שמעתי מפי זקן אחד ששמע בעצמו מפי ק"ז הישמח משה זללה"ה שפעם אחת בהושענא רבא בחרוז הושענא למענך אלוקינו, אמר ק"ז הישמח משה זלל"ה, רבון כל העולמים איני מבקש ומתפלל בשבילי וטובת עצמי כלל, שאפילו אם לא אראה בטובה לעולם, ולא יהיה לי חלק ממנה, גם כן ניחא לי רק שיתגדל ויתקדש שמיא רבא, ועוד אמר ז"ל, שלא בשביל שאני מצפה לשכר עולם הבא אני מבקש ומתפלל, כי אם אפילו אם ארד לשאול תחתית ולא אראה אור לעולמים, אני מרוצה גם לזה רק שיתגדל ויתקדש שמיה רבא.

דברי יואל (חיי שרה)

ביקש 'לרוץ' לקראת המשיח…

סיפר הגה"ק מסאטמאר זצ"ל: הגה"ק בעל אריה דבי עילאי חתנו של רבינו הישמח משה היה צריך פעם להגיע לביתו של רבינו והיו ממתינים זמן רב לביאתו, וכאשר הגיע, הרימו בני הבית את קולם לאמר "כבר הגיע, כבר הגיע", ורבינו בשמעו כך הבין בפשיטות שהכוונה על 'משיח', והתכוון לרוץ לקראתו, ואנשי ביתו לא עמדו על כוונתו בזה, ואמרו לו שהלא 'הוא' בא הנה אל הבית, ולמה לו לטרוח ולילך אליו החוצה. התפלא הישמח משה ואמר בתמיהה: "צו מיר איז ער געקומען?" – האמנם אלי הוא בא? כי בענוותנותו היה חידוש בעיניו שמשיח יבוא אליו במיוחד.

י"ג אורות – כ"ק האדמו"ר רבי יעקב מפשעווארסק זיע"א

לא רצה להיכנס לגן עדן עד שתהיה הגאולה

ידוע שק"ז זלה"ה הישמח משה היה רגיל לומר כל ימיו שצדיקים אחר פטירתן שנכנסין לגן עדן ומתענגים שם בעולם העליון, נפרדים לגמרי מהנעשה בזה העולם לכן אין מעוררים רחמים עבור הגאולה ואמר שהוא לא יניח להטעות עצמו ולא יכנס לגן עדן, וכידוע שכל ימיו הצטער ואמר שאינו דומה שמועה לראיה, שהוא ראה את החורבן במו עיניו, לכן לא היה יכול להתנחם, ואמר כל ימיו שהוא לא יכנס לגן עדן, ושמעתי מאבא מארי זלה"ה שהרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן זלה"ה אמר שכך הוה שבא לעולם העליון ולא רצה להיכנס לגן עדן עד שתהיה הגאולה, והתחיל דוד המלך ע"ה לנגן בכינורו עד ששאל ק"ז מהיכן בא זה הקול ואמרו שיראו לו וכך נמשך אחר נעימות הקול ונכנס לגן עדן בעולם העליון.

(חידושי תורה מהרה"ק מסאטמאר – פרשת מטו"מ)

דבריו הק' בדרשתו האחרונה

נודע שק"ז הישמח משה זלה"ה אמר בדרשתו האחרונה, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאם הייתי יודע מתחלה שיתארך הגלות כל כך, לא היה ביכולתי לסבלו ולא הייתי מאריך ימים עד הנה ר"ל, אלא שהיית מעלים ממני וחשבתי שקרובה עת הקץ ויהיה הגאולה מיד, עכתדה"ק.

(דברי יואל- פרשת ויחי)

(וב'דברי יואל' – מועדים מובא בזה"ל: "ידוע מה שאמר ק"ז זלה"ה הישמח משה בדרשתו האחרונה: "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאלמלא הייתי יודע בימי נערותי שיתארך זמן הגלות כל כך ועדיין בן דוד לא בא, כי אז לא הייתי יכול להתקיים בחיים להגיע עד זקנה ושיבה", ואמר בזה"ל: "רבונו של עולם וואס א נוצען האסטו אז דו האסט אויסגעפאפט אן אלטן נער?".)

היה מוכן לילך לקראת משיח

הרה"ק מסאטמאר זצ"ל סיפר, כי זקינו הרה"ק בעל ישמח משה זצ"ל היה נוהג שבכל לילה קודם שהניח את עצמו לישון הניח מקלו אצלו, כדי שיהיה מוכן לילך מיד לקראת משיח.

(כ"ק האדמו"ר רבי יעקב מפשעווארסק זיע"א)

זכה לראות את אליהו הנביא מקריב התמיד כסדרו

הרמ"ע מפאנו זלה"ה בספרו עשרה מאמרות מאמר אכ"ח כתב שאליהו הנביא עומד במרום ומקריב תמידין בכל יום. גם ידוע מ"ש ק"ז זלה"ה בייטב לב פרשת אמור על הפסוק "צו את בני ישראל" וגו', עובדא מק"ז הישמח משה זלה"ה, וז"ל, ומקובלני ממוזלה"ה כי פעם אחת אחר שסיים תפילת י"ח עלה בלבו להתפלל לראות הדבר האמור בעשרה מאמרות, ועם לבבו אמר אולי קיימא לי שעתא ואזכה לראותו, ותיכף התפלל על זה ומילא הקב"ה שאלתו וראה עין בעין את אליהו מלובש בבגדי כהונה עומד ומקריב התמיד כסדרו, ודבריו הללו נודעו לרבים, ע"כ.

דברי יואל (פרשת בהעלותך)

(מספר הרה"ח רבי שמואל פרוש שליט"א: "ידוע שה"ייטב לב" שאל את זקינו ה"ישמח משה" באלו בגדים היה לבוש אליהו בשעה שהיה מקריב קרבנות, האם בבגדי כהן גדול או בד' בגדים כמו כהן הדיוט. והשיב לו, שהוא היה לבוש בד' בגדים כמו כהן הדיוט.

וסיפר לי הרה"ח רבי שלמה יעקב געלמאן זצ"ל, ששמע סיפור זה הנ"ל המובא בספה"ק "ייטב לב" מרבו הרה"ק מסטאמר שהוסיף לספר שה"ייטב לב" שאל זאת בילדותו, ושאל אז את זקינו כיצד הסתכל באמצע שמונה עשרה החוצה. וענה לו ה"ישמח משה", שהוא לא חזה וראה בעיניו הפשוטים אלא ב'עיני השכל' ראה וחזה זאת.)

תחנוניו לפני משה רבינו בהקפה ד'

שמעתי מהרה"ק מסאטמאר זצ"ל שסיפר בעת ההקפות בשנת תש"י, ששמע מהרה"ק מקאלאשיץ זצ"ל, אשר בעיר זבארוב הסמוכה לבארדיוב היה גר חסיד זקן בשם ר' שמעון, שזכה עוד להכיר את רבינו הישמח משה. וסיפר אותו יהודי להרה"ק מקאלאשיץ שפעם אחת בשעת ההקפות בהקפה ד' המכוונת למדת משה רבינו, עמד הישמח משה על רגליו ואמר: "ברוך הבא משה רבינו, ווען וועסטו אונז קומען אויסלייזן. דו ווייסט דאך אז מיר האמיר נישט פארפעלט קיין קוצו של יוד פון דעם וואס דו האסט געשריבן אין די תורה אז מ'זאל נישט מקיים זיין". [ברוך הבא משה רבינו, מתי תבוא לגאלינו, הלא הנך יודע שלא חסרנו מלקיים כל מה שכתבת בתורה אפילו כקוצו של יוד].

י"ג אורות – כ"ק האדמו"ר מפשעווארסק זיע"א

למד לבד בחדרו ונשמעו ב' קולות

עובדא ידענא בק"ז הגה"ק בעל ישמח משה זלה"ה שפעם אחת בא אליו הרה"ק מליסקא זלה"ה ולא היה יכול להיכנס לחדרו שהיה הפתח סגור, והמתין מחוץ לדלת, ובתוך כך שמע מחדרו הקדוש איך שהוא לומד ונשמע קולו ועוד קול אחד עמו, והיה הרה"ק מליסקא כסבור שהוא לומד עם איש אחד וכאשר פתח את הדלת לא ראה שום אדם זולתו, ותמה מאוד ושאל אותו על כך שבהיות הפתח נעול נשמעו ב' קולות לומדים, והשיבו ק"ז זלה"ה, וכי אינו ידוע לך מאמרם ז"ל "כל תלמיד חכם שיושב בינו לבין עצמו וקורא ושונה כביכול הקב"ה יושב כנגדו וקורא ושונה עמו".

דברי יואל (פרשת נשא)

דביקות גדולה ועצומה בקריאת שמע

דרכו של רבינו הישמח משה היה שלא התפלל בבית הכנסת בין הקהל רק בחדר מיוחד שלו. ושמעתי מפי הגה"ק מסאטמאר זצ"ל שכנראה היה טעמו בזה משום שבשעת קריאת שמע היתה לו דביקות גדולה ועצומה כל כך עד שנפל מכסאו על הארץ עם התפילין שעל ראשו, ועל כן לא רצה להיות אז בין הקהל.

כ"ק האדמו"ר מפשעווארסק זיע"א, י"ג אורות

היה ג' פעמים בגלגול בעולם הזה

ידוע מה שאמר ק"ז הישמח משה זלה"ה על עצמו שהיה ג' פעמים בגלגול בעולם הזה, בפעם הא' בדור המדבר, ואמר שהוא זוכר עדיין את האוהל שהיה דר בו, ושאלוהו אם היה מהמסייעין למשה או נטתה דעתו אחר קרח. ובפעם הב' היה בזמן חורבן בית ראשון, ואמר על עצמו אני הגבר ראה עני וגו', ואינו דומה שמיעה לראיה, שראה בעצמו את החורבן, כן שמעתי מכ"ק אבא מארי זלה"ה.

ושמעתי מפי מגידי אמת שאמר שהוא עצמו היה ירמיהו הנביא, אבל זאת לא שמעתי מפי אאמו"ר זלה"ה. (כוונתו כפי שהזכיר הוא בעצמו ש"שמעתי מהגה"ק מנאסויד זיע"א, ששמע מזקיני הקדוש בעל ה"ייטב לב" זיע"א שאמר, שזקינו ה"ישמח משה" היה ירמיה הנביא בעצמו").

ובפעם הג' הוא עתה בזה העולם. השי"ת יזכנו לראות פניו הקדושים והטהורים, כאשר יבוא בביאת משיח, יחד עם הס' רבוא של דור המדבר, ובוודאי יתגלה לנו גם בלבוש שהיה באחרונה בעולם הזה.

דברי יואל (פרשת במדבר)

עמד מן הצד במחלקותו של קרח

ועובדא ידענא שאא"ז הייטב לב זלה"ה שמע מזקינו הישמח משה זלה"ה, שאמר לו שהוא נתגלגל בעולם הזה פעם הג', פעם אחת היה בדור המדבר ואמר שכל ראשי סנהדראות עמדו בשיטתו של קרח, ורק ההמון עם היה עם משה רבינו, ושאל אותו הייטב לב באיזה צד עמד הוא ז"ל, השיב שהוא עמד בפני עצמו לא עם משה ולא עם קרח, שאלו הייטב לב הייתכן לעשות כך נגד משה רבינו, השיבו שאתה לא היית יודע את קרח, אילו היית מכיר אותו לא היית שואל כך, ע"כ. עכ"פ היוצא לנו מזה שקרח היה איש קדוש וצדיק אמת אלא שטעה בדבר כמ"ש האר"י הק'.

דברי יואל (פרשת קרח)

"לא עשה שום תנועה כי אם מה שהורו לו מן השמים"

כתב ק"ז הישמח משה זלה"ה בהפטרה (לפרשת ראה) וז"ל בתו"ד: המדרגה היותר גדולה, שיהיה כל כך דבוק באלוקים, עד שיורהו השי"ת תמיד בדרך יבחר, ולא ידבר כי אם ברצון השי"ת מה שישים אלוקים בפיו ולא יתנועע כי אם ברצון השי"ת, ודבר זה עמוק מאוד וכו' עכ"ל.

וידוע שק"ז זלל"ה היה בבחינה זו שלא עשה שום תנועה קטנה או גדולה כי אם מה שהורו אותו מן השמים, ואמר שכמה עניינים נמנע מלעשותם, לפי שלא קיבל על זאת הוראה מן השמים.

דברי יואל (פר' לך לך)

רוח הקודש

ידועה העובדא מק"ז הישמח משה זלה"ה, שפעם אחד שאלו הרב הקדוש מליסקא זלה"ה עצה אודות מסחר יין אם לעשותו או לא, והשיב לו ק"ז זלה"ה שלא יעשה המסחר, ותמך יתידותיו על מקום אחד בש"ס שמשם הוכיח כן. וכאשר יצא אמר אני חשבתי שיאמר רוח הקודש, והנה אמר לי גמרא, אף אני יכול להוציא מדברי הגמרא במקום אחר שהמסחר הזה טוב ואוכל להצליח בו. וכן עשה ששלח ידו במסחר הלז. ובסופו של דבר הפסיד מעותיו, נענה הרב הקדוש מליסקא ואמר, עתה ידעתי כי זה בעצמו הוא רוח הקודש, שתעלה בדעתו הגמרא אשר הוא האמת לעניננו.

דברי יואל (פרשת בהעלותך)

"שבת דכולא שתא"

מסופר מפי מגידי אמת שאא"ז הישמח משה זלה"ה היה לבוש בגדי שבת וגם בימות החול, ופ"א שלח אליו הרה"ק בעל עטרת צבי זלה"ה אגרת שלומים וכתב לו בין התוארים 'שבת דכולא שתא', וכאשר קרא אא"ז זלה"ה המכתב ענה בשחוק קל על שפתיו "אהה הנה נודע לו".

דברי יואל (פרשת תצוה)

פתקא משמיא

ידוע אשר הרה"ק ה"ישמח משה" היה נותן כסגולה קמיעות, ותחילה חשש על כך כי אולי יתקנאו בו כוחות העליונים ויזיקוהו ח"ו, עד שפעם אחת בהקיצו משנתו מצא כתוב פתקא משמיא שהיה כתוב בה כך: "מלאכים ינשאוך ולא יזיקוך".

והפטיר הרה"ק מסאטמר על כך, שהפתקא היתה מונחת לאחר הסתלקותו אצל נכדו הרה"ק בעל ה"ייטב לב" שהעניק אותה לחתנו הרה"ק רבי משה מראזוודוב, והרה"ק מראזוודוב השאילה פעם למאן דהוא והלה לא החזירה לו.

הרה"ח רבי שמואל פרוש שליט"א

נתינת הקמיעות

סיפר רביה"ק מסאטמר זיע"א, שהסדר של ה'ישמח משה', בעת שנתן קמיע, שלקח את הקמיע בידיו והלך עמו כמה דקות בחדר מוסגר, וכשיצא מהחדר מסר תיכף הקמיע וריפא.

הללו עבדי ה' (מהגה"צ רמ"א פריינד זצוק"ל – גאב"ד ירושלים)

[באדיבות הגליון אהל מועד לעלוב תודה מרובה להם]

נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון.