הלכה יומית • יום ו' פרשת כי תצא

הלכה א'

כל אחד ואחד מבני האדם, יש לו זכויות ועוונות, מי שזכויותיו יתרות על עוונותיו, הרי הוא צדיק, ומי שעוונותיו יתרות על זכויותיו, הרי הוא רשע, מחצה למחצה, בינוני. וכן המדינה אם היו זכויות כל יושביה מרובות על עוונותיהם, הרי זו עיר טובה, ואם היו עוונותיהם מרובין, הרי זו עיר רשעה. וכן הוא כל העולם כולו אם רוב טובים טוב וכו'.

קרא עוד:

[postim]

אדם שעוונותיו מרובין על זכויותיו מיד הוא מת ברשעו, שנאמר "על רוב עוונך", וכן מדינה שעוונותיה מרובין מיד היא נאבדת, שנאמר "זעקת סדום ועמורה כי רבה", וכן כל העולם כולו, אם היו עוונותיהם מרובין מיד הן נשחתין, שנאמר "וירא ה', כי רבה רעת האדם".

ושיקול זה אינו לפי מניין הזכויות והעוונות, אלא לפי גודלן, יש זכות שהיא כנגד כמה עוונות, שנאמר "יען נמצא בו דבר טוב", ויש עוון שהוא כנגד כמה זכויות, שנאמר "וחוטא אחד, יאבד טובה הרבה", ואין שוקלין אלא בדעתו של א-ל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכויות כנגד העוונות.

הלכה ב'

כל מי שניחם על המצוות שעשה, או שהוא תוהה על הזכויות, ואמר בליבו ומה הועלתי בעשייתן, אוליי לא עשיתי אותן, הרי זה איבד את כולן, ואין מזכירין לו שם זכות בעולם, שנאמר "וצדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו", ואין פסוק זה אלא בתוהה על הראשונות.כשם ששוקלים עוונות אדם וזכויותיו, בשעת מיתתו, כך שוקלים בכל שנה ושנה, שוקלין עוונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכויותיו ביום טוב של ראש השנה, מי שנמצא צדיק, נחתם לחיים, ומי שנמצא רשע, נחתם למיתה.

והבינוני, תולין לו עד יום הכיפורים, אם עשה תשובה, נחתם לחיים; ואם לאו, נחתם למיתה.