מאמר מיוחד • לכבוד יום הבהיר ח"י אלול – הולדת שני המאורות הגדולים

לכבוד יום הבהיר ח"י אלול הולדת שני המאורות הגדולים אור שבעת הימים מרנא ורבנא קדישא ישראל בעל שם טוב זיע"א וקדש הקדשים מרנא רבנו שניאור זלמן בעל התניא והשו"ע זיע"א • אנו מביאים כאן דברים שכתב הגה"צ חסידא ופרישא רבי שמואל אלעזר היילפרין זצ"ל, מגדולי רבני חב"ד ליובאוויטש, ראש ישיבת תורת אמת חב"ד ורבה של 'בית ישראל' בירושלים ת"ו.

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

לכבוד יום הבהיר ח"י אלול הולדת שני המאורות הגדולים אור שבעת הימים מרנא ורבנא קדישא ישראל בעל שם טוב זיע"א – שנת נח"ת וקדש הקדשים מרנא רבנו שניאור זלמן בעל התניא והשו"ע זיע"א – שנת קה"ת • אנו מביאים כאן דברים שכתב הגה"צ חסידא ופרישא רבי שמואל אלעזר היילפרין זצ"ל, מגדולי רבני חב"ד ליובאוויטש, ראש ישיבת תורת אמת חב"ד ורבה של 'בית ישראל' בירושלים ת"ו.

סוד היסודות

ארבעת היסודות שעליהם מושתתת היצירה כולה, הם הטבעת חותמו של הקב"ה בעולמו * ניצוצות מספר תניא קדישא, מוגשים לכבוד יום "הרת-עולם" – גם מלשון הרה וילדה – וכסגנון אנשי כנסת הגדולה שקבעו ברוח-קודשם בסדר "זיכרונות" שבתפילת מעשיך זיכרון ליום ראשון".

מורגל הוא בפי החסידים לדורותיהם להתייחס לכל האמור והנזכר בספר תניא קדישא – גם דברים אלה שבמבט ראשון נראים כאילו באים כבדרך-אגב, או שהם בכלל חזרה על דברי קודמים – כחלק בלתי נפרד של ספר קדוש ונשגב זה, היינו שנוהגים למצוא גם בהם  את כל ההוראות הגנוזות בו, אם בהשגה ואם בעבודה בפועל ואם מנקודת ראות של החתמת הדברים בגושפנקא של רבנו הגדול נ"ע על האמת וכנות הדברים.

כותב הטורים יצא לו לכתוב מכבר [ראה מכתב-תורה לידידי הגה"צ הרב משולם שלום ויינברגר–טשאבא, (זצ"ל) בספר זיכרון לכבוד אאמו"ר נ"ע בשם "עוד יוסף חי" לבן אחי הגאון רבי אברהם משה שליט"א,  תשמ"ט, עמ' קעה] לגבי ספר ההלכה של רבנו הגדול בעל התניא העוסק ב"גליא דאורייתא" הוא השולחן-ערוך (אשר הוא וספר התניא תואמים-יחדיו ורמוזים בשמו הקדוש של מחברם הנקרא בשם "שניאור" היינו אור הנסתר ואור הנגלה, וכביטוי החביב על נשיא דורנו – בעל התניא "פוסק בנסתר דתורה" ובעל השו"ע "פוסק בנגלה דתורה"), אשר פסקי ההלכה שבו – גם אלה שאינם בכלל חידושיו המקוריים של רבנו הגדול, אלא העתקת דברי הפוסקים שלפניו – שנחתמו בטבעת המלך, בגושפנקתו ובחותמתו להלכה, הנה אחר שעברו את שבט ביקורתו ושימת עיני הבדולח של מופת דורות האחרונים והוטבו בעיניו הקדושות וסמך עליהם את ידיו להכריע כדבריהם להלכה, ניתוסף להם תוקף יותר ומשמעות אחרת, כפולה ומכופלת ביתר שאת ועוז, והפכו להיות חלק בלתי נפרד מפסקיו.

כן הדבר לגבי תורת רבנו נ"ע בכל הקשור לפנימיות התורה, בפרט בספר ה"תניא" המהווה את "פנינת הכתר" [ויצויין בזה אשר כל הספרים ושמות מחבריהם שהובאו ומצוטטים ביתר ספריו כמו תורה-אור וליקוטי-תורה ובכל מאמריו הקדושים – יוקרתם הערכית הכוללת את הצד הגאוני או יחס הקדושה והיותם כלולים בקטגוריה של "שלמים בדעותיהם", עולה בקרב כל החסידים ומעריצי תורתו].

ובכן, כבר בפרק הראשון שבספר לקוטי-אמרים מזכיר רבנו הק' נ"ע את ארבעת היסודות אש רוח מים עפר, עליהם מושתת כל היקום [וכאשר יבואר להלן הם מושרשים גם בעולמות העליונים].

וכך שנינו שם: "וממנה באות כל המידות רעות מארבע יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאווה מיסוד האש שנגבה למעלה, ותאוות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד-הרוח, וגם מידות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות-חסדים באות ממנה".

והנה, ראשית, בידיעה זו של שייכות המידות הרעות ליסודות הרעים שבנפש הבהמית, יש משום מטרה רוחנית, לצורך מלחמת והתמודדות הנפשות, היינו שבידיעת צדדי השלילה בזה יש משום נתינת כוח להגברת צדדי החיוב ב"לעומת זה" של הקדושה וע"ד הכלל הידוע (סנהדרין לט, ב ובתניא פרק לא בעניין העצה לעצבות ממילי דשמיא) אשר "מיניה וביה אבא לשדיא ביה נרגא ופגע בו" [ממנו ובו באותו יער–עצים שלח את הקרדום ופגע בו].

ואכן, כך מבואר בספר התניא לקוטי אמרים פרק ט' על נפש האלוקית אשר: "חפצה ורצונה שתהא היא לבדה המושלת עליו (על הגוף) ומנהיגתו וכו' עד שתתפשט גם לחלל השמאלי לאכפיא סטרא אחרא יסוד המים הרעים שבה וכו' והיינו שיעלה ויבוא למדריגת אהבה רבה וחיבה יתירה ממדריגת אהבה עזה כרשפי אש והיא הנקראת בכתוב אהבה בתענוגים להתענג על ה' מעין עולם הבא וכו' והוא בחינת המים וזרע אור זרוע שבקדושת נפש האלוקית המהפכת לטוב את בחינת המים שבנפש הבהמית שמהם באו תאוות תענוגי עולם הזה מתחילה".

מעניין לעניין ובאותו עניין ולקראת יום הכיפורים הבעל"ט, ננצל הזדמנות להעלות לפני הקוראים הנכבדים ביאור רעיוני של הכלל התלמודי של "אין קטגור נעשה סניגור" (ראש השנה כו, ב וברש"י שם) אשר לכאורה סותר את הרעיון המפורסם והפשוט בנוגע ל"תשובת המשקל" ואשר אדרבא תיקונו של כל דבר כרוך מאוד עם תיקון תורפת הקלקול, במקום ובזמן ובעצם הדבר עצמו, או בדומה לו בדווקא.

הנה לגבי זה שאין כוהן גדול נכנס בבגדי זהב לפניי ולפנים לעבוד עבודה לפי ש"אין קטיגור נעשה סניגור" ומהזהב נעשה העגל (וזהו מן התורה כמבואר בארעא דרבנן מהדו"ב אות ו), אך לעומת זה אמרו על פסוק "קח לך עגל" (ויקרא ט, ב) להודיע שמכפר לו הקב"ה ע"י עגל זה על מעשה העגל שעשה (רש"י שם).

ויתירה מזו הרי בפרה אדומה אמרו: "תבוא פרה אדומה ותכפר על חטא העגל" (במדבר רבה, פרשה י"ט וברש"י על התורה ריש חוקת). וברא"ם (חוקת י,ט כד): "ולא אמרו בה אין קטיגור נעשה סניגור לפי שכבודתה בחוץ".

ובטעם החילוק בזה בין עבודת חוץ ועבודת פנים, עלה בדעתי לומר (בין שאר טעמים שנאמרו בזה), שהוא משום שעבודת חוץ יש בה הסברא הפשוטה שאדרבא התיקון הוא דווקא באותו מקום ובחפץ הקלקול אבל ב"לפניי ולפנים" שהוא – כביכול – בגדר נוכחות פני השכינה כאילו בפנים ממש, שורת הדין והעדינות הנפשית, היינו רגש הבושה (על-דרך מה שאמרו [ברכות יב, ב] "העושה וכו' ומתבייש בה וכו'"), מחייבת להימנע מלהזכיר את החטא גם בדרך ומטרה של תשובה וכפרה (ראה באנציקלופדיה תלמודית ערך זה שנאספו בה כגורן עמיר כל הסתירות שבנושא זה גם באלה שבעבודת פנים וכו' והתשובות עליהן, ולא מנעתי עצמי מלהעלות את הרעיון האמור שנראה לי מאלף מאוד ותרומה חשובה לרגש הפנימי) וקרוב לזה מה שאמרו (ברכות לד, ב) "חציף עלי מאן דמפרש חטאיה", חצוף הוא זה שמפרסם חטאיו.

וגם בלקוטי-תורה (ח"ב לב, ב) מבואר: "כי כמו שהגוף האדם מורכב מד' יסודות גשמיים וכן הנפש הבהמית מורכבת מד' יסודות רוחניים דנוגה, כך גם הנפש האלוקית כלולה ומורכבת מד' יסודות רוחניים דקדושה האלוקית".

היסודות בדברי הרמב"ם

והנה, הראשון ששילב את מושגי ארבעה היסודות לתחום ספרות – האמונה – בעולמה של תורה והלכה – וכללם בספר המדע בהלכות יסודי התורה, הוא הנשר הגדול עמוד הימני של אמונת-ישראל ומעמידה על כנה, ופטיש החזק של ביסוס ההלכה אחר חתימת התלמוד,  הלוא הוא רבנו משה בן מיימון ז"ל בספרו היד החזקה.

וכה כתב בפרק רביעי של הלכות יסודי התורה (אחר דברי הקדמה בסוף פרק שלישי):

"ארבעה גופים הללו שהם אש ורוח ומים ועפר הם יסודות כל הנבראים למטה מן הרקיע וכל שיהיה מאדם ומבהמה ועוף ורמש ודג צמר ומתכת ואבנים טובות ומרגליות ושאר אבני בניין והרים וגושי-עפר הכל גולמו מחובר מארבעה יסודות האלו" [וראה שם בהמשך הפרק ביאור התפתחות היסודות תכונתם וטבעם].

וכאן המקום להדגיש אשר מדרך מאמיני תורת מרנא הבעש"ט נבג"מ זיע"א להתייחס במיוחד בחרדת-הקודש לכל הגה שיצא מפי קודשם של ראשונים כמלאכים (כאשר הוכחתי ורמזתי על כך בכמה מאמרים), על-אחת-כמה-וכמה ליסודי האמונה שהעלה רבנו הרמב"ם ז"ל בקולמוסו הקדוש.

ובהמשך דברי הרמב"ם שם: וביאור כל הדברים שבפרק שלישי ושביעי הוא הנקרא "מעשה בראשית". וכידוע אשר רבנו הקדוש נשיא דורנו היה מתייחס לד' פרקים הראשון של ספר "היד" [לא כמו אצל אחרים, כידוע] כאל חלק בלתי נפרד מתורתו של הרמב"ם ז"ל הכולל את שמונים ושלוש הלכותיו, וממילא הוא הדין לגבי כללות תורת משה רבנו ע"ה, המצויה עתה בידינו, וגם כללם בתקנת שיעור הרמב"ם היומי והקדיש הרבה מתורתו לבארם ולהעמיק בהם, ובפרט לאחר שהאר"י הקדוש ז"ל סמך ידיו הק' על זה כמובא בסוף ספר עץ-החיים [(בסופו, שער קיצורי אבי"ע פרק ח ועוד) וכן הוא בפרדס להרמ"ק רבו של האר"י ז"ל ונודע שהלכה כמותו בכל הקשור ליסודי האמונה וברזין דאורייתא ורזי עולם [ועל דרך המבואר בהגה"ה פרק ב' דתניא קדישא שרבנו נבג"מ זיע"א מסתייע מזה ש"הודו לו חכמי הקבלה" לחזק ולהחזיק את דבריו של הרמב"ם ז"ל במה שכתב שהוא היודע והוא המדע וכו' וכו' (הלכות יסודי התורה ב, י. הלכות תשובה י, י) נגד השגותיו של הגאון מהר"ל מפראג ז"ל (בספרו גבורות ה' בהקדמה) על דברי הרמב"ם בזה, וכסיום דבריו שם "וגם לפי קבלת האר"י ז"ל יציבא מילתא"].

ובייחוד לפי השלמים באמונה בו ובתורתו, כפי שזה נשתרש בקרב החסידים ממשיכי דרך הקודש של כ"ק מורנו הבעש"ט זיע"א [וכפי שזה עולה מדברי הוד כ"ק קודש הקודשים רבנו הגדול נבג"מ זיע"א באגרתו – אגרות-קודש אדה"ז סימן לד].

וגם בקרב גאונים וקדושים מצוקי ארץ חכמי הספרדים האמונים עלי אמונה טהורה זו מדור דור, אשר כל דבריהם מפי אליהו, וממילא אחר שהוכרעו הדברים ע"י האריז"ל אין שום מקום לספקות כלל בזה ואין להתייחס לכל מיני השערות מדעיות ושאלות מן המדע בן זמננו במספר היסודות שבכל דבר ותהא התשובה על זה מה שלא תהיה [וראה שיחות הקודש של רבנו נשיאנו הק'] ופשוט שאין בידי כל חכמי מזרח ומערב להכריע נגד דברי האריז"ל (וממילא גם הערת המגדל שם מומתקת].

היסודות בדברי חכמי המדרש

במדרש (במדבר רבה סוף פרשה י"ד): "דבר אחר למה ג' מיני עולה ואחד חטאת (בקרבן הנשיאים) כנגד ה' טבעיים שברא מהם הקב"ה העולם הג' הם עליונים זה למעלה מזה, והד' הוא התחתון שבכולן, ואלו הן הארץ היא הכבידה שבכולן וכנגדה נעשה השעיר, המים למעלה מן הארץ שממנו נוצר האויר, הרוח למעלה מן המים והאש למעלה מן האוויר, שהאש קלה מכולם שהיא עולה עד לרקיע, וסימן לדבר, כשהשלהבת נעקרת מן הגחלת פורחת והולכת היא למעלה (ועיין שם בהמשך).

א"כ לפנינו "מדרש" אשר מדבריו עולה אשר גם חכמי המדרש ידעו על ארבעה היסודות ומתגלה אשר הרמב"ם יש לו סימוכין ובסיס נאמן בדבריהם [ולא כהאומרים שהרמב"ם הגיע להם מהמדע והחכמות החיצוניות בני זמנו] והאמת שגם אם הוא כדבריהם, הרי משעה שהרמב"ם סמך ידו עליהם והכניסם לספר משנה תורה שלו, הפכו להיות חלק מתורת משה ונתקדשו בקדושתה הנצחית, ובפרט שגילינו מקור טהור לדבריו בפי חכמי ישראל, הרי פשוט שכל ויכוח בזה הוא אך למותר.

ובכן, כאן המקום לתרגם את כוונת הכותרת שהצבנו בראש מאמרנו – בהרחבה יותר – אשר ארבעה היסודות מהווים הטבעת חותמו של הקב"ה, והרי חותמו של הקב"ה הוא אמת בלעדית, וממילא לאור זה נבחן היטב את המספר "ארבעה" וניווכח עד היכן גנוז ומרומז בו מסודות הבריאה והבורא ותתגלה לפנינו מחרוזת-ארוכה של "פנינים" בחיי תורה ומצווה, ובחיי היהדות, אשר החוט המקשר ביניהם הוא מספר "ארבע", כמו ארבעה ראשי שנים הן, ארבע התקופות, ארבעה כנפות, ארבע קרנות שבמזבח, ארבעת המינים וכו' (וכמובן גם על-דרך דוגמא מהפיוט הידוע שרבים נוהגים לאומרו בליל הסדר המתחיל ב"אחד מי יודע" וכו', הרי כל המספרים מכילים את המיוחד שבהם כמו סוד "השביעיות" הנזכר בראשונים או העשיריות כיוצא בהם, ויש להוסיף כי גם מה שהקב"ה הטביע אצל כל בני המין האנושי את מניין עשר האצבעות, בא גם לרמז על מספר עשר הספירות שבכל עולם, "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך").

והנה ב"סולם העלייה" לשליבותיו השונות של המספר "ארבעה" המוצב "ארצה" עד לראשו המגיע השמימה ושמי השמים בסוד "ארבעה היסודות" שהוא התשתית של הסולם מלמטה–למעלה בעולם–העשייה והסיום בכיוון של מלמעלה-למטה – למעלה מזה הם סוגי הנבראים הכלולים בדצח"מ – דומם צומח חי מדבר – והם גם במספר "ארבעה" המכוונים כנגד ד' היסודות, וכמבואר בלקוטי תורה (ח"ג ע"ד ב) "כי ד' בחינות דצח"מ הם כנגד ד' יסודות "עפר" – הוא דומם ו"מים" – הוא "צומח" שהמים מצמיחים וכו' ו"אש" – הוא בחינת החי ו"רוח" הוא בחינת האדם, כמו שכתוב ויהי האדם לנפש חיה (בראשית ב' ז') ותרגום אונקלוס ל"רוח" ממללא – מדבר [וראה שם בלקוטי תורה ביאור הדברים בסוד העבודה – קרבנות] ולמעלה מזה בסדר ההשתלשלות העולמות אבי"ע [אצילות בריאה יצירה עשייה] שהוא גם במספר "ארבעה" מקביל ל"יסודות" וסוגי הנבראים וכבלקוטי-תורה ה' ד' ושם: "דהנה דרך-כלל יש ד' יסודות אש רוח מים עפר שהם נגד ד' "עולמות אבי"ע – אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, וה"אש" הוא בחינת "אצילות" דכמו שטבע ה"אש" להסתלק, כך "אצילות" מרומם ונשגב מבי"ע, כי בי"ע הם נבראים ואצילות הם אלוקות וכו'.

והנה באצילות עצמו יש גם כן אבי"ע שהכתר או החכמה עילאה נקרא אצילות ובינה נקראת בריאה שבאצילות וזו"נ [זעיר אנפין – ונוקבא – מידות ומלכות – הם יצירה ועשייה שבאצילות והקש על כך בכל עולם ועולם [ולמעלה מזה גם בעולמות שלמעלה מסדר השתלשלות שם: ובדרך-כלל יותר יש אבי"ע – אצילות, בריאה יצירה עשייה – דכללות ואצילות היותר עליון נקרא "אש" – וראה למעלה יותר איך ששם הוא בבחינת אש-לבנה על-גבי אש שחורה].

והנה גם בנפש האדם וביחוד ב"נשמות ישראל" תכלית הכוונה בבריאת העולמות, המכונה בפי כל בשם "נזר הבריאה", שהרי – בראשית – בשביל ישראל שנקראו ראשית (רש"י פסוק ראשון בספר בראשית עפ"י המדרש) גנוז סוד ה"ארבעה" שמקיף את כל העולמות מרום המעלות עד לארץ הלזו התחתונה וכמבואר שם בלקוטי תורה (ד' צ"ה ע"ג).

והעניין כי יש דצח"מ, והנה ב"מדבר" יש גם כן כלול דצ"ח כי העצמות (עי"ן בפתח וצד"י בקמץ) הם בחינת "דומם" ושערות בחינת "צומח" כו' וכן ג"כ יש דצח"מ רוחני בכוחות הנפש המדברת – האותיות הם בחינת "דומם" והמידות בחינת "צומח" שיש בהם גידול שמתחילה ההתפעלות קטנה ואחר-כך מתגדלת והשכל הוא בחינת "חי" וכמו שכתוב והחכמה תחיה וגו' ומקור השכל שהוא "חכמה סתימאה" הוא בבחינת "מדבר".

[וראה במאמרי הקודש שהובאו לעיל איך שבכל עולם ועולם ובכל ספירה וספירה יש להם ד' הבחינות של דצח"מ וכידוע אשר בכל עשר ספירות ובדוגמתן בכוחות הנפש מופיעות בו ארבע חטיבות מחולקות המיוסדות על "ארבעה פרצופים": אבא – חכמה, אימא – בינה, זעיר אנפין – מידות, נוקבא – מלכות.]

ובספר התניא באיגרת התשובה – הנקרא תניא קטן – בפרק ד' שנינו:

"אבל נשמת האדם שהוא מבחינת פנימיות החיות היא חלק משם הוי'ה ב"ה [בתניא חלק א' בליקוטי אמרים פרק ב' חלק אלוק ממעל ממש, וכאן חלק שם הוי'ה, היינו כאן עיקר ההתייחסות הוא לשם הוי'ה] כי שם הוי'ה מורה על פנימיות החיות שלמעלה מעלה בחינת האותיות.

"וביאור העניין כנודע ממאמר אליהו [בפתיחה לתיקוני זוהר] אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין וכו' אנת חכים ולא בחכמה ידיעא אנת מבין ולא בבינה ידיעא וכו'.

וכל היוד ספירות נכללות ונרמזות ונרמזו בשם הוי' ברוך הוא.

כי היוד שהוא בחינת נקודה לבד מרמזת לחכמתו יתברך וכו' שבאה לבחינת התפשטות ההשגה והבנה [-בינה] וכו' נכללת ונרמזת באות הא וכו', ואחר-כך כשנמשכת המשכה והשפעה זו למטה לעלמין דאיתגליא נמשכת ונרמזת המשכה [זו] באותיות ו-ה וכו'.

וככה ממש על דרך משל וכו' וכו' בנשמת האדם שהיא בחינת נפש האלוקית דמתוכיה נפח, יש בחינת שכל הנעלם הנרמז באות יוד שבכוחו לצאת אל הגלוי להבין וכו'  אזי מרומזת באות ה' וכו' ומזה נמשכת עבודה האמיתית בעסק התורה והמצוות בקול ודיבור או מעשה באותיות ואו-ה".

חותמו של הקב"ה

ולאור כל האמור והמבואר על קיומו של קשר פנימי ויחס תוכני ומהותי, בין ארבעה היסודות לבין סוגי הנבראים – דצח"מ ובינם לבין ד' העולמות – אבי"ע, כולל השייכות לארבע הבחינות שבספירות, חכמה בינה מידות ומלכות ואשר אבוהון דכולהו הוא שם הוי'ה ב"ה [ובכלל היא גם הנשמה האלוקית] הרי נמצא ש"סוד היסודות" טומן בחובו את שמו וחותמו של הקב"ה, וההתבוננות בזה מקרבת את האדם לקיום הפסוק "שוויתי הוי'ה לנגדי תמיד" (תהילים טז, ח) בהסתכלותו בכל הבריאה, ומהווה מעין הכרזה על האמת הגדולה והנשגבה על האמונה של "עם זו יצרתי תהילתי יספרו" (ישעיה מו), היא אמונת-ישראל היונקת את חוסנה מאבות האומה הקדמונים איתני עולם ומבחינת ה"איתן" שבכל נשמה ונשמה – כהפסוק שויתי וגו' – זאת האמונה אשר סימנה ציונה-ייחודה כלפי עצמנו וכלפי אומות העולם ובשם זה היא מזוהה לפניהם, ועל דרך מה שהשיב פרעה לאדון הנביאים כשהופיע לפניו עם המסר והשליחות האלוקית העליונה של שלח את עמי וגו' מי הוי' אשר אשמע בקולו וגו' (שמות ה, א-ב).

לנצל את הידע

והנה, ניצול נושא היסודות וידיעתן לעבודה בפועל במלחמת הנפשות ובמאבק היצרים, מופיע כבר בשער הקדושה להרח"ו זצ"ל, צינורו הטהור של האר"י הקדוש להמשכת פנימיות תורתנו הק', אשר בזכותו זכה עמנו לטעום מ"עץ החיים" שבתורת האר"י ז"ל.

וזה לשונו הק' בסגנונו הוא:

"הנה כאשר חטא [אדם] בחטא עץ הדעת טוב ורע, גרם תערובת הזה בכל העולמות ואין לך דבר שאינו כלול מטוב ורע ונמצא כי גוף האדם נוצר מד' יסודות התחתונים והנה הם כלולים מטוב ורע, וגוף האדם נוצר מן הטוב שבד' יסודות אש רוח מים עפר, אמנם מן הרע שבהם נוצרו בגוף ד' מרות שהם הלבנה והשחורה והאדומה והירוקה, וכאשר תתגבר איזה מהם מבחינת הרע שבהן, בחינת הטוב שבהן באים תולעים ונגעים [אם אמנם שצ"ע להשוות דברי מהרח"ו ז"ל עם מה שנאמר בזה בתניא קדישא, אולם זה אינו במסגרת הנושא שאנו עוסקין בו עתה בייחוד ואולי עוד חזון למועד] ואם תתגבר תמית לגוף האדם וכאשר נתבאר כי בכל העולמות היה עירוב טוב ורע, ונמצא כי גם בנפש האדם היה כן כי הלוא חוצבה מן ארבעה יסודות רוחניים שמהם נוצרו כל העליונים והם ארבע אותיות של שם הוי'ה ב"ה, ועל זה נאמר מארבע רוחות בואי הרוח (יחזקאל לז, ט) וזו הנקרא נפש האדם עצמו מצד הטוב והנה גם זה לעומת זה עשה האלקים (קהלת) והוא הנקרא וכו' כולל ד' אבות נזיקין וד' מראות נגעים, ומשם נמשכה נפש הרעה אל האדם הנקרא יצר הרע וכו'.

[וראה עוד שם בשער זה וביתר השערים וכו', וכמובן שאין מקום לצטט את הכל במסגרת מאמרנו, ועיקר הנקודה היא מציאות השייכות הפנימית בין ארבעת היסודות בעבודת ה' ובמלחמת הנפשות ועד כמה "היסודות" תלויים ומושרשים בשם הוי' ב"ה.]

ידיעת הסוד – יסוד

המורם מכל האמור לעיל הוא שיסוד וסוד זה של ארבעת היסודות מהווה מבוא גדול להכרה של עמוד גדול ביסודות האמונה לראות בהם ועל ידם את כוח הפועל בנפעל בכל עולם ועולם ותוספת חיזוק רב באמונת חכמים ובכל מה שיצא מפיהם הקדוש כמו הנשר הגדול רבנו משה בן מיימון ז"ל ואחר-כך ענקי חכמת אלוקים בסוד ה', הרמ"ק והאר"י ותלמידו מהרח"ו ז"ל ובמיוחד את הקשר הפנימי שבידיעות אלה עם השורשים של עבודת השי"ת.

סיבת כתיבת המאמר ומניעיו, הוא מה שהופיע בספר "מאמר מרדכי" חלק סיפורים עמוד צג, פיסקא שהיא "חידה סתומה", ותמיהה אחת גדולה ובסגנון הסיפור התמוה שם, למי זה יוסיף בעבודת השי"ת ובכ"ז כמדומה שמעז וכו' ואי לאו דשקילית וכו' לא אשכחית מרגניתא ולטובת הרבים ולסיים בדבר טוב ומועיל, אזכיר סנסנה אחת על הרמב"ם ההולמת ביותר את הנקודה המרכזית שהועלתה בהמשך המאמר לעיל אשר שם הוי' ב"ה היא נקודת האמונה המייחדת את האמונה היהודית ומשום כך עוד בטרם האריך הרמב"ם בתיאור ה"מצוי" הממציא לכל הנמצאים רמז כבר על שם הוי' כפי שהוא מופיע בראשי-תיבות של "יסוד היסודות ועמוד החכמות", משום שבכל התיאורים עליו יתברך בלי להדגיש את שמו שהוא הוי' ב"ה, חסרה הנשמה של אמונתנו הטהורה, לכל מי שיש לו מוח בקדקודו וחונן בטעם רוחני בחך שכלו.



כותב המאמר הגאון החסיד רבי שמואל אלעזר היילפרין זצ"ל

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture