נטילת ציפורניים
יש מחלוקת הפוסקים אם מותר ליטול הציפורניים בחול המועד. והמנהג אצלנו להחמיר בנטילת ציפורנים בחול המועד, בין בסכין בין במספריים, אם לא לצורך מצוה ובהיתר מורה הוראה.
קרא עוד:
[postim]
נטילת תרופות
מותר ליטול כל מיני רפואות בחול המועד. ואף שעל ידי זה לא יהיה ביכולתו להתענג באכילה ושתייה, מכל מקום רפואתו קודמת, אף שאינו חולי גמור.
מלאכות המותרות לצורכי אכילה בחול המועד
טוחנים קמח לצורך המועד. ושלא לצורך המועד אסור. ואם טחן לצורך המועד, ונשאר גם לאחר המועד מותר. וכן קוצצים עצים במועד לצורך המועד. ושלא לצורך המועד אסור. ואם קצץ והותיר מותר. וכן מותר לגבות שכר על אכילה או שתייה במועד לצורך המועד. ושלא לצורך המועד אסור. ואם הטיל והותיר מותר, ובלבד שלא יערים. כיוון שזה צרכי אכילה ושתייה התירו את זה במועד.
ואפילו לעשות מלאכה בשביל לכסות בהם דבר מאכל גם כן מותר בחול המועד. כדאמרינן שם: רב יהודה שרי למיעקר כיתנא, והיינו לעקור פשתן כדי לכסות בו האוכלים. ואף על פי שלזה אינו צריך לכל הגבעול אלא לזרעים, מכל מקום מותר לעקרו כולו בשביל הזרע, דאי אפשר בעניין אחר.
וכן למדנו מדבריו דגם בשביל קישוט מותר לעשות מלאכה בחול המועד. וכן התירו לעקור שומשמים בחול המועד, אף על פי שרובם אינם ראוים לאכילה עד שיתייבשו, ובתוך כך יעבור המועד מכל מקום יש בהם מקצת גרעינים שנתייבשו וראויים לאכול מיד. ובשביל הגרעינים המעטים – יכול לעקור כל הקלח.
וכן פירות שנתבשלו קצת ונאכלים על ידי הדחק מותר ללקטן כדי לאכלן. ולא אמרינן שאין דרך בני אדם לאכול כן, מפני שיש אנשים שאוכלים כן. ולא עוד, אלא אם לקטן ואכלן והותיר, וחושש שמא יתליעו אם לא יכבשם להוציא ליחה מהם, כדרך פירות שאינן מבושלים כל צרכם מותר לכבשן. אבל אסור ללקטם תחילה כדי לכבשן על לאחר יום טוב, דמלאכה גמורה לא הותרה על לאחר המועד, אפילו אם לא ישיג זה לאחר המועד. אבל לקנותם ולכבשם מותר אם לא ישיגם לאחר המועד, כיון שאין כאן מלאכה גמורה.
כל המלאכות שהתירו לעשות לצורך המועד, בעל הבית בשבילו רשאי לעשות אפילו בפרהסיא. ואם האומנים עושים יעשו זאת בצינעא.
וכן צד אדם דגים בחול המועד, כל מה שיכול לצוד, ומולח הכל בחול המועד, מפני שאפשר שיאכל מהם במועד. ואף על גב דצריכים לשהות במלח כמה ימים, אך אם יסחוט אותם בידו פעמים רבות עד שיתרככו יהיו ראוים בחול המועד לאכילה, לכן מותר. ואף על פי שצד לכתחילה יותר ממה שצריך לחול המועד, וצריך להרבה כדי שיוכל לברור איזו שירצה לחול המועד. ולמלוח מותר לו כבר בכולם, מפני שאין זה מלאכה גמורה, מפני שאין עיבוד באוכלים ומותר לצודם אפילו בפרהסיא, מפני שניכר לכל שנצרך הוא לדגים לחול המועד. ואפילו נהגו שלא לצוד רשאים לחזור ממנהגם, מפני שזה מנהג הממעט בשמחת יום טוב.
לחלוב בהמות מותר אפילו הרבה, שכולם רואים שאינן צורך יום טוב. שזהו דבר האבד, דאם לא יחלבום תתקלקל החלב בתוכן. ועוד, מפני צער בעלי חיים, שהרי מטעם זה התירו לומר לאינו יהודי לחלוב בשבת.
