השופט ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, נפטר הבוקר והוא בגיל 94. שמגר, שזכה גם בפרס ישראל למפעל חיים, כיהן כפרקליט צבאי ראשית וכיועץ משפטי לממשלה. כשופט היווה אחד מאבות ה"מהפכה החוקתית" בשנות ה-90

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס מאיר שמגר, הלך לעולמו הלילה (שישי) בגיל 94. שמגר נחשב מגדולי המשפטנים בישראל, כיהן גם כיועץ המשפטי לממשלה ועמד בראש כמה ועדות חקירה ממלכתיות ובהן הוועדה שחקרה את הטבח במערת המכפלה, זו שחקרה את רצח ראש הממשלה יצחק רבין, וזו שחקרה את דרכי מינויו של היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות פרשת בר-און-חברון.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר נולד ב-13 באוגוסט 1925; ב-1975 מונה לשופט בבית המשפט העליון ובשנים 1995-1983, תקופה של כ-12 שנה, כיהן כנשיא בית המשפט העליון. שמגר שירת בין היתר כפרקליט הצבאי הראשי בשנים 1968-1961 והיה היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1975-1968, אז מונה לשופט בבית המשפט העליון.

כיועץ משפטי לממשלה הנחה מיד לאחר מלחמת ששת הימים כי המדינה לא תתנגד לפנייה של תושב השטחים המוחזקים לבית המשפט הגבוה לצדק. על הנחייה זו כתב בספרו האוטוביוגרפי "תם ולא נשלם – פרקי חיים" שיצא לאור בשנת 2015 כי זו אחת ההחלטות החשובות שקיבל כיועץ משפטי.

ב- 1 ביולי 1975 מונה לשופט בבית המשפט העליון. ב-30 באפריל 1982 מונה לממלא מקום קבוע לנשיא בית המשפט העליון וב-28 בנובמבר 1983 מונה לנשיא בית המשפט העליון – תפקיד שבו נשא עד 13 באוגוסט 1995, עת מלאו לו 70.

לאחר פרישתו מכס השיפוט שימש בורר בסכסוכים שהופנו אליו מבתי המשפט או ישירות על ידי הצדדים וכן עמד בראש מספר ועדות חקירה, ובהן ועדת החקירה הממלכתית שעסקה ברצח ראש הממשלה יצחק רבין, ועדת החקירה הממלכתית בנושא טבח מערת המכפלה וועדת החקירה בנושא הקשר בין זיהום מי נחל הקישון לבין מחלתם של לוחמי חיל הים שצללו בנחל.

ב-29 ביולי 1993 היה שמגר ראש הרכב של חמישה שופטי בית המשפט העליון שישב כערכאת ערעור ופסק כי זיהויו של דמיאניוק כפושע המלחמה "איוואן האיום" ממחנה המוות טרבלינקה בפולין מוטל בספק, ועל כן הוא זכאי מחמת הספק. שמגר הדגיש בפסק הדין כי הוא ניתן הגם שאין ספק בשקריות גרסתו של דמיאניוק, שלפיה העביר את המלחמה כשבוי, היות שלכל הפחות סייע לנאצים בעת ששימש כשומר במחנות. בסיום פסק הדין נכתב כי "תם ולא נשלם. השלמות איננה נחלתו של שופט בשר ודם".

שמגר ישב בראש הרכב מורחב של תשעה שופטים בעניין בנק המזרחי (ע"א 6821/93) שניתן בנובמבר 1995 וכתב את חוות הדעת הראשונה בתיק כנשיא בדימוס (בחודשי הכתיבה שלאחר הפרישה). בפסק הדין עוגנה סמכותו של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקה של הכנסת ולבדוק את התאמתה לפסקת ההגבלה הקבועה בחוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לו: "אני מביע צער עמוק על פטירתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר, מגדולי המשפטנים במדינת ישראל. למאיר שמגר היה תפקיד חשוב בעיצוב אושיות המשפט הישראלי לרבות במדיניות המשפט ביהודה ושומרון. תמיד אזכור בהוקרה את פעילותנו המשותפת בהנהלת מכון יונתן לאחר פטירתו של אחי יוני ז"ל. יהי זכרו של מאיר ברוך".

שר המשפטים ח"כ אמיר אוחנה אמר כי, "מאיר שמגר היה מדור הנפילים של ביהמ"ש העליון. מורשתו נלמדת ותילמד על ידי דורות של משפטנים, והיא חקוקה בדברי הימים של המשפט הישראלי. אהבתי וכיבדתי מאוד את דרכו, מצעירותו כלוחם באצ"ל ועד להובלתו את ביהמ"ש העליון כנשיאו. אני שולח את תנחומיי הכנים לרעייתו השופטת בדימוס מיכל רובינשטיין, לבני משפחתו ולמוקיריו הרבים. יהי זכרו ברוך".

נשיא המדינה כתב הבוקר כי, "מדינת ישראל ועולם המשפט הישראלי התייתמו היום מאחד מהאבות המעצבים והחשובים של המשפט הישראלי. מעמודי התווך והתמך של המשפט. איש חזון משכמו ומעלה, איש אמת, מלומד וחכם, פורץ דרך, אמיץ, ישר וצנוע. מנהיג בעולם המשפט ומגדולי השופטים שהיו לנו, שהאיר את עולם המשפט הישראלי בעשורים האחרונים".

"השופט מאיר שמגר ז"ל היה סמל להדר הבית״רי. בעל אומץ לב שיפוטי, שהאמין באמונה שלמה בבית המשפט ובמערכת המשפט אך ידע גם את מגבלות הכוח שלה. בקריירה העשירה שלו זכה השופט שמגר להיות מהבנאים הגדולים של המשפט הישראלי, מן המסד ועד לטפחות. כפרקליט הצבאי הראשי, כיועץ המשפטי לממשלה, כשופט ונשיא בית המשפט העליון וכמי שעמד בראש ועדות ממלכתיות וציבוריות רבות וחשובות, בין היתר בבית הנשיא. תנחומי לרעייתו מיכל ולבני משפחתו האהובים. יהי זכרו ברוך", דברי ריבלין