פרוטוקול דיוני המטכ"ל הדרמטיים בימיה הראשונים של המלחמה. הדיונים שתוכנם הותר כעת לפרסום הם מהשבוע הראשון ללחימה, 7-14 באוקטובר 1973. השתתפו בהם שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל רב- אלוף דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא ובכירים נוספים. הדיונים חושפים את תמונת המצב הקשה בימי המלחמה הראשונים ואת חששותיהם של שר הביטחון ובכירי הצבא.
7.10 חוברת 403-383-1975
(עמוד מספר 1), משה דיין: "ממה אני מפחד יותר מהכל בתוך ליבי?- שמדינת ישראל תישאר בסופו של דבר עם לא מספיק נשק להגן על עצמה…. לא חשוב איפה יהיה הקו. לא יהיו לה די טנקים ולא יהיו מטוסים ולא יהיו אנשים ולא יהיו אנשים מאומנים פשוט להגן על ארץ ישראל…. ובסוף אף אחד לא יעשה בשבילנו את המלחמה הזאת… ויעוטו עלינו כל הערבים כעת מכל הצדדים…אז אני כללית רוצה להגיד את זה לגולדה."
(עמוד מספר 2), הרמטכ"ל: אל"ף אנחנו לא אופטימיים. ואנחנו ישבנו לפני שאתם באתם ועשינו פה תכנית, ועשינו בדיוק את אותה התכנית. אני אתמול נתתי פקודה לגורודיש. אמרתי לו: צריך לייצב את הקו על המעברים. אריק, עם התוספת של אלברט וברן, וזהו המערך.
אלוף זאבי: אריק עלול לגרור אותו ליציאה קדימה מהמעברים.
הרמטכ"ל: אריק כבר ניסה לגרור גם אותי, אבל אין מה לעשות.
אלוף זאבי: אז זה דבר שצריך לסתום אותם.
הרמטכ"ל: כן, אריק כבר אמר לי: תשמע, צריך עם קרב- תנועה, אני לוקח את האוגדה ואני נוסע קדימה. אז לאריק אמרתי: אני מתכוון לבוא לשם מחר בצהריים ונשמע רעיונות. אבל לי אין ספק שאנחנו צריכים עכשיו לעצור, ולנסות בהגנה ככל האפשר יותר טובה, לנסות לבלום אותם. במה יכול להיות שאני יותר אופטימי? שאני סבור הייתי שאפשר לבלום אותם. כלומר אם הכוח הזה יתייצב, ולנו יהיו שם כמה, חמש מאות- שש מאות טנקים- 500-600 טנקים של יהודים".
(עמוד מספר 3), הרמטכ"ל: "טנקים סוריים שוב בנאפח. אנחנו פינינו את נאפח, לא פינינו את נאפח?.. אז יכול להיות שביני לבין משה (דיין) היה קצת ניואנס, מבחינת האופטימיות שלי…."
אלוף זאבי: " משה פה היה יותר אופטימי מאשר היה בשדה דב למשל. בשדה דב הוא מדבר איתי על איבוד הבית השלישי ומילים לא נעימות…
הרמטכ"ל: "זה, חברים זה באמת קרב על ארץ-ישראל, זה ממש לים".
(עמוד מספר 4), הרמטכ"ל: "צריך לדבר לאט ובשקט, אתה מדבר מהר וזה(?) (בטלפון) האללו- גבירתי. מתוך ארבעה-עשר הגשרים שעל התעלה. חיל- האוויר הרס שבעה, ואני מקווה שעוד נמשיך. –שלום (טריקת טלפון)"
אלוף רחבעם זאבי:" היא לא מבינה שזה חשוב."
קריאות: "הא, הא, הא."
רא"ל רבין: "היא מבינה, עוד איך."
(עמוד מספר 5), הרמטכ"ל (לאלוף זעירא): "תבוא לקד"מ, תשמע אותי, תשמע מה מונה לי בראש, אבל אם אני הולך לעשות את זה, אז אני צריך אותך, הקרב על הבית השלישי, אבל ככה!!"
8.10 חוברת 402-383-1975
(עמוד מספר 4)
התייעצות לגבי קיום תדרוך עיתונאים של הרמטכ"ל דדו:
הרמטכ"ל:" אתה מארגן. אני צריך להגיד פה משהו לעם ישראל?"
אלוף רחבעם זאבי:" זה מה שאני רציתי להגיד לך עכשיו. אני חושב שאתה צריך לדבר אל החיילים ואז עם ישראל שומע. אתה תדבר עם צה"ל ואתה מסייע."
יצחק רבין:" אני חושב שעד הערב נעשה לך את האופציה. אל תתחייב עוד. אני חושב שאתה צריך לעשות אותו."
הרמטכ"ל:" לא חשבתי ככה. אני חשבתי לעשות בפיקוד צפון, אז אני שם בשדה אומר כמה מילים."
יצחק רבין: "אתה צריך מסיבת עיתונאים, אל תעשה את המסיבה…"
הרמטכ"ל: "את המסיבה לעשות בערב."
יצחק רבין: "לא, תשמע עצות של אקס רמטכ"ל."
יגאל ידין: "אני יודע בעניין זה. וההד של הדברים. הם יצטטו אותך…"
אלוף רחבעם זאבי:" אני חושב שבצהריים."
(עמוד מספר 12), הרמטכ"ל: …"אריק, וכנראה שמוליק אופטימי….. הוא גם מבקש ממני רשות לכבוש את סואץ. אני קיבלתי היום פתק: אישורך בשעה 4 לכבוש את סואץ. בן אדם שעוד לא יצא מטיסה, נורמלי, בדרך כלל לא מבקש רשות לכבוש את סואץ.
ראש אמ"ן: "אם הוא נורמלי"
(עמוד מספר 13), הרמטכ"ל: "…אתמול אמרנו שיש דברים קריטיים ויש דברים שלא יגיעו למלחמה. אני משנה את דעתי, יכול להיות שיש דברים שבהחלט יגיעו. הפסקת אש מתקיימת כשאנחנו חזקים, ממושמעים, והם יורים קצת. גם אם תהיה הפסקת אש ואנחנו לא מספיק חזקים- אני לא יודע איך נחיה, כך שעכשיו יש כמה דברים שמתחילים להיות רציניים לנו. הרשימות יותר גדולות, אני מבקש שהחבר'ה יתחילו לעבוד. עכשיו זה אומר 300-400 טנקים, אולי גם 500… זה מטוסים. אנחנו הפסדנו 40 מטוס כבר אז ביקשנו 48 פנטומים, זה בשביל המנה הראשונה. המנה השנייה עכשיו זה עוד 24 סקייהוקים… אנחנו מוכרחים אותם "פריטי סון" כי יעברו עוד כמה ימים, נשמיד להם 100-200 מטוס, יבואו עוד שתי טייסות עירקיות ועוד טיסת מלוב, והמטוסים שלנו זה בעיה. אני יודע שהבעיה פוליטית. כל מה שרציתי ממך בהזדמנות זו זה להודיע לך שאני שיניתי את דעתי, ואם קודם נתתי רשימות קטנות- להורות לטליק, לנחמיה, שיעבדו עם חיל האוויר וכולם, לעשות רשימות הרבה יותר דברים. פוליטי אני יודע הכל.
ע' שהב"ט: "השאלה מה ישפיע על האמריקאים יותר: האם ישפיע עליהם יותר שהם יקבלו את הרושם שמצבנו- מה שאנחנו מדברים כרגע והם מוכרחים לעזור, או התמונה שיש להם כרגע שהשד לא נורא כל כך ."
רבין:" אי אפשר לשחק משחקים. צריך להגיד להם את האמת."
ע' שהב"ט:" ההתרשמות שלי שהם חיים על אינפורמציה לא כל כך רעה, ואומרים: היהודים האלה יסתדרו."
רמטכ"ל:" גם אנחנו היום חיינו בהרגשה קצת יותר טובה."
ראש אמ"ן:" צ'רה, אתה יודע איך אני מתדרך אותם. אני מתדרך אותם פעם אחת ב-12 בלילה, אתמול נתתי להם תדרוך די עגום."
רמטכ"ל:" אז תיתן להם גם הלילה."
(עמוד מספר 17- התייעצות לגבי תדרוך הרמטכ"ל)
יצחק רבין: "אתה צריך להגיד מסקנות."
יגאל ידין: "(דברים לא ברורים)"
אלוף רחבעם זאבי: " לא דברים אופרטיביים ברגע זה."
דובר צה"ל: "גם לא סיכום אבידות."
הרמטכ"ל: "לא."
אלוף רחבעם זאבי: "לפני שאתה יוצא צפונה".
יצחק רבין: זה עושה רושם ששם תקין. תשמע, אנו עושים בשביל טלוויזיה ורדיו שוב להוריד.
הרמטכ"ל: אם זה מיידי אז בצפון. אם אני עושה פה "פרס קונפרנס" אז זה קצת מוקד מדי. בשביל לעשות אני צריך לצאת עם דבר טוב. צריך להגיד: חזרנו לקו הפסקת האש ברמת הגולן. יש לנו כח מעבר לתעלה. או: גמרנו להשמיד ריכוז ראש גשר אחד ואנו באמצע השמדת השני.
אלוף רחבעם זאבי: הסטייטמנט שלך צריך להיות, נגמר שלב הבלימה עברנו….
דובר צה"ל: אולי לשלב האינפורמציה. בשעה 11, אלוף הרצוג שעובד אתנו הודיע לציבור שהיזמה עברה לידי צה"ל בגולן. אז הציבור יודע כבר שנה… ב'- קודם אנו מודיעים על ניצחונות גדולים של חיל האוויר. הציבור היום כבר לא מדוכא. הציבור היום…
9.10 חוברת מספר 401-383-1975
(עמוד מספר 1), משה דיין:"….כשברמת הגולן אין נסיגה, אנו לוחמים עד האיש האחרון. אם בשביל זה נצטרך להחליף את אלוף הפיקוד צריך להחליט כן צריך או לא צריך, אבל זו צריכה להיות הוראה…. על כל מקרה אין נסיגה מהקו הזה, אף לא סנטימטר אחד…"
…."שלב ג': לעשות רשימה של כל אותן הרכישות, אני לא יודע אם צבאית או דמיונית אבל מקסימלית שאפשר לבחון בכסף לצרכים האלה גם לנשק חיל רגלים… נגד טנקים שאפשר לצייד".
…." ג' או ד', לבדוק אפשרות של גיוס כל אלה ששחררנו, גיוס של צעירים, מילואים כדי להכניס לשריון לאוויר כל מה שצריך. נקבל טנקים ולא יהיו אנשים. לקחת גילאים קשישים ששחררנו, לקחת גילים צעירים שלא לקחנו מגיל 17".
(עמוד מספר 2), משה דיין:" מי שלא קבל עדיין שוק יקבל עכשיו שוק וזה שהגענו לכמות הטנקים שלנו בששת הימים. החרמון הזה פעם אחת עלה לנו 70 איש ופעם שניה 30 הרוגים ו-70 פצועים וזה יהרוס את המורל של העם. הפעם צריך להרגיש מי יהודי טוב, זה דבר נורא הדבר הזה, לוודא שיצאו מהמעוזים ויתקפו ומי שייהרג ייהרג. ואותם שבויים מסוריה כדי לאזן את הדבר הזה, חשוב לשים יד על שבויים כאלה. לחשוב מה ההתראה הטובה ביותר שנוכל לתת כדי לפרסם בלי שיוכלו להפציץ את הרמה, לראות במה העסק הזה וכדי שהוא לא יכנס, אבל לעשות גם את ההכנות הפיזיות. אם העירקים שולחים את החטיבה, אולי אפשר להפציץ אותה בדרך…"
(עמוד מספר 5), הרמטכ"ל: יכול להיות שזה המהלך הבא. יש לי עוד שני מהלכים… עכשיו אני אומר ראשון- הראשון זה להתחיל להרוס את סוריה, תקום צעקת אימים בעולם, אם היא תפסיק מיד את האש… כל אחד איפה שהוא עומד אני מקבל, נמשיך להתארגן….אבל שלב ראשון בואו נשבור אחד, שברנו את- השגנו הפסקת אש טוב, לא השגנו הפסקת אש, סוריה גמרה להילחם נסתובב לצד השני ונעשה לשני אותו דבר, זה יכול להיות מחרתיים. מחר הצבא הסורי… אני רוצה מחר לשבור…סליחה: היום".
"אני רוצה תפנית דרמטית, אני רוצה שמישהו יצעק געוואלד, נהרגים עמים, הפסיקו את האש. כולם יפסיקו את האש…"
(עמוד מספר 8), הרמטכ"ל:" ישראל, המצב לא טוב. מתי נראה את גולדה? בשבע וחצי? בשלוש עיניים? בחמש…"
"הוא אמר לי גם כן: תיכנס לגולדה ותגיד לה כל מה שאתה חושב. המצב חמור, חמור מאוד. אתן לך סקירה קצרה מאוד. היית אתמול כשחזרתי ואמרתי שהאלטרנטיבה של משה להתחיל להתקפל ולוותר תמיד נספיק לעשות את זה. התכנית שלי לנסות לשבור, בנקודה אחת ואולי בשנייה אני אנסה, אולי זה ילך ואולי לא".
(עמוד מספר 14), משה דיין: "כן. אבל אם אתה… למשל, אני חשבתי רגע, נניח שנשים את טליק על פיקוד דרום, אז בשם אחר. נשים אותו במלחמה. סגן ה-רמטכ"ל יורד לפיקוד דרום- קומה נוספת, לא…מישהו…אני לא… יש לי תמיד הרגשה לא בטוחה עם טליק- לא ייכנס לו איזה ריבוע לראש, שהוא יסביר לך איך העולם מסתובב מה אפשר ומה אי אפשר. וכשהוא נעול אז…בכלל…"
… הרמטכ"ל: "גורודיש הוא לוחם יוצא מן הכלל. מה שחשוב זה שהוא יציב בכל מצב. שוקל בסדר. מנהל קרב בסדר".
ההצעה לרמטכ"ל לשעבר, רא"ל חיים ברלב להתמנות למפקד החזית הדרומית:
(עמוד מספר 16), הרמטכ"ל: (לרא"ל במיל' חיים בר לב בטלפון):" חיים, איפה אתה? אתה כבר בבית? אתה בחור זריז. יושב אצלי משה, ואל"ף הוא מתפעל מהרעיון. בי"ת הוא רוצה להגיד לך מלה. הוא רק שואל האם אתה מסכים ברצינות. אלא מה? טוב דבר, קבל את משה.
משה דיין: " האלו, ערב טוב, אני, אל"ף, יותר ממתפעל, אבל אני רוצה לדעת בבירור: אתה מוכן לקבל עליך את פיקוד הדרום, להיכנס לשם ולשבת שם? לקחת את העניינים בידיים, אני אפילו לא יודע מה בעצם צריך לעשות שם. לא בשביל לסדר את העניינים, אלא איך אנחנו, לטווח יותר רחוק, צריכים כך לכלכל את העניינים כדי להגיע לסוף טוב. ואני חושש מאוד שמפה לא דדו ולא אני נעשה את זה, לא נוכל לעשות את זה, ואלה שנמצאים שם, אם זה גורודיש, אם זה אריק וכן הלאה, אינני סומך עליהם".
(עמוד מספר 17- על האלוף אריק שרון), אלוף רחבעם זאבי:" הוא הולך קדימה, צולח. אמרתם לו אתמול ברור".
הרמטכ"ל: "זה גובל בפשע"
אלוף אלי זעירא: "מה קרה?"
הרמטכ"ל: "זה פשע מלחמה. אני לא אמרתי שום דבר ב…פקודה, הוא, היום, בניגוד לפקודה, הלך למים, עשה קרב גדול (אלוף זעירא: כן), בניגוד לפקודה, שיקר לגורודיש, והלא אני מאזין לו לרשת, אני רואה שהוא משקר לי. ועכשיו הוא מבקש רשות לצלוח לגדה השנייה".
(עמוד מספר 19), הרמטכ"ל: "האלו. רב אלוף בר-לב, גולדה קיבלה בברכה את ההצעה. ואני שמח מאוד, חיים. אז, תלבש מדים, תתייצב פה, נעשה שיחה ארוכה על הנושא- ותרד למטה. כן. מתי יש… ישיבת ממשלה? כן. אני אגיד לך: לי יש שעה 10 קד"מ. אני חושב שטוב שתשב אתנו בקד"מ ב-10, תשמע את הקד"מ, נשב שנינו אחרי הקד"מ- ואחר כך תלך. אתה תבוא הנה, תקבל ממני מינוי של אלוף פיקוד הדרום. היום, שמעת את עזר היום? כן שמעת. עזר אמר: המעניין במלחמה הזאת שבני מפקד על מוטי וגורודיש מפקד על אריק. אז יש עוד אחד- ואני מפקד עליך. להתראות, חיים. אני עוד לא דיברתי אתו. גורודיש לא… ואגב, אנחנו נשוחח פה, כי לך יש אופציה: שגורודיש יקבל מיד את אוגדה 143 ושאריק יילך הביתה. וזה "גוד איידייה". תחשוב עד שתגיע הנה. להתראות".
(עמוד מספר 22), הרמטכ"ל: " זה לא פונקציונלי, זה פיקוד דרום, הוא יפקד על פיקוד דרום, עם מרש"ל בלי מרש"ל. זו שיחה קשה (בטלפון) ערב טוב טוב שמוליק. בסדר. שמוליק, יש לי הודעה לא נעימה בשבילך. חיים בר-לב יורד אליך ומעליך. הוא יבדוק גם את כל העניינים עם אריק היום. הוא ישוחח אתך והוא יחליט, גם ישמע לפי רצונך אם אתה רוצה להישאר אתו, או בעצם אגדיר אחרת: אם הוא רוצה שאתה תיקח את 143 ואריק ילך הביתה, או שאתה תישאר סגנו ואריק יישאר. זה בהחלטת שר הביטחון, ראש הממשלה, ואני רוצה שתקבל את זה טוב. זה לא היה רע, זה בהחלט לא היה רע, אבל פה מגייסים את כל הכוחות בכל מקום כדי שיהיה עוד יותר טוב. אם תהיו יחד זה יהיה יותר טוב. נכון. הוא לא הלך הביתה, ואני מציע לך לא לעשות את זה בשום פנים ואופן. בשום פנים ואופן. בהחלט. תראה, אילו זה היה אלוף לא הייתי עושה את זה, אבל זה רב-אלוף, רמטכ"ל, ואתם יחד זה יהיה מצוין, שמוליק בסדר, הוא יהיה עוד מעט אצלי והוא בלילה ירד למטה. ואני מאוד ממליץ שתישאר. טוב, תחשוב על זה… אני חושב שיחד זה יהיה יותר טוב. שמוליק, אני חושב שיש שם בעיות עם מפקדי האוגדות. יודע. נדמה לי. תשמע, זה לא לשיחה בקולות הרועדים האלה, אנחנו נשוחח על זה. תדע לך שאין פה הבעת אי-אמון, לפי דעתי עד עכשיו זה היה טוב וזה עוד יהיה טוב. היות וזה רא"ל, רמטכ"ל לשעבר, זה.."
(עמוד מספר 23), בר-לב: "בממשלה גולדה הודיעה את זה לשר המשפטים שהודיע שבשביל זה אני צריך להתפטר מהממשלה לפי החוק. אז גולדה מתנגדת בכל תוקף. אמרתי: תבררו, אם צריך לפי החוק אז אני אתפטר. אני חושש שהם יצאו עם איזה הודעה".
רמטכ"ל: (בטלפון)" תבקש מישראל ליאור שימנע בינתיים כל פרסום על מינויו של חיים.
יריב: …..שרב-אלוף חיים בר-לב נתמנה מפקד של כל הכוחות בסיני, ואלוף פיקוד הדרום נתמנה לסגנו".
בר-לב: "אולי מפקד חזית הדרום".
יריב: "….אז בין "חזית" ל"כוחות"…."
רמטכ"ל:" שמוליק לא רוצה להישאר? החלפנו לא סתם. הוא אמר לי: אני הולך הביתה, ואז יכול להיות שאנחנו אומרים לעם ישראל: נכשלנו בהתקפת נגד על המצרים בגלל המפקד, לא בגלל זה ש-… יש לזה אימפקט ציבורי חמור".
(עמוד מספר 25), רמטכ"ל: (בטלפון) לשר הביטחון: "כן. כן. בהזדמנות שאתה מצלצל יש לי שאלה אליך: אולי אנחנו לא נותנים פרסום למינוי חיים בר-לב. מה עולה בדעתי? שפתאום זה יכול להתפרש כאילו יש התמוטטות בחזית דרום, מביאים מיד מפקד שיציל את המצב. כן. כן…… אולי הוא יהיה, אני יודע מה. כן. כי אני הייתי אולי רוצה להגיד לגורודיש ולחיים, שחיים הוא המפקד אבל בלי ביטול מינוי ובלי. כן. מיוחדים. טוב שלום.
(לנוכחים) אני הולך לעשות איזה דבר אינטליגנטי. לא לבטל את המינוי לשמוליק. הוא נשאר אלוף פיקוד הדרום. איפה חיים? (תשובה) הוא כבר ירד לרוה"מ".
(עמוד מספר 26), רמטכ"ל לאלוף הדרום (בטלפון):" שמוליק. אני מעבד מן הצעה כזו ואני רוצה לשמוע את דעתך: שחיים יקבל מינוי סגן רמטכ"ל ויתייצב אצלך. זה מותנה בהסכמתך. אתה נשאר אלוף פיקוד הדרום, הוא סגן רמטכ"ל, הוא הסיניור. אבל זה מותנה בהסכמתך. שהוא יכול לתת פקודות גם לך וגם לאחרים, ואתה בעצם עובד אתו כ"סכנד אין קומנד". בהחלט לא. שמוליק. טוב אז תתקשר איתי עוד".
10.10 חוברת מספר 400-383-1975
המשך הדיונים על מינוי הרמטכ"ל לשעבר בר-לב מעל אלוף פיקוד הדרום גורודיש:
עמוד מספר 3), רמטכ"ל לאלוף הדרום (בטלפון):" ואני הגעתי אתמול לזה שאני רוצה לעשות כך: אתה נשאר אלוף פיקוד הדרום ונשאר לך מינוי של אלוף פיקוד דרום, חיים בר-לב ירד למטה יהיה על ידך, הוא היה גם ע"י חקה בזמן הקרב למעלה. חיים בר-לב ירד למטה, אנחנו מפרסמים כאן הודעה שרב אלוף חיים בר-לב גויס- אני לא יודע בדיוק את הנוסח – ויקבל תפקידים מיוחדים לעזרת ה-רמטכ"ל, דברים כאלה. והתפקיד הראשון שהוא יקבל אז הוא ילך לדרום, יכול להיות שאחרי 8 ימים הוא יעלה לצפון, כלומר אין לו תפקיד טריטוריאלי".
14.10 חוברת מספר 383-398-1975
תיאור תרגיל ההונאה של ישראל למצרים ע"י ביום שיחה פיקטיבית במכשיר האלחוט:
(עמוד מספר 1), הרמטכ"ל (מדבר עם רוה"מ): "…..אז אנחנו כן מנסים לעודד אותם ותיכף חיים ואני הולכים לדבר שיחה אלחוטית גלויה, שהם בטוח ישמעו אותה, ואנו קבענו ?? שיחה. הוא יגיד לי שמצבו די קשה והוא מקווה שהם לא יתקפו אותו עוד פעם. ואני אתן לו אישור שאם יתקפו אותו עוד פעם, שייסוג. ואז אולי הם יתקפו עוד פעם כאשר ישמעו את השיחה הזאת. אז אנחנו מתחכמים פה מה שאפשר, ובינתיים שתדעי פשוט שזה הולך טוב מאד."
בהמשך הפרוטוקול, המשך תכנון תרגיל ההונאה ותמלול השיחה המבוימת עצמה.
רק תיקון קטן, 46 שנים חלפו מאז מלחמת יום הכיפורים…