במאמר תוקפני ב'יתד נאמן' נגד הטענה על הדרת נשים בצבור החרדי, מצוטט מכתבו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל שהסיר בקולמוס ליבו את מסווה הצביעות מעל פניה של החברה הישראלית החילונית הצמאה לדם של חרדים

בשנת תשע"ב התחולל בישראל מסע שיסוי נגד היהדות החרדית בסוגיות שונות הנוגעות ל"הפרדה מגדרית". עמדה אז על הפרק שאלת האוטובוסים הנפרדים לציבורים המעוניינים בכך וסוגית הצניעות בפרהסיא של היהדות החרדית. יו"ר האופוזיציה דאז – לבני – התייצבה בחוד החנית כחלק מנסיון לרכב על גבו של הציבור החרדי ולהתמתג כמנהיגה חברתית. אז, כמו היום, אף אחד לא טרח לשאול את הנשים "המודרות" כביכול, מה הן חושבות על "ההדרה". מסע ההסתה ניטש במלוא עוזו, בסיוע של כמה אנשים שהתעטרו באדרת חרדיות לא להם ועשו מעשים בודדים שלא ייעשו, תוך גרימת חילול ד' וגרימת נזק לציבור היראים.

באותם ימים צבועים שבהם החילוניות הישראלית ניסתה לזרות ערפל מטשטש ומתעתע, כביכול החילונים הם הדואגים לכבוד האשה והחרדים פוגעים בכבודה, מה שעושה שדולת הנשים היום, כתב רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל מכתב נוקב שפורסם בראש עמודו הראשון של "יתד נאמן" מתאריך ב' בטבת תשע"ב. במכתבו הפומבי הניח מרן זצוק"ל את הסוגיה לאיוורור ציבורי, כדי לשבר את לוחות הפלסטיק הסינטטי של החילונים הישראלים שניסו לדחוק ולהחליף את לוחות האבן של החרדים היהודים, וכך כתב:

"היות שיש אנשים מגנים יהודים שומרי מצוות בגלל שמשפילים את כבוד האשה, ראוי להעתיק דברי הגמ' והפוסקים. ביבמות ס"ב ע"ב תנו רבנן: האוהב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו וכו'. וזה לשון הטור בהקדמה לאבן העזר ועל כן ראוי לאדם לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופה ולרחם עליה ולשומרה כאשר ישמור אחד מאיבריו, כמו כן היא חייבת לעבדו ולאהבו כנפשו כי ממנו לוקחה. לכן אצל החרדים לדבר ד' העיקר כבוד אשתו, והם, כאילו דורשים כבוד האשה".

"ובגמ' ברכות ס"א אחורי ארי ולא אחורי אשה, וכל אחד יבין מה שלכן לא טוב שיהיו נשים לפני גברים".

"גם החרדים לא מבזים נשים, ואם קרה מקרה זה לא משקף את היהדות החרדית".

"מובא בשם הגר"א בזמן שיש התנהגות רעה נגד היהודים זה סימן שיש קטיגוריא על כלל ישראל, וזה ג"כ כשיש קטיגוריא על כלל ישראל יש התנהגות לא טוב נגד שומרי תורה ומצוות, ועל זה לא יועילו הוכחות נגד טענותיהם, כי כוונתם לא לטוב רק להרע. וד' הטוב ישפוט תבל בצדק ועמים במישרים".

מרן זצוק"ל הסיר בקולמוס ליבו את מסווה הצביעות מעל פניה של החברה הישראלית החילונית הצמאה לדם של חרדים מבציר טוב: "אצל החרדים לדבר ד' העיקר כבוד אשתו, והם, כאילו דורשים כבוד האשה". בחברה החרדית לא נולד צורך להצטרף לתנועה עולמית שמוקיעה גברים בגלל התנהגותם. דווקא הצורך של החברה החילונית להגן על האשה וכבודה מפני אנשי דלא מעלי ומפני זלזול והחפצה, מוכיח יותר מאלף מילים את מעלתו של קהל קדוש שבו "כל כבודה בת מלך פנימה". אין עוד חברה בעולם שבה מעמדה של האשה כה רם, בפרט בדור האחרון כשנשות בני התורה נטלו על כתפיהן את המשימה הקדושה, לאפשר לבעליהן את דרך העליה בתורה, כאשר רובן, למרות כל הקושי והעול הכבד, יוצאות לעבוד כדי לסייע לפרנסת הבית. הן "מוסרות נפש" בגבורה אדירה ומעוררת השתאות, כדי להיות שותפות בתורת הבעל ו"שלו ושלהן שלה הוא"! הן מקפידות למצוא מקומות עבודה הולמים כהוראת מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א ובשאר רוח הן בוחרות לעבוד רק במקומות בהם מוקפדת רוח הצניעות.

הדבר האחרון שבו אפשר להאשים את הציבור החרדי זה בהדרת נשים כאשר הגיבורות-ה"מודרות" בוחרות בדרך הזו מתוך אמונה בצדקת הדרך, כשהן מוערכות כעמוד התווך של הפריחה האדירה המבורכת של הציבור החרדי, בגשם וברוח. אשת חיל מי ימצא! זאת בניגוד לכבשים החילוניות הנאורות והמתקדמות ש"אינן מודרות", והן משוטטות ללא רועה ביער שורץ זאבים ונמצאות תדיר בסכנת טרף, ואין מציל מן הארי, הנמר, הדב והברדלס נטולי המוסר.

אין אדם חילוני שאינו יודע זאת, גם אם אינו מוכן להסתכן בהודאה מחשש שהוא יורה לעצמו ברגל או מפחד שייסקל באבני הטרור הליברלי וגייסותיו – קלגסי התקשורת וחיילי המשפט! הנסיונות הנבזיים של שדולת הנשים בגיבוי הערכאה השיפוטית שהכריעה לא רק נגד ההגיון והמוסר אלא גם נגד החוק, אינן אלא חלק מפאזל עולמי שממומן ע"י קרנות עתירות ממון ושותפה לגופים וכתות שכל מגמתם היא לפגוע בכל הקדוש והיקר בנסיון להשתלט על החברה הישראלית ולשנות את החברה החרדית, ע"י כפייה חילונית והדרת חרדים מאוסה ודיקטטורית ותוך שוד כבשת הרש – אתנחתא מוסיקלית יעודית בודדת מתוך מאות מופעים לציבור הכללי. לא המופע הפריע להם אלא הצופים העתידיים שאמורים היו להגיע. מול אירועים מופרדים דומים במגזר הערבי, והם רבים, קולן של הנשים לא נשמע. "כשיש קטגוריא על כלל ישראל יש התנהגות לא טוב נגד שומרי תורה ומצוות, ועל זה לא יועילו הוכחות נגד טענותיהם, כי כוונתם לא לטוב רק להרע. וד' הטוב ישפוט תבל בצדק ועמים במישרים".

המאמר הובא הבוקר בעיתון 'יתד נאמן'