לרגל ימי הסליחות מוגש לגולשי JDN מאמר הכוונה מהמחנך הרב דוד רוזנברג יו"ר מכון עולמות, במאמר מפרט הרב רוזנברג את ההכנות הדרושות להורים ואיך להעביר את אווירת הימים הנוראים לילדי תשב"ר

"אלול בעיירה. הילד בן-תשע מקיץ משנתו העמוקה מבעוד ליל. מילה בודדת הספיקה להקפיץ את אפרים ממטתו – סליחות! לאורו הקלוש של הנר אותו העלה האב, מתארגן הילד ומתלבש. אין מחליפים מילים, דממה בבית. אלול.

השכמה לסליחות. כולם יוצאים לרחובה של עיר. לבית אלקים מתהלכים ברגש. יד ימין חובקת את ספר ה"סליחות", וביד שמאל – נר העששית הדוחה הרבה מן החושך. הלב רוטט. אפרים חש בצמרמורת עזה שאוחזת את כל גופו. בטעות חושב הוא כי צינה תקפתו, מנסה להתכסות בחליפתו הארוכה של אביו. אך לא, הרעד רק גובר לקראת ההגעה לבית הכנסת. אלול. סליחות – – -"

התיאור הנ"ל הנו אמיתי מפי יהודי קשיש 'של פעם', כך תיאר הוא את תחושותיו כילד בעיירה.

 לבו ברשותו?!

אלול, ימים נוראים – – –  האם האווירה השוררת ברחובותינו משקפת את רוח הימים האלה באמת???

האם ילדינו חיים ונושמים את האטמוספרה הנדרשת בימים מיוחדים!? אולי נעיז ונשאל בזהירות האם אנו חשים בלב את גדלות התקופה, באותה מידה שאנו מבינים אותה  בראש???

והנה, הגם שמחד גיסא, אוכלוסיית קהל שלומי-אמוני-ישראל הולכת ב"ה וגודלת. מוסדות התורה מתרבים ומתרחבים לממדים שלא הכרנו בעבר. יצירות תורניות רבות ומגוונות מפארות את ספריותינו. בנוסף לכך, הננו מתוודעים, חדשים לבקרים, לתגליות מרנינות של הידורי מצווה מתקדמים ושלל חומרות שלא שערום אבותינו- – –  אך מאידך, כאשר נתבונן על האיכות הפנימית, והלב של הדברים אנו תמהים ושואלים בכאב "האם גם –   ב'נשמתה' של התורה והיהדות – המגמה בעלייה, או שמא כאן המצב שונה… ?! ובכן, קוראים יקרים, אם תרצו הרי שזוהי משמעותו הפשוטה של המושג 'ירידת הדורות'.

רבים הם המבכים את המצב, אחרים אף יזקפו את כל קשיי החינוך הדור הצעיר לנקודה כואבת זאת. אולם אנו, בשורות אלו ננסה בעז"ה לנסות ולהבין לְמַה עלינו לחתור בחינוך – עצמנו, ילדינו ותלמידינו. וכיצד לבצע זאת בהצלחה. לא נתיימר להיאבק בחולשה ולהדבירה כליל, יחד עם זה, לטמון ידינו בצלחת ולפטור את עצמנו מלהשתדל תדיר בדבר – גם לא נוכל עשות. נשתדל לכוון את דעתנו  לענין ונתפלל ל'קורא הדורות' שיתן את ברכתו בעמלנו, ילהיב את לבבנו, יברך את מעשי ידינו ויצליח את דרכנו.

אם כן, יש לומר כי הדרך בה ישכון אור כדי להתגבר על האדישות ועל החוסר באווירה המתאימה האמורה לשרות עלינו בימי-רצון אלו היא בכמה אופנים:

דולה ומשקה

לכל לראש, לימוד עצמי ועיון בספרי מוסר וחסידות המעוררים ומחממים את הלב בכל עניני חודש אלול, תשובה, סליחות, קרבת אלקים, יום הדין והמלכת השי"ת.

העיון בספה"ק מרעיף עלינו טל של תחיה המרומם את תחושות לבנו, ובהיותנו בבחינת 'טופח ע"מ להטפיח'  עשויים אנו להוות מקור של השראה עבור הצעירים שבינינו להציץ בין החרכים ולספוג מעט מזעיר מסגולות התקופה המיוחדת השופעת רחמים אינסופיים מעם הרוצה בתשובה.

מעשה רב

דרך נוספת היא לספר סיפורים ועובדות מצדיקים וגדולי התורה והיראה באשר להכנה לימים הנוראים.

מעלת סיפורי צדיקי הדורות ידועה כאשר בראש ובראשונה יש בו "רכיבים סגוליים" שבהם אין לנו כל השגה ונגיעה, שגב קדושת הצדיק – עליו נסוב הסיפור – משפיע על המספר והמאזין, כמובא בכמה אנפין בספרי חסידות.

כמו כן מתוך שמיעת עובדות קודש על אותו צדיק וגדול לומד הילד כיצד מורינו ומאורי דרכנו התייחסו לערכים נעלים, ואיך הם נהגו בעניינים השונים יתפעלו וישאלו מתוך שאיפה כנה: 'מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותי'.

אשר על כן, כשאנו יושבים עם הילד ומתארים לו את הנהגות הצדיקים נחתור להגיע ליעד זה: לרומם את המאזין הצעיר ע"י הסיפור, להחדיר בו השגות נעלות. רצוי שלא נביא את בננו / תלמידנו לידי התוצאה ההפוכה – לשאול את השאלה הנעלה הנ"ל בצורה רטורית "מתי יגיעו מעשיי…?! אותם אנשי-קודש הרי הם בגדר על-אנושי ואנוכי הקטן רחוק ממדרגות אלו כרחוק מזרח ממערב, ואין לי כל סיכוי להגיע לכך ח"ו").

וישא משלו ויאמר

מגידי-מישרים וגדולי-הדורות הטיבו לעורר בליבותיהם של ישראל את הרגשות הרצויים לקראת ימי הרחמים והסליחות באמצעות משלי-חכמים שסגולתם גדולה כדי להרעיד את נימי הלב ולהדביקו בבורא יתברך.

התועלת שבמשל – לקרב מושגים מופשטים והקשים לקליטה ולהביא את המאזין לידי הזדהות ברעיון והפנמתו. גם היום ניתן להיעזר במשל  [גם כזה הלקוח מחוויות זמננו] או ב'סיפור עלילה' ע"מ שהמאזין הצעיר 'יתחבר' לדמות ולהתרחשות, ובדרך זו נצליח להחדיר לו את הרעיון של ה'נמשל' או ה'לקח' שבסיפור.

ניתן למצוא היום משלים אלו בספרים רבים, גם בכתבי עת המיועדים לילדים בכל גיל. כמו"כ יכול כל אחד להפעיל את כח היצירתיות הטבועה בנו ולנסות להעביר מסר חינוכי באמצעות סיפור המושך את הלב. הדבר מהווה כלי חינוכי והסברתי יעיל ממדרגה ראשונה.

יצוין, שכדי להצליח בהעברת רגשות כדבעי, יש להעביר את הסיפורים או המשלים באופן חי ו'מרגש' בצירוף הבעת קולות ותנועות ידיים ערות.

ולסיכום נדגיש שוב בקצרה את הנקודות שיביאו אותנו בעז"ה לחזק את לבנו ולבבות ילדינו ותלמידינו, לחוש את רגשות קודש בימי הרת עולם:

א.    לימוד בספרי חסידות מוסר ומחשבה בענייני שגב ימי הרחמים והסליחות.

ב.     סיפורי צדיקים וגדולי הדורות בכל הקשור לגישתם לימי רצון אלו.

ג.      משלים כדי להחדיר את המושגים הנעלים יחד עם הרגשות הדרושים.

בימים נעלים אלו בהם שערי שמים פתוחים לרווחה לקבלת תפילות עמו ישראל ברחמים, נעמוד נא בתפילה וכדלים וכרשים נדפוק דלתיו, נשפוך צקון לחשנו בפני הבורא ית"ש שנזכה אנחנו וצאצאינו להוות המשך ישיר לדורות של עובדי ה' וחושבי שמו – ושהיתה  עבודתם עבודת הקודש בוקעת מתוך לבם פנימה – כן נלך אנו בדרכיהם הסלולה, ונתברך כולנו בכתיבה וחתימה טובה.