שר הביטחון, נפתלי בנט, פגש היום (חמישי) את מקבילו היווני בביקורו הרשמי הראשון בישראל. השרים דנו באריכות בהתפתחויות האסטרטגיות האחרונות באזור, והסכימו כי האתגרים הביטחוניים ההולכים וגוברים מהווים איום על הביטחון הלאומי של מדינותיהם. בהתאם, הצהירו השניים על מחויבותם לנקוט בצעדים הנדרשים לשמירה על הביטחון באופן המירבי.
השרים הדגישו את היחסים ההדוקים בין מדינת ישראל ליוון, שנובעים מערכים משותפים ואינטרסים הדדיים, והביעו את שביעות רצונם מקשרי ההגנה הגוברים בין המדינות. שני המנהיגים בחנו דרכים להמשך שיתוף הפעולה הביטחוני בין מוסדות הביטחון שלהם בהתאם לאתגרים האזוריים.
צילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון.
כזכור לפני שבועיים חתמו ישראל יוון וקפריסין על הסכם צינור הגז "East-Med", שיעבור מישראל, דרך קפריסין ויוון, לאירופה. על ההסכם חתמו שר האנרגיה יובל שטייניץ, שר האנרגיה ואיכות הסביבה של יוון ושר האנרגיה של קפריסין. מדובר בהסכם בין-ממשלתי, שמגיע בהמשך למזכר ההבנות שנחתם ב-2017, ולאחר שנערך סקר היתכנות ראשוני. ההסכם מעגן בתוכו את המחויבות של שלושת המדינות להקמת הפרויקט.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בהצהרות משותפות עם המנהיגים: "זהו יום היסטורי לישראל, משום שישראל הופכת במהירות למעצמה אנרגטית, למדינה שמייצאת אנרגיה. אנחנו פתחנו לפני ימים אחדים את שדה הגז בלוויתן". הוסיף ראש הממשלה, "זה מביא לנו תפוקות כבירות, אבל עם הייצוא שמתאפשר דרך הצינור הזה, אנחנו נוכל לתת הכנסות של מאות מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל – לרווחה, לבריאות, לצעירים ולקשישים – לכולם. זאת התפתחות יוצאת מן הכלל".
במפגש משולש עם יו"ר הסוכנות הוחלט: יוון וקפריסין מצטרפות למאבק באנטישמיות
