לרגל חודש אלול אנו נלמד במדור 'שונה הלכות', את הלכות תשובה להרמב"ם

הלכה א'

כבר הודיעונו חכמים הראשונים שטובת העולם הבא אין כוח באדם להשיגה על בורייה, ואין יודע גודלה ויופייה ועוצמה אלא הקדוש ברוך הוא לבדו, ושכל הטובות שמתנבאים בהם הנביאים לישראל, אינם אלא לדברים של גוף, שנהנים בהם ישראל בימות המלך המשיח, בזמן שתחזור הממשלה לישראל. אבל טובת חיי העולם הבא, אין לה ערך ודמיון, ולא דימוה הנביאים, כדי שלא יפחתו אותה בדמיון. הוא שישעיהו אומר 'עין לא ראתה אלוהים זולתך יעשה למחכה לו', כלומר הטובה שלא ראתה אותה עין נביא, אלא עשה אותה האלוקים לאדם שמחכה לו. אמרו חכמים, כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל העולם הבא, 'עין לא ראתה אלוקים זולתך'.

קרא עוד:

[postim]

זה שקראו אותו חכמים העולם הבא, לא מפני שאינו מצוי עתה וזה העולם אובד ואחר כך יבוא אותו העולם. אין הדבר כן, אלא הרי הוא מצוי ועומד, שנאמר 'מה רב טובך אשר צפנת ליראיך'. ולא קראוהו העולם הבא, אלא מפני שאותם החיים באים לו לאדם אחר חיי העולם הזה, שאנו קיימים בו בגוף ונפש, וזה הוא הנמצא לכל אדם בראשונה.

הלכה ב'

מאחר שנודע שמתן שכרן של מצוות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא, חיי העולם הבא, שנאמר 'למען ייטב לך והארכת ימים', והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו אורחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת, שנאמר 'היכרת תיכרת הנפש ההיא עוונה בה".

מה הוא זה שכתוב בכל התורה כולה, אם תשמעו יגיע לכם, ואם לא תשמעו יקרא אתכם, וכל אותם הדברים בעולם הזה, כגון שובע ורעב, ומלחמה ושלום, ומלכות ושפלות, וישיבת הארץ וגלות, והצלחת מעשה והפסדו, ושאר כל דברי הברית.

כל אותם הדברים אמת היו, ויהיו, ובזמן שאנו עושים כל מצוות התורה, יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולם, ובזמן שאנו עוברים עליהן, תקרא אותנו הרעות הכתובות. ואף על פי כן אין אותם הטובות, הם סוף מתן שכרם של מצוות; ולא אותם הרעות, הם סוף הנקמה שנוקמים מעובר על כל המצוות. אלא כך הוא היסע הדברים.

הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו, עץ חיים, וכל העושה כל הכתוב בה, ויודעו דעה גמורה נכונה, זוכה בה לחיי העולם הבא, ולפי גודל מעשיו וגודל חכמתו, הוא זוכה. והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש, ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה, כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהם. וישפיע לנו כל הטובות המחזקים את ידינו לעשות את התורה, כגון שובע ושלום ורבות כסף וזהב, כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להם, אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה, ולעשות המצווה, כדי שנזכה לחיי העולם הבא. וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה, 'וצדקה, תהיה לנו …"