הילולת רבי ברוך מקוסוב זי"ע

היום הילולת הרה“ק רבי ברוך בן רבי אברהם מקוסוב זי“ע בעל יסוד האמונה ועמוד העבודה. בבית החיים בקוסוב נשברו ונתצו כל המצבות, רק המצבה שלו והרבנית נשארו בשלימות.

רבי ברוך היה חי בתקופת הבעש“ט והמגיד זי“ע, ועל ספרו עמוד העבודה קיבל הרבה הסכמות מצדיקי דורו, והסיבה לכך משום שבאותו זמן לחמו גדולי ישראל בכתות הפרנקיסטים וכת ש“ץ ימ“ש, ונודע שהללו נפלו ע“י שלמדו תורת הקבלה שלא בטהרה, ועי“ז יצאו מן הדת. לכן היו מחכמי הדור שאסרו לימוד הקבלה. בתחילה כתב הרה“ק רבי יוסף אירגאס זי“ע ספר שומר אמונים הקדמון לבאר

תורת הקבלה בדרך האמת שלא לבא לידי הגשמה בעניינים נשגבים הללו. ושני דורות אחר כת ש“ץ ימ“ש, בא פרנק ימ“ש ובלבל שוב את העולם ע“י שלמד תורת הקבלה. וראה רבי ברוך‘ל קוסובער שלא היה די בחיבור הראשון שומר אמונים הנ“ל להציל את ישראל, שהיה חיבור קטן בכמות ורב האיכות. לכן עמד וחיבר ג‘ ספרים גדולים עמודי העבודה, וביאר כל פנימיות הקבלה בדרך מובן,

ומסביר בארוכה דרך הבעש“ט שהצמצום אינו כפשוטו וכו‘. ועשה תיקון גדול שיוכלו בני ישראל ללמוד תורת הקבלה בדרך האמת בלי לנטות ימין ושמאל. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל

 מתורתו

ונזכיר ד“ת בשמו, מובא בנחמד ונעים ליקוטים על נ“ך עה“פ בישעיה (כט, כב-כג)

נאמר: לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ. כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ

וצריך להבין מהי הסיבה שיבוש יעקב? ופרש“י שלא יבוש יעקב מיצחק ולא יחורו פניו מאברהם,

בראותו ילדיו, שהם דניאל חנניה מישאל ועזריה שמסרו נפשם על קידוש השם. וביאר רבי ברוך כי אברהם אבינו מסר נפשו באור כשדים ויצחק אבינו פשט צוארו בעקדה, ואילו יעקב אבינו לא מצאנו בו ענין של מסירות נפש. וכבר האריך הבית הלוי שיעקב אבינו היה ’חי‘ על קידוש השם, שזה גדול יותר מלמות על קידוש השם וכל זה היה בסיבה עליונה, כי כדי לברר את יצחק בשלימות, הרי כמו כל

צירוף צריך לצרוף את הכסף שתצא הזוהמא, כדי שיפרד ישמעאל מאברהם היה צריך להכנס לתוך אור כשדים, שעי“ז יוברר ישמעאל לצד הרע ויצחק רק לצד הטוב. וכן יצחק אבינו ע“ה שהיה צריך זוהמת עשיו לצאת לגבורה דקליפה, באופן שיצא יעקב זך ונקי, לכן היה צריך להתברר במעמד עקדת יצחק, שהסכים למות על קידוש השם, עי“ז נפרדו חלקי הרע לגמרי. וכמ“ש החת“ס בדרושי ר“ה שלכן ביקש יצחק מאביו שיקשור את ידיו, מחמת שגנוז עדיין בתוכו נפשו של עשיו, וצריך לקשור אותו שלא ימנע את הקרבן. ולכן נקרא ’עקדת יצחק‘, שזהו זכות לישראל ורעה לבני עשיו, שבעבורו הוצרכו לעקוד ולקשור. ובזה מיישב הנוסח בתפילת ימים נוראים ’ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור‘,

ואין צריך להוסיף ’לזרעו של יעקב‘, כי יש לזכור העקדה לטובה לבני ישראל, ולזכור העקדה לבני עשיו על שביקשו לדחוף ולמנוע העקדה…

משא“כ יעקב אבינו אין בו צורך להשרף או להעקד, שהוא כבר זך ונקי מבורר בתכלית השלימות, אין שום סיבה לצרפו ולזככו. וזה שאמר הנביא ’לא עתה יבוש מיעקב‘ ופרש“י ’מאביו‘ שאביו נעקד והוא לא, ’ולא עתה פניו יחורו‘ ופרש“י מאברהם שנכנס לאש באור כשדים, ’כי בראותו ילדיו‘, שבטי יעקב השלמים בקדושה בשלימות, לכן לא היה צריך להצטרף באש או בעקדה. שהרי דניאל וכל בני יעקב מוכנים בכל רגע להעקד על קידוש השם. כי כבשן האש דאברהם ועקדת יצחק הם היו הכנה לזיכוכם של בני יעקב בתכלית השלימות.

וכל זה בבחינת כור הכסף דאברהם וכור הזהב דיצחק, אך כור הברזל נשאר, כי מה שירדו למצרים כור הברז“ל היה זה מצד האמהות בנות לבן הארמי, ברז“ל ר“ת בלהה רחל זלפה לאה, אך לא מצד האבה“ק. כמ“ש החת“ס במאמרי ליל הסדר על ’מתחיל בגנות‘, שאם ישאל הבן לאביו, לא יורידנו למצרים ולא יוציאנו, יסביר לו שארמי אובד אבי, ולבן בלבל הסדר שהקדים לאה לרחל לא באופן שביקש יעקב לעשות, והיה ענין של בני תמורה, עי“ז ביקש לבן לאבד זיכוכם של בני ישראל, ולזאת הוצרך לרדת למצרים לכור הברז“ל להזדכך בשלימות.

כי זהו דרכו של לבן הרשע, שגם לאחר שראה את הבירור השלם שיש ביעקב, בלבל ברשעותו סדר נשואי האמהות, ולכן ירדו למצרים להזדכך, וגם לאחר מכן אמר בלעם שהוא עצמו לבן, הנה העם היוצא ממצרים, הנה כסה את עין הארץ, וגרם להם עצת פעור כדי לבלבל היחוד וקדושת ישראל, ועדיין לא נטהרנו, עד בא יבא משיח במהרה.

עוד מובא שם בספר נחמד ונעים בסופו ב‘לקוטי אמרים‘ אות ק“מ, שאמר רבי ברוך‘ל מדוע עשה הקב“ה שיש בעולם טבע, והלא כבר למדונו הרמב“ן שאין טבע במנהגו של עולם, והכל נס, א“כ מדוע השמש יוצא כל יום באותו אופן וכן כל דרכי העולם הזה מתנהגים שוה מיום ליום באופן שיכולים להתבלבל כאילו יש טבע, כאילו יש אצבעות וכאילו יש מקלדת? ]התשובה הפשוטה הוא למען הנסיון שאנו נחיה בתוך הטבע ונתחזק באמונה שהכל נס[ וביאר רבי ברוך‘ל בארוכה מכיון שביקש הקב“ה מפעם לפעם לשבור את הטבע כדי לגלות אלקותו ית‘ בעולם, לכן עשה טבע כדי שיהיה מה לשבור מפעם לפעם, ואילו לא היה טבע, היינו רגילים לחיות עם ניסים ונפלאות, וא“כ האיך היה מגלה אלקותו ית“ש? וכמו שמצאנו בדור באי הארץ שהיו רגילים לאכול לחם מן השמים ארבעים שנה, ולא

התפעלו כלל. לכן עשה הקב“ה שבדרך כלל יש טבע כדי שיהיה לנו התפעלות מהחידוש שהקב“ה משבר את הטבע לפעמים.[מתוך שיעורו של ידידי ר' מנשה ישראל רייזמאן]

תורה לשמה

פעם אחת הגיע רבי ברוך מקוסוב אל בית המדרש בעיירה יהודית אחת ומצא שם תלמידים שלומדים תורה. התלמידים היו צעירים וחריפי דעת והתנצחו בוויכוחים זה עם זה, כשהם מתפלפלים ומחדשים חידושים גדולים בתורה.

ראה ר' ברוך מקוסוב שפלפולם מלא הבלים, וכל תכלית לימודם אינה לשם שמים ולמציאת האמת אלא להתפאר ולהתגאות.

היתל בהם הרב ואמר: "רוב תודות למי שהביאני לבית מלא תורה שכזה!" שמחו התלמידים הצעירים לשמע הדברים ופניהם צהלו, משום שחשבו שהתכוון לשבחם.

"לא לזאת התכוונתי," אמר הרב. "הלא ידוע שכשאדם עוסק בתורה לשמה, לימוד התורה לא נשאר למטה, בעולם הזה, אף לא לרגע אחד. התורה ממהרת לשוב למעלה אל ביתה, אל האלוהים, והיא בוקעת את חלוני הרקיע. אבל אם תכלית הלימוד איננה לשמה, אזי היא נשארת למטה לנצח ואינה עולה למעלה כלל.

ועתה, ראו עיניי כי כל לימודכם ופלפולכם אינו 'לשמה' ולא לשמו של הקב"ה, ואוזניי לא שמעו דבר מלבד פלפולים תפלים. אפילו דף אחד מן התורה שלמדתם לא רצה לעלות מעלה, וכל לימודכם נשאר למטה עד שמילא את הבית כולו. לזאת התכוונתי כשאמרתי שמצאתי פה בית מלא תורה."

נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון.