סא"ל שלומי בוסקילה, שתפקידו לצייד את חיל הרגלים עם הכלים איתו ינצחו בקרב, חושף בראיון בלעדי ל'חדשות JDN' את הפיתוחים החדשים למלחמה הבאה: סמארטפון שיעבוד מכל מקום, משקפת שתעבוד בכל שעה ומרגמה שתשוגר מכל שטח

המצב הביטחוני בצפון ובדרום לא רגוע וניתן להעריך שהמלחמה הבאה באחת מהזירות האלה, או בשתיהן, הוא עניין של זמן. בסבירות גבוהה, מלחמה שכזאת תכלול גם כניסה של כוחות קרקעיים עמוק לשטח האויב. סא"ל (סגן אלוף) שלומי בוסקילה, רע"ן חי"ר (ראש ענף חיל הרגלים) במחלקת אמל"ח (אמצעי לחימה) בצה"ל, ממונה על כך שביום שזה יקרה, החיילים יכנסו עם הציוד המתקדם ביותר, עם פער משמעותי על חיילי האויב.

לקראת חג הסוכות, כשברקע מרחף האיום התמידי ממלחמה מתקרבת, פגשנו אותו ונחשפנו לכלים חדשים שיכנסו לשימוש הכוחות בשבועות ובחודשים הקרובים, ומעניקים לכוחות בשטח יכולות מתקדמות, שאת חלקן אין גם לצבאות הגדולים בעולם. בראש התורן, "מערכת שקד" שפיתוחה מסתיים בימים אלה ויצייד את הלוחמים בסמארטפון מתקדם שיעבוד מכל מקום, וזה לא כל כך פשוט כמו שאתם חושבים.

"אנחנו מבינים שאחד מהאתגרים שלנו בשדה הקרב זה לדעת מהר מה קורה, לדעת להגיע ממקום למקום מהר, כמו וויז שפתר לנו הרבה דברים וגרם לנו להתייעל בהרבה מובנים, כמו ייתור הצורך בלפתוח מפות נייר, יש יותר שיתוף מידע, אני יודע איפה העומסים ואיך אני יכול להתחמק מהם. אותו דבר בעולם הטקטי, אנחנו מחפשים פתרונות שיאפשרו לנו להיות יותר רלוונטי ויותר יעילים בשדה הקרב", פותח בוסקילה את הראיון.

כך הפך גלקסי לכלי מלחמה

סא"ל בוסקילה מסביר כי "מערכת שקד" הוא בעצם סמארטפון, אך גם בהרבה יותר מזה. "זה מערכת שבאה מרמות הפיקוד הזוטרות, לאפשר גם מידע מלמעלה למטה, מה זה מידע? שאדע איפה החברים שלי, דרך איזושהי תצוגה שדומה מאוד לסמארטפון שאתה מכיר, אני יודע להגיד איפה החברים שלי ביחס אלי, איפה אני ביחס לעולם, להסתכל על מפות מסוגים שונים, אם אני רוצה להסתכל פעם אחת במפה רגילה, פעם אחת בתצ"א (תצלום אוויר), תלת מידי, וכדו. אני יכול גם להתכתב בצ'אט עם כל הגורמים מכל מקום".

הוא מוסיף ומפרט, "יש לי קשר רדיו, אני יכול לעבוד עם זה בכל מקום ובכל זמן, אני יודע לשלוח מפה דברים לחברים שלי, לכוחות הרלוונטיים, אני יודע להגיע ולדבר גם עם כוח שאני לא מכיר ביום יום, להעביר בינינו אפילו מטרות ודברים כאלה. יש פה כלים נוספים, כמו איך אני מגדיר את הכשירות של המחלקה שלי, אני יכול לעדכן דרך זה אם אני כשיר או לא. כל הדבר הזה מייצר מידע רחב מאוד שנותן למקבלי ההחלטות פתרונות יותר מהירים".

חיילי צה"ל מתנסים ב"מערכת שקד"

לצורך הפעלת המערכת, צה"ל הקים מעין רשת תקשורת עצמית. "יש רשת טקטית צה"לית, יש פה איזה שהוא ענף שצריך להביא תקשורת לכולם, מייצרים תשתית תקשורת שדומה לעולם האזרחי כמו פרטנר / סלקום / פלאפון, יש רשת כזאת שהיא של הצבא, שהיא יודעת לעבוד, היא לוקחת בחשבון את כל השיקולים, הרי אני לא נמצא פה בקריית אונו בתל אביב, אני נמצא במקומות שכנראה אין לי יכולות לפרוס שם אנטנות קרקעיות וכל מיני דברים כאלה, כל הדבר הזה נכנס לאפיון ואז מפתחים עם החברה הרלוונטית את הפתרונות שיהיו טקטיים".

בוסקילה מתמצת את ההתאמות שעברה המערכת בכדי לשמש את החיילים, "דבר כזה עובד על לוחם 24 שעות רצף, יש לו הקשחה, יש לו פתרונות שנותנים לו, לצורך העניין אפשר לעבוד אתו עם כפפות, זה היה דגש מאוד חזק, שלא יגרום לי לסנוור בלילה ולא יחשוף אותו כשאני עובד איתו, יש המון שיקולים איך הדבר הזה חי ביחד עם המים שהלוחם צריך, עם התחמושת שהוא צריך לקחת, עוד אלף ואחד הדברים כדי שהוא יהיה בלחימה".

כל הדברים האלה יחד שוקלים לא מעט, 7 קילו בערך, אבל זה עדיין חצי ממה שקודמו שקל. "בשביל שזה יעבוד בכל מקום ובכל זמן, אני צריך לקחת איתי כמה דברים שהם מאוד בסיסים. אחד זה אנרגיה, יותר מחצי מהמערכת זה סוללות", הוא מסביר ומציין כי מדובר בסוללות ב"תפוצה רחבה" המשמשות את צה"ל לצרכים שונים, כך שבמקרה ונגמרה הבטרייה, ניתן בקלות להשיג חלופית, "אם עכשיו אני נמצא מעבר להרי החושך ונגמרה לי האנרגיה, אני יודע לקחת מכל אחד מסביבי אנרגיה, כי זה לא ייעודי למערכת, זה גם של מכשירי קשר, גם של תצפית ועוד".

החצי השני של המערכת מוקדשת למערכת התקשורת, "כדי להיות רלוונטי בכל מקום אני צריך תקשורת, פה יש תקשורת ייעודית, צבאית, רדיו, לא נכנס לטכנולוגיה וכל זה אבל היא מאפשרת לי לעבוד בכל מקום בכל זמן ולא להיות תלוי באף אחד, לדבר עם כל מי שנמצא מסביבי, בנתונים, להעביר לו מידע ולקבל ממנו מידע, אני לא צריך את סלקום או פרטנר שיישב בקצה עם משהו, הכל בינינו. זה אתגר מאוד קשה, מאוד מורכב".

סא"ל בוסקילה מציג את "מערכת שקד" לכתב 'חדשות JDN'

הוא מסביר את המהפכה שעשו בצבא, כשבמקום לייצר דברים לבד, מאמצים טכנולוגיות אזרחיות ומשפרים אותן. "בעבר פיתחו דברים שהם פחות אמצעיים שאומצו מהאזרחות כמו סמארטפונים, אלא נגיד פיתחו מחשב שהוא ייעודי כי לא היה מספיק כוח מחשוב. נגיד, את האייפון הראשון פיתחו ב-2007, מערכות מחשוב פותחו ב-2005, הייתה תקופה שכל דבר היית מייצר במיוחד, ברגע שאתה מייצר במיוחד, אחר כך יש לך קושי להחזיק את זה, לשמר את זה, אף אחד אין לו ואתה בונה את זה לעצמך, זה עולה יותר יקר. כשאתה לוקח משהו מהמדף, אתה פשוט מחליף אותו".

וכן, פשטו לקחו מוצר שרבים מכם מכירים, סמארטפון רגיל, זה מה שנמצא בקצה המערכת וישמש את החיילים, בעצם כבר משמש כמה בודדים שקיבלו את המוצר במהלך תקופת הניסוי. כשהמערכת תיכנס לשימוש במהלך החודשים הקרובים, החיילים אף יקבלו מכשיר מתקדם יותר. "זו קפיצת מדרגה משמעותית באימוץ טכנולוגיות אזרחיות", אומר בוסקילה.

אבל לא מדובר רק בפיתוח טכנולוגי נחמד, אלא בכלי מלחמה של ממש. "המטרה היא להביא מהדבר הזה את העליונות הנדרשת לתוך שדה הקרב, לא שזה יעזור לי לנווט ממקום למקום, זה מעולה, אבל זה בשביל זה. המטרה היא איך הדבר הזה עוזר לי לסגור מעגלים, לוודא שאם צריכים כוח אווירי כזה או אחר לבוא לאסוף אותי אז שהוא יידע לדבר איתי באותה שפה, אלה הדברים".

כמה זמן עבדו על המערכת?

"המערכת הקודמת נקראת שחר, מ-2015 כתבנו מה אנחנו רוצים, זה לא היה נולד אם לא היה את המערכת הקודמת, התהליך זה שהיה לנו מערכות, למדנו, התחככנו, פיתחנו, גדלנו עם זה, ידענו מה אנחנו רוצים, כל הזמן בשטח לומדים, הרבה מאיתנו גם מפקדים בשטח במילואים, אני הייתי לא מזמן סמג"ד בגדוד מילואים והייתי עושה אימונים, על מנת כל הזמן להרגיש את החוויה לא רק פה אלא גם בשטח. ב-2015 כתבנו את האפיונים, באזור ב-2016 התחלנו את הביטוח, המכרזים, בתחילת 2019 כבר התחלנו ניסויים כדי לבחון יציבות, תהליכים, אפליקציה, ממשקים".

אבל בצה"ל לא מתכוונים לעצור כאן, "יש גם שילוב של פתרונות כמו שעון חכם שאין פה אבל אנחנו בוחנים אותו, הוא עדיין לא הוחלט, כי זה משהו שהוא עדיין בניסויים אם זה בכלל נכון או לא". הוא מסביר את היתרון, "האם כל פעם אני צריך לפתוח מסך או שיש לי איזה התראה אז אני קודם כל מסתכל בשעון ורק אם זה באמת מעניין אותי אז אני אלך לפתוח. עוד פעם אימוץ מהעולם האזרחי, שעונים חכמים, שעוני ספורט, דברים כאלה".

תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה

סא"ל בוסקילה מספק לנו הצצה לעולם ראיית הלילה, "אנחנו צריכים פתרונות שהם מצד אחד לא טכנולוגיה יקרה מידי, שאז לא מאפשרת לנו תפוצה רחבה, מצד שני אנחנו מנסים לקחת דברים שהם כן נותנים איזה שהוא יתרון בשדה הלחימה". בקרוב יחלו החיילים להשתמש ב"שח"ם" – שפנפן חד עיני מתקדם.

המוצר קצת קשה לתיאור במילים, אך מדובר במערכת שפותחה על ידי גורם חיצוני ועברה התאמות לדרישת צה"ל, וכיום מציג טכנולוגיה מתקדמת באופן משמעותי, שמאפשר לחיילים בשדה הקרב לראות גם בשעות הלילה באופן איכותי יחסית. תוך דגש מרכזי על הנוחות שלו, כך שהוא מחובר לקסדה ותנועת יד קלה מכווינה אותו למול עיניו של החייל, ובקלות ניתן להזיזה חזרה, כשהיא משאירה במהלך השימוש את הידיים פנויות. עוד בונוס, הוא שוקל רק 300 גרם.

אבל כמובן שנוחות זה לא הכל, העיקר זה האיכות. "אני רואה בעין אחת בלילה באמצעות מגביר אור כוכבים את כל השטח לפני בטווחים יפים", אומר לנו שלומי. "אנחנו הצלחנו בשנים האחרונות לעשות קפיצת מדרגה משמעותית באיכות שרכשנו, וגם בכמות". זה לצד כוונות תרמיות, שמהווה עוד שכבה ללחימת הלילה. "בסוף אנחנו רוצים להיות במקום שאנחנו נלחמים בליל כמו ביום, זה היעד".

ה"שח"ם"

בדיוק ההפך "ממערכת שקד", ה"שח"ם" הוא מוצר צבאי טהור ובכך מציג לצה"ל עליונות בראיית הלילה על פני האויב. "רק לצבאות בעולם יש פתרונות כאלה, היום אנחנו מתחילים לראות כל מיני מצלמות רגישות להיכנס לשוק ומתחילות לאיים על עולם מגבירי האור כוכבים, בזה שהן מביאות רגישות גבוהה וטכנולוגיה בתפוצה רחבה שיותר זולה, אבל זה עדיין לא שם". אבל הוא כבר נערך, "אני מאמין שבעוד עשר שנים אנחנו נראה בשוק, כמו בעולם הסמארטפונים, יש מצלמות בתפוצה רחבה, תיקח, תקשיח אותן, תתאים אותן, ותוכל לעבוד איתן גם בלילות חשוכים".

הוא מסביר בקצרה איך עובד ה"שח"ם, "הוא לוקח את המעט אור שיש לך בסביבה, אפילו מספיק אור ירח באחוזים בודדים, יודע להגביר את האור החיצוני למצב כזה שאתה רואה דרך המשקפת תמונה שמאפשרת לך לראות את השטח. עד היום היינו בתמונה ירוקה כזאת, היום כל מה שאנחנו מביאים זה שחור לבן, כי אז יותר קל להתמצות בשחור לבן לעומת הירוק, וגם הרזולוציה יותר טובה, האיכות". אז כנראה שלא נראה יותר סרטונים ממעצרים ליליים בצבא ירוק.

מרגמה ניידת

לסיום הוא מציג לנו את "החנית", טוב לא ממש פיזית, אבל מסביר ומציג על המחשב, את הכלי המלחמתי הדי חדש של צה"ל. משגר מרגמות על ג'יפ. "עד היום היה לנו מרגמה על נגמ"ש, שיש לו את המגבלות שלו, הוא יכול לנוע רק במקומות מסוימים, הוא לא יכול לנוע על כבישים, יש לו פחות גמישות בזמן ומרחב, אם אני רוצה עכשיו לדלג איתו ממקום למקום אז יש לי בעיה של מעברים מסוימים, נגמ"ש, זחל מוגבל. יש לו גם יתרונות גדולים אחרים, אבל בסוף אלה הדברים שמוגבלים. עשינו מהלך ובמקביל לזה שיש לנו פתרונות על נגמ"שים די הרבה זמן והם פתרונות מדהימים, שזה נקרא קשת, עשינו גם פרויקט של לקחת את הקשת, את אותה מרגמה, ולשים אותה על רכב".

זה אחד מהשינויים שגם בעולם לא הרבה הצליחו לעשות, לקחת האמר ולשים עליו מרגמה, לדעת לנסוע איתו לכל מקום שאני רוצה, ותוך פרק זמן מאוד מאוד קצר לדעת להוציא פגז לסיוע לכוחות. זה נקרא 'החנית', בסוף היא יורה אותו דבר כמו קשת, אבל היא הרבה יותר גמישה, הרבה יותר זריזה, נע על צירים, לא תלויה במובילים, יכולה לנוע ממקום למקום מהר. ב-2019 נכנסו המערכות הראשונות, ויכנסו עד סוף שנה עוד מערכות, במהלך 2020 נראה עוד סדר גודל של כמה עשרות".

"זה בסוף נותן את השלם לגדוד, ביחד עם הרבה מאוד מריבים אחרים", הוא מסביר איך זה קשור לחיילות הרגליים. "לוחם לבד לא מנצח את המלחמה, גם לא מפקד, גם לא מחלקה, יש את כל מרכיבי הסיוע. איך אני יוצר סיוע? על ידי שיש לי שפה משותפת, יודעים איפה אני נמצא ואני יודע איפה הם נמצאים, עכשיו אני מגיע לאיזה מקום וצריך לקבל סיוע באש, אז יש לי במרחב הגדודי מרגמות, או כל מיני כוחות שמסייעים לי".

וכל זה קשור גם ל"מערכת השקד" עליה דיברנו קודם לכן, שמסתבר שתחבור גם לכלי מלחמה ולא לא רק לכוחות אנושיים. "המרגמה לא חייבת לראות את המטרה, הכוח הקדמי שנמצא עם 'שוב', יכול להיות בשדה הלחימה, לראות מטרה, ולהגיד ל'חנית' שנמצאת מאחורה, 'הנה המטרה', הוא לוחץ לה פה (הוא מדגים לנו במערכת, ש.ב.צ.), היא מקבלת את המטרה, יש לה גם מערכת כזאת בכלי, ומשגרת את המרגמה". אבל זה לא חייב להיות רק מרגמה, זה יכול להיות גם פצצות תאורה לצורך העניין, אם זה מה שהכוח צריך.

ומדובר בצעד אחד קדימה מול כל העולם, כיום משגרי מרגמות הוצבו בעיקר על נגמ"שים או על משאיות מאוד גדולות, "על רכב כזה, שהוא יחסית טקטי וקרבי, זה המרגמה היחידה בעולם", הוא קובע. בכדי להסביר את היתרון המשמעותי בכלי החדש, הוא מסביר מה היה עד היום, "היית צריך לבחור את הציר שלך בקפידה, לדעת שאם הגעת לנקודה ופרסת, תצטרך זמן לפרוס בנקודה אחרת, באמצעות זה אתה הרבה יותר גמיש, אתה יכול להגדיר מרחבים שאני רוצה להיות בהם ולא ממש לנתח את הציר, אני לא צריך להתעסק עם כל מיני מעברי כבישים. לדוגמה, אם אני רוצה לעבור מנקודה אחת לשנייה ויש לי ישוב בדרך, עם נגמ"ש אני צריך להקיף אותו, עם רכב אני כנראה יוכל לעבור דרכו".

"יש לי יכולת שהיא הרבה יותר רלוונטית במרחב הזה היום שאנחנו עובדים יותר במרחבים בנויים, זה לא סוד. פעם היינו אומרים שאנחנו מוקפים באזורים פתוחים, היה לך אזור שטח פתוח, משהו בנוי, שטח פתוח, משהו בנוי, היום כל העולם הוא אורבני אחד שלם. זה חלק מהמרכיבים של איך להיות מותאם למלחמה הבאה".

"אנחנו מאוד מתקדמים ביחס לעולם"

את השיחה שלנו עם סא"ל בוסקילה אנחנו מנצלים גם כדי ללמוד קצת על המסחר בתעשיות הצבאיות בעולם. כך לדוגמה "מערכת שקד" פותחה על ידי חברת אלביט הישראלית, כמובן בשיתוף פעולה עם צה"ל, ותחת ההגבלות הנדרשות תשווק אולי בהמשך לעולם. מנגד, המערכת השנייה שראינו, "שח"ם", פותחה בעולם ונרכשה על ידי ישראל, כך שלישראל לא תהיה עליונות על צבאות המערב האחרות בתחום, למרות שעברה התאמות בהתאם לדרישות צה"ל. עם זאת, ארגוני טרור לא יכולו לרכוש טכנולוגיות כאלה.

"מההכרות שלי, אנחנו מאוד מתקדמים ביחס לעולם", אומר בוסקילה ביחס למערכת שקד שמהווה פריצת דרך בתחום, "ראיתי כמה וכמה פתרונות, זה פורסם כבר שאנחנו מבין המתקדמים בעולם בכל התחום הזה של צבא יבשה דיגיטלי. אני לא מכיר צבא מערבי שיש לו את היכולות שיש לנו, מרמת הפיקוד הזוטרה, יש יכולות מפקדה אולי, דברים כאלה, אבל מרמה של מפקדים בשטח, טקטיים, אין כזה דבר".

במהלך השיחה הוא מספר לנו על כוונת תרמית שפותחה עבור צה"ל על ידי חברה ישראלית, ומשווקת בעולם, אבל מעט פחות משופרת. "כמעט תמיד אנחנו לא מייצרים דברים שאנחנו רוצים שיהיו רק שלנו, אבל פתרונות כאלה אנחנו ביחד עם החברות, אם יש אפשרות לייצא אותם, גם לסייע לחברה ישראלית להרוויח כסף כי זה אינטרס משותף, וגם אם אפשר להביא מזה עוד כסף לצה"ל, באמצעות פיתוח משותף עם צבאות אחרים, אנחנו עושים עם זה".

עוד הוא מסביר על סחר הנשק בעולם, "יש בסוף מנגנונים מסוימים שמגנים על טכנולוגיות צבאיות, כל מיני אמנות, כמו שחברה לא יכולה לקום בוקר אחד ולהחליט שהיא מפתחת חומרי נפץ, או דברים כאלה, כי אסור, יש גם חוקים בינלאומיים וגם מקומיים, שמחייבים אותך להיות בעל רישיון מסוים כדי למכור או לפתח נשק. זה בדרך כלל הדברים ששומרים בעולם".