בחלום אדבר בו
סיפורים רבים מסופר בפי אנ"ש אשר שמעו מפי מרן זי"ע על חלומות אשר התגלה אליו רביה"ק בעל דברי יואל זי"ע ונציד כאן כמה ענינים אשר שמענו מפי עדות נאמנה.
סיפר הגאון ר' יוסף חיים גרינוואלד שליט"א מגיד משרים מה ששמע מבעל העובדא שבשנת תשמ"א נכנס אברך אחד מעיר קרית יואל לשאול מפי מרן זי"ע היות והוא גר בעיר קרית יואל ובאותן השנים היה העיר קטן למדי והיה שם רק רופא לא כ"כ בקי ומומחה והיות שיש לו איזה דבר קשה בדבר רפואת אחד מבני ביתו, ע"כ שאלתו בפיו האם צריך הוא לטרוח בטירחא דגופא ליכנס אל עיר מאנהעטן אצל רופא גדול ומומחה.
ענה ואמר לו מרן זי"ע, בלילה הזה חלמתי שרבינו דודי הק' זי"ע בא אלי ושאל אותי באם יבוא אחד אליך לשאול האם ילך אל רופא גדול ומומחה או שילך אצל רופא פשוט מה תענה, עניתי לדודי, האמת אגיד שאין אני יודע מה לענות ענה לי מרן זי"ע שיותר טוב לילך אל הרופא הגדול ולא ידעתי על מה נסוב החלום והן עתה נכנסת אלי.
והפטיר מרן זי"ע ואמר בענוות קדשו כנראה שהיה לך שייכות מיוחדת עם מרן דודי זי"ע ע"כ בא אלי במיוחד לכבודך ולא לכבודי.
וסיפר הגאון הגדול ר' נפתלי הירצקא צוויבל שליט"א ראש כולל תורה ויראה דסאטמאר וויליאמסבורג אשר זכה ללמוד טו"ב שנים בחברותא עם מרן זי"ע שפעם אחת לפנות בוקר נכנס אל מרן זי"ע וראה שמרן זי"ע אינו מרגיש בכי טוב והוא חלוש מאוד, ותיכף ומיד כשנכנס סיפר לו מרן זי"ע, בלילה בא אלי בחלום הלילה דודי הק' ובירך אותי ברפואה שלימה ושאל בשלומי, עניתי ואמרתי לכ"ק דודי הק' הן כבודו השאיר פה על העולם השפל אנשי שלומו לאלפים עם תלמודי תורה ומוסדות הק' ולמה לא ישאל על מצב המוסדות והקהילה.
כמו"כ שמענו מפי אחד מאנ"ש שבשנים הראשונות אחרי עלותו על כס הרבנות נסע מרן זי"ע אל עיר זעמרינג למנוחת הנפש ושם לא רצה רבינו לקחת את הבחורים, והנה באחד השנים קרא מרן זי"ע לאחד הבחורים אשר הסתובבו בביתו וציוה לו שיבקש מבאי ביתו שיזמינו כרטיס נסיעה גם לאותו בחור, ואכן הלך אותו בחור אל אחד מבאי ביתו של רביה"ק ומסר לו את דברי רבינו אך הנ"ל לא האמין לדברי הבחור כי ידע שרבינו עומד איתן בדעתו לא להרשות לבחורים לנסוע בשו"א לזעמרינג, ולכן נכנס אל הקודש פנימה ושאל את פי הקודש האם אמת הדבר שרבינו ציוה להבחור שיסע עמו לזעמירינג בהיות שהוא יודע שמרן אינו רוצה שבחורים יסעו לזעמרינג, ענה לו מרן זי"ע אכן האמת היא כדבריך, אבל עכשיו שיניתי ממנהגי כי בליל זה בא אלי החלום מרן דודי זי"ע ואמר לי היות שאצלך בבית מסתובב בחור אחד שהוא נכד אחד הרבנים הגאונים הצדיקים זצוק"ל וכמה מאחיו אינם מתנהגים כראוי וכיאות לנכדי אותו גאון וצדיק, ע"כ אני מבקש ממך שאל תרפה ואל תעזוב את הבחור הנ"ל ותשים עליו עינא פקיחא תמיד, וע"כ החלטתי לצאת מגדרי וליקח אתי את הבחור לזעמרינג כדי שאשים עיני עליו.
וסיפר לנו אברך אחד שפעם נזדמנה לו צרה בתוך ביתו בהיות שהרופאים אמרו לו לעשות ניתוח קשה ומסובך לאחד מבני ביתו ויהי בצר לו החליט ליכנס אל הקודש פנימה אל רביה"ק בעל ברך משה זי"ע לשאול את פי הקודש האם לעשות את הניתוח או לא, ויהי בהכנסו ושאל את פי מרן זי"ע ענה לו מרן זי"ע הנה כעת לפני כמה דקות בישבי אצל השולחן ולמדתי נרדמתי פתאום ומרן דודי זי"ע בא אלי בחלום ואמר לי שאם יבוא משהו אלי בשאלה על ניתוח אעיין נא ברמב"ן הק' בפרשת בא והראה לי בדיוק איזה קטע בפרשת בא, ואיקץ והנה חלום, והן לא ידעתי פשר החלום והן עתה נכנסת אלי בשאלה זו ולכן אעשה כדבר רבינו דודי זי"ע ואכן לקח את הרמב"ן הק' בפרשת בא ומצא את תשובתו כדת מה לעשות.
והבית הזה יהיה עליון
ארץ ישראל ובית המקדש לעתיד לבא במשנתו של רבינו
ידוע לכל גודל השתוקקותו לגאולה העתידה ולבנין בית המקדש במהרה בימינו, על כן אמרנו ללקט מדברות קדשו מלהבות אש מאשר דבר בקדשו וחידש לנו חידושים נוראים ונשגבים מאשר יהיה לעתיד לבוא בגאולה העתידה ובבנין בית מקדשינו, ונזכה לראות בנין בית המקדש בתפארתו בב"א.
אני ה' בניתי הנהרסות
אמנם יתבאר דהנה ברור הדבר בלי שום צד ספק דכל אלה הבנינים שבנו המינים והאפיקורסים בארצנו הקדושה ישרפו ויחרבו ע"י מלך המשיח ולא ישאר מהם שריד ופליט, ק"ו מס"ת שכתבה מין שצריך לשורפו עם האזכרות שבו, וכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ו מה' יסוה"ת (ה"ח) הטעם שמצוה לשורפו כדי שלא להניח שם לאפיקורסים ולא למעשיהם, וכל זה מיירי בס"ת שנכתב כדינו ולא חידש בו המין שום אות או נקודה אלא העתיקו מס"ת כשרה עם האזכרות שבו, ואע"פ שכתבו ע"מ ללמוד בו צריך לשורפו שלא להניח שם לפעולתו, כי פעולת המין תכניס ארס המינות בלי ספק בלב כל ההוגה וקורא בו. מכל שכן כל אותן הבנינים שבנו המינים לבית מינות שעיקר יסודתם להפיץ מינות בישראל, ובררתי בספרי ויואל משה (מאמר א' סי' ק"ט) מדברי המהר"ם שיק ז"ל בתשובתו, דבמקום שיש חשש אמשוכי אבתרי' לכו"ע הכניסה בהם יהרג ואל יעבור עיי"ש, ובלי ספק יש בכל אלו חשש אמשוכי, כי ע"ד כן נבנו ונוסדו, ולכן הכניסה בהם סכנה לנפש וחרוב יחרבו לעתיד ע"י מלך המשיח. והקב"ה ניחם את ישראל שהוא יבנה הנהרסות, ותחת בנינים האלו יעמיד לנו השי"ת בנינים אחרים מקודשים בקדושה עליונה ואז ידעו כל הגוים כי אני ה' בניתי הנהרסות, ואינן כמו אותן הראשונות שנחרבו, ולא יראו עוד מליכנס בהם. (עה"ג ועה"ת סי' פ"ג)
לעת"ל תתגלה פנימיות אר"י
במד"ר (פ' ראה) כי ירחיב ד' את גבולך, אפשר שהקב"ה מרחיב גבול א"י, א"ר יצחק המגילה הזאת אין אדם יודע כמה ארכה וכמה רחבה, כשהיא נפתחת היא מודעת כמה היא, כך א"י כל רובה הרים וגבעות וכו', ולעתיד שנא' והי' העקוב למישור והרכסים לבקעה, היא מודעת כמה היא, ואיתא בספרי שהראה הקב"ה למשה כל חדרי א"י וכו', ומעתה פנימיות הארץ יתגלה רק לעתיד, כשיתפתחו ההרים, וזשה"כ כי ירחיב ד' את גבולך וגו' ובזה יתבאר הספרי עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ, דסגולת מצוה זו למהר את הגאולה כנ"ל, ותכנס לארץ היינו לפנימיות הארץ, ויתגלה הטמון שבה, ויתפתחו ההרים. וז"ש מראשית כל פרי האדמה ממתנות ארץ ישראל, והעיקר יתגלה אלינו לעתיד, כאשר ירחיב ד' גבול ארץ ישראל, וע"כ אמר פרי האדמה ולא פרי העץ, להורות על בחי' הנ"ל. (כי תבא קנ"ט)
עיקר ירושת הארץ תהיה לעת"ל
מבואר בדברי מדרש שיתרחב א"י לעתיד, ובאותה שעה תהא מודעת מה היא, ואז יהיה עיקר ירושת הארץ, כי ירשו ישראל את כל ארץ ישראל וחדרי ההרים, ע"כ אמר הכתוב ושמרתם את כל המצוה וכו', למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה, אעפ"י שאתם עוברים שמה עתה, אבל עיקר ירושת הארץ לא ינתן לכם עכשיו רק לעתיד, לכן צריך שתתחזקו בשמירת כל המצות, למען תזכו לירושה אמיתית שתהיה לעתיד, והמשיך הכתוב בטעם הדבר, שציום על ההתחזקות אפי' אחר שיכנסו לתוכה, ואמר כי הארץ אשר אתה בא שמה לא כארץ מצרים הוא, אשר השקית ברגלך וכו', דלכאורה הלשון ברגלך מיותר ויספיק הכתוב גם בלעדו, אלא בא לרמז שארץ מצרים אין בו תוכיות ופנימיות, רק מה שתדרוך בכף רגלך ותראה בעיניך, וכן הוא בכל ארצות העולם, אלא שאמר הכתוב בארץ מצרים שהוא הטובה מכל ארצות, שנא' כגן ד' כארץ מצרים. ואעפ"כ אין בה מעין השבח של א"י ומכ"ש בשאר ארצות, ובזה מובן מה ששבח הכתוב א"י בהרים כמ"ש והארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות, וכו', וההרים עתידים להיות מישור, ההרים עצמם יתפתחו ויהיה לבקעות, ואין הכוונה כפשוטו בשבח ההרים, שיש מקום לחרוש מד' רוחותיו, דבלא"ה א"י עושה פירות שלא כדרך הטבע, כדאמרינן בכתובות חמשת רבוא כורין לכל בית סאה, וכנ"ל, וגם שאר ארצות יש להם הרים, אבל כוונת הכתוב להודעינו כי עדיין לא ירשנו את הארץ, והירושה האמיתית יהיה רק לעתיד, וע"כ צריך להתחזק במצות למען נזכה אל הירושה ההיא, וגם כי היה גלוי וידוע לפניו ית' שעוד יחרב הבית קודם הירושה ההיא, וע"כ ציום על ההתחזקות במצות. (עקב עז-ח)
לעת"ל תחלק הארץ עפ"י המנין שמנו את ישראל בשנה השנית לצאתם מארץ ממצרים
אשכחן מילתא בטעמא על שנצטוו ישראל להמנות במנין זה, דאם כדברי ההפלאה ז"ל בשם אביו הנ"ל שנמנו לצורך חילוק הארץ תקשה דהלא היה גלוי לפניו יתברך שלא יזכו לכנוס לארץ וא"כ מניינא למה לי. ונראה דהנה איתא (תנחומא פ' ואתחנן סימן ו' דב"ר פ"ב ה') בטעם שנקבר משה במדבר ולא זכה להכניס לארץ ישראל כדי שיקומו דור המדבר בזכותו לתחיה לעתיד לבא. והנה מיד כאשר יבא אליהו הנביא לבשר בשורת הגאולה לישראל יבואו משה ואהרן עמו וכדאיתא במד"ר פ' עקב (פ"ג ט"ז) א"ל הקב"ה משה חייך כשם שנתת נפשך עליהן בעוה"ז כך לעת"ל כשאביא את אליהו הנביא שניכם באין כאחת, ע"כ (ועיין בתוס' פ' ע"פ דף קי"ד ע"ב ד"ה אחד) וכאשר יקומו משה ואהרן יבואו גם דור המדבר אתם עמם, ואז יהיו דור המדבר עתידין לנחול את הארץ שעתידה להתחלק לפניהם לשבטיהם במספר שמות, עפ"י אותו המנין אשר פקד משה באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם ממצרים, הוא המנין האמור כאן בחומש הפקודים. והשתא יבא על נכון דלא היה ח"ו אותו מנין לריק, דאף שבאותו זמן לא יצאה תועלת ממנין זה שהרי בסופו של דבר מתו במדבר ולא זכו לנחול את הארץ, והוצרכו לחזור לחנות את בניהם בסוף שנת הארבעים, מ"מ נצטוו למנותם דאילו זכו היה התיקון השלם מיד והיו נכנסים לארץ, ועכשיו שלא זכו וחטאו במרגלים ונגזרה עליהם בכי' לדורות היה המנין לצורך העתיד כשיקומו לתחיה, דאצלו יתברך עבר הוה ועתיד הכל אחד, ואותו מנין שמנה משה במדבר הוא נצחי וקיים לעד, דשכינה היתה מדברת מתוך גרונו, ועל פי אותו מנין שנמנה כל שבט למשפחותיו ולבית אבותם תחלק הארץ בנחלה לעתיד לבא. (במדבר עד)
כל המקומות שקלקלו בהם לעת"ל יבטלו ברוב
הגמ' (גיטין נ"ז) ס' רבוא עיירות היה לו לינאי המלך בהר המלך וכו' אמר עולא לדידי חזי לי ההוא אתרא ואפילו ס' רבוא קני לא מחזיק וכו', ארץ צבי כתיב בה מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו, אף א"י בזמן שיושבין עליה רווחא ובזמן שאין יושבין עליה גמדא ע"כ, ואמרז"ל במד"ר (פ' ראה) עה"פ כי ירחיב ה"א וגו' א"ר יצחק המגילה הזאת אין אדם יודע כמה ארכה וכמה רחבה, כשהיא נפתחת היא מודעת כמה היא, כך א"י כל רוחבה הרים וגבעות וגו', כשיישר אותה הקב"ה שנאמר כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה, אותה שעה היא מודעת מה היא עכ"ד המד"ר ופירשתי בזה מה דאיתא במדרש ילקוט ר"פ האזינו, עתידה כנס"י שתאמר לפני הקב"ה רבש"ע הרי עדי קיימין שנאמר העדותי בהם היום את השמים ואת הארץ, אמר לה הריני מעבירן שנאמר כי הנני בורא השמים החדשים, אומרת לפניו רבש"ע הריני רואה מקומות שקלקלתי בהם ובושתי, שנאמר ראי דרכך בגיא וגו', אמר לה הריני מעבירם שנאמר כל גיא ינשא וכו', ולכאורה קשה הרי כל מקומות הללו בארץ ישראל עבדו בהם ישראל להקב"ה שנים רבות בתורה ועבודה, ולמה בשביל שגם קלקלו עליה יעבירו אותן מן העולם אך יובן עפי"מ שכתב הר"ש מקינון ז"ל על מה שארז"ל (סוטה מ"ה ע"ב) מקומה (של נחל איתן שערפו שם את עגלה ערופה) אסור מלזרוע ומלעבוד שם לעולם, והקשה א"כ יהיה נאסר לזרוע בכל מקום בעולם מספק, אולי הוא מקום נחל איתן שערפו שם עגלה ערופה פע"א, וא"ת שבטילה ברוב העולם, הרי כל קבוע כמחצה כל מחצה דמי וליכא רוב, ותירץ דקבוע שאינו ניכר בטל ברוב, שאינו דומה לתשע חניות ששם הוא קבוע הניכר ע"כ, ובזה יובן דהנה באותן המקומות של א"י שהם מכוסים מעינינו ויתגלו רק לעתיד לא קלקלו בהם כלל, נמצא שלע"ל שכל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, יהיו בטלים ברוב כל אלו המקומות שקלקלו בהם, דקבוע שאינו ניכר בטלה ברוב, וזה נקרא העברה מה שבטלה ברוב, וכמו כל ביטול של איסור בהיתר. שהאיסור עצמו נהפך להיות היתר, ושם האיסור נעבר מן העולם, וזה שהשיב הקב"ה לכנס"י הריני מעבירן, ר"ל שיתבטלו ברוב ע"י שיתגע לעתיד כל המקומת המכוסים מא"י. (ויצא קה)
לעת"ל גם הגרים יהיה להם חלק באר"י
איתא בגמרא (ב"ב דף קכ"ד ע"א) עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים, ולכאורה הלא גם על הי"ב חלקים, היו השבטים מתרעמין שקטן הוא מהכיל, ואינו מספיק חלקם, ומכש"כ לעתיד שיתרבו ישראל אלפים ורבבות עד אין מספר, ואיך יתחלק לי"ג חלקים בתמיה. אמנם יתבאר עפ"י מ"ד במד"ר (פ' ראה) כי ירחיב ה' את גבולך, אפשר שהקב"ה מרחיב את א"י, א"ר יצחק המגילה הזאת אין אדם ידוע כמה ארכה וכמה רחבה, כשהיא נפתחת היא מודעת כמה היא, כך א"י כל רובה הרים וגבעות וכו', כשישרה אותה הקב"ה, מנין שנאמר כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה, אותה שעה היא מודעת מה היא וכו' ואיתא בספרי שהראה לו הקב"ה למשה כל חדרי א"י, ופי' שהראה לו הפנימיות של א"י שטמיר ונעלם מעינינו, ועתיד להתרחב ולהיות נגלה לעין כל לעתיד.
והנה מפורש בנבואת יחזקאל (סי' מ"ז) דלעתיד גם הגרים יהיה להם חלק בארץ, אף דלא נטלו חלק בארץ בחלוקת יהושע, וטעמא דמילתא כתב המשנה למלך (בפ"ד הל' בכורים) דהגרים שנתגיירו בעוד ישראל בגלות הם גירי צדק, ולא דמו לאותם גרים שנתגיירו כשיצאו ישראל ממצרים, שהיינו ברום המעלות, ולא היתה כוונתם לשמה, משו"ה אותם לא נטלו חלק בארץ עכ"ל. ואפשר שיקבלו הגרים מאותו החלק בארץ שיתוסף לעתיד, דהרי החלק שבא"י שהיה מכבר, הרי היא מוחזקת בידינו מאבותינו, והרי השבטים מוחזקין בה. והנה משה רבינו היה מצפה שיכנס לא"י מיד, כמו שפירש"י ז"ל עה"פ נוסעים אנחנו וגו' ומפני מה שיתף משה עצמו עמהם, שעדיין לא נגזרה גזירה עליו וכסבור שהוא נכנס ע"כ, ואז לא היה הביהמ"ק נחרב, דלא שלטו האויבים במעשה ידיו של משה כמפורש בדרז"ל, והיה עולם התיקון מיד, והיה נתגלה גם הפנימיות של א"י, ומאותו חלק יהיו גם הגרים נוטלים חלקם, וז"ש נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ד' אותו אתן לכם, ומלת המקום ומלת אותו נסתר, ירמוז על חלק הנסתר שיתגלה לנו, וע"כ אמר לכה אתנו והטבנו לך וגו' והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך, כי גם הגרים יקבלו חלק בארץ. (פנחס קג)
חלונות ביהמ"ק לעת"ל יהיו רחבות מבפנים כשאר חלונות
נל"פ במאמה"כ בתבנית בית המקדש שעשה שלמה (מלכים א' ו') ויעש לבית חלוני שקופים אטומים, ודרשו חז"ל (מנחות פ"ו ע"ב) תנא שקופים מבפנים ואטומים מבחוץ לא לאורה אני צריך, פירש"י שהמשקוף של חלונות היינו צר שבחלון היו מבפנים, והרוחב שבחלון מוחזר כלפי חוץ להוציא אורה לעולם, אמנם בתרגום יונתן פי' להיפך פתיחן מלגיו וסתימן מלברא, שהיו רחבים מבפנים וצרים לצד חוץ, ועיין בדברי הרד"ק שם שתמה שהוא היפך מדברי רבותינו ז"ל וצ"ב, ואפ"ל דאו"א דא"א, דמבואר בדרז"ל דשני מקדשות שנחרבו נשרפו רק למראית העין, אבל באמת נתעלו ונגנזו במקום גבוה עליון, ויהיו נכללים בבנין דלעתיד, ומעתה אפ"ל דמ"ש בגמ' דילן שהיו החלונות צרים מבפנים ורחבים מבחוץ להוציא אורה לעולם, שלא יטעו לומר לאורה הוא צריך, זה נאמר בזמה"ז, ובתרגום יונתן מגלה איך שיהיה בחינתו לעתיד, שלא יהי' בעולם שום אור אחר זולת אור ית', כמ"ש לא יהי' לך השמש לאור יומם וירח וגו' והיה לך ה' לאור עולם ואז לא יהי' מקום לטעות דלהכניס אורה הוא עשוי דכל העולם יתמלא מאורו ית' ע"כ יהיו רחבות מבפנים כשאר חלונות, וידוע דתרגום יונתן מגלה מסתירין דלעתיד, וכמ"ש בגמ' (מגילה ג' ע"א) דעל תרגום של נביאים נזדעזעה ארץ ישראל ד' מאות פרסה וכו' יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם וכו' עיי"ש, ע"כ מסתבר דהתרגום יונתן מפרש בחינתו דלעתיד ול"ק מידי. (תצוה תה)
גם לעת"ל יגבו מישראל נדבת לבם ויעשו מהמעות שאר צרכי ביהמ"ק
ואפ"ל עוד עפ"י המבואר בדרז"ל דהעסק והלימוד בבנינו נחשב כאילו עוסקים בבנינו ממש, כדאיתא במדרש ילקוט (יחזקאל רמז שפ"ב) בשעה שנגלה הקב"ה והראה ליחזקאל צורת הבית ותכונתיו ומוציאיו, אומר הקב"ה הגד את בית ישראל את הבית, א"ל יחזקאל מרי וכי עכשיו הם בונים שאמרת וישמרו את כל צורתו וגו' ועשו אותם, אמר לו לאו אע"פ שאינם עושים אותו עכשיו, יהו קורים בצורת הבית ואני מעלה כאלו בבנינו עם עסוקים, ובפסיקתא שמואל אמר ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית, וכי יש צורת הבית, אלא אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים בו כאלו אתם בונים בו עכ"ל הפסיקתא, ודייק התויו"ט דמשו"ה אמר בונים בו (משמע מקצתו) ולא אמר בונים אותו (ר"ל כולו) בשביל שהרבה ענינים שבבנין זה סתומים בלי מפורשים ואינם מובנים כלל, וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' בית הבחירה וז"ל, בנין העתיד להבנות אע"פ שהוא כתוב ביחזקאל, אינו מפורש ומבורר, ואך אליהו ומשיח עתידים לבארו לנו כולו עכ"ל, וא"כ לעתיד אחר שיבואו אליהו ומשיח וילמדו לישראל להבין כל צורת הבנין מה שלא הבינו מקודם, ויעסקו בכולו בהבנה ובדקדוק היטב, הוי וודאי כבנאו כולו, אף שאח"כ יבא מן השמים בנוי ומשוכלל, ולא יצטרכו לעשות עוד מאומה, מ"מ יהא נקרא על שמם, שבנו בימ"ק ע"י העסק שעסקו בהבנתו, שבכח זה יהא נמשך הבית מלמעלה על מכונו. (כי תשא שכ)
יבנה ביהמ"ק על ההרים תבור כרמל וסיני והר הבית ויהיה גבוה מאוד
לעתיד שיתבטל רוח הטומאה מן העולם, לא יהיה שייך עוד האי טעמא דמאיס לגבוה מטעם שנעבד בהן ע"ז, דרושם הטומאה ההוא כבר יהיה נאבד זכרו ואיננו, משא"כ בזמן הזה אף אחר שנפנה הע"ז משם, עדיין רושם הטומאה שורה שם וע"כ מאיס לגבוה, ועד"ז יתורץ בתבור וכרמל שעבדו עליהם ע"ז ומה"ט נפסלו מלתת עליהם התורה, אמנם כ"ז רק בזמן הזה, אבל לעתיד שיתבטל רוח הטומאה מן העולם, אין זכרון לראשונים ואין זכר למו, ושפיר יבנה עליהם ביהמ"ק. (ויצא נד)
מבואר בדברי רז"ל דלעתיד לבא יהיה הביהמ"ק בנוי על הר תבור וכרמל וסיני, וק"ז היש"מ זלה"ה בתפלה למשה מוסיף מסברא דהר הבית וודאי לא ידחה, אלא שהר הבית יהיה על אותן ההרים, שכן משמע לשון הפסוק נכון יהיה הר בית ד', ר"ל ההר של בית ד' דהיינו הר הבית, בראש ההרים ר"ל בראש ההרים הנ"ל, וא"כ יהיה גבוה מאד מאד עכ"ל, והנה כבר אמרנו שהתוה"ק מדברת מזמן שיזכו ישראל לשלימות הגמור בבחי' שיהיה לע"ל, דאם לא היה החטא גורם כבר היה כן בשעת מתן תורה, א"כ מה שאמרה התורה וקמת ועלית, מדבר מבחי' שיהיה לע"ל, ואז וודאי יהיה גבוה מכל הארצות, שיבנו אותה על ראשי ההרים הגבוהים תבור וכרמל וסיני. (שם)
לעת"ל יתגלו גם הב' בתי מקדשות ועליהם יעמוד הבית השלישי
מבואר בזוה"ק (פ' פנחס) שגם שני בתי מקדשים הראשונים יתגלו לע"ל, וכן מבואר בספרי הקדמונים שמה שנשרפו היה רק למראית העין, אבל באמת נגנזו למעלה בגבהי מרומים ולע"ל יתגלו עם בית השלישי, ולפי"ז יתכן לפרש שהבית הג' נקרא ביהמ"ק של מעלה ע"ש שירד מלמעלה בנוי ומשוכלל, והוא יהיה גבוה י"ח מילין מבית המקדש של מטה, היינו משני בתי מקדשות הראשונים שיהיה על הר הבית, דמה שכתב הישמח משה זלל"ה שגם הר הבית לא ידחה, מסברא דנפשי' כתב כן, אבל אפשר שלא יהיה ביחד עם הר תבור וכרמל, רק על הר הבית יעמדו שני בתים הראשונים ועל תבור וכרמל וסיני יהיה בית הבנוי ומשכולל שירד מלמעלה, ועד"ז יתפרש הכוונה במאמר רשב"י אין בין ביהמ"ק של מעלה לשל מטה אלא י"ח מיל פי' שבית הג' שבא מלמעלה יהיה גבוה מבתי מקדשים של מטה י"ח מיל. (שם נה)
עתיד הביהמ"ק להבנות על הר סיני
עכ"פ מבואר מכל זה דלעת"ל יהיה הר סיני על הר הבית ויבנה עליו מקום המקדש, ופירשתי בזה (בדרושים לר"ה) מאה"כ ולך לך אל 
ארץ המוריה, ובגמרא תענית (דף ט"ז ע"א) מאי הר המוריה פליגי בה ר' לוי בר חמא ור' חנינא חד אמר הר שיצאה ממנו הוראה לישראל (פירש"י הר שיצאה הוראה, תורה לישראל כי מציון תצא תורה וכו' ולשכת הגזית שבה עמדו הנביאים המוכיחים לישראל). וחד אמר הר שיצא ממנו מורא לעכו"ם, ופירש"י מורא לעכו"ם, ששומעין גדולת ישראל וירושלים ומתפחדים עליהן, כך שמעתי. לישנא אחרינא הר המוריה, הר סיני מורא לעכו"ם במ"ת, דכתיב ארץ יראה ושקטה, ע"כ. וכתב המהרש"א ז"ל בחא"ג שם והתימה לפי' שני שפירש"י ותוספות שהר המוריה הוא הר סיני, ובקרא מפורש (דה"י ב' ג') לבנות בית ה' בהר המוריה, וכיצד קא דריש ליה על הר סיני שהוא במדבר.
וביארנו דברי רש"י ז"ל, דהנה המהרש"א ז"ל שם כתב דאף שבימי אברהם עדיין לא יצא ממנו הוראה לישראל וכן לא יצא ממנו מורא לעכו"ם, מ"מ קראו אברהם אבינו מוריה ע"ש העתיד, וא"כ אף אנו נאמר ללישנא אחרינא שפירש"י ז"ל דשפיר קרי להר סיני הר המוריה עפ"י דברי הפסיקתא הנ"ל דלעתיד לבא ימוש הר סיני ממקומו במדבר ויבא למקום הר הבית ועמו ההרים הגבוהים תבור וכרמל ועליהם יבנה ביהמ"ק השלישי, ולפי זה עתיד ביהמ"ק להבנות על הר סיני ולהכי קרי לה הר המוריה ע"ש העתיד שיבנה עליו ביהמ"ק, ומתורצת שפיר קושית המהרש"א ז"ל מדכתיב לבנות בית ה' בהר המוריה. והבן. (בהעלותך שכב-ג)
באדיבות הר"ר יוסף לייב יאקאב הי"ו.
הקב"ה לא אוהב שמקללים את בניו גם כשהם תינוקות שנשבו.
איפה מחפוד מצא פה קללות??????????.
התחלת להיות סנגורן של ישראל לך תלמד מה זה משנאך ה' אשנא ואז תתחיל להרצות מחמוד
משנאיך ה' אשנא זה לשנוא שונאי ישראל גאוותנים כגזוז הזה ,
הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק כותב שאיך יבוא המשיח
ויש רשעים? ומסביר שכשיהיה שלום אז הערב רב יצטרפו כחלבנה לקטורת
ואז תבוא הגאולה ואז גם הגזוז יצרף לקטורת כחלבנה .
בטוח במאה אחוזים שאשתו של הגזוז הרבה יותר גאוותנית ממנו
ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל.
לגזוז – זה שאשתך מחנכת אותך זה לא אומר שתפקידך לשפוך
תיסכולך באתר .
ללא – לא מתאים להתבטאות שמלך המשיח יאבד וישמיד את כל הבניינים
שבנו יהודים כאלו ואחרים בארץ ישראל ולקרוא לזה כס"ת שכתבו מין ואפיקורס
ועוד לומר שזה מזכיר ומביא אפיקורסות ,
ואדרבה הרה"ק מרוז'ין אמר שמכיון שלא זכאים אז הגאולה מגיעה בשלבים
ובשביל שהשטן לא יקטרג וזה יצליח אז זה נעשה על ידי רשעים
וזה כוונת המדרש שהגאולה עולה ומאירה מעט מעט כשחר.
מחפוד נכון אתה צודק שההתבטאות הזו קשה להבין אותה.
וגם קשה על זה שלפי זה גם ביהמ"ק שנבנה ע"י הורדוס הוא כס"ת שכתבו מין ח"ו וכן כל בית כנסת למשל של ויזניץ אם בנו אותו חילונים יש לו גם דין כזה ח"ו
ולפי זה גם אמריקה ובכללה קריית יואל תיחרב כי מוצא אמריקה הוא קולומובוס שיש דעות שהוא היה יהודי וגם כל העולם שעומד על האבן של אחיתופל (כשהתהום עלה ורצה להציף את כל העולם) שאולי היה רשע גם ייחרב
אבל קללות לא מצאתי פה