נאמר ששיירי מצווה מגינים מן הפורענות. נגיש מקבץ סגולות הטמונות בשיירי ארבעת המינים והערבות של החבטה.
א. סגולה לחשוכי בנים לקחת את הערבה שחבטו בה ולבשלה וישתו ממנה האיש והאשה. כך כתב בספר אמרי פנחס מקוריץ ורמז לזה שערבה גימטריא זרע [ויש להעיר שכדאי לסנן את המים קודם שתייתם מחשש תולעים].
ב. כתבו המהר"י אבוהב והגר"ח פאלג"י שסגולה לשמירה בדרך לקחת מן הערבה החבוטה. והוסיף שם הגר"ח פאלג"י שאם נמצא במקום סכנה ואין איתו הערבות, יזכר איפה שם הערבות החבוטות בביתו ויועיל לו. וידוע שאור שמח היה נותן לחיילים מן עלי ערבה שחבט בהם וניצולו בניסים, ועל כן כדאי שכל בעל רכב ישים ברכבו מעלי העבה החבוטה וכן החיילים ישאו עליהם עלי הערבה.
ג. בספר המידות למוהר"ן מברסלב כתב שהערבה של החבטה היא נגד פחד. וכתב בספר יפה ללב שמי שיש לו פחדים מחלומות רעים יקח מערבות החבטה ויתן תחת הכר מראשותיו.
ד. בספר כתר שם טוב הביא שהיו כאלו שהיו מניחים עלי החבטה בתוך הארנק וזאת מתוך אמונה שיצליחו במסחרם.
ה. בספר ויקרא אברהם כתב שסגולה להשקיט הים מזעפו לזרוק מעלי הערבה החבוטה.
ו. הלולב – כתבו בספרים וכן כתב החיד"א שישימו על פתח ביתו והוא סגולה לשמירה. ובערב פסח יש נוהגים להניחו בתנור של אפיית המצות ויש נוהגים לשרפו עם החמץ.
ז. האתרוג – כתב בספר ליקוטי מהרי"ח שנהגו הנשים לנשוך הפיטם של האתרוג ביום הו"ר ואומרות תפילות שתלד בנקל וכן הביא סגולה זו הגר"ח פלאג"י אמנם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה כתב שלא יעשו כן ביום הושנא רבה כיון שהאתרוג מוקצה למצותו אלא יעשו כן לאחר החג.
ח. אתרוג של צדיק מסוגל לזרע של קיימא וכמו שכתב בחזון עובדיה וז"ל. ואנא עובדא ידענא שהאתרוג שברכתי עליו בימי החג ויצאתי בו ידי המצוה חילקוהו בני ביתי לנשים חשוכי בנים אחר 8 שנים ו-12 שנים מנישואיהם ונתנו לכל אחת חתיכה מן האתרוג ובאותה שנה נפקדו לחיים טובים ולשלום וע"ע בספר אוצר הסגולות ובספר אסרי לגפן הוסיף שסגולה זו חזקה במיוחד אם נענעו בכוונות האר"י
ט. בספר אהל ישכר כתב בשם היהודי הקדוש שמי שאוכל אתרוג בט"ו בשבט מובטח לו שישלים שנתו.
הרב יוסף חיים אוהב ציון למד בישיבת קול תורה?
אמת וכת"רה היה חברותא שלו
מה זה משנה לך היכן למד?
הרב אלבוים יישר כח !! לא ראיתיו מאז עוזבי את הישיבה … התרגשות!