במירון ממשיכים לשמר את המנהג לעלות לציונו של רבי שמעון בר יוחאי במהלך ראש השנה. מנהג שהחל לאחר שאומן הייתה סגורה בפני יהודים. 'חדשות JDN' בסיקור נרחב על מנייני התפילות בציון הרשב"י בימי ראש השנה, הנוסח וזמני התפילות

מאז ומקדם ציון הרשב"י במירון היווה מקום תפילה לרבים, במיוחד ביום ההילולא בל"ג בעומר אז המונים נוהרים, במספרים בלתי נתפסים, ועל פי הערכות המשטרה כחצי מליון איש פוקדים את ציונו ביום ההילולא.

בימי ראש השנה הנהירה המרכזית היא לעבר ציונו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב באומן שבאוקרינה, שעפ"י הוראתו לחסידיו, איש בל יעדר מלבוא אצלו בימי ראש השנה.

אך לפני שנים בזמן שהשמים היו סגורים והדרך בואכה אומן היתה סגורה ומסוגרת, בהוראת רבני ברסלב דאז ובראשם הגר"י שפירא זצ"ל הוחלט להקים 'קיבוץ' אצל הרשב"י במירון, אלפים נהרו באותם ימים למירון להשתתף בקיבוץ של חסידי ברסלב בימי ראש השנה. בשנים האחרונות ממשיכים לשמר את המנהג הקדום, ובציונו של הרשב"י מתקיים מניין של חסידי ברסלב.

לידי 'חדשות JDN' הגיעו הפרטים המלאים בכל מה שנוגע למניינים בציון: בהיכל הציון עצמו מתקיים מניין נוסח 'עדות המזרח' שע"י קהילת הספרדים, בחלק האחורי של הציון היכן שממוקם ציונו של רבי אלעזר בן הרשב"י ועזרת הנשים, מתקיים המניין הגדול של חסידי ברסלב, כאשר עזרת הנשים עוברת לרחבה מבחוץ באמצעות מחיצה שמוקמת במקום.

התפילה במתינות ובנוסח הברסלבאי הידוע, ומתחילה בשעה 6:30 בבוקר ומסתיימת לקראת השעה 15:30 אחה"צ. בחדרי השטיבלך מתקיים מניין כמנהג 'ותיקין' כאשר התפילה מסתיימת בסביבות השעה 11:30 לפני הצהריים.

בהכנסת אורחים במירון של קרליבך, פערלמוטר, ואוהל הרשב"י נערכים בהתאם בהכנת כמויות של אוכל שיוגש לבאי הציון במהלך ימי החג, זאת מלבד ה'קידושים' שנערכים במתחם הציון בשעות הבוקר והצהרים של ימי החג לרווחת המוני המתפללים.