לאחר עבודה מאומצת של כ- 34 חודשים והשקעה של למעלה מ-12 מיליארד ש"ח, מבשרות השותפות בלוויתן – נובל אנרג'י, דלק קידוחים, ורציו על תחילת הזרמת הגז הטבעי ממאגר לוויתן, פרויקט האנרגיה הגדול בתולדות ישראל. פיתוח לוויתן הינו הישג בקנה מידה עולמי לשותפות בלוויתן – שהצליחו בתוך פחות משלוש שנים מאז קבלת החלטת השקעה הסופית (בפברואר 2017) להשלים את הפיתוח ולהפיק את הגז.
דייב סטובר יו"ר ומנכ"ל נובל אנרג'י: " זהו יום היסטורי עבור נובל אנרג'י והשותפות בלוויתן. השלמת פיתוח השלב הראשון של פרויקט לוויתן באופן בטוח ומוצלח מהווה נדבך נוסף לרקורד המצוין שלנו של פיתוח פרויקטים ברמה בנילאומית מסוג זה. נובל אנרג'י גאה בתועלות הרבות שהתגליות שלנו הביאו ויביאו לאזור כולו".
מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו : "היום אנו מציינים נקודת מפנה היסטורית בתולדות הכלכלה הישראלית – לראשונה בתולדותיה ישראל הופכת למעצמת אנרגיה, אשר תוכל לספק לעצמה את כל צרכיה ובמקביל תייצא גז טבעי לשכנותינו באזור. תועלות פרויקט לוויתן כבר מורגשות בתרומתו לירידה במחירי החשמל והורדה של רמות זיהום האוויר בישראל".
יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו מסר: " הזרמת הגז היא רגע היסטורי למדינת ישראל ותשנה את מעמדה האזורי תוך הפקת הכנסות רבות לטובת אזרחי המדינה. אנו סבורים שיש עוד פוטנציאל רב לגילוי מאגרים משמעותיים נוספים בדומה ללויתן במים הכלכליים של ישראל ".
בשבועות האחרונים ביצעה נובל אנרג'י, מפעילת פרויקט לוויתן, בדיקות של מערכות האסדה והן נמצאו תקינות ומוכנות לפעולה. לאחר השלמת הבדיקות וההכנות, נפתחו בארות לוויתן, הממוקמות כ- 130 קילומטר מערבית לחיפה, והגז הטבעי החל לעשות דרכו לעבר חופי ישראל. הגז מלוויתן צפוי להגיע לישראל בשעות הקרובות ויעבור מהצנרת התת-ימית המחוברת לאסדה למערכת ההולכה של ישראל (נתג"ז), ומשם לצרכני הגז ברחבי הארץ.
עם הגעת הגז ממאגר לוויתן לחוף הוא יתווסף לגז המופק כיום ממאגר "תמר ". כמות הגז הממוצעת תעלה ל1.6 מיליארד רגל קוב ליום בחציון הראשון של 2020 ותוגדל ל1.9 מיליארד רגל קוב בחציון השני. הגז הטבעי מלוויתן יאפשר את הפסקת השימוש בפחם המזהם לייצור חשמל בישראל, דבר שיביא לצמצום ניכר בזיהום האוויר, יביא להורדת מחירי החשמל, יספק רשת ביטחון ויתירות תשתיתית למשק הישראלי ויכולת להתבסס באופן כמעט בלעדי על ייצור תעשייתי באמצעות גז טבעי זול ונקי יותר.
בנוסף, בשבועות הקרובים יחל גם ייצוא הגז הטבעי מלויתן למדינות שכנות, ולראשונה בתולדותיה ישראל תהפוך לייצואנית אנרגיה בהיקפים משמעותיים.
מאגר לווייתן, הממוקם כ-130 קילומטרים מערבית לחיפה, נתגלה בדצמבר 2010 על ידי השותפות בפרוייקט: נובל אנרג'י, דלק קידוחים ורציו, והוכר כאחת מתגליות הגז הטבעי הגדולות בעולם בעשור הקודם. היקף ההשקעה בפיתוח השלב הראשון בפרוייקט עומד על כ- 3.6 מיליארד דולר – כ-150 מיליון דולר פחות מהתכנית המקורית.
השלב הראשון בפרויקט לווייתן כולל פיתוח תת ימי המורכב מ- 4 בארות הפקה בעומק ממוצע של כ-5 ק"מ מתחת לפני הים. כל באר בעלת כושר הפקה של כ-300 MMcf גז טבעי מדי יום.
הגז מהמאגר יועבר באמצעות שני צינורות תת-ימיים באורך של כ-120 ק"מ ישירות לאסדת ההפקה (פלטפורמה), הממוקמת כ-10 ק"מ מערבית לקו החוף. הטיפול בגז ייעשה כולו בים, כאשר הגז המטופל והקונדנסט המיוצב יוזרמו מהאסדה במקביל לחוף באמצעות צינורות שחוברו למערכת הולכת הגז הארצית של נתג"ז (נתיבי גז לישראל), ולצנרת הולכת הדלקים הארצית של קצא"א. כמות הגז הניתנת להפקה (Recoverable Reserves) ממאגר לוויתן עומדת על 605 BCM, שהם כ- 22 TCF..
אסדת לוויתן נבנתה בטכנולוגיות מתקדמות (BAT) שיאפשרו לצמצם את הפליטות מהאסדה למינימום האפשרי, זאת בין היתר באמצעות התקנת מערכת לאיסוף פליטות ומיחזורן כמקור אנרגיה על האסדה. בנוסף נבנתה האסדה בהתאם לתקנים המחמירים שהוכתבו על ידי המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור לשמירה על המים והאוויר ובהתאם לתוכנית המתאר הארצית תמ"א 37/ח.
