מרן הגאון רבי ניסים קרליץ זצוק"ל הובא למנוחות בבית העלמין פוניבז' בבני ברק. במסע ההלוויה הכואב, בו השתתפו עשרות אלפים, ספדו גדולי הדור למנוח והעלו על נס את פועלו: "לקחו מאיתנו גדול ענק בהוראה, זה ממש שריפת בית אלוקינו"

עשרות אלפי בני אדם השתתפו בצהריים במסע ההלוויה של פוסק הדור, מרן הגאון הרב ניסים קרליץ זצוק"ל. המסע יצא מרחוב רבי עקיבא פינת השומר, והסתיים בבית העלמין פוניבז' ברחוב חזון איש, בו נטמן.

מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין אמר בהספדו על הרב זצ"ל: "אנחנו עוסקים בהספד של אדם גדול, שמלווים אותו הרבה תורה והרבה מעשים טובים. יראת שמיים גדולה מאוד, מידות טובות. היה גדול בהוראה של הלכה למעשה. הוראה זה דבר גדול מאוד ולא פשוט. הוא היה גם היה בעל הבנה מיוחדת בחינוך. הוא כתב איך מחנכים שלא לקלקל, ואיך מתקנים". הרב סיים את דבריו בקריאה לציבור להתחזק: "כל אחד ואחד צריך לעסוק בחיזוק. חיזוק זה בספרי מוסר. מן השמיים ירחמו עלינו שנזכה להתחזק בכל מה שצריך חיזוק".

מרן הרב ברוך דב פוברסקי ביכה את הסתלקותו של פוסק הדור: "קראנו אתמול על מיתת משה רבינו. הקב"ה בעצמו לקח אותו בנשיקה, לא כדרך העולם שבא מלאך המוות. מה כתוב בחז"ל? כשמשה רבינו נפטר הקב"ה בוכה. אבד חסיד מן הארץ – גם הארץ בוכה. גם השמיים בוכים. אתמול בישיבה היו יותר מאלף תלמידים שביקשו 'ריבונו של עולם, הושיעה'. אבל הוא לקח אותו בנשיקה. מלאכי השרת גם כן בוכים".

"אני לא יודע איך אפשר להספיד אדם כזה. המשפחה הזאת היה לה שם של הייליגער משפחה (משפחה קדושה). אמא שלו הייתה אחות של החזון איש, החזון איש בא להתברך אצלה. כמה ראו את הזהירות והנקיות של החזון איש בכל דבר ודבר, כחוט השערה. שמעתי שאמרו על רבי ניסים שההשקפה הראשונה שלו הייתה דעת תורה. כמה גדל אצל החזון איש, איך שהוא אהב אותו וחינך אותו. אני ראיתי בעיניי איך שהאבא מחנך ומגדל את הילדים, לא רואים דבר כזה – ורואים את התוצאות. ככה מגדלים תלמידים. אנחנו בוכים 'תורה תורה חגרי שק'".

"הרבנות שלו לא הייתה שררה אלא עבדות, נשארנו יתומים"

בנו של המנוח, הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ספד לאביו: "לא הכרתי אותו, כי כל החיים הוא הצליח להסתיר את עצמו. אנחנו מספידים פה לא את הגוף שראינו לאחרונה, אנחנו מספידים את הדיין, הגדול בתורה ובמעשים טובים".

"הרמב"ם אומר: כשם שהחכם ניכר בחוכמתו ובידיעותיו ומובדל בהן משאר העם, כך צריך שיהיה ניכר במעשיו, מאכלו ובמשקהו. יש לי פנקס קבלות שהוא קיבל בתור נער בר מצווה. הוא קיבל על עצמו שלא לאכול בדרך ראוותנות. לא זכור לי שראיתי אותו אוכל דברי מתיקה. פעם אחת היה יוצא דופן: הייתה סעודת מצווה, והוא היה עשירי, וכדי שיוכלו לזמן בשם בעשרה, הוא היה צריך לשתות משהו, והוא עבר על התקנה הזאת כדי שיוכלו לזמן בשם".

הרב קרליץ ציין כיצד אביו הקפיד בדבקות על שמירת הזמן: "ראו כמה הוא מקפיד על שמירת הזמן. בשבע זה תפילה, בתשע זה להיות בסדר. הוא שמר על סדרים קבועים של לימוד. סדר היום היה מתוכנן. שמעתי מאחד מגדולי ירושלים, שהגדיר אותו כשייך לרבנים של דורות קודמים, שמדברים מעט ועושים הרבה. וכך הוא הספיק הרבה".

"הוא היה מיוחד במידת הסבלנות. פעם הלכתי אתו לטייל וסיפר לי שהיה דין תורה. בדרך כלל צד אחד יוצא מרוצה, והצד השני פחות מרוצה. הוא אמר לי ששני הצדדים קיבלו את הפסק בשמחה, והיה מאושר מכך. הוא אמר לי: 'אסביר לך מדוע. ברבע השעה הראשונה ידעתי מי צודק ויכולתי להוציא פסק. שמעתי אותם שלוש שעות כדי שיקבלו את זה בשמחה'".

חתנו של הרב קרליץ, הרב רבי שריאל רוזנברג, ציין כי המנוח עמד 60 שנה בראש כולל חזון איש: "מאות תלמידי חכמים גדולי תורה יצאו משם, והכל בהנהגתו, הכל מהתורה שהוא הרביץ שם, מתוך מסירות נפש וטרדות איומות שהיו לו".

"אדם שמעולם לא חיפש ממון או הרווחה. בשעה שהיה לו משכורת מהעירייה, הוא לא לקח פרוטה מהכולל. רק כאשר הפסיקה המשכורת מהעירייה, אז הרשה לעצמו לקחת קצת משכורת מהכולל, לא הרבה יותר מאברך".

"הוא העמיד את הבית דין, העמיד וחידש את כל המושג של בתי דינים בישראל, שדנים על פי ההלכה הצרופה, על פי השולחן ערוך, על פי התורה שניתנה לנו מסיני, בלי שום פשרות", הדגיש הרב רוזנברג. "עבור דיני תורה, מעולם לא לקח פרוטה או שום טובת הנאה. בחינם כפשוטו. הרבנות שלו לא הייתה שררה אלא עבדות. הוא עמד לרשות הקהל והציבור בכל עת ובכל שעה. באמצע השינה בא מישהו עם שאלה – אז מעירים אותו. והכל עם יראת שמיים נוראה. עם איזה לב ורחמנות הוא ענה לשואלים".

החתן הוכרז כיורש

במהלך הלוויה הוכרז הרב מנחם מנדל לובין, חתנו של המנוח, כיורשו ברבנות שכונת רמת אהרן בבני ברק. "כמה צער, כמה צריך לבכות שהאב הגדול עוזב אותנו", אמר הרב בהספדו על חמיו הגדול. "תורה תורה חגרי שק, אבל יחיד עשי לך, התפלשי באפרים. הגמרא אומרת ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלוקינו. עכשיו לקחו מאיתנו גדול ענק בהוראה, שכל חייו ד' אמות של הלכה. הרי זה ממש שריפת בית אלוקינו. מי ייתן לנו תמורתו"

"כמה שזכינו בשנים האחרונות שריחמו עלינו מהשמיים. הוא היה במצב נורא, במצב של מלאך, בלי אכילה, בלי שתייה ובלי דיבור, רק להגן על הדור. עכשיו הפסדנו. יתומים היינו ואין אב. רחוקים אנחנו מללמוד מקצת דרכיו, אבל שילמדו את הדברים מאדם שחי בדורנו כמו מלאך. כמה שאפשר ללמוד ולהתחזק, וזה יהיה לעילוי נשמתו", חתם הרב לובין בכאב.

הכתבה באדיבות אתר הידברות