הרב יוסף חיים אוהב ציון שליט"א מגיש סגולות ליום הכיפורים הבעל"ט

סגולה לביטול המקטרגים לערב יום כפור ממרן הבן איש חי, בספרו 'לשון חכמים' וזה לשונו:


"ביום שמונה בתשרי או בתשעה בו, תכתוב את הדברים האלו על ניר, בזה הנוסח", מדקדק רבנו יוסף חיים, "ואחרי כן תלך אצל הים ותקרא את מה שכתבת על הניר בלחש: יִמָּחֲקוּ, יִמָּחֲקוּ, יִמָּחֲקוּ כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵנוּ: יִמָּחוּ, יִמָּחוּ, יִמָּחוּ חֲטָאֵינוּ וַעֲוֹנֵנוּ וּפְשָׁעֵינוּ: יִתְבַּטְּלוּ, יִתְבַּטְּלוּ, יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמַּשְׂטִינִים וְהַמְּקַטְרְגִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵחֲטָאֵינוּ וַעֲוֹנֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ: יִהְיוּ כֻלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים. בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים: יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כָּל הַנֶּחֱרִים בָּנוּ, יִהְיוּ כְּאַיִן וַיֹּאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֵנוּ: יִהְיוּ כְּאַיִן וּכְאֶפֶס אַנְשֵׁי מִלְחֲמֹתֵנוּ: יְהוֹן שֶׁבֵּיתִין וּשְבִיקִין לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין: יִסְתַּלְּקוּ וַיֹּאבְדוּ כָּל אוֹיְבֵינוּ וְשׂוֹנְאֵינוּ: תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וּפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדָּמּוּ כָּאָבֶן: כָּאָבֶן יִדָּמּוּ זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל וּפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל.

ואחרי כן תעטוף אבן עם הניר שכתבת, ותשליך אותם אל תוך הים במקום עמוק. ואחר כך תכף תאמר בקשה זו: כָּכָה יֻשְׁלָכוּ וְיִשְׁתַּקְּעוּ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל הַמְּקַטְרְגִים וְהַמַּשְׂטִינִים יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ, יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ, יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן (יְכַוֵּן לְשֵׁם תעא"ו בזי"כ). כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל. הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. יְהֹוָה יאהדונהי הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְ-הֹ-וָ-ה יאהדונהי צוּרִי וְגֹאֲלִי".



ח"י סגולות לכפרת עוון חילול ה׳


יומא פו, א "שאל רבי מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה ברומי: שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש? אמר: שלושה הן, ותשובה עם כל אחד ואחד. עבר על עשה ושב – אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנאמר (ירמיהו ג, כב): שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים. עבר על לא תעשה ועשה תשובה – תשובה תולה, ויום הכפורים מכפר, שנאמר (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם… מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם. עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה – תשובה ויום הכפורים תולין, ויסורין ממרקין, שנאמר (תהלים פט, לג): וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם, אבל מי שיש חילול השם בידו – אין לו כח בתשובה לתלות, ולא ביום הכפורים לכפר, ולא ביסורין למרק. אלא כולן תולין, ומיתה ממרקת, שנאמר (ישעיהו כב, יד): וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְ-בָאוֹת אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן".

ועוד אמרו במדרש (ויקרא רבה כב, ו) ויתר הקב״ה על עוון עבודה זרה ולא ויתר על חילול ה׳, ואמר לי רב גדול בדורינו שליט״א שלתועלת הרבים שלא יתיאשו מלחזור בתשובה מחמת עוון זה כדאי שאלקט הסגולות אל פני הכפ׳ורת על עוון זה, ופקודתו שמרה רוחי, וזה החלי בעזר צורי וגואלי.

א.אמונה

כתב הג״ר נסים אברהם אשכנזי בס׳ דרש אברהם (פ׳ תולדות דכ״ח ע״ב), ולי הפעוט נראה דכל מי שיאמין באמונה שלמה וחקוקה בלבו אלהותו יתברך, מכפרים לו כל עוונותיו, ואפילו על עוון חילול ה׳ כצדקה ממש, והוא דכשם ששקולה צדקה כנגד כל המצוות שבתורה, כמו״כ נמי דומה בדומה מצינו דכל המצוות נכללים במצוה הראשונה שהיא האמונה ששמענו מפי הגבורה, וכמו שאמר דהמע״ה (תהלים קיט) ״כל מצותיך אמונה״, ולפי״ז ביאר מה שאמר חבקוק ״וצדיק באמונתו יחיה״( חבקוק ב), היינו אפילו שיש בידו חילול ה׳, כיון דאיהו צדיק באמונתו יחיה ולא ימות על עוון חילול ה׳. ע״כ.

ב.אמן יהא שמיה רבא

כתב הגאון חת״ס בחידושיו לשבת (דף קיט ע״ב, ד״ה וכתיב) והביאו בספר עצות לדינא (עמוד פ) וז״ל, אף שלחילול ה׳ אין תקנה עד שימות, מ״מ אם שב באשר חטא, היינו שחוזר ומקדש שמו ברבים כגון בעניית אמן יהא שמיה רבה בכל כחו, קורעין לו גזר דינו שהיה לו למות ועתה יחיה. ומצאתי בספר החיים להגאון רבי חיים ברבי בצלאל (ספר חיים טובים פרק שמיני), שבן האומר קדיש על אביו מכפר לאביו על עוון חילול ה׳. ע״ש.

ג .אמת

כתב רבינו יונה בס׳ שערי תשובה (שער א אות מז) דאדם שתומך ביד האמת ומחזק ידי אנשי אמת ומנשא את ראשם יתכפר לו עוון חילול ה׳. והביאו הגר״ח פאלאג׳י בספרו נפש חיים (מערכת החי״ת אות כג), והוסיף שלפי״ז ישנו בנותן טעם למה שאמרו בתיקונים (תיקון סג) ובסמ״ג (עשין עד), דע״י זכות האמת אנו נגאלים, ועפ״י האמור הנה נכון דעיקר הגלות היה לנו בעון חילול ה׳, כמבואר בתרגום ביחזקאל (לו, כ) עה״פ ויבאו הגויים, עד דאחילו ית שמא קדישא, לכן שפיר חזי לתלות הגאולה ע״י מידת האמת, כי זהו הכפרה לעוון חילול ה' ונרצה לו לכפר עליו ואז ובא לציון גואל. ע״כ.

ד.גמילות חסדים

כתב הגאון ר׳ חיים פאלאג׳י בספרו נפש חיים (מערכת תי״ו) דגמילות חסדים הוא כפרה על עוון חילול ה' והסביר הדבר עפ״י מאי דאיתא בירושלמי(פאה א ע״א), ובדבר הזה תאריכו ימים זו גמילות חסדים, היינו שע״י גמילות חסדים מתכפר לו למי שנתחייב מיתה ומאריכין לו ימיו. ע״כ. וכן ראיתי בספר ועזר מצריו ח״א (עמוד קסד) שהביא מהרמ״ע מפאנו בעשרה מאמרות (מאמר חיקור דין פרק כג) דגמ״ח בזריזות רב והתמדה מכפר על עוון חילול ה׳. ע״ש.

ה.זיכוי הרבים

כתב הגאון ר׳ אברהם פאלאג׳י זצ״ל בספר וימהר אברהם (מערכת חי״ת אות קמב) בשם הרב בני אברהם דהמזכה את הרבים מתכפר לו עוון חילול ה׳. ע״כ. והביא דבריו מורינו הרב יעקב חיים סופר שליט״א בספרו שובי השולמית ח״א (עמוד מד), והראה לד״ז סמוכות של או״ר מדברי רבינו יונה. ע״ש.

ו.לימוד בעניני שעיר המשתלח

בספר נחלי מים למהר״י פאדווא (דרוש ז לשבת תשובה, דף כו ע״א) כתב וז״ל, נמצא לפי״ז יש תקנה לת״ח לכפר על עוון חילול ה׳ שיהיו עוסקים בתורת שעיר המשתלח ומכפרת כאילו שלחו שעיר המשתלח דתורת קרבנות ממש יש לה דין קרבנות אם עוסקים בה לשמה, ולדעתי לטעם זה יסדו גדולי קדמונינו לומר ביוהכ״פ כל סדר העבודה כי תקנה יש בזה אם עוסקים בתורה ובעבודה כאילו הקריב הקרבנות, ולכן תקנו לומר זה ביוהכ״פ להועיל על אותן עוונות שאין כח ביד יוהכ״פ לכפר רק בשעיר המשתלח ובזה העוסקים בתורת שעיר המשתלח הוי כאילו שלחו שעיר המשתלח. וע׳ש מה שפירש לפי״ז הפסוקים דשובה ישראל וכו'. בזה ע״ש,

ז.נעילה

נודע בבי מדרשא דברי הכהן הגדול מאחיו ר׳ מאיר שמחה הכהן מדווינסק בספרו משך חכמה פרשת וילך (הפטרת שבת תשובה) שכתב, דבשעת נעילה הוא עת רצון למחילה על עוון חילול ה׳, כיון שאז הוא חותם הדין שהשי״ת דן יחידי, ואז הוא שעת הכושר שהשי״ת יסלח מרוב טובו על עוון חילול ה׳ אחרי גודל הבכי והחרטה, כי אם הוא ימחול על חילול כבודו מי יאמר אליו, ולכן סדרו בתפילת נעילה הפסוקים למה תמותו השיבו וחיו כי לא תחפוץ במות וכו', כי הכל על עוון חילול ה׳. עכת״ד הנפלאים שם. והביאו בספרים שכן משמע גם מדברי הרוקח.

ח.נפילת אפיים

כתב הגאון ר׳ אברהם פאלאג׳י זצ״ל בספרו וימהר אברהם (מע׳ ח אות קמב) דמדברי הזוה״ק ח״ג בתוספת (דף שז ע״ב) יוצא תפילת אפיים בכונה מכפר על עוון חילול ה׳. וכ״כ הפלא יועץ (ערך חילול ה'). וע״ש שהוסיף דיכוין למסור נפשו למיתה בשעה שאומר נפילת אפים. והגאון המלוב״ן ר׳ יעקב אביחצירא זיע״א בספרו שערי תשובה כתב לפרש הפסוק לך ה׳ הצדקה ולנו בושת הפנים וז״ל, הכונה דהעון התלויה כפרתו ביום המיתה הוא עון חילול ה׳ ואין בושה לאדם יותר מעון שיש בו חילול ה׳. והנה ולנו בושת הפנים סופי תיבות מות, ורומז לעון חילול ה׳ שתלויה כפרתו ביום המיתה, ואמר לך ה׳ הצדקה דהיינו שצדקה גדולה עשית עמנו שבראת לנו רפואה הזאת, שע״י נפילת אפיים מתכפר לנו העון של חילול ה׳ שתלויה כפרתו ביום המיתה, וע״י נפילת אפיים לא נשארת כפרתו עד יום המיתה, רק בעודו בחיים נתכפר ונמחל לגמרי, וזה לך ה׳ הצדקה שהיא הצדקה של נפילת אפיים שעשית עמנו, שאפילו בעוון חילול ה׳ שבושת שלו מרובה וכפרתו תלויה ביום המיתה, עשית עמנו צדקה ע״י נפילת אפיים ונמחל ונתכפר אפילו בעודו בחיים. עכ״ל.

 ט.ענוה

כתב הגר״ח פאלאג׳י בספרו נפש חיים (מערכת חי״ת אות כג) דעל ידי מדת הענוה זוכה לכפר על עוון חילול ה׳. וידוע מאמרם ז״ל (ראשהשנה יז ע״א) דהמעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, דכל אתא לרבויי אפילו עוון חילול ה׳, ונראה דהטעם הוא עפ״י מה שאמרו(תמיד לב ע״א) הרוצה שיחיה ימות, ופירשו רש״י והערוך ימות ישפיל את עצמו, וכיון דהענוה והשפלות מיקרי שם מיתה הרי הוא נמחל לו, דעונש עוון חילול ה׳ הואמיתה ובזה מתכפר לו. וע״ש שהביא שכ״כ הגחיד״א בספרו חומת אנך (איכה סימן ד). וע״ע בס׳ ברכת מועדיך לחיים (דרוש ב׳ לשבתתשובה, עמוד שיא). וכן מצאתי עתה לר׳ נסים אברהם אשכנזי בספר דרש אברהם (דף כח ע״ג) דע״י ענוה מתכפר לו עוון חילול ה׳. ע״ש.

י.צדקה בסתר

כתב הגאון הנורא ר׳ נסים אברהם אשכנזי זצוק״ל בספרו דרש אברהם עה״ת סדר תולדות (דף כח ע״ב) וז״ל, ונראה לי דהצדקה שאדם עושה אותה בסתר מנדבת רוחו ורצונו בלתי שום כפיה, הנה הוא מכפר על האדם על עוון חילול ה' ואמינא לה ממ״ש בזבח ומנחה אינו מתכפר, משמע דוקא בזבח ומנחה שאינו מעולה כ״כ לגבי עוון ח״ה הוא דאינו מתכפר, אבל בדבר גדול יותר כתורה וכיוצא בה מתכפר, וכיון דקיי״ל גדולה צדקה יותר מכל הקרבנות וכדאיתא (סוכה מט ע״ב) והכי ס״ל לקב״ה, וע״ש עוד שהאריך במעלת הצדקה בסתר, ובסוף דבריו כתב ואפשר דזהו שאמר קרא וצדקה תציל ממות דהיינו ממות הראויה לענין חילול ה׳. ודפח״ח.

יא.קיבוץ עם לעבודת ה׳

ז״ל רבינו החתם סופר בדרשותיו ח״ב (דף שע ע״א) כי אחז״ל אע״פ שתשובה ויוהכ״פ מכפרים על כל החמורות אבל חילול ה׳ ר״ל אינו מתכפר אלא במיתה, אך יש לזה תקנה בקידוש ה׳ ברבים כגון בישור צדק בקהל רב בתוכחה ומוסר ״וקבוץ עם לעבודת ה׳״. וע״ש עוד מה שהאריך בזה.

יב.קידוש ה'

כתב רבינו יונה ספרו שערי תשובה (שער ד אות ה) גם לחולי הזה (הוא עוון חילול ה׳) ימצא לו מרפא אם יעזרהו השי״ת לקדש תורתו נגד בני אדם, ולהודיע לבני האדם גבורת השם וכבוד הדר מלכותו, וסר עונו ברוב גודל כשרון המעשה שהוא בהיפך מן המעשה אשר נואל ואשר חטא בו. ע״כ. וכ״כ עוד לעיל (שער א אות מז). וכ״כ רבינו בחיי בס׳ כד הקמח (ערך חילול ה׳) וז״ל, שאע״פ שעוון חילול ה׳ חמור ביותר מצינו לו רפואה עם מה שיקדש את ה׳ באותו דבר שחללו לפי שכל עבירה תמצא כופר כשיעשה האדם מצוה כנגדה. עכ״ל.

יג.קריאת שמע במסירות נפש

בספר בני יששכר למהרצ״א דינוב (מאמרי חודש תשרי מאמר ד, דרוש יג) כתב וז״ל, אבל הסגולה לזה מה שאמרו בזוהר פרשת במדבר שע״י מסירות נפש אמיתי בלב בשעת ק״ש אתחשיב ליה כאילו מסר נפשו בפועל על קדושת שמו ית׳ש ויחודו ואחדותו, ואמרו שם דאפילו אותן עבירות שנאמר עליהם אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון הכל מתכפר על ידי העדות הזה שמעיד האדם בשעת ק״ש ומקבל על עצמו מסירות נפש בכח. וכ״כ רבינו אליעזר פאפו זצוק״ל בספר פלא יועץ ערך(חילול ה׳). ע״ש.

 יד.שמירת שבת

כתב הרמ״ע מפאנו בספרו עשרה מאמרות מאמר חיקור דין (פרק כג) דשמירת שבת וקיום שלש סעודות לשם שמים מכפר על עוון חילול ה׳. וכ״כ הגר״ח פאלאג׳י זצוק״ל בספרו ראה חיים (פרשתאחרי).

טו.תורה

כתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער ד אות טז), עוד תמצא לו כפרה (למחלל ה׳) בהגיונו תמיד בתורה ויגיעתו בה כאשר אמרו רז״ל (ראש השנה יח ע״א) בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בדברי תורה, ואע״פ שהיה עוון בית עלי בחילול מצות קדשים, והנה כי התורה רפואה לכל מכה נחלה מאד על כן כתוב מרפא לשון עץ חיים. וע״ע בזה בספר התשובה להגר״י כהן זצ״ל (ח״א עמוד קכד) מה שביאר בזה מדוע ת״ת מכפר על עוון חילול ה׳. ע״ש.

טז.תפילה

כתב מרן הגר׳ח פאלאג׳י זצוק״ל בספרו נפש חיים (מערכת התי״ו אות לח) וז״ל גם על ידי תפילה נראה שמכפר (עוון חילול ה׳) לפי מה שאמרו בירושלמי (ראש השנה ב, ה) על הפסוק בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בתפילה. וע״ש עוד באות ל״ה מה שהאריך במעלת התפילה. והרה״ג רבי יששכר תמר זצוק״ל בספר עלי תמר על הירושלמי שם (דף קצז) כתב, דמהמעשה המובא בירושלמי שם מבואר שאין המדובר בתפילה רגילה אלא בריבוי תפילה ובכונה גדולה, ועוד ביאר דתפילה מכפרת כיון שהתפילה ביסודה על כלל ישראל כולו, ועי״ז הוי בכלל גמילות חסדים. וכבר ביארנו לעיל (אות ד) דמעלת גמילות חסדים לכפר גם על עוון חילול ה'

טוב.תשובה מאהבה

טוב. כתב גאון עוזינו החיד״א זצ״ל בספרו מדבר קדמות(מערכת ת אות ח״י) וז״ל, תשובה, כתבו המפרשים דהשב מאהבה תיכף מתקבל, ובשב מאהבה לא נאמרו ד׳ חילוקי כפרה שהיה ר׳ ישמעאל דורש, דדוקא בשב מיראה בחלקות ישית למו ר׳ ישמעאל, אמנם אם שב בכל לב מאהבה אינו מחוסר זמן ותיכף מתקבל ברצון, ויש ליתן טעם דכיון דהשב מאהבה זדונות נעשו לו כזכויות, א״כ אין כאן ל״ת וכריתות ומיתות ב״ד כי אם זכיות. ועיין להגר״מ הלברשטאם זצוק״ל בהגהותיו פאת קדמה (שם עמוד עב) מה שביאר בזה, ומה שהביא בזה מספר בני יששכר. ע״ש

חי. תשובת רבים

כתב הגאון ר׳ יעקב מאיר פאדווא זצ״ל בספרו נחלי מים (דרוש ד לשבת תשובה, דף יג ע״ב) דתשובה ברבים מהני לכפר על עוון חילול ה׳ בלא יסורים, ובזה פירש הפסוקים שובה ישראל עד ה׳ אלהיך (לשון יחיד) כי כשלת בעוונך, והיינו יחיד צריך יסורים לכפר על עוונותיו, וזהו כי כשלת, משא״כ רבים קחו עמכם דברים ושובו אל ה׳, דהיינו בתשובה ובתפילה לבד סגי. ע״כ.