JDN מגיש לגולשים במסגת מדור שונה הלכות, את ההלכות הנחוצות וטעמי ומקורות המנהגים של ימי הושענא רבא שמיני עצרת ושמחת תורה

הושענא רבא

ביום שישי של חול המועד הוא הושענא רבה. נוהגים להיות ניעורים בלילה שלפניו לעסוק בתורה, כמו שנדפס הסדר. לפי שבחג נידונים על המים, שכל חיי האדם תלויים במים, והיום הוא יום האחרון של החג, והכל הולך אחר החיתום.

קרא עוד:

[postim]

בשחרית מרבים קצת בנרות בבית הכנסת כמו ביום הכיפורים, והש"ץ לובש את הקיטל. אומרים 'למנצח' בפסוקי דזמרה כמו ביום טוב, ואומרים גם מזמור לתודה, ואין אומרים נשמת. ואומרים 'אין כמוך', 'שמע ישראל' כמו ביום טוב, ובקדושת מוסף 'נעריצך' בנוסח אשכנז, דהיינו 'כתר' בנוסח ספרד.

מנהג נביאים שכל אחד יטול ביום זה ערבה מיוחדת, מלבד הערבה שבלולב. וכל הדינים הפוסלים בערבה שבלולב פוסלים בערבה זו. לכן לא יקצצנה הישראל בעצמו לצרכו. אלא שאם נשרו אפילו רוב העלים, כשרה, ואפילו עלה אחד בבד אחד כשרה. ומכל מקום הידור מצווה הוא שיהיו בה עלין הרבה, והבדים ארוכים. והמנהג היפה לקחת חמש בדין, ואוגדים אותם בעלי לולב.

אין לוקחין אותה עם הלולב ביחד, אלא כשמגיע ל'תענה אמונים', מניחים את הלולב והאתרוג ונוטלין אותה, לפי שאז מתפללין על המים. ולאחר גמר ההושענות מנענעים עימה, ואחר כך חובטים אותה בקרקע חמש פעמים, ודי בזה, אפילו לא נחסרו עליה.

ולאחר החבטה לא יזרקנה על הקרקע, משום ביזוי מצווה. וטוב להצניעה להשליכה בתוך האש שאופים מצות, הואיל ואיתעבד בה חדא מצווה, ליתעבד בה מצווה אחריתא כלומר כמו שעשו בזה מצווה אחת נעשה עמה עוד מצווה.

נוהגין לומר יהי רצון מיוחד על היציאה מהסוכה.

שמחת תורה

ליל שמיני עצרת שבארץ ישראל הוא שמחת תורה, יש להמתין שלא לקדש עד הלילה. ומברכין בקידוש "שהחיינו", לפי שהוא רגל בפני עצמו. ובחוץ לארץ שיושבים בו בסוכה אין מברכין לישב בסוכה, לפי שבתפילה ובקידוש אומרים 'יום השמיני חג העצרת הזה', ואם היו מברכין 'לישב בסוכה' הוי תרתי דסתרי.

ליל שמיני עצרת בחוץ לארץ וכל היום, אוכלים בסוכה, אלא שאין מברכים, וולקראת היציאה מהסוכה אומרים "יהי רצון" וכו'. ובעניין השינה בסוכה בשמיני עצרת, יש מקילים וכן נוהגים. אבל הנכון להחמיר.

בשמיני עצרת החוץ לארץ סמוך לחשיכה יכול לפנות את הכלים מן הסוכה לתוך הבית, אבל לא יסדרם ביום, משום דהוי כמכין מיום טוב לחברו.

יום אחרון של החג שהוא גם כן שמיני עצרת, נקרא 'שמחת תורה', לפי שמסיימין בו את התורה ושמחים בה.ערבית לאחר התפילה עושין הקפות, ואחר כך מכניסים ספרי התורה, ומשיירים אחד שקורין בו תלתא גברי בפרשת 'וזאת הברכה'. ויש מקומות שנוהגין לקרות בפרשיות נדרים.

אחר קריאת התורה אומרים חצי קדיש, ומכניסין את ספר התורה ואומרים 'עלינו'.