אור הגנוז
בספר אמרי פנחס שער השבת (אות י"ז), כתב וז"ל, בשם הרב ז"ל, בשעת הדלקת נרות יורד אור הגנוז ולכך יש לכל אדם לישב אצל הנרות שלו אחר ההדלקה כל החצי שעה ולכן יש ל"ו נרות נגד ל"ו שעות ששימש אור הגנוז לאדם הראשון והוא האור של ל"ו מסכתות, ועיי"ש בהערות אות ט' מש"כ בזה. אמונה
כתב בספר עטרת ישועה דיז'קוב במאמריו ליום ז' דחנוכה דבחנוכה באים לאמונת אלוקי עולם כי אותיות אחר חנוכה עולה אמונה כי אחרי הנון בא ג"כ נון פשוטה וע"ע במש"כ בזה לעיל במאמריו ליום א' דחנוכה אות י'.
אתרוג
בספר פניני חסידות (עמוד קכח), כתב שהאדמו"ר בעל ישמח ישראל מאלכסנדר שאל פעם בחנוכה את הרב רבי שרגא פייביל זצ"ל הי"ד בן אחיו בעל התפארת שמואל זי"ע האם היה לו אתרוג מהודר בחג, ואמר בקדשו כי בחנוכה יכולין להתפלל לזכות לאתרוג הדר.
ביטול הקליפות
בספר אמרי פנחס להגאון הנורא ר' פנחס מקוריץ מאמרי חנוכה (אות ס"א) כתב וז"ל, וזה נעשה בכל חנוכה ביטול הקליפות ומחנוכה נשאר הרשימו לכל השנה
בנים תלמידי חכמים
איתא בגמ' בשבת כ"ג ע"א הרגיל בנר הווין ליה בנים ת"ח, ועיין להאדמו"ר ממונקאטש במאמר ימי אורה [אות כ"ח ואות ל"ט ואות מ' ואות ע"ו ואות צ"ז ואות ק' ואות ק"מ], עיי"ש בארוכה כל רמזיו הנפלאים, והיום יום יא' חשון תשע"א ראיתי בספר מאור עינים טשארנאביל בפרשת מקץ (עמ' קכ"ט) שכתב וז"ל, זמן שיעור הדלקת נר חנוכה עד שתכלה רגל מן השוק כי מאן דרגיל בנר חנוכה זוכה "לבנים זכרים" תלמידי חכמים ובודאי ת"ח אינם יוצאים לשוק כי אם עוסקים בתורה וזהו שתכלה רגל מן השוק עד שתכלה רגלי דתרומדאי, והגר"ח פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סימן כז אות כ"ה), כתב, ולפי מה שאמרו חז"ל דהרגיל בנר חנוכה הווין ליה בנים ת"ח כמו שאמרו בשבת דהוא כמו סגולת נר שבת א"כ שייכא לאשה טפי סגולה זו ותהא זריזה לתקן הפתילות וליתן השמן ומכל שכן אם מדלקת ברצון בעלה דתועיל במקצת לבניה שיהיו ת"ח ומה גם דהנס היה על ידי אשה יהודית כנודע, עכ"ל ודבר חידוש הוא. וע"ע בספר פלא יועץ (ערך נר חנוכה), ולהגאון יעב"ץ בסידורו חלק ב (פרק נרותיה שבעה נר ה אות ז), ובחמ"י חנוכה (פרק א, ד"ה ומ טעם דנ"א ע"א), ובספר עמק חנוכה (עמוד סב).
גאולה
כתב האדמו"ר הקדוש ממונקאטש במאמר ימי האורה אות צ"ג דבימי חנוכה אין לנו לשתוק מלהתפלל ולזעוק על הגאולה השלימה שאז הוא זמן התגלות אור הגנוז אורו של משיח ב"ב על כן הוא העת רצון לפעול שיבוא לגאלנו באמת ב"ב ועיי"ש מה שהאריך בזה ברמזים נפלאים כדרכו בקודש.
זיווג
בספר אביעה סגולות (עמוד 218) סגולה לרווק או לרוקה שימצאו את זווגם באותה שנה שבעת ששורפים את כל הפתילות יחד יעבור מעליהם הרווק או הרווקה שבע פעמים בשעת שריפתם, ובסידור רבי שבתי מראשקוב זצ"ל כתב שהשורף הפתילות והשמן אחר החנוכה ינצל מהריגת דם בעז"ה.
זכרון
כתב החתם סופר בספרו תורת משה על התורה (פרשת מקץ לחנוכה דף קעט ע"ב), שהדקלת נר חנוכה מביאה לאדם הצלחה בתורה הן לחדודי כפתור ופרח בתורה והן לאוקמי גרסא להיות זכרן בתורה, ועיי"ש עוד מה שהוסיף בזה, וכן כתב בספר ליקוטי עצות (ערך מועדי ה', חנוכה אות ב), וע"ע בספר עמק חנוכה (עמוד סא, הערה פח). וכן כתב בספר חמרא טבא שמצות הדלקה בשמן זית בחנוכה הוא סגולה לזכרון. וע"ע בשפת אמת (פרשת מקץ תרמ, ד"ה בזהר), שההסתכלות בנרות חנוכה היא סגולה לזכרון, וע"ע שם (בד"ה כשעמדה), מה שהביא משם מו"ז החידושי הרי"ם, וע"ע בספר פרדס אליעזר (חנוכה א, עמוד רסג).
חיים
בספר עטרת ישועה במאמריו ליום א' דחנוכה אות ד' כתב וז"ל, איתא בהאריז"ל שצריך למדוד מ"ד דרה"ם על נר חנוכה והוא להנצל מהריגת דם וכן הוא בסידור ר' שבתאי כוונות חנוכה (דף צ"ט ע"ב), והענין כי קין ראש לרוצחים והרג את הבל אחיו בחנוכה כמבואר במדרש (ב"ר פרשה כ"ב אות ד'), ולזאת בחנוכה התיקון לחטא קין ועל כן המצוה למדוד מ"ד דרה"ם להנצל מהריגת דם [ומ"ד דרה"ם הוא 132 גרם דהדרהם הוא 3 גרם כמש"כ מרן הגר"ע יוסף בספרו חזו"ע פסח] וכן במאמריו לזאת חנוכה אות יח' כתב וז"ל על כן ביום זה דייקא (יום זאת חנוכה) יזל שפעת הצלחה וממשיכין גם חיים לנו ולכל ישראל. וע"ע בספר והארכת ימים לידידי הגאון רבי יעקב חזקיה פיש שליט"א בהוספות שהביא רמז לזה מדברי הגמרא שבת (כג ע"ב), דהנחה עושה מצוה ו"הנחה" גימטריא "חיים" ע"ש.
יראת שמים
בקונטרס אור הגנוז (עמוד קט), הביא מהספר הקדוש בית ישראל ששמע מכבוד אביו שאמר שחנוכה הוא מסוגל ליראת שמים וכתיב כי נר מצוה ותורה אור על ידי אור התורה בא נר מצוה והתורה מוציאה מהחשכות
כפרת עוונות
כתב בספר ליקוטי עצות (חנוכה אות ד') וז"ל: כפי מה שזוכה כל אחד לפעול ביוהכ"פ בבקשת סלח נא וכו', כמו כן הוא זוכה לקדושת חנוכה כי קדושת חנוכה נמשך על ידי הסליחה של יוהכ"פ כי חנוכה הוא בחינת חנוכת הבית המקדש שעל ידי מצות חנוכה אנו ממשיכים על עצמינו קדושת בהמ"ק ועי"ז זוכין לסליחה על העוונות שפועלין ביוהכ"פ עכ"ל.
מיתוק הדינים
כתב בספר עטרת ישועה במאמריו לחנוכה אות ז' דעל ידי הדלקת שמן של מנורה ממתיקין דיני יצחק וכוללין אותו ביעקב ומספר יצחק יעקב עולה שמן רומז אשר בהשמן ממתיקין דיני יצחק על ידי יעקב, וכ"כ בספר אמרי נועם במאמריו לחנוכה אות מ"ד וז"ל, ועל ידי נר חנוכה ממתיקין כל גזר דין ונמתק הכל ונהפך לרחמים ועיי"ש שהאריך בזה ברמזים נפלאים.
סגולה לזכרון
כתב בספר עטרת ישועה במאמריו ליום א' דחנוכה אות ט' וז"ל, בנוסח להשכיחם תורתך הנה היוונים רצו לגרום שכחה בתורה אכן ע"י השמן זית שהוא מבחינת חכמת התורה וכדאיתא במנחות דף פ"ה ע"ב תקוע אלפא לשמן שמרמז לחכמה וזאת מבטל השכחה ועוד הוסיף במאמר שמן ששון לחנוכה (פרק א' אות ג') וכתב וז"ל, ולאשר מלכות יון רצתה להשכיח התורה מישראל כמו שאנו אומרים נוסח ההודאה להשכיחם תורתך שכן שכחה אותיות החשך וקליפת השכחה הוא ריב כנודע (ועיין בספר ניצוצי שמשון למהר"ש מאסטראפלאליע זיע"א בפרשת בא על הפסוק החודש הזה לכם), ולכך אנו אומרים רבת את ריבם לבטל קליפת ריב.
עבירות נהפכות לזכויות
בספר פרי צדיק להגאון הנורא כהנא רבא ר' צדוק הכהן מלובלין מאמרי חנוכה (עמ' שפ"ט), כתב וז"ל, ובכל שנה בחנוכה הוא זמן שיהיו נחשבין כזכויות שאם יפתח פתח אחד של תשובה כחודה של מחט בהתעוררות מצידו, השי"ת מוכן לעזרו שיעשה תשובה שלימה [א"ה הכונה מאהבה] המהפכת זדונות לזכויות, ע"כ.
עשירות
כתב החידושי הרי"ם והובא בספר אבן בוחן חנוכה (עמ' ל"ג) דחנוכה סגולה לעשירות שהרי נרות חנוכה מדליקין בשמאל וכתוב בשמאלה עושר וכבוד וזהו גם הרמז של דמי חנוכה.
פרנסה א'
כתב האדמו"ר ממונקאטש בספרו שער יששכר מאמרי חודש כסליו (מאמר ימי אורה אות מ"ב) וז"ל, ולפי"ז חנוכה הוא עת המשכת פרנסה בעת שיורדת המלכות לתת טרף לביתה ועכ"ז אין זה מהדרך להזכיר זה בפירוש בפיו צרכי מעות ופרנסה כי הר"ז בבחינת נהנה מאור נ"ח וזהו שארז"ל אסור להרצות מעות היינו לבטות בשפתיו בפירוש בשעת הדלקת נ"ח כדי שימשיך מעות ופרנסה ולהרצות מעות הוא כמו לרצות על המים לדבר ולהתפלל על זה אכן ממילא נמשך כל הישועות במזונו רויחי וצרכי גשמיות בשעה שיורדת לתת טרף לביתה וחוק לנערותיה עכ"ד. וכ"כ בספר עטרת ישועה יום ה' דחנוכה אות ח' ואות ו' עיי"ש. וכ"כ במאמריו לחנוכה אות יז' ושם רמז דהנה שור הוא בחינת יוסף ונאמר ורב תבואות בכח שור שעל ידו נשפע פרנסה בישראל ועל כן היוונים רצו לבטל זאת וגם מלך יוון ציוה לישראל כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל היינו שציוה שיכתבו עצמם שאין שאין חפצים בהרמת קרנם בעניני עוה"ז הרמוזים בשור וזהו שאין לכם חלק באלוקי ישראל כי שם יעקב מכונה בשם שפלות וישראל כשהוא בשררה כמו שנאמר כי שרית עם אלוקים ועם אנשים וזהו שנאמר שאין לכם חלק באלוקי ישראל דייקא והשי"ת הפר עצתו ונעשה נס בנ"ח ונשפע פרנסה וכל טוב, וע"ע מש"כ בזה בספר אמרי נועם בליקוטים בסוה"ס באות מ"ו.
פרנסה ב'
כתב בספר ערוגות הבושם והובא בספר פניני חסידות (עמוד קכג )דנרות חנוכה מסוגלים לפרנסה טובה על דרך מה שנאמר כי באור פניך נתת לנו תורה וחיים אהבה וחסד וכו' ורמז על זה דראשי תיבות של ע'מך י'שראל צ'ריכין פ'רנסה הוא בגימטריא "נר" וכן הוא מרומז בפסוק כי למחיה שלחני אליכם ראשי תיבות שלחנו ל'הדליק נ'ר ח'נוכה ש'מונה י'מים. ובספר אביעה סגולות (עמוד 217), הביא רמז מהפסוק לחם לפי הטף ד"טף" בגימטריא חנוכה.
שמירה
סגולה לשמירה לומר בכל לילה אחר ההדלקה שבעה פעמים ויהי נועם ומזמור יושב בסתר עליון, עיין להגר"ח פלאג'י בספרו מועד לכל חי ובבא"ח שנה ראשונה פרשת וישב הלכות חנוכה אות כ"ג וכה"ח סופר (סימן תר"ע ס"ק ו'), ובאו"ח ספינקא (סימן תרע"ו ס"ק ה'), והיינו שיאמר מפסוק ויהי נועם עד סוף מזמור יושב בסתר עליון שבע פעמים כמו שכתב ידידי הגרי"ח מזרחי נר"ו בסידורו עוד יוסף חי, ע"ש.
אמרו רז"ל (שבת כג:) הזהיר בנר חנוכה הווין ליה בנין זכרים תלמידי חכמים, והרי כולי עלמא מדליקין נרות חנוכה ואין כולם ולא רובם זוכין לבנים זכרים שיהיו תלמידי חכמים אין לתמוה מזה, שהאמת הוא חכמים הם אמת, דבריהם אמת, וכפי מה שכל העולם מדליקים נרות חנוכה שרובא דרובא יוצאין ידי חובתו, אבל מיעוטא דמיעוטא זהירין להדליק כפי כל פרטי המצוות והדקדוקים שהזהיר בהדלקתם "בכל" פרטיה ודקדוקיה יקנה וישיג בכח המצוה ובסגולתה לבנים זכרים תלמידי חכמים.
[לשון רבי יצחק סגי נהור בקונטרס סוד הדלקת נרות חנוכה שקיבל מאליהו]
