צילום: Matanya Tausig/Flash90

מעלת השתטחות על קברי צדיקים • הרב יוסף חיים אוהב ציון

הרב יוסף חיים אוהב ציון במאמר מיוחד על מעלת השתטחות על קברי צדיקים.

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

בימי בין הזמנים נהגו להשתטח על קברי צדיקים וראיתי להביא מקורות לענין זה

מנהג מקובל מדורי דורות בכל תפוצות ישראל להשתטח על קברי צדיקים, ולהתפלל שם לישועת הכלל והפרט. ויש לברר מהו המקור למנהג נפוץ זה, ומהי הדרך הנכונה לנהוג בבואנו להשתטח על קברות הצדיקים, לבל יהיה בכך משום סתירה ח"ו לייחודו המוחלט של הקב"ה שרק אליו ראוי לעבוד ולהתפלל.

א. בדברי חז"ל נמצא מקורות רבים למנהג ההשתטחות על קברי צדיקים, והתועלת המרובה שיש לחיים מהשתדלותם של המתים עבורם. ואף היו תנאים ואמוראים שדיברו אל המתים וביקשו את עזרתם להיוושע מצרותיהם ומצוקתם. נציין לחלק מהם:

בפסיקתא הובא דין ודברים שהיה בין יעקב אבינו ליוסף בנו אודות קבורת רחל אמו. ומהסברו של יעקב ליוסף בנו עולה כי התפילה על ציון הקבר הנה סגולה אותה לימד הקב"ה בכבודו ובעצמו.

במסכת סוטה  מובא כי כלב בן יפונה עלה להשתטח על קברי האבות במערת המכפלה, ואמר להם: "אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים".

בזוהר חדש מסופר על אשת עובדיהו הנביא שהשתטחה על קברו וצעקה "ירא אלקים כך וכך עושים ליתומך", ועובדיה נגלה אליה ואמר לה שתלך לאלישע לבקש ממנו עצה.

בנוסח התפילה הנאמרת במערת המכפלה אנו מזכירים את דברי הילקוט שמעוני (איכה רמז תתקצו), שבשעת החורבן הלך ירמיה הנביא להשתטח על קברי האבות וביקש מהם "דובבו בקול תחנונים פני שוכן מעונים".

הרי לנו כמה מקורות קדומים מן התורה והנביאים למנהג ההשתטחות על קברי צדיקים, ועל התועלת המרובה שיש לחיים מהשתדלותם של המתים עבור החיים.

במסכת תענית (טז, א) מבואר כי בשעת עצירת גשמים יוצאים לבית הקברות, ושני טעמים נאמרו לכך:

[א] "הרי אנו חשובין לפניך כמתים" – לעורר את הציבור לחזור בתשובה, שאם לא כן כולם ימותו ויקברו. [ב] "כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים" –  כדי לבקש מן המתים שיבקשו עלינו רחמים שירדו גשמים [נפק"מ בין הטעמים – האם מותר ללכת לבית קברות של נכרים להתפלל שם. לפי הטעם הראשון, אפשר ללכת כדי להיזכר ביום המוות ולשוב בתשובה. אך לפי הטעם השני, בוודאי שאין ללכת לבית קברות של נכרים לבקש את עזרתם או את זכותם עבור יהודים [וראה במשנ"ב [סי' תקעט ס"ק יד) כי בבתי הקברות של נכרים שמעמידים גילוליהם, בודאי שאין ללכת להתפלל לכולי עלמא].

במסכת תענית [כג, ב) מסופר על רבי יונה שהיה מ"תקיפי [גדולי] ארץ ישראל", ולאחר שנפטר  הלך בנו, רב מני, להשתטח על קבר אביו וסיפר לו כי אנשי בית הנשיא היו מצערים אותו ואמר לו "אבא, אבא, הני מצערו לי".

 

במסכת בבא מציעא  מסופר על אחד האמוראים שהסתכל על הקתדרא של רב חייא, ומיד יצאו שתי ניצוצות אש שפגעו בעיניו ושרפו אותן והוא התעוור. למחרת הלך אותו אמורא לקברו של רב חייא והתפלל שם ואמר "אנא אמינא מתנייתא דמר" [אני לומד את תורתך], והועילה תפילתו ונתרפא [במאמר המוסגר, זהו מקור ללימוד מדברי הצדיקים בשעה שמשתטחים על קברם. וראה גם במש"כ בספר פינת ההלכה בענין זה].

בסוגיית הגמרא במסכת סוטה  יד, א) בענין מקום קבורתו של משה רבנו אשר לא נודע, הביא הב"ח מימרא נוספת שאינה מופיעה בגירסת הש"ס שלנו: "מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם, מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד בית המקדש להחרב ולהגלות את בני ישראל מארצם. שמא יבואו לקבורתו של משה באותה שעה ויעמדו בתפילה ויתחננו למשה ויאמרו לו, משה רבינו, עמוד בתפילה בעדנו, ועומד משה ומבטל את הגזרה מפני שחביבין צדיקים במיתתם יותר מבחייהם".

ב. מכל המקורות הנ"ל אנו למדים את המסורת הקדומה לפקוד קברי צדיקים ולהעתיר שם בתפילה לכלל ולפרט.

ומאליהן עולות שתי שאלות מרכזיות:

[א] מדוע אין בכך פגיעה בראשון שבעיקרי היהדות והיא אחדותו של הקב"ה, ואין בלתו, שהרי בפניה אל הצדיק יש משום עירוב "אמצעי" – מתווך בין המבקש ובין בוראו, וידועים דברי הרמב"ם [בי"ג עיקרי האמונה: "והיסוד החמישי, שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו ומשמעתו. ואין עושין כן למה שלמטה ממנו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות וכל מה שהורכב מהן, ואין עושין אותם אמצעים להגיע בהם אליו, אלא כלפיו יתעלה יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו". ומסיים הרמב"ם: "וזה היסוד החמישי הוא האזהרה על עבודה זרה, ורוב התורה באה להזהיר על זה".

[ב] מדוע בתפילה לצדיקים שאינם בין החיים אין איסור "ודורש אל המתים"

ובכלל זה יש לדון האם ראוי ונכון להניח "פתקאות" [קוויטלאך] על קברו של הצדיק.

ונראה כי בנדון דידן יש להבחין בין שלושה מצבים אפשריים:

תפילה המכוונת ישירות אל הצדיק בבקשה שיסייע בכוחו.

בקשה המופנית ישירות אל הצדיק שיפעל להמליץ טוב עליו לפני הקב"ה.

תפילה ובקשה להקב"ה שיעזרהו למלאות משאלות לבו בזכות הצדיק.

עתה נבוא לבירור שיטות הפוסקים בכל אחד ממצבים אלו.

ג. השיטה המחמירה ביותר מובאת בב"ח בשם מוהר"ר חיים פלטיאל [תלמיד חבר למהר"ם מרוטנבורג], ולדעתו אין ללכת לבית קברות לתפילה, מלבד לאנשים מסויימים – בעלי דרגה רוחנית היודעים לעשות זאת באופן המועיל והנכון, ובמקרים מסויימים – כגון בקשת מחילה. ובמקרים רבים אין כל תועלת בעליה לקבר, ואדרבה, יתכן שיש בכך חשש איסור "דורש אל המתים" [והמקורות דלעיל, נכללים במקרים היוצאים מהכלל שבהם ההשתטחות מותרת].

אמנם בדבריו נתבאר יסוד נוסף: כלב בן יפונה הלך להשתטח על קברי האבות כדי לזכות בסגולת קדושת המקום שבו נטמנו עצמותיו הטהורות של הצדיק להתפלל שם, כדבריו "שהמקום גורם". ולמעשה יסוד זה מפורש בדברי הר"ן בדרשותיו שכתב על פי דברי הרמב"ן  כי "באמצעות הנביאים והחסידים יושפע השפע לכל בני דורם, וגם אחרי מותם, מקומות קברותיהם ראויים להימצא השפע שם בצד מן הצדדים. כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלוקי עדיין נשאר בהם המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה. ומפני זה אמרו חז"ל שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם. כי התפילה במקום ההוא רצויה יותר".

וכן מבואר בדברי המהרי"ל מראשוני אשכנז, שכתב בביאור טעם ההליכה לבית הקברות בתעניות "משום דבבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפילה נתקבלה ביותר על אדמת קדש".

יחד עם זאת הזהיר המהרי"ל: "והמשתטח על קברי הצדיקים ומתפלל אל ישים מגמתו נגד המתים השוכבים שם, אך יבקש מאת השי"ת שייתן אליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר תנצב"ה". וגם הב"ח חלק על מסקנת הר"ח פלטיאל, ומסקנתו כדברי המהרי"ל, להתיר להתפלל בבית הקברות להקב"ה בזכות הצדיקים הטמונים שם.

ואכן מרן השו"ע  והרמ"א [הביאו את המנהג ללכת לבית הקברות להתפלל: בהלכות ראש השנה, בהלכות יום הכיפורים, בהלכות תעניות, ובהלכות תשעה באב. אך נחלקו הפוסקים מהו נוסח התפילה שם, ואל מי ישים מגמתו.

ד. על פי דברי המהרי"ל והב"ח פסק החיי אדם  "ויהיה נזהר מאד שלא ישים מגמתו להתפלל ולבקש מהמתים, שקרוב הדבר שיהיה בכלל ודורש אל המתים. אלא יתפלל לקב"ה שיעשה חסד בזכות הצדיקים המתים".

וכן מתבאר בדברי המשנה ברורה (סי' תקפא ס"ק כז) שגם הזכיר בדבריו את סגולת קדושת מקום קבורתם של הצדיקים לקבלת התפילות, וכתב: "בית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים והתפילה נתקבלה שם יותר. אך אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מהשי"ת שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר".

מאידך נהגו מדורי דורות שמתפללים על קברי צדיקים ומבקשים מהם שימליצו טוב בעדינו. ולכאורה גם מלשון הגמרא בחלק מהמקורות שהובאו לעיל משמע כן: [א] כלב אמר במפורש ( סוטה לד, א) "אבותי בקשו עלי רחמים". [ב] במסכת תענית (כג, ב) "אבא אבא", משמע שפנה לאביו אליו. [ג] במסכת סוטה ( יד, א) "משה רבינו עמוד בתפילה בעדינו". ולמעשה גם המשנ"ב הביא  (סי' תקעט ס"ק יד) את דברי המג"א שכתב בביאור הטעם ללכת לבית הקברות בתעניות "כדי שיבקשו עלינו רחמים". וכן נראה מנוסח התפילות הנאמרות במערת המכפלה  ובקברו של רבי שמעון בר יוחאי שאנו מבקשים מהצדיקים לחלות פני א-ל בעדינו. וכן נקט ר"י בר יקר, רבו של רש"י שכתב: "בבית קברות יתפלל תפילה להקב"ה, ואחר כך יאמר למתים התפללו לפניו שיקבל תפילותינו".

ה. המהר"ם שי"ק  דן בשאלות אלו, וביאר שלושה הסברים מדוע אין חשש "ודורש אל המתים":

[א] כיון שדורש מן הרוח והנשמה. [ב] כיון שהצדיקים נקראים חיים בשל נשמותיהם. [ג] כי לא מבקשים מהצדיקים אלא מהקב"ה, אשר מקבל את התפילה בזכותם.

וגם אין חשש של פניה להקב"ה דרך "אמצעי", משום שאנו לא פונים כלל לצדיק, ואפילו לא כדי שימליץ טוב בעדנו, ואין אנו נותנים לו שום שלטון ושררה. אלא פונים רק לקב"ה, ואגב זה אנו "מודיעים" את צערנו לצדיק, ועל ידי כך מתגלגלת לנו הישועה כדי למנוע מן הצדיק צער.

גם האדמו"ר ממונקאטש, ביאר בהרחבה בשו"ת מנחת אלעזר  מדוע אין בבקשה ישירה מהצדיקים שימליצו טוב בעדינו, שמץ איסור "דורש אל המתים", כי בסוגיא במסכת סנהדרין [נתבאר שאיסור זה הוא רק אם "הרעיב עצמו והולך ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח טומאה", אשר כמובן לא שייך בנדון השתטחותינו על קברי צדיקים [ועי"ש במה שביאר את כוונת המהרי"ל]. והוסיף המנחת אלעזר, שאין בבקשה מהצדיק חשש "אמצעי", שהרי "מצינו בתנ"ך כמה פעמים שהלכו לנביאים להתפלל בעדם, וכן בדברי חז"ל גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם". כלומר, כשם שמותר ללכת לצדיק לבקש ממנו שיתפלל עלינו בחייו [כפי שיבואר להלן בחלק ב' – בענין התפילה למלאכים] – כך מותר לבקש מצדיקים שבמותם נקראים חיים שיתפללו עלינו.

וראה בספר גשר החיים  במה שהוסיף בביאור הדברים, והביא שמפורש כן בדברי הזוה"ק "שהצדיק במותו נקרא חי, ותו מותר לבקש מהצדיק שימליץ בעד תפילותינו ויוסיף גם הוא התפילה להשי"ת".

לאור האמור לעיל, הסיק המנחת יצחק ["אם נאמר דיכולים להתפלל שהצדיקים ימליצו טוב בעדינו, ומטעם שצדיקים במיתתם נקראו חיים, יש ענין למנהג של הפתקאות, כמו שנותנים לצדיקים חיים".

לסיכום: להלכה ודאי מותר לילך לבית הקברות ולהתפלל שם, כפי שפסקו השו"ע והרמ"א בכמה מקומות, וכמובא לעיל. אמנם לגבי נוסח התפילה שם, ולפני מי ישים מגמתו, נחלקו בכך הפוסקים האחרונים.

לדעת המהרי"ל, הב"ח, החיי אדם והמשנ"ב, לא ישים מגמתו למתים אלא יתפלל לה' שירחם עליו בזכות הצדיקים.

מנהג העולם מדורי דורות להתפלל על קברי צדיקים ולבקש מהם שימליצו טוב בעדינו, וכפי שמשמע מהזוה"ק וכדברי ר"י בר יקר, וכהסבריהם של המהר"ם שי"ק, המנחת אלעזר, גשר החיים והמנחת יצחק. הלכות ומנהגים בסמוך לקברי צדיקים

ו. הלכות ומנהגים בסמוך לקברי צדיקים

  • תפילה ולימוד ליד קבר הצדיק – בשו"ע (או"ח סי' עא סע' ז) נפסק כי אסור לקרוא קריאת שמע בבית קברות, וצ"ב היאך מותר ללמוד ולהתפלל בסמוך לקברי צדיקים. וראה בספר פינת ההלכה שהביא מדברי הפוסקים, שמותר לומר דברי תורה שהם לכבודו של מת בבית הקברות. ובפרט "ההולכים ומתחננים בקברי צדיקים שיתפללו על החיים מותר, לפי שזה שמחשיבים את מקום קבורתם מקום קדוש לבוא ולהתפלל שם – זהו כבודם" [ועוד הביא, כי בקברי רבי מאיר בעל הנס ורבי שמעון בר יוחאי, ההיתר הוא גם בגלל שהקבר נמצא ברשות העומדת בפני עצמה. ואמנם מסופר על רבי שמואל סלנט שביקר בקבר רחל, וכשרצה להתפלל מנחה יצא לפרוזדור שמחוץ לאהל].
  • לשים אבנים על הקבר – הבאר היטב כתב, שהטעם לכך משום כבוד המת להראות שבאו לבקר על קברו.
  • נתינת צדקה – מובא בדברי הרמ"א והמשנ"ב בהלכות ראש השנה ובהלכות יום הכיפורים
  • להזכיר שמועה מהצדיק ליד קברו – כדברי הגמרא בבבא מציעא
  • אין מבקרים קבר פעמיים ביום אחד – הבאר היטב והמשנה ברורה בהלכות ראש השנה הביאו מדברי האריז"ל ש"אין לילך על קבר אחד שתי פעמים ביום אחד". ולכאורה משמע מסתימת הדברים, שכן הוא גם כשבא להשתטח על קברי צדיקים. וראה בפינת ההלכה שכתב כי במקום שיש בסמוך לקבר, מקום תפילה קבוע, ליכא חשש זה.

המאמר באדיבות אתר עולמות לידידי הרב צבי רייזמן שליט"א

 

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
2 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

זה קבר איתמר הכהן, לא?

כן

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture