דברי תורה לפרשת כי תבוא - הרב יוסף חיים אוהב ציון שליט"א.

פרשת כי תבא

וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.

התורה והתפילה צריכים  להיות חדשים בעיני האדם בכל יום

כתב רבינו יוסף חיים בספרו בן איש חי דרושים וזה לשונו:

"נ"ל בס"ד ראשית שמות פרי האדמה שהם שבעת המינים שנשתבחה בהם א"י שהם חטה שעורה ענבים זיתים תמרים דבש תאנה הוא ר"ת ש"ח עז"ר ד"ת, והיינו שח זו תפלה ויצא יצחק לשוח בשדה וארז"ל אין שיחה אלא תפלה, והתורה נקראת עזר, כמ"ש לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו כי התורה יש בה רמ"ח עשה ושס"ה ל"ת שהיא כנגדו של אדם, גם תהיה לו עזר כנגדו שתעזרהו כנגד היצה"ר, וגם עוד נקראת דת דכתב מימינו אש דת למו, והיינו עזר זו תורה שבע"פ שתורה לאדם הדרך אשר ילך בה והמעשה אשר יעשה, ודת היא תורה שבכתב שנתנה בימין דכתיב מימינו אש דת למו, נמצא בראשית ראשי תיבות פרי האדמה רמוז התפלה באותיות ש"ח, ותורה שבכתב ותורה שבע"פ באותיות עז"ר וד"ת, וז"ש ולקחת מראשית כל פרי האדמה שתקח מצות תפלה, ומצות תלמוד תורה שבכתב ושבע"פ הרמוזים בראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלהיך נותן לך, שכל יום תראה אותם חדשים כאלו היום נותנם לך ושמת בטנ"א ר"ת בתגין טעמים נקודות אותיות שהם ד' בחינות הכלולים בתורה ובתפלה שהם כנגד ארבע עולמות אבי"ע וד' אותיות השם ב"ה שיהיו התורה והתפלה שלמים בארבעה בחינות אלו והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם שהוא בהכ"נ ובהמ"ד ששם מובחר הלימוד והתפלה יותר ממקום אחר."

הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

הקב"ה בעצמו מברך את ישראל כיון שמעלתם יותר מן המלאכים

כתב רבינו יוסף חיים בספרו הנ"ל וזה לשונו:

"י"ל הול"ל השקיפה מן השמים ולמה זכר מעון? ונ"ל בס"ד דאמרו בגמרא שבעה רקיעים הם ובכלל הוא הנקרא מעון שבו מלאכי השרת אומרים שירה בלילה וחשות ביום מפני כבוד ישראל, ולפ"ז מן רקיע הנקרא מעון יש הוכחה דישראל גדולים ממלאכים, דהא כיון דחשות ביום בשביל כבודם שמע מינה טפלים להם, ועל כן ודאי אין ראוי שישראל יקבלו ברכה מן מלאכים כיון דהם גדולים יותר וצריך שהקב"ה יברך אותם בלתי אמצעי וז"ש השקיפה ממעון קדשך אשר משם מוכח דמלאכים טפלים לגבי ישראל ולכן וברך את עמך ישראל אתה תברכם בלתי אמצעי ולא כאשר אמר יעקב אע"ה המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים."

וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ

הקב"ה נותן לתלמיד חכם במתנה את חצי השכר שאשתו נוטלת בלימודו

פירש מרן החיד"א בספרו ספר חומת אנך וזה לשונו:

" אמרו רז"ל אין טוב אלא תורה. ואפשר כמ"ש פרק י"ג דכתובות כל המביא דורון לת"ח כאלו הקריב בכורים והתוספות שם הביאו תנא דבי אליהו שדורון לת"ח מכפר העונות ע"ש. ועתה אחר גמר מצות בכורים רמז הכתוב ושמחת בכל הטוב כלומר שאם יחרב הבית ולא יהיה בכורים תשמח בתורה שאתה יכול לתת דורון לת"ח והוי בכורים. א"נ אפשר דרמז מ"ש בש"ס על נשי ת"ח מי לא פלגן בהדייהו וכתב הרב כוס הישועות ז"ל דהקב"ה משלם לת"ח החצי שלו והחצי של אשתו כי הקב"ה נותן לו במתנה החצי שלוקחת אשתו וזה רמז ושמחת בכל הטוב כל חלקך בתורה אתה וביתך כי החצי נוטלת אשתך מאת ה' ואתה תשמח בכל הטוב."

וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.

מתיקות ועריבות התורה

כתב ה"אור החיים" הקדוש וזה לשונו:

"ואין טוב אלא תורה, שנאמר: 'כי לקח טוב נתתי לכם', ואם היו בני האדם יודעים ומרגישים במתיקות ובעריבות טוב התורה  היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם".

כיצד זוכים למתיקות התורה

הדרך להגיע למתיקות התורה, אומר האדמו"ר מקלויזנבורג שליט"א, היא על ידי שהאדם מקדש ומטהר את מחשבותיו מכל פגם.

וכמה ראיות לדבריו: ב"תנא דבי אליהו" (פרק יג) מובא. "עד שאתה מבקש רחמים שייכנסו דבריתורה לתוך מעיך  תבקש רחמים על עבירות שעברת שיימחלו לך".

וזאת משום שכשמחשבתו של אדם שקועה בהרהורי עבירה ודברים בטלים, איך יהיה לו תענוג מדברי תורה?! ב"ספר הישר" לרבינו תם ובספר "חסידים" מובא "בתי כנסיות ובתי מדרשות  פרדס הצדיקים ומאסר הרשעים".

כשנמצא הרשע בבית המדרש ורוצה ללמוד, אזי באופן טבעי נרדם מיד וראשו כבד עליו. על כל צעד ושעל יש לו בטלים כנגדו. וזאת משום שחוסר הקדושה והטהרה מרחיק את האפשרות להרגיש את מתיקות ונועם התורה. ומאידך, קדושה וטהרה ממתקים ומנעימים ומענגים את לימוד התורה על האדם, כיון שעלידם הוא מתקרב אליה.

ואמנם, הקדושה והטהרה השרויות בקרב גדולי ישראל ומקרבות אותם אל התורה ואהבתה, מעריבות עליהם אותה ואגב כך מחשלות ומחזקות אותם שיוכלו לעמול בתורה, בלא ליאות.

מעשה היה באאמו"ר זצ"ל  מספר האדמו"ר שליט"א  שבשנתו האחרונה לחייו, חש מיחושים בעיניו ונחלשה ראייתו. נסעתי עמו יחד להונגריה, לרופא עיניים. הלה בדקו וקבע שדוק מכסה את עינו ועליו יהיה להמתין שנה עד הניתוח, ואז יתרפא.

כששמע זאת אבא זצ"ל  החוויר כסיד. אמר לרופא כיצד אפשרי הדבר ששנה תמימה לא אלמד תורה? הרופא הנכרי החל לנחמו בתנחומי הבל שגם  להבדיל  לאחד משרי המדינה אירע כדבר הזה ושמע לעצתו ולבסוף נתרפא.

לא אבה אבי זצ"ל לשמוע כזאת. "אפילו אם יאמרו לי שעלי לשבת זמן רב בבית האסורים  ואפילו במרתף קר וטחוב  אסכים, ובלבד שיתנו בידי גמרא ללמוד שם. אבל שאשב שנה תמימה מבלי לעסוק בתורה?!    דביקות והרגשת מתיקות כזו בתורה  לא בשמים היא! רק בדור הקודם לדורנו זה  מסיים האדמו"ר מקלויזנבורג שליט"א  ואף בדורנו זה  אנו עדים להן אצל גדולי תורה. ובידו של כל אחד הוא, אם כמובן יזכך נפשו קודם, בבחינת "סור מרע ועשה טוב". או אז, יזכה לסייעתא דשמיא וירגיש מתיקות התורה.

יְצַו יְהוָה אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ.

 במקום שהנס לא נראה לעין נהנין ממעשה ניסים

כתב רבינו יוסף חיים בספרו הנ"ל וזה לשונו:

"נ"ל בס"ד דאמרו בגמרא דתענית על ר"א איש ברתותא שנעשה לו נס שהכניס סאה חיטים לאוצר ונתמלא כל האוצר חיטים עד התקרה ולא קבל להנות מהם מפני דאין נהנין ממעשה נסים, והקשינו א"כ איך אליהו זכור לטוב נהנה ממעשה נסים אצל הצרפתית בכד הקמח וצפחת השמן? ותרצנו התם אין הנס נראה בחוש הריאות כי אותו הקמח שבכד והשמן שבצפחת לא נוספו על שיעור שהיו בראשנה, אלא רק כל פעם שתבא הצרפתית ליקח קמח מן הכד ושמן מהצפחת נשלם החסרון שנתמלא במקומו ולא ניכר החסרון, משא"כ גבי ר"א איש ברתותא הניח סאה ומצאם עשרת אלפים סאים הרי מעשה הנס בעין, וז"ש יצו ה' אתך את הברכה באסמיך פירוש אחר שתניחם באוצר כדי שלא תטרח בתיקונם ועסקיהם, וא"ת והלא זה יהיה מעשה נס ואין נהנים ממעשה נסים? לזה אמר ובכל משלח ידיך שלא תהיה הברכה בבת אחת בעין שהאוצר שיש בו עשרה סאין תמצא בו אלף סאין אלא הברכה תבא על יד על יד בכל משלח ידיך כל פעם שאתה שולח ידך באוצר ליטול ממנו יתמלא החסרון שיהיה באוצר שיעור מה שנטלת ממנו ובזה לא יהיה הנס ניכר להדיא וכאשר היה אצל הצרפתית."

וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ

הגאולה תלויה בתיקון עוון שנאת חנם

כתב מרן החיד"א בספרו חומת אנך וזה לשונו:

"והיה אם לא תשמע וכו'. אמרו רז"ל דהתוכחות הללו נתקיימו בחרבן בית שני ואפשר לרמוז דהתוכחות האלו הם צ"ח וארז"ל דבית שני חרב בעון שנאת חנם. וצ"ח כמספר חנם ולכן נתקיימו צ"ח תוכחות כמנין חנם. וזה פירשתי בעניותי פסוק חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו. כלומר אף שנקיים הרבה מצות אין מועיל לגאולה כל זמן שלא נתקן שנאת חנם שבעבורה גלינו. וז"ש חנם נמכרתם בעון שנאת חנם ולא בכסף מצות כמשז"ל על פסוק אוהב כסף לא בקיום מצות תגאלו כל זמן שיש שנאת חנם. ולכן העיקר תלוי לעקור שנאת חנם מן הגזע ומן השרשים ואז תבא הגאולה במהרה בימינו אמן."

לימוד בספרי מוסר בחודש אלול

כתב הגר"ח פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סימן י"א אות י"ג)וזה לשונו:

כתב בספר אור הישר דף ד ע"ב, תקרא בכל יום קריאה אחת מספר חובת הלבבות, ומגיד אומר שטוב ללמוד הקיצור מהספר הנ"ל, ובזמנו לא היה ספר ראשית חכמה, והאידנא לא תזוע מיניה, עד כאן לשונו. ולפחות בחדש אלול ילמוד ספר חובת הלבבות החל וגמור, ורבים מיראי ה' לומדים בספר תפוחי זהב דמסודר לימי החדש, או בספר תוצאות חיים דהוא נמי קיצור ראשית חכמה, ומה נעים הלומד נמי בימים הללו דרושי התשובה, מספר שבט מוסר דדבריו כגחלי אש, ונוקבים ויורדים בתואני דלבא."

קבלת התשובה היא על ידי הקב"ה בעצמו ולא ע"י המלאכים 

כתב רבינו יוסף חיים בספרו בן איש חי הלכות (שנה ראשונה בהקדמה)וזה לשונו:

"ובאופן אחר נראה לי בסייעתא דשמיא, דידוע מה שכתבו המפרשים ז"ל, מה שמקבל הקדוש ברוך הוא בתשובה את ישראל, הוא מדין השבת אבידה, והיינו כי השם יתברך, קרא לישראל אחי ורעי, וכתיב לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם, השב תשיבם לאחיך, ומחמת כן עשה הקדוש ברוך, מחצב הנשמות למעלה ממחצב המלאכים, כי בזה יהיה מחצב ישראל קרוב אליו, וצריך שעל ידו תהיה השבת אבידה, שהוא ישיב את האבידה, שבזה מקבלם בתשובה, כאשר אמר דסגי להו בוידוי וחרטה בעזיבת החטא. אך אם היה מחצב המלאכים למעלה ממחצב הנשמות, היה צריך שתתקיים מצות השבת אבידה של ישראל, על ידי המלאכים הגבוהים מהם, והיו מפסידים בזה ישראל הפסד רב, כי השבת אבידה אצל המלאכים, לא היתה נעשית על ידי תשובה חרטה ועזיבת החטא בלבד, אלא היה צריך שתהיה על ידי מיתה, ויסורין קשים, וכמו שאמרה הנבואה והחכמה, נפש החוטאת היא תמות, וחטאים תרדוף רעה, מה שאין כן עתה שעשה מחצב הנשמות ראשון, ומחצב המלאכים אחרון, שנעשו נשמות ישראל קרובים אליו יתברך, השתא צריך שתהיה השבת אבידה על ידו יתברך, וכמו שכתוב כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו, ונאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם, דבקים דייקא, לכן חיים כולכם היום, שצריך שתתקיים השבת אבידה בכם, על ידו יתברך בעל הרחמים הרוצה בתשובה לבדה, שלא יחפוץ במות המת, כי אם בשובו מדרכו וחיה."