בערב פסח השתא, אחר חצות היום, הובא למנוחות האי גברא רבא ויקירא, מגיד מישרים פעיה"ק ירושלים תובב"א ומשמח אלקים ואנשים, הגה"ח ר' אברהם אליעזר הכהן הולנדר זצ"ל, שנסתלק לדאבון לב מכיריו וידידיו הרבים אחר מחלה קצרה.

רבי אברהם זצ"ל, שנולד בירושלים לפני כשבעים שנה למשפחה מיוחסת ומפוארת, חוטר מגזע הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' זיע"א בן-בתו של אור שבעת הימים מרן הבעש"ט הק' זיע"א, ומצאצאי הרה"ק רבי פינחס מקוריץ זיע"א, נודע כמגיד מישרים בירושלים עיה"ק, ודרשותיו הנלהבות כציצים ופרחים, היו מתובלות באמרות שפר וסיפורי צדיקים מלאים הוד קדומים, והיה מענג לב כל השומעים. ועל אף היותו מוקף בייסורים כל ימיו, לא משה השמחה ממנו, ותדיר שמח ושימח אחרים ואת כל סובביו.

אצילות נפשו וטוהר מידותיו לא ניתנים לתיאור, ולמרות ייסורי הגוף והנפש שעברו עליו בבחינת "כל משבריך וגליך עליי עברו", נותר בשלימות נפשו ועדינותו, כאשר תדיר היה מודה בכל לבו לכל ידידיו ומכיריו שעמדו לימינו וטורח כדי להקל מעליהם.

בייחוד יש לציין את עבודת התפילה שלו, כאשר תפילתו היתה בכוונה ובהשתפכות הנפש, ובפרט כאשר היה מכבד את ה' מגרונו, והיה ניגש בשבתות, במועדים ובימים הנוראים לפני העמוד, ונשמע קולו בהדר, כשאומנות החזנות בידו, יחד עם רגשי הלב ואש הקודש שבו אשר חוברו יחד להשתפך נפשו לפני ה'.

רבי אברהם זצ"ל היה תלמיד חכם שיראתו קודמת לחכמתו, וכל שיחו ושיגו היו ביראת ה', וגם המילתא דבדיחותא שלו היה הכל מתובל ומלא בתורה וביראה טהורה. היה נזהר מאוד בשמירת עיניו, ותמיד היה נזהר מלהגביה עיניו שלא להיכשל בסרך וחשש ראייה אסורה, ועיניו לנוכח הביטו.

פרק בפני עצמו היתה הנהגתו הרוממה בשבתות וימים טובים ושאר יומי דפגרי, שהיה כולו מלא שירה וזמרה לקל חי, ובמשך שעות ארוכות היה שר ברשפי אש מניגוני החג העתיקים, ובפרט בבקשתו על בניין הבית בניגונו הערב "שייבנה בית המקדש", וגם היה נושא דברים לרבים בעניינו של יום, מגלה טפח ומכסה טפחיים גם מהנרמז בסתרי תורה למארי דרזין.

דבקותו בתורה של המנוח זצ"ל, מן המפורסמות היו. כולו היה דבוק בגמרא, שעות רבות עמל ויגע בתורה הקדושה והיא היתה כל שעשועיו. כשר' אברהם היה מתיישב ללמוד, היה זה לימוד עם כל ה'ברען' והחיות, עם ניגון וגעשמאק מיוחד. ר' אברהם היה מצטנע בביהמ"ד שעות ארוכות, ושואב חיות מהגמרא, אם זה בישיבת 'תורת חיים', או ב'שושנים לדוד', ב'ישיבת השלום' ועוד, והיה מציין במיוחד לידידיו את בתי המדרש ששם אפשר ללמוד בלי שום מפריעים וכינה אותם 'תיבת נח', וזה היה גן-העדן עלי אדמות וכל שמחת חייו. ואכן, ר' אברהם היה תלמיד חכם מובהק, הבקי בש"ס ובספרים הקדושים, ואת אפס קצהו היו מגלים בדרשותיו הבנויות לתלפיות.

במשך שנים רבות, הרביץ המנוח הדגול ע"ה תורה לשומעי לקחו, במסגרת ישיבת "תורת חיים" ובישיבת "הנעורים בלילה" בראשותה עמד, ונאומיו בכינוסים ציבוריים נודעים היו לשם דבר. בנועם דבריו המלאים מזן אל זן, היה מרתק את השומעים ומעניק להם שעה של קורת רוח, בפרפראות ופנינים יקרים ובתיבול אמרות מצדיקים קדמונים, וחן מיוחד הוצק בשפתותיו.

מידותיו התרומיות ואצילות נפשו היו מיוחדים במינם. למרות שלא זכה להעמיד דורות אחריו, היה נוטל חלק בראש בשמחות המשפחתיות שערכו ידידיו, והיה ניכר עליו שהוא שמח באמת בשמחת אחרים באופן נפלא, ואף היה משמח אחרים בנועם צוף אמריו בדרשות נמלצות שעינגו את השומעים, ויוצא בשיר בפרקי תפילה וזמר ומשמח אלוקים ואנשים.

בין שלל הופעותיו הציבוריות, נטל חלק בראש 'חברת התהלים העולמית' שייסד כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש זיע"א לפני כשמונים שנה על ציון קדשו של נעים זמירות ישראל דוד המלך ע"ה בהר ציון שבירושלים, והתחדש בידי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זיע"א לפני כשלושים שנה. מדי שנה היה משתתף בסעודת הילולא קדישא לכבוד דוד המלך ע"ה למחרת חג השבועות, ונושא אמרי נועם לקהל הלומדים.

מצודתו היתה פרושׂה גם בארצות הגולה, כאשר במשך השנים הוזמן בידי קהילות שונות ברחבי העולם לשמש כשליח ציבור לפני התיבה וכנואם כבוד באירועים שונים, ובין השאר שימש כנואם הכבוד בדינר הגדול שנערך במוסקבה בידי 'הגמ"ח המרכזי במדינות חבר העמים', בראשות רבה הראשי של רוסיה הגר"ב לאזאר שליט"א, וריתק את השומעים בנאומו הערוך לתלפיות.

פרק מיוחד היתה התקשרותו הגדולה אל צדיקי הדור הקודם, אליהם היה מקורב ביותר, וכל ימיו היה מזכיר בערגה ומעביר זכרונות לדורנו אנו. בייחוד תצוין התקשרותו אל כ"ק האדמ"ר מליובאוויטש זיע"א, שבצלו הסתופף הרבה עוד בשנים קדמוניות; וכמו כן היה מספר ברגש על התקרבותו אל הגה"צ רבי שמואל שפירא זצ"ל מזקני חסידי ברסלב, עמו היה הולך אל ציון דוד המלך ע"ה בהר ציון להשתפך נפשו לפני ה' בתיקון חצות לפני יותר מיובל שנים; וכן היה מקורב לעוד רבים מזקני חסידי ברסלב, ולצדיקים נודעים כמו אדמו"רי בית באבוב וראחמיסטריווקא ועוד. ביותר יצוין הקשר הנפלא והחביבות המיוחדת והנדירה להן זכה ר' אברהם, אצל כ"ק האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זיע"א, שר' אברהם היה סמוך הרבה על שולחנו עוד בעת מגוריו בארה"ב בחיי אביו הברכת משה זיע"א. האדמו"ר זיע"א אהבו אהבת נפש וכיבדו מאוד, ולא זז מלחבבו, עד שמסר לו את מפתחות חדרו הק' בביהמ"ד "בית דוד" בהכירו את נאמנותו וטוהר נפשו, ור' אברהם היה מספר תמיד עובדות וזכרונות שראה בצל הקודש של אדמו"ר מלעלוב זיע"א בימים ההם, את גודל התמדתו בתוה"ק וענוותנותו המיוחדת. לקרבה מיוחדת זכה גם אצל בנו האדמו"ר מלעלוב שליט"א בעת מגוריו בארה"ב, והסתופף הרבה בצלו, והיה מספר הרבה על עריכת הסדרים בבית האדמו"ר שליט"א והנהגותיו המיוחדות עוד בטרם קבלת ההנהגה. בהיותו מבקש ה', היה רבי אברהם זצ"ל מקורב גם להרבה חכמים ומקובלים מעדת הספרדים, עמם היה לו קשר מיוחד, וגם היה נושא ונותן אתם בדברי תורה והם חיבבוהו עד לאחת.

המנוח ע"ה נפטר בליל בדיקת חמץ, ימים ספורים לפני מלאות לו שבעים שנה באסרו חג דפסח, לדאבון לב מכיריו וידידיו שאהבוהו אהבת נפש. ההלוויה יצאה בערב פסח כחצות היום, ולמרות השעה הדחוקה הגיע קהל נכבד של ידידים ומעריצים לחלוק לו כבוד אחרון, כאשר בראשם תלמידי חכמים ומרביצי תורה, ובראשות כ"ק האדמו"ר מלעלוב שליט"א שגם טרח לשאת בעצמו את המיטה. מפאת ערב החג לא נישאו הספדים, ורק נאמרו דברי פרידה על ידי כמה מידידיו ובהם הגאון רבי יוסף בהגר"ז קרויזר שליט"א, הגה"ח ר' חיים פרקוביץ שליט"א שהעלה על נס את גודל דבקותו של המנוח בתורה וביקש מחילה בשם כל הידידים, והגאון רבי אברהם ישעיה פרקוביץ שליט"א. מסע ההלוויה נמשך עד הר המנוחות חלקת החסידים, ושם נטמן בקברי אבותיו.

רבי אברהם השאיר אחריו המוני מעריצים שקשתה עליהם פרידתו, אך זה ניתן לנו הזכות כיוון שהמנוח לא הותיר אחריו זש"ק, יקבל כל אחד על עצמו ללמוד משניות ולעשות נחת רוח לטובת נשמתו, ויאמר את שמו המלא: "רבי אברהם אליעזר ב"ר שמחה הכהן", ובוודאי ימליץ טוב לכל העושים לטובת נשמתו.

ידידיו ומוקירי זכרו יתכנסו בע"ה ביום ראשון י"ד בניסן, פסח שני, לעלייה על קברו עם מלאות השלושים לפטירתו, ולאחר מכן לסעודה רבתי, בהשתתפות רבנים וגאונים ומגידים חשובים, אשר ישאו דברים לזכרו של המנוח ע"ה באולם ראחמיסטריווקא ברחוב שפת אמת 2 בשעה 20.00, ובה יסיימו את ששת סדרי המשנה שנלמדו לעילוי נשמתו הטהורה. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים וימליץ טוב במרומים לישועת הכלל והפרט.