גילוי החפצים בסמוך לסיגי ברזל, חשף פרטים חדשים על האתר, המזוהה כתחנה הראשונה של חכמי הסנהדרין בגליל: מסתבר שתושבי המקום היהודים עסקו בייצור כלי עבודה מברזל בעת העתיקה

כ-8,500 איש הגיעו בחג הסוכות לפעילויות חפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות ברחבי הארץ, אלא שאף אחד מהם לא דמיין שימצא את החפצים המזוהים ביותר עם שיר החג – פטיש ומסמרים מהתקופה הביזנטית, בני 1400 שנה. זה מה שקרה למשפחה מטורעאן שבגליל התחתון, אשר השתתפה באירוע החפירה שהתקיים באושה העתיקה שביער קרית אתא.

לדברי יאיר עמיצור ואיאד בשאראת, מנהלי החפירה מטעם ברשות העתיקות, "באוצרות המדינה ידועים רק כ-20 פטישים עתיקים, ומתוכם רק 6 מהתקופה הביזנטית. המקורות מספרים שבאתר התקיימה תעשיית זכוכית עניפה, והיא אכן מתגלה בשטח בדמות גביעי יין וגושי זכוכית גולמית יפהפיים, ועכשיו אנו מגלים שתושבי אושה עסקו גם בייצור כלי עבודה מברזל בעת העתיקה. על כך מעיד הפטיש, שנמצא בסמוך לסיגי ברזל, מסמרים ופריטי ברזל נוספים".

לצד התעשיות האלה, נחשפו בחפירה בתי בד משוכללים לייצור שמן זית וגתות להפקת יין, המלמדים שעיקר עיסוקם ופרנסתם של תושבי אושה היה עיבוד התוצרת החקלאית של עצי הזית והכרמים שגידלו באדמות הסמוכות לכפר. בסמוך לבית הבד ולגת הגדולה נחשפו שני מקוואות טהרה חצובים בסלע עם גרמי מדרגות ודפנות מטוייחים, המתוארכים לתקופה הרומית והביזנטית (מלפני 1800 שנה). המקוואות מלמדים שהעוסקים במלאכה היו יהודים שהקפידו לטבול במי המקווה בתחילת כל יום עבודה על מנת לייצר שמן זית ותירוש בטהרה.

מי שחושפים את האתר כולו ומגלים אותו בשנה האחרונה הם בני נוער ומתנדבים, המשתתפים בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות כחלק מדיניותה לקרב את הציבור למורשת השייכת לו. במהלך השנה השתתפו בפעילות החינוכית באושה יותר מ -15,000 בני נוער ומשפחות, שחפרו באתר וחשפו את סודותיו המרתקים.

לדברי יאיר עמיצור, מנהל החפירה ומנהל פרויקט שביל הסנהדרין ברשות העתיקות, "היישוב היהודי של אושה בתקופה הרומית והביזנטית מוזכר רבות במקורות היהודיים כמקום בו התחדש מוסד הסנהדרין לאחר חורבן בית המקדש, ולאחר כשלון מרד בר כוכבא בשנת 135 לסה"נ. הסנהדרין הייתה ההנהגה היהודית המרכזית, ובראשה עמד הנשיא רבן שמעון בן גמליאל השני ובנו רבי יהודה הנשיא, שישבו באושה. כאן, באושה, תיקנו חכמי הסנהדרין תקנות שאפשרו לעם היהודי להתאושש מתוצאות המלחמה ברומאים, ולשקם את חיי הקהילה בגליל. המקורות היהודיים מזכירים את חכמי הסנהדרין שחיו באושה וביניהם רבי יצחק נפחא, שככל הנראה התפרנס מייצור זכוכית. גביעי היין וגושי הזכוכית הגולמית הרבים שנמצאו ברחבי האתר, אכן מעידים שתושבי אושה היו מיומנים באומנות ניפוח זכוכית וייצור כלי שולחן וכלי תאורה עדינים. בנוסף, המקוואות שנחשפו באתר מעידים על ההקפדה של חכמי הסנהדרין בענייני טומאה וטהרה."