינה, אבל האנטישמיות באוקראינה היא לא האנטישמיות שיש לך בצרפת או בבריטניה, סוג אחר של אנטישמיות. מעשים אלימים של אנטישמיות, ממש לא היו, בשנה שעברה לא הותקפו פה יהודים פיזית, היו עשרות מקרים של צלבי קרס, גרפיטי נגד יהודי וכו'. אבל האנטישמיות מושרשת כל כך שאנשים לא יודעים שהם אנטישמים, פה הנקודה והבעיה במאבק של האנטישמיות. כשיש לך אנטישמיות אלימה בצרפת אז אין שום בעיה, צריך לתפוס אותם ולשים אותם בכלא. כשהאנטישמיות היא במחשבה והאנשים שאומרים שהיהודים שולטים בכסף באוקראינה, היהודים שולטים בתקשורת באוקראינה, נכון שיש יהודים ששולטים בתקשורת, אבל ברגע שאתה עושה מזה "ה"יהודים, אתה נכנס למשהו אנטישמי".

"לכן החשיבות שאני מנסה פה לדחוף זה קבלת הגדרת האנטישמיות של הארגון הבין-לאומי לזיכרון השואה, ברגע שיש לך הגדרה מדויקת למה זה אנטישמיות, אין לך ויכוחים אם יש לך או אין לך אנטישמיות בתוך המדינה. כרגע אנחנו אומרים שיש אנטישמיות והם אומרים שלא, תראה שיש אפס אלימות ועשרות מקרים בודדים של מילולי, פחות ממערב אירופה. זה תהליך ארוך מאוד, כי התפיסה הזאת ש'היהודים' הם אשמים, זו אנטישמיות, האנטישמיות העתיקה, זו האנטישמיות שיכולה להוביל להתפרצות אלימה ולמלחמת עולם".

"הם הגישו לפרלמנט הצעת החלטה, זה בדיון באחת הוועדות, נראה איך זה מתקדם", הוא מעדכן על מצב החקיקה של ההצעה. "אני לא יודע בגלל הבחירות, אני לא יודע אם יעשו את זה לפני הבחירות, אתה מכיר את השיקולים הפוליטיים האלה מהארץ, האם שווה להם לעשות את זה לפני או אחרי הבחירות. אני משער שיקבלו את זה, אין התנגדות להצעה". לדבריו, "הממשלה כשלעצמה עושה מאמצים כנגד זה, הממשלה באוקראינה לא אנטישמית, ראש הממשלה הוא יהודי מוצהר, אז אין פה מצב שיהודי לא יכול להגיע למעמד, המועמד המוביל בבחירות לנשיאות הוא יהודי מוצהר, אבל החינוך צריך להיות שהיהודים הם לא אשמים בכל".

"הם מסייעים מאוד לעליה לאומן"

הראיון שאנו מקיימים נערך חצי שנה לאחר העלייה הקודמת וחצי שנה לפני העלייה הבאה לאומן, בדיוק הזמן לדבר על הפקת הלקחים וההיערכות לעלייה הגדולה לקבר רבי נחמן מברסלב באומן, בראש השנה. "אוקראינה משקיעה המון כסף בסיפור הזה, שוכרים טרמינל מיוחד לטיסות הישראליות, יש לנו בניין באומן עם נציג משרד החוץ, יש עשרים שוטרים ישראליים שמגיעים כדי לסייע למשטרה המקומית, כי הרבה אנשים לא מבינים את השפה ולא מכבדים את השוטר המקומי, אבל את היס"מניק כולם מכבדים, אם לא הוא ילמד", הוא מרשה לעצמו להתלוצץ.

"אנחנו יושבים פה עם השלטונות", הוא מתרצן מיד, "מקבלים המון הקלות, אם הם היו הולכים לפי הספר הם היו צריכים לבדוק את כל האנשים שמגיעים אחד-אחד האם יש לו מספיק כסף, האם יש לו כרטיס חזרה, האם יש לו מלון. בתקופת ראש השנה הם לא עשו ולא יעשו את הבדיקות המחמירות. הם מסייעים מאוד, הם יודעים את החשיבות שיש לנו בזה, אוקראינה כמדינה לא מרוויחה מזה, גופים פרטיים מרווחים כסף, המדינה עצמם לא מרוויחה. אבל צריך להקפיד לא לעשות חילול ה', כי אתה מזוהה כיהודי ישראלי, אם אתה עושה שטות זה חילול ה' גדול".

 

 

בשולי העלייה הגדולה, יש אירועים חריגים של צעירים שנעצרים על עבירות חמורות יותר או פחות, לאחרונה אף התעוררה סערה בין לאומית כששני צעירים (אמריקנים, אגב) ניתצו צלב באומן. "חילול ה' גדול, חילול ה' גדול", הוא נסער, "אנשים צריכים להבין שהם אורחים פה, אף שכל השלטים בעברית, וכל הזמן אתה מדבר עברית, והכול נראה לך כבמדינת ישראל. אתה באוקראינה, אתה צריך לכבד את המקום שבו אתה נמצא, דינא דמלכותא דינא, פשוט מאוד".

"הם יצטרכו לשלם את הדין על מה שעשו, אנחנו ננסה לסייע, אנחנו מנסים אם מישהו נעצר, במסגרת החוק אנחנו מחויבים לסייע לו, מבחינת בדיקת תנאי הכליאה שלו, ביקור של הקונסול לוודא שהוא בסדר, זה מה שאנחנו יכולים לסייע. אם יש לך תייר אוקראיני שהיה מגיע לארץ והיה משחית את המזוזה הגדולה בכניסה לעיר העתיקה, איך היית מרגיש, בדיוק אותו דבר".

"יש הרבה הרבה מקרים, בשנה יש קרוב ל-300 אלף תיירים ישראלים שמגיעים לאוקראינה, לא כולם ישרים, בתקופה של ראש השנה יש 40 אלף. יש הברחות חומרים מסוכנים, אלכוהול, יש בעיות. צריך להבין שאתה בא למדינה שיש חוק, ושיפעילו את החוק נגדך. אתה אורח פה, אתה לא על הספה בבית. אני לא יודע אם כשהולכים למירון בל"ג בעומר אז אנשים חושבים שלשם מותר להביא קנביס ולחלק לחברה, אם תיתפס עם קנביס במירון אז תישפט", הוא חותם בצער וניכר עליו שהנושא ממש בלבו.

"מכבים פה שריפה גדולה עם כוס מים"

אחרי הסיפורים הגענו לדבר על מה שאותו הגדיר השגריר כ"כיבוי שריפות". ולסיפור בקצרה: בתקופה האחרונה החלה מגמה חדשה ולפיה מדי יום, כעשרה עד עשרים מהישראלים שמגיעים לביקור באוקראינה לקברי צדיקים וכדומה, מגורשים חזרה לארץ. המצב נמשך כך חודשים, לפעמים מבקרים מגיעים בשישי ונאלצים להישאר כל השבת בשדה התעופה, בקיצור, קטסטרופה שכמובן גוררת האשמות לאנטישמיות.

"זה כיבוי שריפות, אני מפחד שאנחנו מכבים פה שריפה גדולה עם כוס מים. אנחנו לא מוצאים פתרון לזה. האוקראינים בסך הכול הולכים לפי הספר, מה שהיו גם יכולים לדרוש מאמריקאים. חמישים דולר על כל יום שהיה, ואם זה כרטיס אשראי אז הם ירצו לראות שיש כיסוי לכרטיס. אחר הם רוצים לראות שיש לו מקום שהייה, הם רוצים לראות הזמנת מלון. וגם שתוכיח את מטרת הביקור, ובזה המון אנשים נופלים, מה הם רוצים? פתק מרבינו? איך אתה מוכיח שהגעת לביקור בקברי צדיקים, הם יודעים שאף אחד לא יכול להוכיח את זה. אנחנו גם דורשים את זה בארץ, האוקראינים בסך הכול עושים לנו ראי". השגריר מציין שהאוקראינים טוענים שהם דורשים את זה מכל אחד, ואני מספר לו שנכנסתי עם דרכון אמריקאי ולא עברתי שום תשאול, זה נרשם והוא מבטיח כי יציג להם זאת בפגישה הבאה.

ליאון מציג שלל תירוצים אפשריים לבדיקות המחמירות, "בגלל המצב הביטחוני הרגיש עם רוסיה. הם לא רוצים שהבן אדם יתחיל להסתובב עם סוכנים רוסיים וכל זה, הם גם רוצים לדעת עם מי הוא ייפגש, לבדוק שזה לא אנשים מפוקפקים. אלה הכללים שגם אנחנו דורשים, כשאוקראינים נכנסים לארץ גם דורשים ממנו את התנאים האלה ומתחקרים אותו, כל אוקראיני". בנקודה הזאת אני קולט סוף סוף שאולי הבנתי מבין השורות את הסיבה להתנכלות לישראלים, כי הישראלים מתנכלים לאוקראינים, או כך לפחות הם רואים את זה. "זאת הנקודה, אף אחד לא אמר את זה רשמית, שזו הסיבה", הוא משאיר לי להבין לבד.

"בארץ אוקראיני מתושאל הרבה זמן, יש אנשים שמרגישים השפלה מסוימת כשמדברים אליהם, ככה הם מספרים, זה הבדל של מנטליות גם כן, אנחנו רגילים לגסות ולישראליות. מצד שני, כל מדינה צריכה לשמור על הכניסה למדינה, יש הרבה מקרים שזהויות לא נכונות, רצון לבוא לארץ לעבודה לא חוקית, כל מיני דברים כאלה. כדי למנוע את זה אתה עושה את התשאול והדרישות האלה. זה נכון שכשאמריקאי מגיע לארץ, לא כל כך מתשאלים אותו. מגיע אוקראיני, מגיע רוסי, מגיע גיאורגי, הוא כן עובר סדרה של תשאולים", הוא מודה שגם ישראל לא רואה את כולם באותו אופן.

 

 

אז אתה חושב שהיחס לישראלים הוא נקמה, אני שואל. "אני לא במקצוע של לשאול, במקצוע שלי צריך עובדות והצהרות, אין לי עובדה ואין לי הצהרה שזה…" הוא ממשיך להתחמק בדיפלומטיות. "אתה יכול לשאול את השגריר האוקראיני בתל אביב האם זו הסיבה שאוקראינה עושה את זה. אני לא יודע את זה, לכן אני לא יכול להגיד את זה. מה שאני יודע, זה שהם החליטו ללכת לפי הספר, ולטענתם זה בגלל המשבר והמצב המלחמתי עם רוסיה והבחירות שקרבות פה, ולא רוצים שיכנסו כאן אלמנטים שיתרמו לאי יציבות. כל מה שאני יכול לעשות, זה לבדוק אם יש מקרה שהוא לא הגיוני, אז אנחנו כן יכולים להתערב".

"אנחנו התערבנו כדי שלא יגרשו אנשים בשבת, דרישה הומניטארית, אני לא יכול לבקש שלא יגרשו אותם, אבל אני יכול לבקש שלא יגרשו אותם בשבת. אז התארגנו עם חב"ד והצלה שאנשים יקבלו אפילו פלטה וכו', בסוף שחררו אותם. היום גורשו חמישה חזרה לארץ. כל מקרה שמגיע אלי אנחנו מטפלים, ומסתכלים על הסיבות, אם יש לך סיבות שהן לא הגיוניות. אבל אם הבן אדם לא היה לו כסף, אז אתה לא יכול להתווכח עם האוקראינים, אם בן אדם מגיע בלי כרטיס טיסה חזור, אז יש בעיה. אבל יש מקרים לא הגיוניים, מישהו בא לפה לעסקים והוא מראה את כל הדברים ולא נותנים לו בכל זאת, אז אנחנו יכולים להתערב", הוא ממשיך לדבר ולא להגיד כלום. "אני רק אגיד משהו, אין לי עובדות, אתה תסיק את המסקנות שאתה רוצה", הוא משחרר לי רמז עבה, "מישראל מגרשים בדרך כלל גם כן בין 20-15 אוקראינים". קשור או לא, אתם תצטרכו להחליט, כי הוא בתפקידו יסתכן אם יוסיף מילה. "אי אפשר להמשיך ככה", הוא פוסק, "אנחנו מנסים ואני פוגש פה את כולם בנושא הזה, לפני יומיים הייתי אצל מישהו שמקביל לרב אלוף או שר, הוא אחראי לכל מעברי הגבול של אוקראינה, יבשה, אוויר, ים, הכול. דיברנו, ניסינו למצוא פתרונות".

מצד שני, הוא מבין את העמדה הישראלית שמסרבת לשנות את המצב, "איך אתה יכול להקל, זה מלכוד, אתה חייב לבדוק את האנשים, אתה לא רוצה עובדים זרים לא חוקיים בארץ, אתה לא רוצה מחבלים, לך תדע, אתה לא יכול לדעת, אז אתה חייב לבדוק את הבדיקות האלה", הוא מותיר אותנו בלי תשובה ברורה איך מפסיקים את המצב.

הריאיון התקיים כבר באמצע חודש אדר א', מה שהשאיר לי מספיק זמן לעשות בירורים ולהבין את תמונת המצב המלאה ממי שכן יכול לדבר ולא להתנסח בדיפלומטיות. והתשובה שקיבלתי היא חד משמעית, אכן אי אפשר להקל בבדיקות, מאחר שישראל לא מעוניינת להכניס לשטחה מסתננים אוקראיניים, אבל המינימום הנדרש הוא לנהוג בכבוד המקסימלי האפשרי במהלך הבדיקות, וגם אם מגרשים, לעשות זאת בצורה מכבדת ולא משפילה. מי הכתובת, שאלתי, וגם כאן התשובה מכולם ברורה, שר הפנים אריה דרעי הממונה על רישיון האוכלוסין וההגירה.

"המצב הוא שכשמגיע לכאן אזרח אוקראיני, הוא מוכנס למתקן כליאה בנתב"ג כאחרון העבריינים, מוחזק שם במשך שעות ואז מגורש או למזלו משוחרר. בדרך כלל אין מתשאל דובר אוקראינית במקום ולוקח שעות עד שמגיע כזה, התשאול נעשה בצורה משפילה, ואת המחיר משלמים הישראלים שנוסעים לאוקראינה. לא אומרים את זה בצורה רשמית, אבל אם ישנו לפחות את הגישה, אז כל התמונה תשתנה", אומר לי גורם בכיר המעורה בפרטים.

"אני לא אוהב תוויות"

השגריר ליאון הוא אדם חרדי, אבל הוא מתקומם כשאני מגדיר אותו ככזה, "אני לא אוהב תוויות", הוא אומר ליום ליום, אבל תרשו לי להעיד לכם שהוא די עונה להגדרה של חרדי, בהתנהלותו, באורח חייו, במה שהוא אוכל או לא אוכל. בשביל יהודי שומר תורה ומצוות, קלה כבחמורה, כמו ליאון, זה לא היה פשוט להגיע לאן שהגיע, ודאי שלא לפני 25 שנה, כשאיש לא חשב להקים מסגרות מותאמות למגזר החרדי. "לכן השריון היה חשוב מאוד, והחברים, ולדבר עם הרבנים, החיזוק. זה מה שהצליח בסופו של דבר, כי אם אתה בטוח בעצמך ואתה יודע שזו הדרך, אין לך שום בעיה, אתה לא מרגיש נחיתות", הוא מסביר את מה שהיה צריך לעשות באופן אישי כדי לשמור על צביונו".

וגם אחרי כל זה הוא נתקל בקשיים אין סופיים במהלך עבודתו, אבל לחלק מהבעיות יש לו פטנטים לא רעים. "כשאני הולך לאירועים אני מסתובב עם כוס מים ביד", וכך הוא לא נאלץ ללחוץ יד לנשים. הוא מקפיד על הלבוש הישיבתי גם באירועים רשמיים, "העניין הזה של הכיפה, הכובע, הציציות, זה חשוב. כי אם אתה רגיל ללכת ככה, אז צריך להמשיך". אבל הוא מוסיף: "מצד שני, חשוב לי להדגיש שאני מייצג את כל מדינת ישראל, את כל האזרחים של מדינת ישראל. נכון שאני יהודי שומר תורה ומצוות גם בחיצוניות, אבל אני מייצג את כולם".

אנחנו מרשים לעצמנו לזלוג לעומק העניין של שילוב חרדים בשירות הדיפלומטי הישראלי ותוהים האם לדעתו צעיר חרדי שגדל במוסדות החרדיים יוכל יום אחד לשבת על הכיסא שעליו הוא יושב. "השאלה מה הרבנים שלו רוצים", עונה ליאון, "אם הכינו אותו לזה אז הוא יגיע לזה. אם הכינו אותו מראש לזה אז הוא יגיע לזה, צריך שיהיה פוש גדול, שהאנשים יקבלו את אותה דחיפה לעשות את הדברים האלה. שאנשים יהיו עם השריון המתאים, עם גאוות היחידה המתאימה, וישתלבו שם. אני מאמין שיוכלו לעשות את זה, אבל צריך את ההכנה הזאת, צריך לדעת לא לפחד, אבל בשביל לא לפחד צריך את החינוך המתאים".

 

 

כך שהסיכוי שאדם שמחליט לאחר לימודים רגילים בתלמוד תורה וישיבה לנסות להיכנס למשרד החוץ, שואף לאפס. "קודם כל שפה, מאיפה הוא ידע אנגלית אם הוא לא למד אנגלית, יש כבר איזשהו מכשול בסיסי, אתה חייב לדעת אנגלית. אני יודע שיש הקלות למי שבא ממגזרים שונים, אבל אנגלית זה מהדברים הבסיסיים, צריך גם ידע כללי, ידע על מדינת ישראל. ברור שיהיו כאלה שיצליחו לעשות את זה בלימודים עצמאיים או שילכו למסגרת כדי להשלים, אבל אלה יהיו יחידים. כדי שהציבור החרדי ישתלב במשרד החוץ צריך קודם כל מסה שניגשת למבחן, כדי שיחידי סגולה יתקבלו".

ליאון הוא אב לשמונה ילדים, בלי עין הרע, אבל לצערו כיום הוא רחוק ממשפחתו, שאותה הוא מבקר לעתים קרובות בביקורי בזק לישראל, בסך הכול שלוש שעות טיסה. "הילדים גדולים אבל עדיין קטנים", הוא מסביר בצורה מורכבת למה החליט עם רעייתו שהפעם ייסע לבד, "הבנות לומדות באולפנה במעלה אדומים, ולהוציא אותן מהמסגרת שלהן ולבוא לפה כשאין מסגרת יהודית פה לבנות גדולות, זה אחד מהשיקולים. יש לי בן בישיבה בחברון, לא בישיבת חברון", הוא ממהר למנוע אי הבנות, "בישיבת שבי חברון, גם הוא בישיבה, חשוב שאשתי תהיה בארץ. יש לי בת שהתחתנה עכשיו ובתחילת הדרך, אז אשתי שם", הוא מסכם, מצביע על התמונה המשפחתית מהחתונה האחרונה.

קשה להוציא מהדיפלומט תשובות ישירות לגבי מצב האנטישמיות במדינה שבה הוא משרת, אז אולי דרך המשפחה. על כן אני תוהה האם גם אם היה משרת בארצות הברית היה מגיע לבד, "לארצות הברית אני חושב שהייתי מביא אותם, כי יש שם מסגרות מתאימות", הוא מספק תשובה, אבל גם הסבר משכנע לצדה. הוא מספר כי בדרך כלל זו הייתה הסיבה למקומות שאליהם בחר להישלח, "תמיד השיקול היה ללכת למדינה שיש שם מסגרת דתית לילדים, באוסטריה היו המסגרות של חב"ד, גם בגרמניה היו מסגרות של חב"ד, בארצות הברית יש מסגרות רגילות של הקהילה היהודית". אבל כשמציעים לך להיות שגריר, לא נותנים לך לבחור איפה, ועל כן החליט להשאיר את ילדיו בארץ, לפחות זה לא רחוק מדי ועם טיסות סדירות.

"תסתכלו סביבכם ותגידו תודה"

ומילה אחת לקוראי גיליון החג, "בתקופה הגאולה הכול בערפל, כשבני ישראל יוצאים לגאולה, אתה לא מרגיש את זה, יציאת מצרים הייתה ענקית, אבל בחיפזון יצאו ממצרים, בבריחה, רצו. אף אחד בעצם לא שם לב שהוא התחיל את הגאולה, אנשים חשבו על מה אני אשים בחבילה שלי ואין אני ארוץ קדימה כדי לברוח באמצע הלילה. ההתחלה של הגאולה לא הורגשה, כשאתה מגיע לים סוף, לקריעת ים סוף, אומרים שירה, אחר כך פתאום מלחמת עמלק שנכנס לספק, אתה בתוך הגאולה, מה אתה נכנס לספק? עגל הזהב, אתה בתוך הגאולה, מה קורה איתך? אתה לא מרגיש את זה כי אתה עסוק בדברים הפרטיים שלך".

"המסר הוא שהאדם צריך לצאת מההרגשה של הפרט ולהסתכל על הכלל, דהיינו שאתה לא תרגיש שאתה בתוך הגאולה, רק אם אתה מסתכל אחורה, אתה עוצר ומסתכל על הכול, לוקח לעצמך את הזמן לנשום ולהסתכל מסביבך ולראות שאתה בגאולה, בהתחלה של הגאולה, באמצע של הגאולה, בשיאה של הגאולה. כמו שאומרת הגמרא במסכת סוטה, שאין לך הוכחה כמראה עיניים, שהמדינה פורחת, הישיבות פורחות, לא הייתה תקופה בעם ישראל שהיו כל כך הרבה למדנים, שגשוג כלכלי, חיים טובים יותר לרוב האנשים, ביטחון, כל הדברים האלה אתה צריך שניה לעצור ולהודות לקדוש ברוך הוא", מסים הרב יואל ליאון את הראיון.

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture