הלכה א'
מצווה לבנות את הסוכה מיד ביום שלאחר יום הכיפורים, ואפילו הוא ערב שבת, דמצווה הבאה לידו אל יחמיצנה. ויבחר מקום נקי להעמיד שם הסוכה. ומצווה על כל אדם שיעסוק בעצמו בעשיית הסוכה ובהנחת הסכך. ואף על פי שהוא אדם נכבד, זהו כבודו, שעוסק בעצמו במצווה. ומן הראוי היה לברך שהחיינו על עשיית הסוכה, אלא שאנו סומכים על ברכת שהחיינו שאומרים בקידוש בליל החג.
קרא עוד:
[postim]
ויהדר ליפות את הסוכה ולנאותה בכלים נאים ומצעות נאות כפי כוחו.
בעניין דפנות הסוכה, יש הרבה חילוקי דינים, ואין הכל בקיאים. על כן צריכים לעשות דפנות שלמות וחזקות, שלא יהא הרוח מניע אותם, וגם שלא יכבה הרוח את הנרות. ומי שאין לו די צורכו לדפנות, מוטב שיעשה שלוש שלמות מארבע שאינן שלמות.
ומי שידו משגת, מצווה לו שתהיה לו סוכה בנויה עם גגות שנפתחים ונסגרים על ידי צירים, לסוגרם בשעת הגשמים, וכשפסקו הגשמים נפתחים הגגות, והסכך הוא נגוב, ויכול לקיים מצוַת סוכה כראוי.
הלכה ב'
גם בסכך יש כמה דינים. וכיוון שאנו נוהגים לסכך בענפי אילנות או בקנים, כיוון שהם גידולי קרקע, והמה תלושים, ואינם מקבלים טומאה, ואינם קשורים יחד, אין בהם שום חשש.
לכתחילה ראוי להחמיר שלא להניח על הסוכה דבר המקבל טומאה שיניח עליו את הסכך, כגון סולמות שיש בהן בית קיבול השליבות, וכל שכן שאר כלים, כגון מרא (מעדר) ומגרפה. ואפילו ליתן אותם על הסכך להחזיקו יש להחמיר. ובדיעבד, או שאין לו שאר דברים, הכל מותר, דקיימא לן דמותר להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה.
צריך להניח סכך עד שתהא צילתה מרובה מחמתה. שאם היה חמתה מרובה מצילתה, פסולה מן התורה. ולכן צריכים ליזהר להניח כל כך, שאפילו לאחר שיתייבש, תהא צילתה מרובה.
גם צריכים ליזהר שלא יהא במקום אחד אוויר שלושה טפחים.
ולכתחילה צריך שיהא אוויר קצת בין הסכך, כדי שייראו הכוכבים. ומכל מקום, אם היתה מעובה, שאין הכוכבים נראים, כשרה. אבל אם היתה מעובה כל כך שאפילו אם יורדים גשמים הרבה אינם יורדים לתוכה, אם כן הוי כמו בית ופסולה.
