כתוצאה מחשיבה ומהשאיפה להתייעל, הוחלט בפיקוד העורף לשדרג את מערכת ההתרעות, ויחד איתה גם את המונחים שהיינו רגילים אליהם עד כה, במטרה להציל חיים כמה שניתן ולהפוך את איכות החיים שלנו להרבה יותר טובה, גם בחירום

מערכת ההתרעות של פיקוד העורף היא בין המערכות החשובות לביטחון האוכלוסייה. בזכות האזעקה המתוזמנת, שמגיעה יחד עם הוראות מפורטות, ניצלו לא מעט חיים בסבבים הלחימה האחרונים. עם זאת, עלו מספר תקלות והצעות לשיפור יעילותה בנוגע לכמה וכמה מאפיינים בה.

כתוצאה מחשיבה ומהשאיפה להתייעל, הוחלט בפיקוד העורף לשדרג את מערכת ההתרעות, ויחד איתה גם את המונחים שהיינו רגילים אליהם עד כה, במטרה להציל חיים כמה שניתן ולהפוך את איכות החיים שלנו להרבה יותר טובה, גם בחירום.

"המטרה העיקרית של המהלך היא להפיץ את ההתרעה בצורה ממוקדת", מציין רע"ן התרעה בפיקוד העורף, סא"ל שלמה ממן. "אם פעם מדינת ישראל הייתה אזור התרעה אחד, ועצרנו מדינה שלמה מאזעקה אחת, זה לא משהו שמתאים למציאות הנוכחית. מאז ועד היום, המדינה מחולקת ל-255 אזורי התרעה (פוליגונים).


צילום: נתי שוחט / פלאש 90

החל מהיום בשעה 17:00, המערכות יופעלו בחלוקה ל-1,700 אזורים נפרדים. כל יישוב בישראל יקבל אזור התרעה בפני עצמו, למעט רשויות גדולות שיחולקו על פי השכונות בהן. "כשאנשים ישמעו אזעקה ויידע שהיא מופעלת רק ברדיוס המצומצם של המושב שלהם, הם יהיו צייתנים יותר", מסביר סא"ל ממן, "בנוסף, תעשיות ובתי חולים שלמים לא יידרשו להקפיא את העבודה שלהם בגלל התראות לא רלוונטיות".

פילוח האזורים:

יישובים: כ-1,200. לראשונה – 10 ערים מחולקות: החלוקה המקסימלית הנה 4 אזורים נפרדים:

חיפה – 4 אזורי התרעה. חדרה – 4 אזורי התרעה. ראשון לציון – 2 אזורי התרעה. ירושלים – 4 אזורי התרעה. הרצליה – 2 אזורי התרעה. רמת גן – 2 אזורי התרעה. תל אביב-יפו – 4 אזורי התרעה. נתניה – 2 אזורי התרעה. באר שבע – 4 אזורי התרעה. אשדוד – 4 אזורי התרעה. מוסדות (ריכוזי אוכלוסייה שהם לא חלק מרשות): כ-60. אזורי תעשייה: כ-50. נוספים: כ-370

ואם שמעתי אזעקה בסמוך אליי למרות שעל פי היישומון, היא לא באזור שלי? "הקו של הפוליגון עובר במקום מסוים", עונה סא"ל ממן, "גלי הקול של הצופר לא ייעצרו באותו קו, ולכן גם תושבי הרשויות הסמוכות עשויים לשמוע אותה. ההנחיות של פיקוד העורף – אם יש ספק, אין ספק – אם שומעים את ההתרעה צריך להתגונן".