היום הילולת הצדיק רבי משה אהרן פינטו זצ"ל - ה' אלול

רבינו נולד בעיר מוגאדור שבמרוקו, ביום הושענא רבא.

צדיק קדוש והטהור. עובד את השי"ת ומתחסד עם קונו. מלומד בניסים ונפלאות, מזכה הרבים. כבר בהיותו נער צעיר לימים ניכרה בו אחת המידות האציליות ביותר מידת  הענווה. התפרסם במיוחד בזכות עבודת ה' התמימה שלו, ובעובדה המפליאה, כי בטרם מלאו לו 20 שנים, קיבל על עצמו הסתגרות בחדר אחד למשך ארבעים שנה! במצוות אביו כאשר עזב אביו הקדוש את העיר מוגאדור לקזבלנקה – ציווהו לפרוש מענייני העולם הזה. במהלך עשרות השנים הללו, הוא עסק בתורה בהתמדה בלתי נתפסת בשכל האנושי, שם בין ארבע כתלי החדר הקט הוא התעלה במעלות הקדושה והטהרה ללא קשר עם העולם החיצון, ללא כניעה לצרכי הגוף והחומר הגשמי, כל מאווייו ורצונותיו היו אך ורק קודש

לעבודת ה' יתברך.

כתוצאה מהתעניות הרבות והסיגופים הרבים, הייתה בריאותו רופפת, והוא סבל הרבה מכאובים וייסורים, אך כל זאת הוא קיבל בשמחה, והיה אומר, שייסורים אלו יהיו לרפואת וישועת עם ישראל. הוא מאוד דאג וכאב את כאבו של הזולת, ביתו היה פתוח לרווחה לכל מר נפש, אשר בא להשיח את צרותיו, והוא היה מאזין להם במאור פנים ומברכם.

רבים נושעו מברכותיו. בביתו הצנוע קיבל את כל מי שהיה פונה אליו לעזרה, ולא מנע מאף אחד להיכנס לביתו, הן איש והן אשה. אין ספק, כי על הרב שרתה רוח הקודש ועל כך יעיד הסיפור המופלא הבא: ארבע שנים לפני פטירתו של הצדיק, הפקיד אצל מר אמיל דבדה מאשדוד מכתב חתום וסגור. לאחר פטירתו של הצדיק, כאשר פתחו את המכתב נמצא כתוב בו. "ונראה לי עת פקידה ביום ה' באלול תשמ"ה." וכשם שחזה כך היה, הרב נפטר בתאריך שנקב בו. במכתב זה גם ציווה לקבור אותו באשדוד, ונתן הוראות מדויקות מה לעשות.

אביו: הגה"צ ר' חיים הקטן

ילדיו: ר' דוד חנניה, ר' חיים, ר' אברהם, ר' דניאל, ר' יעקב.

אשתו: הרבנית מזל.

הדבר היה בימי חול המועד, כאשר ידיעה נוראה התפרסמה בתפוצות ישראל. אדם עשיר עמד להקציב סכום גדול של כסף למחבלים לכל הורג נפש מישראל, בתוספת פרס גדול. מששמע על כך הצדיק רבי משה אהרן זיע"א, חרה לו מאד מהידיעה הנפשעת, כי דם יהודי יהיה הפקר בידי שכירי חרב. כל אותם הימים היה שרוי בביתו בתענית. באותם ימים היה הרב יושב, כשכל כולו מכווץ ורועד, שקוע עמוק במחשבותיו ומזיע מאד. לפתע התעורר הרב ממצבו זה, קפץ ממקומו ואמר: 'יהא רצון שיאבדו כל אויביך ה'. לאחר מספר שעות פורסם בכל העולם, כי אותו אדם מת בתאונת דרכים. או אז הובנו הדברים לאשורם, והכל ידעו, כי רבי משה אהרן זיע"א פעל גדולות ונצורות להציל את עם ישראל מהרבה גזירות רעות. אלא שאותו מעשה נשכח לאחר מכן, כיוון שזו הייתה דרכו של הצדיק רבי משה אהרן.

תמיד הוא

התפלל להקדוש ברוך הוא, שכל אותם מעשי ניסים אשר נעשים בישראל בסיבתו יישכחו ולא – יעשו רושם באנשים,. ואמנם המעשה נשכח, אך ידוע ומפורסם הדבר, כי כל זאת היתה מאת הצדיק להגן עלכל עם ישראל.

שעת צהריים, בביתו של רבנו זצוק"ל שיגרה של יום רגיל, הרבנית נכנסת אל חדרו של רבינו ואומרת

לו: "סלח לי, בעלי היקר, כי מפריעה אני לך בענייני חולין. אולם כבר ידוע, שאם אין קמח אין תורה. זקוקה אני לשמן וסוכר עבור ארוחת הצהריים, שזמנה משמש ובא, אודה לך, אם תוכל לדאוג לכך, שהמוצרים יגיעו אלי בדקות הקרובות" "בשמחה רבה", ענה לה הרב והוסיף, "בעזרת ה' תוך זמן – קצר יגיעו המצרכים אל ביתנו".

הרבנית הודתה לבעלה, ויצאה מן החדר. רבנו נפנה אל אחד ממקורביו, שבא מעיר אחרת, וישב באותה

שעה לפניו וביקש ממנו: "קח בבקשה את האופניים, וגש אל מרכז ב' לחנות המכולת של ידידנו ר' שלמה וייצמן ז"ל. בהגיעך אליו, בקש ממנו, כי יואיל לתת בעבור הרבנית שמן וסוכר, והבא אותם אל הבית".

האיש, ששמח לגרום ולו טובה קטנה לרב, התארגן חיש לדרכו, לפני שיצא לדרך פנה אל הרב ושאלו:

"וכיצד אדע מיהו ר' שלמה וויצמן? ואיך אמצא את מרכז ב'? והלא אינני תושב העיר ומתמצא במשעוליה?" רבנו זצוק"ל השיבו, "קח את – האופניים וסע לדרכיך להיכן שישאו אותך רגליך. באותו רגע שתראה, כי ארע תקר באחד מגלגלי האופניים דע לך, כי זהו מקום חנותו של ידידנו ר' שלמה ויצמן".

האיש שהיה חדור באמונת חכמים, מיהר אל האופניים והחל לדווש את דרכו. לאחר כמה דקות של נסיעה אל הלא נודע, בום! פנצ'ר אירע בגלגל האופניים. האיש עצר, ועל המדרכה לידו הוא רואה חנות מכולת, שבפתחה עומד אדם. "האתה זה ר' שלמה ויצמן?" שאלו האיש. "אכן כן". ענה לו ר' שלמה ויצמן ושאלו, "מה הביאך אליי?", האיש שח לו את כל סיפור המעשה ואת דבר השליחות, שהטיל עליו הרב. ר' שלמה וויצמן מיהר חיש לסייע לאדם, לתקן את התקר בגלגל, ואף הוסיף לו את את המצרכים, אשר ביקש רבינו להביא אל הבית. לאחר כל זאת עשה האיש את דרכו חזרה אל בית הרב, כאשר כל כולו חרדת קודש מפניו של הרב הקדוש, אשר משדד למענו את מערכות הטבע בהבל פיו.

נהג לומר 'כתוב בתורה "הנה מקום אתי וניצבת על הצור" והביאור על פי הדרוש הוא – אם מקומך אתי והינך חש כי בורא עולם הינו לצידך ומעמדך לידו, אזי "וניצבת על הצור" תהיה חזק כצור החלמיש ואיש לא יוכל להניד אותך ממקומך ומעמדך אפילו כמלא נימה'.

נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון