.

הן ידועות לכל, המעלות המפורסמות החבויות בלימוד משניות, כפי שגילו לנו חז"ל הקדושים, שעל זה שנינו (מגילה כח, ב): 'כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא' (והכוונה למשנה, עי' רש"י נדה עג, א; סוטה כב, א), וגם אוכלין פירותיה בעולם הזה, וכמרומז ש'משנה' עולה בגימטריא 'פרנסה'. זאת מלבד הידוע שלימוד משניות בקביעות הוא תיקון גדול לנשמה (משנה אותיות נשמה).

ומי לנו גדול ממרן האר"י הקדוש שכתב: אָשֵׁר בן יעקב היה עוסק בתורה ובמשנה יותר מאחיו, ולאחר פטירתו של אדם כשדנין אותו לגיהנום, קורא לכל שבט ושבט שיצילהו משם, ואין קול ואין עונה. וכשקורא לאָשֵׁר, משיב לו אָשֵׁר: קראת מימיך משנה? אם אומר לו הן, מיד מוציא אותו מגיהנום בזכות המשנה. וזהו שאמר הכתוב: 'מאשר שמנ"ה לחמו', אותיות משנה.

ואם במשנה בודדת אמרו, קל וחומר כשמדובר בלימוד כל ששה סדרי משנה שאין ערוך לו.

ברשת הכוללים 'זכות אבות' זוכים ללמוד בעיון בכל חודש את כל ה'ששה סדרי משנה', כאשר מידי חודש נערך מעמד סיום ש"ס משניות ברוב פאר והדר, בהשתתפותם של גדולי ומאורי ישראל, הבאים לחזק את הלומדים, ולעמוד מקרוב על מערך הלימוד הגדול והנשגב, יחד עם סדרת המבחנים עליהם עומדים בכור המבחן האברכים החשובים היושבים באהלה של משנה דבר יום ביומו מתוך דיבוק חברים.

למרות שנעשו כבר מעל 220 סיומים, מהווה 'מעמד הסיום' מקור בלתי נדלה של התרגשות מחודשת, מדי חודש בחדשו, כאשר יעידון יגידון גדולי ישראל שזכו לשמוע ולהכיר מפעל אדירים זה החובק זרועות עולם ומלואו.

את מעמד הסיום שהתקיים בחודש האחרון, פתח ראש הכולל ומייסדו לפני כשני עשורים, הרה"ח ר' משה קליגר שליט"א, שציטט בין השאר את דברי הרה"ק ה'תפארת שלמה' מראדאמסק זי"ע, על ה'עת רצון' שמתעוררת בזמן עריכת הסיום, שאז מתקבצים יחדיו כל נשמות התנאים שדברי קדשם הוזכרו בסילודין בעת לימוד המשנה, והם באים להשתתף בסיום להמליץ טוב ולהשפיע רוב ברכה על כל הנאספים.

ה'סיום' עצמו נערך ע"י הרה"ח ר' שמואל רובין שליט"א, היושב באהלה של משנה החל מהמחזורים הראשונים.

כ"ק אדמו"ר מזוטשקא שליט"א שכיבד בהשתתפותו במעמד הסיום לכבודה של תורה, ובהיותו בשנת האבל על אביו הגדול כ"ק אדמו"ר הקוה"ט מזוטשקא זצוק"ל, אף כובד באמירת ה'קדיש', נשא את המשא המרכזי, בו העלה על נס את רום מעלת לימוד המשניות והסיום שזוכים לערוך בימי בין המצרים, ובמיוחד בשנה זו בה צום תשעה באב נדחה, עד שרבי יהודה הנשיא רצה לדחותו לגמרי (מגילה ה, ב).

ומובא בשם הרה"ק מרוז'ין זי"ע, לבאר המשנה (ב"ק א, ב) שכתב רבנו הקדוש: כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו וכו', שדבריו מכוונים על ביהמ"ק, שאנו חייבים בשמירתו, וכתיקון והשלמה עמד וערך ששה סדרי משנה, שיהיה זה לנו לחיזוק בגלות החיל הזה.

ומצינו שאמרו חז"ל (ויקרא רבה ז, ג): אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות. ורמז נפלא רמזו בספה"ק, שסכום פרקי המשניות הם תקכ"ד כמנין 'משיח בן דוד', שבזכות לימוד משניות יבא משיח בן דוד ויגאלנו, במהרה בימינו אמן.

îòîã ñéåí äîùðéåú äçåãùé áøùú äëåììéí “æëåú àáåú” áäùúúôåú äàãîå“ø îæåèù÷à ùìéè”à