הלכה א'
הלכות ערבה
הערבה ידועה. העלה משוך, ופיה חלק, והקנה אדום. ואפילו בעודו ירוק כשר, כיוון שכשהוא שוהה באילן מתאדם. ורוב מין זה גדל אצל הנחלים, ועל כן נקרא ערבי נחל. ואפילו הגדלים במקום אחר כשרים, אלא שאם אפשר, יש להדר ליקח מאותן הגדלים אצל נחל. ושיעור הערבה כשיעור ההדס.
קרא עוד:
[postim]
ערבה שיבשה, או שנשרו רוב העלים שלה, או שנקטם ראש העץ, פסולה. ויש אומרים דגם אם נידלדלו העלים מן הקנה ותלויים למטה, פסולה. וצריכים להשגיח מאד גם בערבה, כי לפעמים מחמת שתוחבים אותה אל הלולב או על ידי הנענועים, נושרים העלים, ואז פסולה.
צריך ליזהר שלא יקצוץ הישראל בעצמו מן האילן אחד מארבעת המינים לצרכו, אפילו נתן לו בעל הקרקע רשות, אלא הגוי או ישראל אחר יקצצם ויקח מהם.
הלכה ב'
הלכות איגוד ארבעת המינים
לוקחים שלושה בדי הדס ושני בדי ערבה (ואין להוסיף), ואוגדים אותם עם הלולב, שיהיו כולן אגודה אחת.
וצריכים להשגיח שיהיו כולם כדרך גדילתן, דהיינו מקום החתך למטה, שאם נתהפך אפילו רק בד אחד, גם בדיעבד אינו יוצא.
ויש לאגוד את ההדס מימין השדרה אל הלולב, ואת הערבה משמאלו, דהיינו שכאשר יטול את הלולב והשדרה נגד פניו, יהיה ההדס נגד ימינו והערבה נגד שמאלו. ויהיו למטה הכל שוים, כדי שכשיטול את הלולב יאחוז כולם. ומכל מקום יש לראות שיהיה ההדס מעט גבוה מן הערבה. וצריך להשגיח שתצא השדרה מן הלולב למעלה מן ההדס לכל הפחות טפח.
קושר כולם ביחד בקשר גמור, דהיינו שני קשרים זה על גבי זה. ומלבד מה שקשר אלו המינים ביחד, יעשה עוד בלולב שלושה קשרים, רק טפח אחד מן הלולב למעלה יהיה בלי קשר, כדי לכסכס (כלומר שיתנענעו העלים) בו בשעת הנענועים.
אם יש חוט כרוך על ההדס, צריך להסירו קודם האיגוד, שלא יהא חציצה.
אם הותרה האגודה ביום טוב, אסור לאוגדה ביום טוב בקשר, אלא בעניבה, או כמו שנוהגין שכורכים סביבותיהם ותוחבים ראש הכרך לתוך העיגול הכרוך.
ערבה שנתלשה ביום טוב, בין ביום טוב הראשון בין ביום טוב שני, אסורה היום אפילו בטלטול בעלמא, כי הוא מוקצה גמור. ואם נתלשה ביום טוב ראשון, כשרה ביום טוב שני. אך אם חל יום ראשון בשבת ונתלשה, אסורה גם ביום שני. אם הובאו מחוץ לתחום אתרוג או שאר מינים, מותרים לטלטלן ולצאת בהם. אך אם אין העיר מתוקנת בעירובין, אסורים לטלטל לחוץ מן הבית שהם שם, וילכו כולם שמה לצאת בהם.
