הוועדה למינוי בכירים דחתה את בקשת ארדן: "להגיש שמו של מועמד אחד"

הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, בראשות השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג, התכנסה היום לדון בבקשתו של השר לביטחון הפנים לדון במקביל במועמדות של מספר שמות לתפקיד המפלכ" ונציב שב"ס. מהוועדה נמסר כי במהלך הדיון היו הדעות חלוקות, ובסיומו הוחלט ברוב קולות כי "הדרך הראויה היא זו בה הלכה הוועדה עד כה, דהיינו כי על השר להגיש שמו של מועמד אחד בלבד לכל תפקיד".

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן הגיב להחלטה ואמר כי, "על מנת שלא יווצר מצב, שפסילה של מועמד יחיד שהוגש, תשאיר את המשטרה או את שב״ס ללא מפקד קבוע לתקופה ארוכה נוספת, קיים הכרח לבדוק במקביל מספר מועמדים וכך להבטיח את השלמת המינוי. לא מובן מדוע הוועדה מסרבת לבקשתי ומתעקשת על בדיקת מועמד אחד בלבד".

"יש לזכור כי היועץ אמנם קבע שאין מניעה להגיש את המועמדים לוועדה, אך באותה נשימה גם ביקש להעביר חלק מהמידע לבחינה ולשיקול הדעת של הוועדה. לאור זאת, ולאור העובדה שהוועדה אינה פועלת לפי קריטריונים ברורים ולא ניתן לצפות איזה מידע נוסף יועבר אליה מהציבור, כולל על ידי גורמים בעלי עניין, ישנו חוסר וודאות בנוגע לתוצאת הליך האישור בוועדה ולכן בנסיבות המיוחדות הקיימות כיום טועה הוועדה כשהיא מסרבת לבקשה".

ארדן הוסיף ותקף את חברי הוועדה, "בלתי נתפס, שוועדה שהוקמה בעבר על ידי הממשלה בכדי לייעץ ולסייע לשרים בהליכי המינוי, הופכת בפועל לגורם שקובע עבור השר את מי הוא יוכל להגיש לבדיקתה. זוהי עוד דוגמא לצורך לחזק את משילות הדרג הנבחר אשר האחריות על המינוי היא על כתפיו". לדבריו, "החלטת הוועדה פוגעת בהליך מינוי המפכ״ל ונציב שב״ס. לאור חוסר הוודאות שהחלטת הוועדה יוצרת, אשקול את המשך הליך המינוי".

גולדברג ואיינהורן נגד, הרשקוביץ וטרי בעד

במכתב לשר ארדן כתבו חברי הוועדה כי, "עמדתה העקרונית של הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים היא כי על פי לשונה, תכליתה והגיונה של החלטת הממשלה שבה נקבע מתווה פעולתה של הוועדה, על השר הנוגע בדבר להמליץ בפניה על מועמד אחד בלבד לתפקיד שבו מדובר. עמדתה האמורה של הוועדה נומקה במכתבים אליך מיום 2018.10.10 ומיום 2018.10.17 במענה לפניותיך דאז לוועדה להגיש לה מספר מועמדים לתפקיד המפקח הכללי של המשטרה"

"איננו רואים מקום לחזור על נימוקי הוועדה במכתבים האמורים, רק נציין כי בדיקה בו-זמנית של מספר מועמדים על ידי הוועדה שרק אחריה יקבע השר את המועמד שעליו ימליץ בפני הממשלה הופכת למעשה את הוועדה לגוף שממיין את המועמדים, שעה שעל פי התפיסה העומדת ביסוד החלטת הממשלה על הוועדה להתחיל לפעול רק לאחר שהשר הגיע לכלל דעה מי הוא המועמד שעליו הוא ממליץ".

חברי הוועדה דוחים את הטענה של ארדן כי הדבר יזרז את המהלך: "מתוך הכרת עבודתה של הוועדה בעבר איננו רואים לקבוע כי הדרך המוצעת על ידי השר לאיחוד הבדיקות של כל המועמדים כאחד, תהיה קצרה במידה משמעותית מהדרך המובנית בעקרון שקבעה הוועדה כבר בתחילת דרכה. משך הזמן תלוי בנסיבות הקשורות לכל אחד מן המועמדים ולתגובות שיתקבלו מן הציבור לאחר פרסום המודעה שעל הוועדה להוציא על פי הכללים. לפיכך סבורים אנו כי הדרך הראויה היא זו בה הלכה הוועדה עד כה במצוות הכללים".

מנגד, חברי הוועדה פרופ' דניאל הרשקוביץ ומר משה טרי סברו כי יש להיענות לבקשת ארדן: "בהחלטת הממשלה מס' 3839 מיום 2008.5.27 נקבע מתווה פעולתה של הוועדה שאמנם משתמע ממנה שעל השר להמליץ לפני הוועדה מועמד אחד בלבד לתפקיד שבו מדובר, הרי שהיתה הסכמה בוועדה, שבנסיבות מיוחדות אין מניעה משפטית להביא יותר ממועמד אחד".

"יתירה מזאת, בעבר היו מקרים שונים שבהם הוצגו לוועדה בהרכביה הקודמים בו זמנית מספר מועמדים, ראו למשל את מינוי הרמטכ"ל בשנת 1998 כאשר לוועדת המינויים בראשות השופט (בדימוס) מרדכי בן דרור הוגשו בו זמנית המועמדים שאול מופז ומתן וילנאי, ובמינוי נגיד בנק ישראל בשנת 2013 כאשר לוועדת המינויים בראשות השופט (בדימוס) יעקב טירקל הוגשו בו זמנית המועמדים צבי אקשטיין, מריו בלכר וויקטור מדינה".

"אשר לפגיעה בפרטיותם של המועמדים: לצערנו, המציאות מוכיחה כי כבר הזכרת שמו של מועמד מעוררת רעשים וטענות שונות נגדו. זה מחיר שמועמדים לתפקידים בכירים נאלצים לשלם, והם מודעים לכך היטב עם מתן הסכמתם להיות מועמדים. החלטה לדון כל פעם במועמד אחד בלבד לא תצילם מרעשים אלו הקיימים, כאמור, כבר מרגע הזכרת שמם כמועמדים. למותר לציין כי מועמד שאינו מוכן לכך יכול תמיד להסיר את מועמדותו".

"אין ספק כי המציאות שבה המדינה נתונה כעת, כאשר אנו מתקרבים למערכת בחירות שלישית בתוך שנה אחת, פוגעת קשות בתפקודן של כל המערכות מכל הבחינות.. המדינה זקוקה למפכ"ל ונציב שב"ס במינוי קבוע ולא במילוי מקום, ושומה עלינו לעשות ככל שניתן כדי לקצר את התהליך שיביא לכך. ברור לנו ששיקול זה עמד לפני היועץ המשפטי לממשלה כאשר התיר לשר להביא כעת למינויים קבועים בתפקידים אלו, ושיקול זה צריך לעמוד גם לעיני הוועדה".

"הטענה כי הדיון במועמד אחד בלבד לא יביא בהכרח להארכת הזמן שיידרש לתהליך נכונה אך ורק במקרה שבו המועמד שאותו יביא השר בראשונה יזכה לאישור הוועדה. בכל מקרה אחר תיגרם הארכת זמן מיותרת, שניתן למונעה ע"י טיפול בו זמנית בשלושת המועמדים. זאת ועוד, יתכן שלא יהיה מדובר רק בהפסד זמן מיותר, אלא גם בדחייה העלולה להביאנו למועד קרוב מדי לבחירות, וממילא לדחייה של כחצי שנה עד לכינונה של ממשלה אחרי הבחירות הקרובות".

"אנו מודעים היטב לכך שלפני שנה הוועדה ענתה בשלילה לבקשה דומה של השר, אך מאז השתנו הנסיבות באופן קיצוני. בעוד אשר תשובתנו אז ניתנה באוקטובר 2018 ,היום אנו ניצבים בינואר 2020 ,דהיינו למעלה משנה ללא מפכ"ל במינוי קבוע. לפיכך, אנו סבורים כי ראוי להיענות בחיוב לבקשתו של השר ולדון בו זמנית בשלושת המועמדים לתפקיד המפכ"ל ושני המועמדים לתפקיד נציב בתי הסוהר", דברי הרשקוביץ וטרי .

לסיום נמסר מהוועדה כי, "נוכח הדעות השקולות בוועדה, הרי שלפי החלטת הממשלה מס' 3839 מיום 2018.5.27 "היו הדעות שקולות בוועדה – יהא ליושב ראש הוועדה קול נוסף", לפיכך יש לראות עמדתם של יושב ראש הוועדה ופרופ' איינהורן כהחלטת הוועדה כולה, לפיה הדרך הראויה היא זו בה הלכה הוועדה עד כה במצוות הכללים, דהיינו כי על השר להגיש שמו של מועמד אחד בלבד לכל תפקיד".