לרגל חודש אלול אנו נלמד במדור 'שונה הלכות', את הלכות תשובה להרמב"ם

הלכה א'

כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה' אלוהי ישראל, שנאמר 'עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוהיכם'. צועק ואינו נענה, שנאמר 'גם כי תרבו תפילה אינני שומע'. ועושה מצוות וטורפים אותן בפניו, שנאמר 'מי ביקש זאת מידכם רמוס חצריי', 'מי גם בכם ויסגור דלתיים', 'עולותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר'. והיום הוא מודבק בשכינה, שנאמר 'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם'. צועק ונענה מיד, שנאמר 'והיה טרם יקראו ואני אענה'. ועושה מצוות ומקבלים אותם בנחת ושמחה, שנאמר 'כי כבר רצה האלוקים את מעשיך'. ולא עוד אלא שמתאווים להם, שנאמר 'וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות'.

קרא עוד:

[postim]

בעלי תשובה, דרכם להיות שפלים וענווים ביותר, אם חירפו אותם הכסילים במעשיהם הראשונים, ואמרו להם אמש היית עושה כך וכך, ואמש היית אומר כך וכך אל ירגישו בהם. אלא שומעים ושמחים ויודעים שזו זכות להם, ושכל זמן שהן בושים ממעשיהם שעברו ונכלמים ממעשיהם, זכותם מרובה ומעלתם מתגדלת. וחטא גדול הוא לומר לבעל תשובה, זכור מעשיך הראשונים, או להזכירם בפניו כדי לביישו, או להזכיר דברים ועניינים הדומים להם כדי להזכירו מה עשה. הכול אסור, ומוזהר עליו בכלל הונאת דברים, שהזהירה עליה תורה, שנאמר 'ולא תונו איש את עמיתו'.

הלכה ב'

הטובה הצפונה לצדיקים, היא חיי העולם הבא, והם החיים שאין עימהם מוות, והטובה שאין עימה רעה. הוא שכתוב בתורה, 'למען ייטב לך והארכת ימים' מפי השמועה למדו 'למען ייטב לך' לעולם שכולו טוב, 'והארכת ימים' לעולם שכולו ארוך, וזה הוא העולם הבא. שכר הצדיקים הוא שיזכו לנועם זה, ויהיו בטובה זו, ופירעון הרשעים הוא שלא יזכו לחיים אלו, אלא ייכרתו וימותו. וכל מי שאינו זוכה לחיים אלו, הוא המת שאינו חי לעולם, אלא נכרת ברשעו, ואובד כבהמה. וזה הוא הכרת הכתוב בתורה, שנאמר 'היכרת תיכרת הנפש ההיא' מפי השמועה למדו 'היכרת' בעולם הזה, 'תיכרת' לחיי העולם הבא, כלומר שאותה הנפש שפרשה מן הגוף בעולם הזה אינה זוכה לחיי העולם הבא, אלא גם מן העולם הבא נכרתה.

העולם הבא אין בו גוף וגווייה, אלא נפשות הצדיקים בלבד, בלא גוף כמלאכי השרת. הואיל ואין בו גוויות, אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני האדם צריכים להם בעולם הזה. ולא יארע בו דבר מן הדברים שמאורעים לגופות בעולם הזה, כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא בהם. כך אמרו חכמים הראשונים, העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא תשמיש, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה.