הילולת האדמו"ר רבי נחמן מברסלב זי"ע - י"ח תשרי תקע"א

האדמו"ר רבי נחמן מברסלב זצ"ל: נולד ב-א' ניסן ה'תקל"ב במז'יבוז' שבאוקראינה. נפטר ב-י"ח תשרי ה'תקע"א ציונו באומן. חי כ-38 שנים. מייסד חסידות ברסלב. מנעוריו התבלט בכישרונותיו המיוחדים. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. בטרם נעשה בן 20 נעשה אדמו"ר. סלל דרכים חדשות בחסידות. לדבריו, עיקר ההתחברות והדבקות להשי"ת הינה בזכות התפילה, ניתן ללמוד מתינוק להתפלל בפשטות ובתמימות. רבי נחמן הדגיש את חשיבות הישיבה בא"י ואמר: "כל העניין שלי זה ארץ ישראל". גילה 10 פרקי תהילים ואמר, כי דבר זה לא נודע מיום בריאת העולם, כי הוא תיקון גדול ונורא מאוד. וכן אמר 'אני חזק בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר, שעשרה פרקי תהילים אלו מועילים מאוד מאוד'.

בשנת ה'תקס"ו חלה בשחפת. לאחר דלקה שפרצה בברסלב עבר לאומן ושם נפטר בחוה"מ סוכות. הבטיח להמליץ טוב על אלו שיבואו על ציונו בר"ה. אמר, כי מי שזוכה להיות על ציונו בר"ה ראוי לו לשמוח מאוד מאוד והוסיף כי "כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי". ביקש להיקבר באומן בשל העובדה, כי שם נערך טבח כ-30 שנה לפני הגיעו למקום שבו נהרגו כ-30.000 יהודים ע"י היידמקים.

אביו: ר' שמחה. אמו: מרת פיגה נכדת הבעש"ט מבתו אדל. נשותיו: מרת סשיה בגיל 13 נשא את בתו של ר' אפרים מהוסיאטין- בזיווג ראשון. בתו של ר' יחזקאל טרכטנבערג מברודי זיווג שני. בנו: שלמה אפרים נפטר בהיותו בן שנה.

בנותיו: אדיל, חיה, מרים ושרה. סבא: ר' נחמן מהורדנקא תלמיד הבעש"ט- מצד אביו ור' יחיאל אשכנזי מצד אמו. מתלמידיו: ר' נתן שטרנהרץ.

מספריו: חלקם נכתבו ע"י תלמידו ר' נתן • לקוטי מוהר"ן • ספר המידות • ליקוטי עצות • ליקוטי תפילות • סיפורי מעשיות • שיחות הר"ן • קונטרסים.

בימים שבהם שהה רבי נחמן מבּרסלַב בעיר חיפה, בא אליו ערבי צעיר אחד, ישב לפניו ודיבר הרבה מאוד. ואולם ר' נחמן, שלא הבין את שפתו, לא ידע מה פשר דבריו. ובכל זאת, בכל פעם שהיה רבי נחמן יושב לסעוד, ביום ובלילה, היה בא אותו צעיר אל הרבי, וחיבב אותו מאוד. פעם אחת בא הערבי ובידו כלי זין, כשהוא צועק בכעס גדול, ואולם ר' נחמן לא ידע מה הוא אומר. הייתה שם אישה אחת מרומניה, שהבינה את שפתו של הערבי. לאחר שזה הסתלק משם אמרה לר' נחמן, כי עליו למהר ולברוח מן הבית, כי בדבריו הזמין הערבי את ר' נחמן לערוך אתו קרב. מיד ברח ר' נחמן אל ביתו של רבי זאב מטְשֶרני-אוֹסטְרַהא שגר אז בחיפה, ושם החביאו אותו בחדרי חדרים. אז בא שוב אותו הערבי ושאל: "היכן האיש, אִמרו לו שאני אוהב אותו מאוד! אני אתן לו חמורים וגם את הסוס שלי כדי שיוכל להצטרף אל השיירה הנוסעת לטבריה. אִמרו לו שאין הוא צריך לפחד עוד ממני." אחר כך חזר ר' נחמן אל האכסניה, ובא לשם הערבי ולא אמר עוד דבר, אלא שתק וחייך, והיה אוהב את ר' נחמן אהבה רבה מאוד. כל העניין היה תמוה מאוד בעיני הבריות. לימים אמר ר' נחמן, כי ייסורים גדולים התייסר מן האהבה שאהב אותו הערבי, אף יותר מן הכעס והשנאה של איש זה. גם נודע שאמר ר' נחמן, כי סכנה גדולה הייתה לו עם אותו הערבי. ונדמה גם כי אמר, שהיה זה השטן בעצמו, שממנו ניצל בחסדי השם.

להלן סיפור מופלא עד מאוד שהובא ע"י אחד מחסידי ברסלב: "העיר אומן, ליל ר"ה, תפילת ערבית החגיגית זה עתה הסתיימה, הציבור נוהר אל עבר חדר האוכל, כל אחד תופס את מקומו, המקום בו יסעד את כל סעודות החג. גם אני התיישבתי לי במקום פנוי כלשהו. לידי, שמתי לב, יושב יהודי לא מוכר מבני עדות המזרח, ארשת פניו ענתה בו, כי הוא מבני עליה, אברך בן תורה, מאלה שמעדיפים לשבת בישיבה ולא לבלות את זמנם בנסיעות, אפילו לא לקברי צדיקים. למחרת בסעודת הבוקר כבר לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו, בנימוס: 'מה עושה כבודו באומן?'- 'אני?', הוא עונה לי, 'באתי לרופא שלי'. 'מה הכוונה?' פתחתי זוג עיניים. וכך הוא סיפר: 'שמי יואב. הכול החל כאשר תקופה ארוכה חשתי ברע. לאחר בדיקות נשלחתי לפרופ' סלמון. חששתי מאד, ממה שאני עלול לשמוע מפי הרופא. והנה נקראתי בשמי נכנסתי בחששות מרובות, הרופא בדק את תיקי, שאל מספר שאלות ולאחר דקות ארוכות פנה אליי ואמר: 'בעייתך היא חשוכת מרפא, ואין סיכוי להחלים ממנה, אך אם תקפיד ליטול בכל יום את התרופות, שארשום לך- ישנו סיכוי, כי תוכל להאריך ימים גם כך'. 'אי אפשר לתאר ולשער את הרגשתי. עולמי חרב עליי בשומעי בשורות אלו. מעתה אני אדם חולה שחייו תלויים מנגד אם אשכח לבלוע תרופות ואפילו למשך יום אחד בלבד. אט-אט אני מתאושש, משתדל למלא את חיי בתוכן, פיציתי את עצמי בבילויים. הפכתי לבליין והחלתי לטייל סביב העולם. באחד מטיוליי הגעתי לאפריקה וביליתי שם תקופה ארוכה, שם פגשתי את אשתי, ל"ע נוכריה. באותה תקופה הדבר לא הפריע לי כלל, החלטנו, כי איש באמונתו יחיה ולא נתערב זה לזה בעניינים של אמונה ודת'.

'שנים חולפות, נולדה לנו בת שאומנם מקשה על הטיולים אך בכל זאת שיגרת החיים ממשיכה. טיולים ובילויים. באחת ממסעותיי פגשתי קבוצה שסחבה אותו לאומן, אמנם השם "אומן" לא אמר לי כלום, אך מה איכפת לי, העיקר להיות בעוד מקום בעולם. לאומן הגעתי בערב ר"ה, נכנסתי

לציון הקדוש. הייתי בהלם למראה עיניי, אנשים רבים בוכים, צועקים, מתנענעים פורשים ידיהם אל על, מעולם לא ראיתי דבר כזה. שאלתי את אחד האנשים לפשר המחזה והלה הסביר לי על רבי נחמן מברסלב, על הבטחתו לאלו שיבואו להתפלל על ציונו. נסחפתי, נשמתי התעוררה. היא משתוקקת, מבקשת, מחפשת. הרגשתי כי יש כאן איזושהי אמת. לא הייתי מסוגל להתאפק, והשתטחתי על הציון ובכיתי כפי שלא בכיתי מעולם. לפתע קמתי וזעקתי: "רבי נחמן, אני מבטיח, שאם אתרפא ממחלתי ולא אצטרך לקחת תרופות יותר, אני אשמור שבת". חזרתי הביתה ולא סיפרתי לאיש דבר, קיבלתי החלטה אמיצה על דעת עצמי, להפסיק לקחת את התרופות'.

'לאחר שבוע ללא תרופות, ביצעתי בדיקות, ובלב מלא חששות אני מקבל את התוצאות, "הכל תקין" ענה הרופא בקופת חולים, "אין לך שום מחלה". קיימתי את הבטחתי והתחלתי לשמור שבת. אולם כאשר הניצוץ מתעורר- אני לא מסתפק בכך. כאשר אשתי מבחינה בשינוי, אני מעדכן אותה במה שקורה ומנסה להשפיע עליה ללכת בעקבותיי, אך היא מזכירה לי את ההסכם בינינו: "אינני מתערבת לך בענייניך ואתה אל תתערב בענייניי". אינני יודע כיצד להתנהג, האם עליי להתגרש או לא? ומה בקשר לבתי? בצר לי פניתי למספר רבנים ושטחתי בפניהם את מצוקתי, אך פתרון לא קיבלתי. לפתע צץ בראשי רעיון: 'אם באומן נושעתי בפעם הראשונה, אסע לשם לבקש ישועה נוספת'. מיד קמתי ונסעתי לאומן, הגעתי לציון והשתטחתי על הקבר, כאשר הודיתי לרבי על שהחלים אותי ממחלתי ובקשתי את עזרתו בעניין אשתי ובתי'. 'באחד הבקרים לאחר ששבתי, שמתי לב, כי אשתי נוטלת את ידיה של בתו בת ה-6' .מדוע את עושה זאת?' שאלתי, והיא הסבירה לי, כי במשך התקופה האחרונה היא עוקבת אחריי וכאשר ראתה את נועם דרכיי, החליטה ללמוד יהדות והיא הצטרפה לסמינר – וזהו אחד הדברים, שהיא למדה שם, כעת היא שוקלת ברצינות את עניין הגיור. כיום, אני חי ב"ה עם אשתי, שהתגיירה ולומד באחת הישיבות הקדושות במרכז הארץ. כעת אתה מבין, מה אני עושה כאן?', שואל-קובע האברך שלצידי.

מתורתו

ספר לקוטי עצות – ערך תפלה

על פי רב אין האדם יכול להתפלל בחשק וחיות כראוי מחמת רבוי הנפילות, שנופל בדעתו מחמת מעשיו אשר לא טובים. על כן צריך האדם להחיות את עצמו קדם התפלה על ידי שיחפש ויבקש וימצא בעצמו איזו נקודות טובות. כי בודאי איך שהוא, אף על פי כן בודאי כבר עשה כמה וכמה מצוות, ואף על פי שהם מערבים בפניות ופסולות הרבה, אף על פי כן על כל פנים יש בהם כמה נקודות טובות. ועל ידי זה יחיה וישמח את עצמו, ועל ידי זה יוכל להתפלל כראוי

ספר לקוטי עצות – ערך תלמוד תורה

סט. סגולה להתמדה היא להזהר שלא לדבר על שום אחד מישראל, רק אדרבא, ישתדל בכל כחו למצא זכות וטוב בכל אחד מישראל, ואפלו אם נדמה, חס ושלום, לרשע, ישתדל למצא בו נקודות טובות ששם אינו רשע [כמו שמובא על פסוק ועוד מעט ואין רשע בסימן רפ"ב עין שם], עד שיהיה כל אחד מישראל יפה ונאה בעיניו, על ידי זה יזכה להתמיד בלמוד התורה הקדושה

ספר ליקוטי מוהר"ן – מהדורא בתרא סימן עח

והעקר לחזק עצמו בכל מה שאפשר, [כי אין שום יאוש בעולם כלל. (ואמר אז בזה הלשון: קיין יאוש איז גאר ניט פאר האנדין), ומשך מאד אלו התבות קיין יאוש וכו' ואמרם בכח גדול ובעמקות נפלא ונורא מאד, כדי להורות ולרמז לכל אחד ואחד לדורות, שלא יתיאש בשום אפן בעולם, אפלו אם יעבר עליו מה], ואיך שהוא, אפלו אם נפל למקום שנפל, רחמנא לצלן, מאחר שמחזק עצמו במה שהוא, עדין יש לו תקוה לשוב ולחזר אליו יתברך.

נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון.